מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית· רבי משה מרגלית
פרק ד · הלכה ח
מאימתי אין קוצצין את האילן בשביעית וכו'. המשנה מבוארת בפנים וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ה בהלכה י"ז וי"ח ע"ש:
סימנא דאכל פרוטגמיא אכיל משתותא. הערוך מביא כהאי גי' סימנא דאכל וכו' בערך משתותא ופי' דאכיל סחורות בעוה"ז כמו פרקמטיא אכל משתה שלו שהי' מזומן לו לע"ל כלומר לא נשתייר לו מה לאכול לע"ל ופי' זה דחוק הוא וכהאי דאמרינן מי סני להו לצדיקי דאכלי תרי עלמא וגם אינו מתיישב כלל לפי הענין ופרטגמייא פירושו מוכרח מהאי דאמרינן לעיל בפ"ד דדמאי בהל' ב' בשבת של פרוטגמייא התירו מפני איבה וכמו שזכרתי שם מהא דהכא והנכון דגרסי' דאביל בבי"ת ואתיא כהאי דאמר במ"ר ריש פ' שמיני גבי ז' שנים של גוג ואותן שבע שנים הן הן פרטגמיא של צדיקים לע"ל וסימנא דעביד פרטגמיא אכיל משתותא וכדפרישי' בפנים וזהו העיקר:
עתידין הן חבירין להתייגע מב"כ לב"מ כהאי דר' חייא בר אשי בבבלי סוף ברכות ת"ח אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב וכו' וכדפרישית דיגיעה זו יהיה להן לנחת ולמנוחה לבסוף:
מאימתי קטני ישראל חיין וכו'. כה"ג אמר בבבלי פ' חלק (דף קי ע"ב) אתמר קטן מאימתי בא לעוה"ב ר' חייא ור"ש בריבי וכו' רבינא אמר משעה שנזרע דכתיב זרע יעבדנו ופירש"י ז"ל משעה שנקלט הזרע אפי' הפילה אמו ונמחה יש לו חלק לע"ל והכי אמר בכתובות (דף קיא) נבלתי יקומון לרבות נפלים עכ"ל ויש לדקדק על הא דמייתי האי דכתובות דא"כ קרא לקרא הוא אלא דנראה דמר לא דריש לנבלתי יקומון לרבות נפלים אלא כר' אבא בר ממל התם יחיו מתיך אלו מתים שבא"י ונבלתי יקומון מתים שבח"ל והלכך דריש לנפלים מזרע יעבדנו. ולשיטתא דהכא דדריש לנפלים מונצורי ישראל י"ל דס"ל דמזרע יעבדנו ליכא למידרש לנפלים ואדרבה איפכא משמע דדוקא שבא לכלל זרע חי וראוי הוא לעבוד אז יבואו וגו' והכי איתא לחד מ"ד במדרש והובא בילקוט תהלים זרע יעבדנו א"ר יודן כל שבא לכלל זרע חי יצאו נפלים שאינן חיים לעתיד והלכך דריש דמהאי קרא אית לן לרבות נפלים דאל תקרי ונצורי אלא ונצירי דמשעת יצירה הן עומדין להשיב אותן לעתיד לבא.
סליק פירקא בסייעתא דשמיא