מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי משה מרגלית
פרק יא · הלכה א
אלמנה. הותירה מזונות שלה. והרמב"ם ז"ל פרק י"ח מהלכות אישות פסק מותר מזונות האלמנה ומותר הכסות ליורשין ועיין בפרק אף על פי הלכה י' מה שכתבתי שם לגירסתו וצ"ל דס"ל דאמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן והתם רבי חייא אליבא דרבי יוחנן קאמר שלהן והכא רבי אבהו בשם רבי יוחנן ובבלאות מפורש הוא בבבלי שם אמר אביי נקיטינן מותר בלאות ליורשין התם כדי שלא תתגנה על בעלה הכא תתגנה ותתגנה וא"כ ק"ו למזונות שהן של יורשין דהא משלהן היא ניזונת:
ובמסיים ואומר תנו שדה פלוני לפלוני. בפ"ק דגיטין תנן תנו מנה לפלוני ומת יתנו לאחר מיתה ומסיק בבבלי שם דבין אומר מנה זה ובין אומר מנה סתם דלמנה קבור לא חיישינן ולשיטתא דהאי תלמודא צריך לחלק בין אומר תנו מנה ובין תנו שדה שצריך לסיים השדה דמוקי לה בגיטין להאי מתני' בשכיב מרע ועיין מ"ש שם בס"ד: