אור ברסלב
מראה יחזקאל (חולין) חילוקא דרבנן שאמרתי בסוגי' דמכם ולא כלכם להוציא את המומר: › דף ה:

מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר

חילוקא דרבנן שאמרתי בסוגי' דמכם ולא כלכם להוציא את המומר: · דף ה:

חילוקא דרבנן שאמרתי בסוגי' דמכם ולא כלכם להוציא את המומר:

תוס' ד"ה אינו שב מידיעתו תימא מה צריך קרא למעט לאינו שב מידיעתו וקש' הא עיקר קרא לא אתי אלא לאורוי אמומר לאכול חלב והביא קרבן על הדם דמקבלין משום דהוי שב מידיעתו ולאפוקי מת"ק והיינו מדכתיב אשר לא תעשנה וסמיך לי' או הודע כמ"ש רש"י ז"ל אבל אינו שב מידיעתו לחוד באמת לא צריך קרא וא"כ מה ק"ל להתוס' מהצריך קרא וצ"ע. תו יש להקשות מאי מקשו התוס' הא למאי דמשני הגמרא דאיצטריך קרא דחטאת משום דה"א לפי שחטאת חיובא הוא אימא לקבל מיני' שלא יהא חוטא נשכר א"כ אפילו הוו זבח רשעים אפ"ה איצטריך קרא דלית שלא יהא חוטא נשכר ואפשר לדחוק ולומר דקושית תוס' הוא רק למאי דס"ד של המקשה וק"ל:

בא"ד והיכא תיסק אדעתין לומר דמביא מיל דמש"ה האריכו התוס' לומר והיכא תיסק אדעתין שהוא אך למותר דל"ת איך שייך לומר שיסמוך קרא שבתורה על מה שנאמר במשלי זבח רשעים תועבה לזה קאמרו התוס' והיכא תיסק אדעתין כלומר בלא קרא דזבח רשעים נמי אין סברא לומר כן וק"ל:

בא"ד וי"ל דאיצטריך להיכא דחזר בתשובה אח"כ וכו'. וכתב המהר"ם לובלין ז"ל וצ"ל דלעיל גמי דממעט מומר לכה"כ איירי נמי שחזר בתשובה מאותה עבירה שמביא עלי' קרבן ע"ש פי' לדבריו דאל"כ תקשי ל"ל מכם למומר לכל התורה כלה הא בלא"ה הוי זבח רשעים ולפענ"ד אפשר לומר דאין דבריו מוכרחין דקרא דמכם דכתיב בעולה דהוי נדבה בלא"ה איצטריך אע"ג דלא חזר בתשובה דאע"ג דהוי זבח רשעים ה"א דלא נימא בכם חלקתי וכו' ומסתמא לא גרע מעובדי אלילים דהוי בודאי זבח רשעים ואפיה מקבלין ממנו נ"ונ מדכתיב איש איש להכי כתיב מכם וא"ל לפ"ד אלו מאי פריך הגמרא לעיל אי מומר לכה"כ היינו רישא דילמא דישא אשמועינן מומר לכה"כ שלא עשה תשובה דה"א מקבלין ממנן קרבן. דלא גרע מעע"א כנ"ל קמ"ל דלא וסיפא אתי לאשמועינן דמומר לכה"כ אפילו עשה תשובה אח"כ או מומר לא"ד ובשעה שאכל לא הי' שב מידיעתו ואח"כ חזר בתשובה והא דלא קאמר ברישא תיכף חוץ ממומר לכה"כ אפילו עשה תשובה דהוי ידעינן נמי מומר לא"ד בעשה תשובה לפמ"ש הרשב"א הנ"ל דמומר לא"ד הוה שוה למומר לכה"כ מ"ל דבתחילה קאמר תנא דבריי' מה דילפינן מקרא דמכם דודאי קרא דמכם לא מצינו לאוקמי אלא אמיסתבר יותר דהיינו מומר לכה"כ שלא עשה תשובה ואח"כ אתא התנא דברייתא לאשמועינן הדין דאפילו בעשה תשובה או מומר לא"ד שעשה תשובה שאין מקבלין ממנו קרבן כאידך ברייתא מע"ה פרט למומר וכו' אך זה אינו דהא הך בבא דחוץ מן המומר קאי אמה דקתני בתחילה מקבלין קרבנות מפושעי ישראל כדי שיחזרו בתשוב' אבל עדיין לא עש' תשוב' וע"ז קאמר חוץ מן המומר דאין מקבלין כדי לחזור בתשובה אזי עכ"פ מוכח דמיירי הך בבא דחוץ מן המומר שלא עשה תשובה עדיין ואזי לק"מ אבל קשה דמאי פריך הגמרא והא מהכא נפקא הא אי לא כתיב אלא קרא דמכם לחוד הוי מוקמינן הקרא על מיסתבר יותר דהיינו מומר לכה"כ שלא עשה תשובה מש"ה איצטריך קרא דמע"ה או אשר לא תעשנה וגו' לאורויי אפילו כשחזר בתשובה ובשעה שאכל לא הי' שב מידיעתו נמי אין מקבלין ממנו קרבן ואפשר לומר דלהמקשה דלא ידע כלל לחלק בין חטאת לעולה דחטאת גרע מעולה בודאי אנו מוכרחין לומר כדברי מהר"ם דמכם נמי לא אתי אלא כשחזר אח"כ בתשובה דאל"כ הוי זבח רשעים וכו' וק"ל:

גמ' בשאין ישראל עומד ע"ג למימרא בעי ופרש"י וכי לא פשיטא לן דל"ל לפני עור לא תתן מכשול ויש להקשות דלמא צריך לאשמועינן דאפילו בכה"ג דלא שייך בי' לפני עור וגו' כגון כשחותך כזית בשר ונותן לו לאכול אפ"ה אסור משום דר"ג וב"ד נמנו דהלכה כת"ק דרשב"ג לעיל דף ד' דאין נאמנין אי אחזקו בדלא כתיבה כמו שחיטה וכיוצא אח"כ מצאתי בחידושי רשב"א ז"ל שהביא בשם הרמב"ן מש"ה קאמר למימרא בעי דר"י בר אידי ס"ל כת"ק דרשב"ג וה"ק למימרא בעי דודאי הלכה כת"ק דרשב"ג דהא יחיד ורבים הלכה כרבים. ולפע"ד יש לתמוה על דבריו הא חזינן דתנא דברייתא דלעיל דף ג' ע"ב ת"ר שחיטת כותי מותרת סתם כרשב"ג דהא קתני אבל בא ומצאו ששחט חותך כזית בשר ונותן לו אלמא נאמנין כרשב"ג וחזי דסתמא דברייתא כוותי' דרשב"ג בודאי שפיר איצטריך לאשמועינן. ואפשר לומר דא"כ לא הול"ל נמנו על שחיטת כותי וכו' אלא הול"ל הכי ר"ג וב"ד נמנו דהלכה כת"ק דרשב"ג דבאחזיקו ולא כתיבא אינן נאמנין. ולמה דוקא בשחיטה א"ו דאסרוהו אפילו בעע"ג. אך יש להקשות דלמא לעולם באין עע"ג ואתי לאשמועינן באין עע"ג דאפילו יוצא ונכנס לא מהני וכאביי. ולולא דברי רש"י מצינו לפרש הכי. דמשמע מדקאמר סתמא נמנו על שחיטת כותי ואסרוה דבכל גווני אסור דאל"כ דאין אסור אלא באין עע"ג לא הו"ל לסתום אלא לפרש בהדי' דנמנו באינו עע"ג ואפילו יוצא ונכנס דאסור והשתא ה"ק למימרא בעי בניחותא. כלומר אי ס"ד דמיירי באין עע"ג למימר' בעי הל"ל בהדי' באין עע"ג א"ו מדקאמר סתמא ולא מחלק כלל ש"מ דבכל גווני אסרוה וק"ל:

תוכן העניינים

מראה יחזקאל (חולין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה