מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר
פרק אלו טרפות · דף נג:
תוס' בד"ה ספק שוגרא ספק קניא וא"ת דבריש התערובות אמרינן גבי נתערבה בטריפ' האי טריפה היכא דמי אי דידעי לי' לישקלה וכו' יש להקשות על הגמ' שם מה פריך הגמ' וגם למה לי' לתרץ בדוחק דאיערב נקיבת הקוץ בדרוסת הזאב הא הו"מ לתרץ בפשיטו' דלעולם דאיערב בהמה שלימה של קדשים בבהמה הידועה שהיתה טריפה שניקב קרום של מוח אך עכשיו הבריא ונתרפא ואינו ניכר וא"כ לא שייך לומר נישקלה אך לפי מ"ש התבואות שור על קושי' הפרי חדש בסימן ל"ג דקרום שעלה מחמת מכה מקומו ניכר וכן כתב הכר"ופ בסימן ל"ג לק"מ אך הא קשי' על הש"ס דהו"ל לתרץ דמיירי שבהמה שלימה אשר שדרן כרעי' בתרי' דכשירה כדאמרינן לעיל דף ג"א שגרונא נקטא נתערבה בבהמה נפולה לפי' מה שכתב הרשב"א והפוסקים דבנפולה והלכה בעינן שתלך כדרכה אבל צולעת על ירכה לא דאזי לא מצינן למבדקה הבהמה וק"ל:
תוס' בד"ה דרוסה שאמרו וכו' ועוד דקאמר בסמוך דמורי בה רב מכפא וכו' וכתב המהרש"א וז"ל וליכא לאוקמי מילתא דרב בשדרסה ואין מקום הדריסה ניכר דההוא נמי ספק דרוסה מקרי וכו' עכ"ל ויש להוכיח כדברי מהרש"א דההוא נמי ספק דרוסה מקרי דאל"כ מנ"ל למימר לעיל דהדר בי' רב מכח דההיא שרקפא דספק דרוסת וכו' הא שם ראינו שנכנס הנץ בהך שרקפא כמ"ש רש"י א"כ דילמא משום הכי לא רצה רב להקל שם דשם איירי בכה"ג שדרס כמה עופות ולא הי' מקום הדריסה ניכר או דלמא לא מצינן למבדק בדרוסת הנץ משום דזיהרא דנץ קליש א"ו דליכא חילוק כלל וק"ל:
הנה המהר"ם לובלין כ' בד"ה דרוסה שאמרו וז"ל ואף על פי' זה יש לפקפק דא"כ נצטרך לומר וכו' ולא משמע כן לעיל בסוגי' דשמעתין דאמר ומר סבר מחמת בעיתותא הוא דקא עבדן דהול"ל ומר סבר דמחמת דדריס לה בירכים וכו' ע"ש באורך ונלפע"ד לתרץ לפמ"ש התוס' לעיל ד"ה רוב אריות דורסין וכפי מה שמפרש המהרש"א דמש"ה איצטריך התוס' לומר שנתחכך ברגל ארי דאזי הארי אינו מהרוב אלא מהמיעוט חולין וא"כ מש"ה צ"ל הטעם מחמת ביעתותא דאל"כ אלא מחמת דדריס לה בירכים אזי הריעותא דאיהו קא שתק ואינהו מקרקרין במקומו עומד ואע"ג דאמרינן שמא דריס לה בירכים עכ"פ ארי ההוא מן הרוב הדורסין ואזי אזלינן בתר רוב והריעותא לא סר משא"כ אי אמרינן דמחמת ביעתותא אזי ליכא ריעותא כלל ואז מ"ל דאין ארי זו מן הרוב אלא מן המיעוט וסמוך מיעוט' לחזקה ואין חוששין ודוק: