מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי משה מרגלית
פרק יא · הלכה ב
המוהלת כתובתה ליתומים ניזונת משלהן. וזה כגוונא דאמר רב חסדא בבבלי פ' נערה דף נ"ג גבי הא דיתיב רבין וקאמר משמיה דר' אלעזר המוחל' כתובתה לבעלה אין לה מזונות א"ל אי לאו דקאמרת לי משמיה דגברא רבא הוי אמינא לך משיב רעה וגו' ולפ"ז למאי דפסק הרמב"ם כר' אלעזר במוחל' לבעלה דאין לה מזונות ואפילו בחייו כמ"ש לעיל פרק נערה הלכה י"ב וע"ש מכ"ש במוחל' ליורשיו דאין לה מזונות דהא בבעלה איכא למימר סומכ' עליו שלא ימנע ממנה מזונותיה ולא מחלה להו כדכתב הר"ן ז"ל להאי מ"ד דס"ל דיש לה מזונות ולא שייך האי טעמא ביורשין וכן הכריע הוא ז"ל שם:
בסוף שלשים יום הן אומרים נתנו כו'. בבבלי ריש פרקין בעי הכי ופשיט לה כל זמן שלא ניסת על היתומים להביא ראיה ניסת עליה להביא ראיה וכדפירשו הרא"ש והר"ן ז"ל שהן טוענין על דמי מזונות שעברו ולא מכאן ולהבא כדמשמע מסוגיא דהכא:
אפילו מה בידך אמרין לה תהי. והרא"ש והר"ן ז"ל גרסי אפילו חוי מה בידך לא אמרינן והיינו הך כדפרישית. והרמב"ם ז"ל בפי"ח מאישות הלכה י' פסק כתלמידיו דר' מנא שמחשבין עליה והיא ניזונת ממה שבידה: