מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית· רבי משה מרגלית
פרק ח · הלכה ז
מאי כדון הלכה כר"מ וכו' ואע"ג דשקיל וטרי לעיל לפי כללא דהאי תלמודא דפ"ג דתרומות מ"מ מסיק לה דהלכה כר"מ דבזה לא פליג האי ש"ס דהלכה כסתם ת"ק בכל מקום דלהכי סתים רבי דברי הת"ק לפסוק הלכה כמותו שיהא בר פלוגתיה כיחיד נגד רבים וזה בין למה שכתבתי בפנים דהאי מאי כדון שייך קודם להא דא"ר יוסה אישתאלי' לאלין וכו' ובין למה שכתוב בספרים אח"ז דהש"ס שואל מאי כדון מפני מה נהגו על יד על יד דוקא הא ר"ש מתיר וקאמר משום דהלכה כר"מ דרבי סתים הת"ק כחכמים וכן במתני' דפ"ח דזבחים (דף עה) אמרו לו חכמים לר"ש אין מביאין קדשים לבית הפסול וכ"פ הרמב"ם גם כאן בפ"ה בהלכה ד' כר"מ וכאלין דבית ר' ינאי דעל יד על יד מותר לאכלו מיד:
בעו מיניה מר' יוחנן שביעית מהו שתצא דרך חילול וכו' פלוגתא דר"א ור' יוחנן גם בבבלי פ' לולב הגזול (דף מ) כך היא וכתבו התוס' שם (דף מא) ד"ה פירות הללו וכו' בהדיא קתני בירושלמי דשביעית סוף פ"ח והחנווני אומר לו הרי סלע נתון לך במתנה וכו' ר"ל שלא היה לפניהם הגי' הרי סלע זו וכו' אלא הרי סלע נתון לך וא"כ הא דגרים התם הא לך סלע זו וכו' לאו דוקא אלא כדקאמר בירושלמי ועיקר הדיוק דרבינא דהתם מדלא חילל החנווני לכתחילה סלע של בה"כ וכו' כדמסיימו בדבריהם ע"ש וגי' הספר שלפנינו כגי' דהתם סלע זו ואין נ"מ בזה ומסיק התם רב אשי דבפרי ראשון כ"ע ל"פ דדוקא דרך מקח ולא פליגי אלא בפרי שני ולר' יוחנן בין דרך מקח בין דרך חילול וכ"פ הרמב"ם בפ"ו ועי' לעיל פ"ז בה"ב ד"ה החליף שמן בשמן מה שנתבאר מזה בס"ד: