מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סנהדרין· רבי משה מרגלית
פרק ד · הלכה ט
מראה ודעת מפני הגזלנין וקול מפני הערוה. והתם בדף ל"ח ע"א קאמר בקול ובמראה משום ערוה ובדעת מפני הגזלנין והאי ש"ס ס"ל דבשינוי קול לחוד סגי מפני הערוה גם ביום לענין שלא יתחלף באינו מתכוין ומפני הגזלנין בכח הוא הטעם לשינוי מראה והשתא ברייתא דר' מאיר לא פליגא אברייתא דלעיל ומפני מה שינה וכו'. ומייתי ר' יצחק ראיה דגם במיני פירות ותבואת השדה היתה המחשבה לפניו יתעלה ב"ה לתקן בשינוי מראה שלא יבאו לידי גזל ויעמוד כל אחד בשלו:
מהו הרינה הריני. היפ"מ פי' כמו הריני בצער ואינו נכון דא"כ העיקר חסר והעיקר דהריני כמו הרנה הידועה במקום אחר וכדפי' רש"י ז"ל התם וידוע הוא דהאי תנא לישנא קלילא נקט בכל מקום:
סליק פירקא בסייעתא דשמיא