מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר
פרק אותו ואת בנו · דף פב.
רש"י ד"ה ואמר ריש לקיש אומר הי' ר"ש כו' וקסבר ר"ש כל העומד לפדות וכו' רש"י כתב זאת לרווחא דמלתא שכן האמת דבל"ה נמי איש דלהכי גזרו עלי' שמטמא טומאת אוכלין משום דיכול להיות שיהי' אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים כשימצא אחרת נאה הימנה ויפדה אותה ואזי שיכול להיות שמותרת באכילה בודאי גזרו עלי' משום לא פלוג אך מ"ל דמש"ה כתב רש"י זאת לתרץ בזה מה דקשיא על המקשה דלכאורה תיקשי מאי פריך הש"ס דלמא לענין טומאת אוכלין דהוא מדרבנן וכדקאמר לעיל מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא שפיר גזרו רבנן טומאת אוכלין עלי' דחששו שמא ימצא אחרת נאה הימנה ויפדה אותה אבל לענין מלקות לא מ"ל דמש"ה לילקי דשמא ימצא אחרת נאה הימנה דאזי הוו התראת ספק ואינה התראה דלקמן דף פ"ב ע"ב הביא הש"ס ב' תנאי אליבא דר' יהודה אי התראת ספק הוו התראה וא"כ דלמא ס"ל לר"ש כהך תנא אליבא דר' יהודה דהתראת ספק לא שמי' התראה מש"ה כתב רש"י דר"ש ס"ל כל העומד לפדות כפדוי דמי והוי תיכף כפדוי ואזי לא הוי התראת ספק ופריך הגמ' שפיר וק"ל: