אור ברסלב

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי מועד קטן· רבי משה מרגלית

פרק ג · הלכה ז

הלכה ה

מאן דאמר רבשקה גוי הוה קורעין וכו'. התוס' בדף כ"ו ד"ה מביאין לזה וסיימו ובירושלמי הוה ר"ל קורע על ברכת השם. כלומר דגוי כהאי דלקמן וטעמיה דר"ל דס"ל כהאי דתני ר' הושעיה אחד ששמע קללת השם מישראל וכו' חייב לקרוע:

עתיד הקב"ה ליעשות ראש חולה לצדיקים לעתיד לבא. בפ"ב דמגלה שם הבאתי דברי התוס' בשלהי תענית וע"ש מה שביארתי בזה בס"ד. אם היתה חבורת מצוה או קידוש החודש מותר. כך הם דברי הראב"ד בפ"ו מהל אבל. ונראה דגם דעת הרמב"ם כן שכתב שם בהל' ז' על אביו ועל אמו לא יכנם לשמתת מריעות עד י"ב חודש. לא כתב אלא לשמחת מריעות אבל במקום שאין נוהגין בה שמחה וסעודת מצוה היא מותר. ולפעמים לעולם מותר וכגון שמשיא יתום ליתומה לשם שמים ואי אפשר אם לא יהיה בעצמו שם מותר לאחר שלשים אף על פי שיש בה שמחה:

סליק פירקא וכולא מסכת וסדרא דמועד ברחמי ובס"ד

סוף הספר

תוכן העניינים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי מועד קטן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה