מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר
פרק אותו ואת בנו · דף פ.
תוס' ד"ה זהו איל הבר כו' דא"כ ת"ק היינו רשב"ג ואפשר לתרץ קושית תוס' דה"פ זה איל הבר דנקרא איל בשם בהמה ויש לו כל סמני חי' וכמ"ש המהר"ם לקמן וא"כ הוי כמו שור הבר ותליא בפלוגתא דרבנן ור' יוסי דלקמן גבי שור הבר דלרבנן אזלינן בתר שמו והוי בהמה ולר' יוסי אזלינן בתר הסימנין והרי יש לו כל סמני חי' כמ"ש המהר"ם וא"כ לרבנן הוי איל הבר נמי בהמה ולר' יוסי הוי חי' וע"ז פליג ר' יוסי דאין איל הבר אשר לדידי ודאי חי' אלא ברי' בפ"ע ולא הכריעו בה חכמים אם מין בהמה הוא או חי' ורשב"ג סובר שהוא ודאי בהמה אבל לעולם מצי ר"נ ות"ק סוברים כרבנן דר' יוסי דבאיל הבר נמי אזלינן בתר שמו וק"ל:
תוס' ד"ה ודלמא מינא דתאו הוא וקסבר רב אחא דתאו מין חי' הוא הרשב"א הקשה על הרמב"ם שפסוק כחכמים דר' יוסי דשור הבר הוי בהמה מכח דברי תוס' אלו דהא מוכח מדפריך רב אוזא ודלמא מינא דתאו דס"ל לרב אחא כר' יוסי ואיך פסק הרמב"ם כחכמים ויש לתרץ דמ"ל דהרמב"ם מפרש הכי קושית רב אחא ודלמא מינא דתאו הוא על מה שמתרץ רב הונא בר חייא ע"כ לא פליגי ר' יוסי ורבנן אלא בשור הבר וכו' ודלמא מינא דתאו נינהו וא"כ כמו דפליגי ר"י ורבנן בתיאו עצמו דהיינו בשור הבר כמו כן פליגי מסתמא במינו דתאו ברכך עיזי דבאלא וא"כ מנ"ל למימר דכ"ע מודו אבל לעולם מ"ל דרב אחא ס"ל כחכמים משום דיחיד ורבים הלכה כרבים וק"ל:
תוס' ד"ה מדחשיב לי' בהדי חיות כו' משמע דאי לאו דחשיב לי' בהדי חיות כו' עיין במהר"ם שכתב דמסתברא להו לתוס' דכל הני דחשיב להו קרא בהדי חיות יש להם סמני חי' וא"כ תאו יש לו סמני חי' ואעפ"כ קאמר דמתרגמינן תורבלא לפ"ז צ"ל לרבנן אע"פ דיש לתאו סמני חי' אעפ"כ אזלינן בתר שמו משום דאיכא מין בהמות שאין מצוין בינינו שיש להן סמני חי' וכמ"ש א"ת לעיל דף נ"ט בתוס' ד"ה אלו הן סימני חי' והתוס' הו"מ להקשות לרבנן דהא ודאי ת"ק דלעיל אינו ר' יוסי מדפליג עלי' ר' יוסי אלא ניחא להו לתוס' להקשות לכ"ע וק"ל:
בא"ד וקשה קצת דאיל הבר הוי חי' וכו' ויש לתרץ קושית תוס' דבשלמא גבי שור הבר דמסתמא תורבלא לא מצינן שום חי' ששמה שור אבל באיל הבר איכא נמי חי' אשר חשיב תוך החיות ששמו איל כדכתיב איל וצבי ויחמור רק איל דהוי חי' כתיב בקמץ ואיל דהוי בהמה הוא בחירק וא"כ לק"מ דמאן יימר דמה שקורין העולם איל הבר הוא בחירק דלמא הוא בקמץ ואזי לא נקרא בשם בהמה אפי' אם קורין העולם איל בחירק מ"ל דהוא טעות דבזה בקל לטעות והרי המהרש"א כתב ברש"י בד"ה דלמא מינא דאקו כו' דמ"ל דאע"ג דנקרא עז נשתנה שמו בפי העולם וק"ל: