מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית· רבי משה מרגלית
פרק ד · הלכה ז
מהו שליש לוג כדפרישית דשואל מהו שליש דמתני' ומפרש לוג כלומר שליש הלוג הוא וכדמסיק ואזיל דמיירי שהן עושין ג' לוגין לסאה כשיגמרו וכשראויין להוציא מהן שליש הלוג זהו שיעור דמתני' והשתא אתיא שפיר לישנא דהמתני' ושיעורה בכל הני חלוקי הזמנים דכשהכניסו רביעית הלוג פוצע וכו' הכניסו חצי הלוג וכו' הכניסו שליש הלוג וכו' וזהו עונתן למעשרות כשיכניסו שליש הלוג לסאה שהוא עושה ג' לוגין שמן כשיגמרו והוא החלק התשיעית וכך הוא לעולם לפי החשבון אלא משום דהמתני' איירי בחלקי הלוג מתפרשא כולא הכי וכדמוקי לה מתניתא שהן עושין וכו' וכך פי' הרמב"ם בפי' המשנה וזהו ג"כ כמ"ש בחיבורו בפ"ה מהל' שמיטה בהלכה ט"ז הכניסו חצי לוג וכו' הכניסו שליש וכו' והיינו שליש ממה שאח"כ ולאו שליש הלוג קאמר הכא אלא הכל לפי מה שהוא ממה שיוציא מהסאה כשיגמרו דעל הרוב הוא יותר מחצי לוג ולפיכך לא כתב כאן שליש הלוג אלא דהמתני' מיתפרשא כו' וכדאמרן ויותר מבוארין דבריו בפ"ב מהל' מעשר בהלכה ה' שכתב הזיתים משיעשו שמן אחד מתשעה ממה שהן ראויין לעשות כשיגמרו וזהו שליש שלהן ומ"ש שם הראב"ד ספרו הטעתו וכו' והכ"מ רצה להסכים בענין הגי' אחרת שהיה לו להרמב"ם מהו שליש שליש הלוג וכתב שגי' זו מחוורת וכו' ולא כן הדבר אלא שגי' הרמב"ם היא הגי' שלפנינו ולא פירש הוא כדפי' הראב"ד דעל פירושו קשה חדא דאם הש"ס מפרש מהו שליש הוא הלוג מאי והאי דמסיים מתניתא וכו' וכי לא ידעינן דהלוג הוא שליש מג' לוגין ועוד מאי קמ"ל כלל בזה ולפיכך פי' כדפרישית מהו שליש דתנינן ממה הוא השליש וקאמר לוג כלומר מלוג הוא השליש מתניתא וכו' כדפרישית והשתא טובא קמ"ל דאע"פ שכשהכניסו חצי לוג עדיין אסור להכניס לביתו מ"מ משכחת לה דלפעמים אפי' לא הכניסו אלא שליש הלוג מכניס לביתו וכגון שהסאה היא עושה ג' לוגין כשיגמרו ומשום דזהו עונתן למעשרות:
ר' יוסי בן חנינה מנשק לכיפתא דעכו. ובבבלי שלהי כתובות גריס ר' אבא מנשק כיפי דעכו וכתבו התוס' שם דבירושלמי מפרש חציה בא"י וחצייה בח"ל והכי איתא לקמן בפ"ו בהלכה א' ובירושלמי דגיטין בפ"ק בהלכה ב' עכו יש בה מא"י ויש בה מח"ל ובהאי דקאמר מתקל כיפי מתקל גושייא כי גרסי התוס' גם שם בר' חנינ' מתקל מתקליה שהיה שוקל האבנים וכו' כמפורש בתנחומא שהביאו התם ונראה דלמאי דגריס הכא לקיים מה שנאמר וכו' ומשמע דאתרוייהו קאי כדפרישית בפנים דמר דריש לקיים רישי' דקרא את אבניה וי"ל דס"ל דסיפיה דקרא ואת עפרה יחוננו לא מתקיים בכך אלא על דמתעגל בעפרה נאמר כדגריס התם ר' חייה בר גמדא מיגנדר בעפרה שנאמר וכו' ואת עפרה יחוננו ומר דמתקיל גושייא ס"ל דגם בזה נתקיים מה שנא' ואת עפרה יחוננו. ובההיא דר"ז פירשתי לדקאמר במנוי שעשה מהן כעין חבל וכדקאמר התם ר"ז כי הוה סליק לא"י לא אשכח מעברא למיעבר נקט במצרא וקעבר ויש לפרש עבר במנוי לפי שלא מצא המעברא ועבר בו כשהוא לבוש בבגדיו ולא היה חש עליהם כדי למהר ביאתו לארץ ישראל: