מראה הילדים· רבי רפאל אוחנא
ספר מראה הילדים · מערכת שין
א. שדים להרחיק השד מן הבית כתב מהר"ר יונה שקבל מהר”ר שמעון ז"ל. כתוב זה השם ושים בארבע פינות הבית וזה הוא השם בדפטיאל ויועיל בעזה”י וזה עיקר השם האמייתי שעולה בגימטריא קל"ו ולא כמו שכתוב בכמה מקומות בטעות ועיין בשימוש תהלים מזמור קכ”ח, ועי"ל בענין קיום בנים ודו”ק ובסכ"י של רבני מערב מצאתי כתוב וז”ל שמירה לילד תכתוב בכתלי הבית עצמם בדיו בסוף ארבע כותלים של הבית דהיינו סמוך לקרנות תכתוב בסוף הכותל חוה ובכותל הסמוך לו אדם וכן בשאר קרנות וכ"ז בכתיבה אשורית וכן שני שמות הנז' דהיינו בקרן זוית ממש תתקע מסמר ותתלה בו אגודת אזוב קטנה וכל זמן שהם שם לא יפחד הולד משום דבר שבעולם:
ב. שמירה ליולדת ליל המילה נעורים כל הלילה משום שהלילה ההיא עלול מאוד שיהיה הולד ניזוק בר מינן מפני שהשטן מכוין להזיקו לפי שקשה לו מצות מילה שבזכותה נצולים ישראל מדינה של גהינם. או משום דכתיב ואתה את בריתי תשמור שבשעת הברית צריך שמירה מהשטן. כ"כ בס' המטעמים משם המפרשים ז”ל:
ג. שנאת חנם בעון שנאת חנם מרי בה רבה בתוך ביתו של אדם ואשתו מפלת נפלים. ובניו מתים כשהם קטניים רחמנא ליצלן מסכת שבת דף ל"ב. לכן יגרש השנאה ויכניס אהבה. ומשפטי אהבה עיין לעיל מערכת א' סי' י”ט:
ד. שמש אם הילד צריך ללכת בדרך תמשח פניו בחלבון ביצה ולא יושחרו פניו מרוב שרב ושמש, סכ"י מרבני מערב וכ”כ ג"כ הרב רפואה וחיים פ' י”ב משם הרב שבט מוסר יעו"ש:
ה. שמיעה מי שהוא כבד השמיעה יטיף באזנו שניםי או ג' טיפות שמן שמטגנים בו עקרבים וע"ל מע' אלף מסי' י”ד ואילך ומערכת ח' סי' מ' ומ"א, שא נא עיניך וראה:
ו. שלשול** רפואה לחולי השלשול יקח מרת בקר ויקשור פיה ויכניס בפי הטבעת ויתרפא, ע"א יקח חלב שקדים וגבינה ישנה ודבש ועלי הדס וכתוש הכל ועשה ממנו תבשיל, ויאכל ממנו ויפסוק השלשול ויוסר הכאב, ע”א יאכל ביצה מבושלת בחומץ, או ישתה יין שנתבשל בו פלפל ולא יתנועע אחריו אלא ישן מעט וירחץ במרחץ ויסבול או יותר, סכ"י ומערבי.
ע"א יעשה תבשיל של שאור הנקרא חרירא וישים בה מעט קצח הנקרא אשיני"ש ובלשון מזרח קצחה ויש שקורין אותה חבה סודה וחבית אל ברכיה וישתה ויועיל ואם הוא שלשול עם דם יקח פרחי אילן ויבשם ולעת הצורך תשחוק אותם ותשים בתוך ביצה צלויה ותשתה אליבא ריקניא כמה פעמים. או יאכל אורז קלוי ויתרפא, ויאכל ג”כ בשר עוף פידרי"ז הנקרא בערבי הג’אל והוא טוב מאד לחולי זה סכ”י מערבי:
ז. שטות מי שנשתטה בר מינן אם הוא אינו אוכל כשר תאכילהו בשר עכברים, או בשר כלב קטן בתבשיל יו"ד או ט”ו ימים, ואם הוא מאוכלי כשר ישרוף העכברים וישתה אפר שלהם עם אזיי והמחמיר תבא עליו ברכה ספר הנז':
ח. שמד שמעתי שיכתוב הסופר שם הוי’ה מרובע בקדושה ובטהרה ויראו לזה המשתמד ויחזור בו. וסגולה נפלאה למי שגוים רודפים אחריו יאמר כך יאודי אני יאוד’י אחיה יאוד’י אמות יאוד’י יאוד’י יאוד’י ג"פ ויעשה עוגה וילוש אותה מחלב אשה ובתה ויכתוב ויחקוק עליה את המילות הנזכרים בעודה עיסה ויאפנה ויאכילנה למי שתרצה להחזיק דתו והאוכל אותה יחזיק דתו ולא ימיר דתו לעולם ומה טוב ומה נעים להאכילם לנערים קטנים שלא ימירו דתם לעולם גם כי יזקנו והוא בחון וצריך הכתיבה בדבר אחר ולא בקולמוס כ”כ בס' נפלאים מעשיך ואין קול חדש מצאתי כתוב בס' כת"י לרבני מערב העוגה הנז' בחלב אשה ובתה שמניקים נקבה וילוש שצריך ללוש אותה ביד אחד, ויאפה אותה ביד אחד ומשעה שיתחיל ללוש לא ידבר הלש הנז' כלל וגם יזהר שלא יפול איזה פרור ותעשה אותה ביום ותתן לו לאכול וכו' יעו”ש ועיין לקמן מע' ת' בד"ה תרבות.
ט. שוטה סגולה למי שנשתטה קח קערה חדשה ושבר אותה על ראשו וקח ממנה ד' שברים והשאר זרוק אותה בחוץ ותכתוב על כל אחד מד' אלו השמות וז"ת תקפיא"ל פודיא"ל טוביא"ל מלכיא"ל הדריא"ל חסדיא"ל ותקיא"ל ואח”כ תעשה אותם במקצוע הבית תחת הקרקע ואחר זה תמשכם ותוליכם לבית הקברות אל קבר שכוח ותקברם שם ותאמר אני קובר היזק פלוני בן פלונית ע"כ מ”כ בסכ"י מהרי”ץ למהדווי מ"ע:
יוד שינה אם התרנגול קורא ואינו מניח הילד לישן מקול הקריאה אזי תסוך ראש התרנגול בשמן או תתלה עליו זמורה ואינו קורא כן מצאתי בס' כת"י רבני מערב, קרן עז נקבה מביא שינה לולד:
יא. שינה אם תשים שן אדם מת ועצם זרוע השמאלי תחת מראשות הישן לא יקץ עד שתסירהו מס' כ"י נפלאים מעשיך, ובס' רפואה וחיים כתב וז”ל מי שאינו יכול לישן ישתה חלב עזים עם מלח וגם דבש הוא טוב, ע"א חזרת מבושלת עם תבלין והוא רפואה ג”כ לחולי שא"ר בא”ק ס' הזכירה דנ"א ע”ב, עוד לשינה קח לכלוך מהאוזן ושים במצחו בלי ידיעתו וישן במהרה. ע"א קח קלף ושרוף אותו וישתה עם מים או יין ישן ע”כ, שינה יכתוב בשם אתיאל וישן ס' השמות כ"י, א”נ יעלה על מחשבתו אמונת תחית המתים ס' המידות למהר"ן ז”ל ערך אמונה אות טו"ב, ע”א יחשוב בגלי הים וישן תכף, וזה בא בכיוון ליחידי עוב"י תונס יע”א, שאומרים כשהולכין לישן אומר אחד לחבירו הנותן בי"ם (ב’טוב י’לין מ’ר) דרך. ומשיב ובמי”ם (ו’ברחמים מ’רובים י’קיץ מ’ר) עזים נתיבה. ועי' בקונ' מל"ח עכ”ל, ואם תרצה שישן אדם הרבה כמו מת, ולא יעור משנתו עד שתרצה אתה, קח עפר מקבר הנקבר יום ג' ותן העפר תחת מראשותיו ולא יעור משנתו עד שתסיר העפר, מסכ"י אביעה חידות:
יב. שפתים מבוקעות יתיך שומן עז ויטיח, או מוח עצמות
בקר או שומן אווז ויטיח השפתים ויועיל סכ"י:
יג. שונא לרצות השונא קח עצם מת ודוק לאבק והאבק תשליך לד' פינות הבית ובמקום דריסת רגלו וירצך. סכ"י בבליוטיקא:
יד. שם יש נוהגין לקרות שם בניהם כשם החיות צבי אריה דוב איל זאב וכיוצא ובזה ינצלו מחולאים עיין שם הגדולים בקונטריס ועד לחכמים ח"כ מערכת א':
טו. שיניים החושש בשיניו לא יגמע בהן את החומץ ויהיה פולט אבל מגמע ובולע מטבל כדרכו ואינו חושש, (מסכת שבת ובס' תולדות האדם שער המיחוש), וסגולה לכאב השינים יעשן עם סנדרוס ובל"ע באבוני’ג כי הוא דבר מנוסה, או יקח חרדל ויבשל בחומץ ויניח בסמרטוט חם ויניח על פניו במקום הכאב ויתרפא בעה”י ואם ירחוץ השינים באצבע קמיצה לא יבא לו כאב השינים ולנדנוד השינים ישים עליהם שאב, ומלח ועפץ בד בבד, ואם תשים אפר עלי זית בחניכיים שנתעכלו יעלה עליהם בשר חי, ס' האח נפשינו, ע"א ישים עליהם שומין כתושים או יבשל מלח ודבש ויין יחד ויעכב בפה, או יתלה עצם אדם, או יעשנו או בזרע בצלים, או בשן כלב או בחרדל ואם ירצה להפילו ישים עליו צואת עורב או שן המת ויפול בלי צער סכ”י, ע"א לכאב השיניים קח סולת של קמח טוב ולוש אותו בחומץ חזק וחריף ואח”ך שרוף העיסה הנז' באש עד שתחזור כאפר דק ורחץ שיניך בו ותתרפא, והטחול יפה לשינים וקשה לבני מעיים מאיי תקנתיה ללעסיה ולשדייה, עו"א לכאב שיניים קח מלח ושרוף באש ואח”ך ערבו עם דבש ובשלם עד שיקרוש ואח"ך ערבהו בחומץ חזק וישפשף השינים והבשר שלהם ויתרפא, עו”א לכאב השינים והבשר גם להסיר סרחון מהפה קח עצי רומיר"ו ושרוף אותם היטב ושים האבק שלהם בבגד לבן ושפשף בו הפה והשיינים ויתרפא, או יקח עפצים ובשלם בחומץ אחר שתדוך אותם היטב ותסוך בהם השיניים והפה. עו”א לכאב השינים יצייר בכותל ציור כזה () כשני חצאי לבנה והכה בו הסכין ואמור ג"פ ועצם לא תשברו בו וזה בשעת הנגיעה ע”כ סכ"י רבני מערב:
טז. שינים סגולה לאדם שלא יכאבו שיניו אז בבוקר כשירחוץ פניו וידיו. יקנח פיו באצבע הסמוך לגודל של ימין וכן באצבע השמאל דוקא ולא בשאר אצבעות, גם יזהר שלא יחתוך חוטי הסכין בציצית אלא בשיניו שהם ג"כ ל”ב שיניים כמנין חוטי הציצית וסימניך שיני’ם אוחזין בטלית סכ"י:
טוב. שינים שיש בהם תולעת קח עיסת חוּטין ושרוף אותה עם מלח או זרע כאתי ועשן בהם וקבל העשן בפיך ויוצאת הליחה וימות התולעת ויתרפא סכ"י הנז':
יח. שינים לחזק השיניים ולהסיר כאבם יקח הרומיר’ו בל"ע אזיר ויבשל אותו ביין טוב ויגמע אותו ולא יבלענו ככה יעשה ג”פ ויועיל בעה"י סכ”י הנז'. עו"א ישים עליו שורש כרפס ולא יכאבו שיניו, או ישים עליו שן ארנבת:
יט. שינים להפיל שן כואב בלי טורח קח זרע בצלים וזרע שומין ושים אותם על האש וקבל העשן בפיך ותפול השן יד, או קח עלין של קצח הנקרא סאניז ושים על השן ותפול השן מיד סכ"י מערבי:
ך. שיניים רפואה לנדנוד שיניים קח שליש מלח ושליש סיב ושליש עפצים משקל אחד ועם קליפי רימונים ושחוק הכל עד שיהיו אפר ושים על הבשר והשיניים ויועיל בעה"י סכ”י רבני מערב:
כא. שיניים להסיר שן המתנענע יקח שמרי שמן עם דבש ובשל > יחד ושים עליה ותפולס כ"י מערבי:
כב. שיניים לבשר השיניים שנתנפח והוא בצער אם לא יניחו עליו רפואה יקח שורש כרוב וזרע חבושים וזרע וירדולג’א ואניי’א הנדי וסוקאר קאנדיל ועשה אבק ושים עליו כל שעה ויועיל סכ"י מערבי:
כג. שחין שבראש יזהר מלאכול דברים חמוצים ומלוחים וינקה הבטן ג' או ארבעה פעמים ואם יכול יקח דם מתחת האזן ויבשל עפצים בשתן בקר וחומץ עד שיהיה כמו משיחה ויניחה על הראש ס' רפואות וסגולות מרבני אשכנז:
כד. שער להאריך השער ימשחהו בשמן שומשומין, ולהצהיבו ימשחהו בחלב תרנגולות שנילוש עמו אפר דלעת, להשחירו ולחזקו ימשחהו בשמן שומשומין שנתבשל בו הדס ס' רפואות וסגו'. ע"א להשחיר שער הראש או הזקן, יערב סיד ובורית ושני חלקים קנקנתוס ומעט שמן וימשח בהם השער וישחיר סכ”י מערבי:
** כה. שער** להאדים שערו כזהב קח קליפי אגוזים לחים וכתוש אותם הדק היטב וקח מימיהם וכתוש עוד קליפי רמונים ושים במים ההם, עוד ישרוף עלי זית וערב אפרם במים ההם ורחץ בהם הראש ב"פ בשבוע סכ”י:
כו. שער להגדיל שער שנפל קח קליפת עץ זית ובשל במים ורחץ ממנו הראש ומהקליפה ההיא חבוש על הראש במקום המרט. או קח זבל עז ושרוף אותו ומאפרו תערב עם שמן ותמשח הראש, ע"א
להאריך השער ובס"א למריטת השער ישים על ראשו מי בצלים או אפר גרעיני תמרים בשמן וימשח בו או ירחצנו במים שנתבשל בהם עלי הדס היטב ואם ירצה ע”ז חלבנה שחוקה ויועיל מסכ"י:
כז. שער להאריך השער ילוש אפר שורש קנים בשמן הדס וימשח בו השער או בשמן שומשומין, או ישים במי בשול תרדים מעט חרדל וימשח בו השער בלילה וביום ירחצנו במרחץ, ולהצהיב השער ימשחנו בחלב תרנגולת ותלוש עמו עפר דלעת, ס' רבני מערב:
כח. שער למרט שער ולא קח מרת עז וערב עמה נישאדי’ר וימשח מקומו ולא יגדל אחר, או קח צואת חתול וערב עמה בורית ויסוך בו השער וימרט. או תגלח השער ואח"ך תסוך על המקום ההוא חלב איל או דם עטלף או דם צפרדע ולא יצמח סכ”י הנז':
כט. שדיים לחולי דדי האשה הנקרא פילו קח פואה ושחוק אותה ולוש עם חלבון ביצה ויחבוש על הדד. עו"א קח עלי סווא’ך וכתוש אותם במלח ושים על הדד. ע”א משח הדד בדבש ושים עליה בגדים שרויים במים. ולנגעי הדדים קח חמאת בקר ורחוץ אותה ושמן זית ומי וורדים ושים בלילה על ראשי הדדים עכ"ל סכ”י כמהר"מ בהלול ז”ל ועיין מע' ד' ס"י:
ל. שקיקה קח זרע גד יבש ויעשנו בתוך חומץ חזק ט' ימים ואח"ך תיבש אותו בצל ואח”ך יקח חלק ממנו וב"ח סוקאר וידוך אותם ויאכל כף אחת בבקר:
לא. שיעול. לחולי השיעול תבשל הרומיר’ו הנקרא אזיר עם מי שעורים וישתה מהבישול יוציא הליחות העבות מהחזה ויסיר קוצר הנשימה. ע"א קח ביצה צלויה וישים עליה ערקסוס ויאכל הביצה, ע”א לשיעול חם ויבש קח זרני’ך ודוק אותו יפה ולוש עם חלמוני ביצה וקח חתיכות פשתן חדש וטוח עליו מבית ומחוץ ויבשהו וכשתרצה לרפאת בעל השיעול תעשן אותו בכלי נקוב שיכנס העשן בגרונו ויריק הליחות ויעשה זה ד' או ה' פעמים, גם לשיעול ישן יבשל חלב בקר עם שומין וישתה, ע"א קח שומים וצלה אותם ואח”ך תשרה אותם במים קרים ויאכל השומים וישתה המים:
לב. שתן המשתין במטה יקח שלחופית הכבש והעז ושרוף לעפר והאפר הנז' יתן במים או ביין ויועיל סכ"י:
לג. שתן למשתין דם יאכל ארטיגא’ס מבושלים וישים עמס שמן זית ומי שאינו יכול לסבול מיי רגליו ר"ל משתין פעמים הרבה מעט מעט ישרוף ראש ארנבת וישתה, ואם הוא עצור קח מרת שור ותשרה במים חמין מאד שלשה ימים ובאותן המים ירחץ האמה וישתין, או קח זבל העכברים מבושל במים ויטבול האמה באותן המים וטוב מאד אם אח”ך תמשח האמה בשמן שפן או שמן חתול מעורב במעט שמן פיטריליי והוא בדוק סכ"י:
לד. שלחופית. אם יש אבנים בשלחופית ימשח האמה מדם השועל או מדם התיש וישתברו האבנים ומזה הדם ימשח השלחופית והאמה, וכשיייבש הדם יכנס למרחץ וישפשף עם מים ובלי ספק יתרפא בעה"י ס' רפואות וסגולות מרבני אשכנז, או ישרוף ארנבת עם עור שלה בקדרה וכתוש האפר ותשקהו עם מים חמין בכל בוקר אליבא ריקניא שם, ואם הוא זקן מן מ”ה שנה ומעלה תשקהו שתן חזיר קטן זכר ויתרפא בעה"י שם:
לה. שיכור יאכל שקדים מרים ויתיישב היטב שם בס' הנז'. או ישתה חומץ או יאכל כרוב סכ"י ומערבי: