מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר
מה שחדשתי בע"ה בפוסקים · דף יח:
רש"י בד"ה הכי קאמרי הלכה וכו' וכ"ת הגרים לא איצטריך לי' למתני דאם לא הגרים מקמ"ל וקשה לי אכתי תקשי ללישנא אחרינא דלמא הפירוש בסיפא ומוברמת פסולה בשאר טבעות אם הגרים לאחר ששחט רוב ויצא מאותו טבעת לחלל או לשאר טבעות דהוא במקום שחיטה אזי פסולה ומש"ה אשמועינן ברישא דהשוחט בשאר טבעו' שחיטתו כשרה משום סיפא לאשמועינן הך דין משום דהוי מקום שחיטה מש"ה אותה מוגרמת פסולה והעיד רחב"א על מוגרמת קאי על כל הגרמת בין בשאר טבעות ובין ההגרמה דחוץ מטבעת הגדולה ואזי לק"מ ארב ושמואל הא דקתני ומוגרמ' פסול' הוי כשיטתייהו דקאי אשאר טבעות:
תו קשי' על מה דפריך הגמ' לקמן על ריב"ל פשיטא לפי מאי דלא ידע עדיין התירוץ דהעיד עלי' מבעי' לי' תקשי מאי פריך פשיטא דלמא ה"א דרחב"א קאי אשאר טבעות קמ"ל ריב"ל מדקאמר סתם מוגרמת דקאי נמי אלמעלה מטבעת הגדולה עוד קשה ללישנא אחרינא מאי מתרץ הש"ס לקמן א"כ העיד עלי' מבעי' לי' דלמא אי הוי קתני העיד עלי' ה"א דקאי אלעיל אשאר טבעות דס"ל לריב"י דמוגרמת בשאר טבעות פסולה על זה העיד רחב"א דכשרה אבל אלמעלה מטבעת הגדולה לא קאי כלל מש"ה איצטריך למתני על מוגרמת לאשמועינן דקאי אלמעלה מטבעת הגדולה ולעולם דקאי רק אדרבנן ואפשר לדחוק ולדחות דא"כ לא הו"ל למתני מוגרמת פסולה סתמא אלא הו"ל לפרש בהדי' ולהיות כרוך ותני ולמתני הכי השוחט בשאר טבעות כשרה אבל הגרים בשאר טבעות ויצא מאותו הטבעת לחלל או לחברתה פסולה וכמו דקתני בתוספתא בהדי' על עלומוגרמת פסולה משם ולמעלה להודיע להכין הגרים כמו כן הו"ל לפרש בהך ברייתא דמוגרמת פסולה להודיע מקום ההגרמה להיכן הגרים דהיינו כשיצא מאותו הטבעת לחברתה או לחלל אלא ודאי דהך ומוגרמת פסולה לא קאי אדלעיל אשאר טבעות אלא אמוגרמת אחרינא וק"ל:
בא"ד ובהגרים היכי מצי לאכשורי' וכו' וי"לד דלא הו"ל לרש"י ז"ל לתלות הך קושי' בדברים הראשונים אלא הו"ל לקצר ולומר מדקמותיב מברייתא ס"ל דהברייתא מיירי בהגרים והיכי מצי לאכשורי הא ודאי לא שחיט רובא ויש לתרץ לפמ"ש המהרש"א ז"ל על מ"ש רש"י ובהגרים היכי מצי לאכשורי' וכו' וז"ל וי"לד ומאי קושי' דאימא דלהכי מכשר ריב"י בברייתא משום דס"ל דרוב הטבעת הוי רוב הקנה וכו' לפ"ז מצינו לתרץ דקדוק הנ"ל על רש"י ז"ל דבל"ז לא הו"מ להקשות היכי מצי לאכשורי' בהגרים הא ודאי לא שחיט רובא דהו"מ למימר כקושי' המהרש"א דס"ל דרוב הטבעות הוי רוב הקלה אבל השתא שכתב רש"י ז"ל וכ"ת הגרים לא איצטריך לי' למתני דאם לא הגרים מקמ"ל אזי תקשי דלמא אתי לאשמועינן כתירוץ המהרש"א דהשוחט רוב בשאר טבעות שחיטתו כשרה משום דרוב הטבעת הוי רוב הקנה א"ו דנ"ל להמקשה דליכא סברא כלל למימר הכי דרוב עובי הטבעת הוי רוב הקנה א"כ קשי' בהגרים היכי מצי לאכשורי' וכו' ואזי קושי' רש"י ז"ל הוא בדרך ממ"נ. וק"ל:
תוס' ד"ה אבל בשאר טבעות לא. וצ"ע על תירוצם שכתבו ונראה לפרש דהכי קאמר וכו' לפי מאי שמפרשו המהר"ם ומהרש"א ז"ל דבריהם דאיירי בהך הגרמ' שאחר שחתך רוב אחד מן הטבעות הגרים ויצא לו חוץ מטבעת הגדולה וכ"כ הבעל המאור ז"ל אבל מקום שחיטה הוי בשאר טבעות ג"כ. א"כ קשה מאי פריך הגמ' והתני' ריב"י אומר השוחט בשאר טבעות דלמא הברייתא איירי ששחט הטבעת כולה וכמשמעות הלשון אע"פ שאין מקיפות את כל הקנה הואיל ומקיפות את רוב הקנה מש"ה ס"ל לריב"י דכשרה אבל רב ושמואל דקאמרי ואף ריב"י לא אמר לא איירי אלא כששחט רוב בשאר טבעות ולא כולה דומי' דטבעת הגדולה דמיירי נמי כששחט רוב הטבעת דאזי ס"ל לריב"י דפסולה כשהגרים משום דרוב הטבעת לא הוי רוב הקנה וק"ל: