אור ברסלב

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פסחים· רבי משה מרגלית

פרק ה · הלכה ב

הלכה א

ודבר שיצא לחידושו אין למדין ממנו וכו'. ומסיק הכא דהואיל ושנוי קודש בחטאת מצורע ילפינן מזאת תורת החטאת ילפינן נמי מהאי קרא שאר חטאות לשנוי בעלים מחטאת מצורע דהא גלי קרא תורה אחת לכל חטאות אבל בבבלי פ"ק דזבחים דף ח' ע"א יליף שנוי קודש בחטאת מצורע מקרא דכתיב בגופיה ועשה הכהן שיהו כל עשיותיו לשם חטאת ושינוי בעלים מדכתיב וכפר על המיטהר ובעי התם מעיקרא למילף שינוי בעלים בחטאת חלב או בשאר חטאות מחטאת מצורע ומסיק דלא ילפא מהדדי דמה לחטאת מצורע שכן יש עמה דמים אחרים וכו' אלא אמר קרא זאת התורה לעולה וכו' הקישו הכתוב לשלמים מה שלמים בין שינוי קודש בין שינוי בעלים בעינן לשמן וכו'. והא דלא פריך התם כדפריך הכא דחטאת מצורע לחידושה יצאה ואין למידין ממנה. וע"כ דאתינן להיקשא משום דלשיטת הבבלי אין זה דבר חדש מה שהחטאת מצורע טעון נסכים כדכתבו התוס' בפ' איזהו מקומן דף מ"ט גבי הא דקאמר התם דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר החדש וכו'. לפי שיצא אשם מצורע לידון בדבר החדש בבהן יד ובהן רגל ואוזן. ימנית וכו' דמה שחטאת מצורע טעונה נסכים ושאר חטאות אין טעונין לא חשיב דבר חדש וכו'. דלא קרוי דבר חדש אלא א"כ סותר כללו כי הכא דשאר אשמות כל הדם למזבח ואשם מצורע ניתן מדמו לבהונות וכו'. אבל מה שחטאת מצורע טעונה נסכים אינו הותר מכללו אלא תוספת היא על הקרבן. ומיהו למדין אנו דבר אחד מהכא דלשיטתיה דהאי תלמודא דזה מיקרי נמי דבר חדש ואין למדין ממנו. א"כ הא דאמרינן בעלמא חידוש הוא ולא ילפינן מיניה היינו אם החידוש חומרא הוא לא ילפינן מיניה חומרא לשאר מילי דשאני הוא דמצינו ביה חומרא אחריתא בדבר החדש הזה כהא דהכא. והתוס' מפלפלין בזה דמצינו דאף אם החידוש קולא הוא לא ילפינן מיניה חומרא למילתא אחריתא וכמו בבשר בחלב דהחדוש קולא הוא דאי תרי ליה כולי יומא וכו'. ולא ילפינן מיניה לטעם כעיקר לשאר איסורין שבתורה:

שחטו לשמו לזרוק דמו שלא לשמו וכו'. פלוגתא דר' יוחנן ור"ל נמי בבבלי פ"ק דזבחים דף ט' ע"ב דר' יוחנן אמר פסול מחשבין מעבודה לעבודה וילפינן ממחשבת פיגול וכו' והכי מסיק לה התם. והתוס' כתבו שם כגון משחיטה לזריקה כמו שינוי בעלים. אבל משחיטה לקבלה לא דהא מפיגול יליף להו וכו' והכי משמע נמי מסוגיין דהכא דלקבלה לא הוה ס"ד אא"כ חישב בקבלה לזרוק וכו'. וכן בבבלי בסוגיא זו לא קאמר אלא דקאי בשחיטה וקא חשיב בזריקה. אבל לקבלה לא ובהא ליכא מאן דפליג ושאר כל השקלא וטריא דסוגיא דהכא מבואר היטב בפנים:

מנין שהפסח משתנה לשם שלמים וכו'. כעין הא דהכא יליף לה בפ"ק דזבחים שם. ומבואר מהתם דבענין לשמו ושלא לשמו בשאר ימות השנה דבעי הכא לקמן ומה דשקיל וטרי בה דיש חילוק דקודם הפסח פסול הוא לשמו דבעי עקירה. אבל אח"כ לא דפסח בשאר ימות השנה ממילא שלמים הוא וכדכתבו התוס' וע"ש:

תוכן העניינים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה