מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר
חילוקא דרבנן שאמרתי בסוגי' דמכם ולא כלכם להוציא את המומר: · דף יד.
תוס' בד"ה אם לא היתה נבלה מע"ש וכו' אמאי לא מפרש טעמא משום דהוי מוקצה מחמת איסור וכו' וכ' המהרש"א על זה ובשמעתין דקאמר מי דמי התם וכו' הכא מעיקרא מוכן לאדם והשתא מוכן לאדם אע"ג דמ"מ הוי מוקצה מחמת איסור דרך דחי' קאמר הכי. עכ"ל ע"ש. ואפשר ליישב קושי' המהרש"א הכי. דמצ"ל דאביי ס"ל כדמסיק הגמ' לקמן דמתני' איירי בחולה והבריא משום דדומי' די"הכ קתני'. וכמ"ש התוס' לקמן ד"ה כי שרי ר"מ. וי"ל דבמקום ששייך חיוב קא מדמה שבת לי"הכ. ואע"ג דהבריא בשבת אינו מוקצה מחמת איסור וס"ל לאביי אין מוקצה לחצי שבת ולא רצה אביי לאוקמא מתניתן כתירוץ רב אשי כר' יהודה דמבשל ובשוגג משום דאע"פ שמתחייב בנפשו קתני בקושי' הגמ' לקמן ותירוץ הגמ' נ"ל דוחק ואזי לק"מ קושי' המהרש"א ז"ל דשפיר קאמר אביי מעיקרא מוכן לאדם והשתא מוכן לאדם דאכתי מוכן לאדם משום דאין מוקצה לחצי שבת. ולר' אבא מצ"ל דלא ידע הך דשבת דומי' די"הכ קתני. וכס"ד דהמקשה לקמן ואזי לא איירי מתני' בחולה. ואז שפיר קאמר ר' אבא ה"נ כיון דלא איתכן מאתמול אסור'. תו מצ"ל דתרווייהו ר' אבא ואביי מצי סברי דיש מוקצה לחצי שבת. דהנה מקשו התוס' דף ט"ו ע"ב בד"ה כגון שהי' לו חולה והבריא וז"ל ור' יהודה נמי אמאי לא אסר משום מוקצה לחצי שבת דלא אסר אלא משום דקניס שוגג אטו מזיד כדאמרינן בהנזקין וכו' וי"ל כיון שרגילות הוא שחוזר לחליו לא הוי מוקצה כמו גמרו בידי אדם דשרי וכו'. לפ"ז מצ"ל דאביי ס"ל כתירוץ התוס' דכיון שרגילות הוא שחוזר לחליו לא הוי מוקצה ואזי קאמר אביי שפיר מעיקרא מוכן לאדם והשת' מוכן לאדם אבל ר' אבא דלא ידע דדומי' די"הכ קתני לא מוקי המתני' בחולה ואזי הוא מוקצה לחצי שבת כנ"ל. וק"ל: