אור ברסלב

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית· רבי משה מרגלית

פרק ח · הלכה ו

הלכה ה

תאנים של שביעית אין קוצין אותן במוקצה. הר"ש פי' וכן הר"ב אחריו מוקצה כלי ברזל שחותך בו תאנים אבל קוצה היא בחרבה סכין ל' חרב. ותמיד היה קשה לי לזה בין פירושיו דמאי שנא תאנים נקט ולא קתני סתם פירות האילן והעיקר הוא כפי' הרמב"ם במשנה ובחיבורו פ"ד בהלכה כ"ג אין קוצין אותן במוקצה אבל מייבשן בחרבה והוי דומיא דאינך אין דורכין ענבים בגת וכו' דהכל על המקום קאי שלא יאספם כדרך שאוספן בכל שנה וזהו נמי פי' הת"כ דקתני להו לכולהו על הא דדריש לא תבצור כדרך הבוצרין:

אם אינו ענין לספיחי איסור תנהו ענין לספיחי היתר וכו'. משמע מיהת דאלו הספיחין וכן אם עלו מאליהן כולן אין בהן איסור תורה דלא אמרה תורה לא תקצור אלא שלא יקצור כדרך הקוצרים בשאר השנים והיינו הרבה ביחד אלא מעט ומדרבנן הוא דגזרו על הספיחין שיהו אסורין וכחכמים דר"ע בת"כ והבאתי לעיל בפ"ה בהלכה ג' ד"ה סבר ר' אימי אמר איסור ספיחין תורה ועוד יתבאר מזה לקמן ריש פ"ט בס"ד:

רבי הילא אמר במכתפי פירות עבירה היא מתניתא. דברי ר' הילא כדברי רבא בבבלי ריש פ"ה דע"ז הן וכבר בארתי לזה בע"ז שם וכך הם דברי הרמב"ם בפ"ו בהלכה י"ג:

תוכן העניינים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה