מראה הילדים· רבי רפאל אוחנא
ספר מראה הילדים · מערכת רי"ש.
א. ראש לכאב ראש ירחץ ראשו במיץ החזרת, או בשמן שומשמין מעורב בשמן וורד, או יבשל כמון ושמן בחומץ, וישימם חמים על הראש, או ישים בראשו כובע מעור זאב, או קמח של שעורים ושמן וורדים וחומץ ויבשל וישים על המצח ועל הצדעים, ולחולשת הראש לאדם שהוא עלול לנזילות ויראה לו כאילו עיניו כהות יקח מי רגלים שעברו עליהם שלשים או ארבעים יום ויוליך עמו כלי לבית הכסא ויריח בו כל מה שיוכל לסבול יוסר ממנו החולי הנז' סכ"י מערבי. ובס' רפואות אשכנזי כתב לחולי הראש או נזילות, יקח אבן של שיש ויחמם היטב על האש ויזרוק עליו חומץ טוב ויקבל הקיטור בחוטמו וינענע ראשו מכל צד ויועיל בעזה”י יעו"ש:
ב. ראש לכאב הראש רפואה אמיתית והיא לרז"ל באמרם חש בראשו יעסוק בתורה ורמזו בעלי הרמז חביב אדם שנברא בצלם חבי”ב נוטריקון ח’ש ב’ראשו י’עסוק ב’תורה הכונה גם דלפי הטבע אם חש בראשו צריך להיות מיושב ולא ישב בחשבון ומכ"ש הלימוד תורה, וזה פלא שיש בתורה שאומר התנא חבי”ב דהיינו ח’ש ב’ראשו יעסוק ב’תורה, ואם תאמר היא הפך הטבע זה. לזה אמר חיבה יתירה נודעת שרפאות תהיה לשריך וכו‘, ולמי שיש לו חטטין בראשו יקח אבן שמוציאין ממנה האש שקורין חאג"ר קאד”ח וישרוף אותה עד שתחזור כמו הסיד ויכתוש אותה הדק הטיב ויערבנה בשמן זית ויגלח ראשו וימשח ממנו ויתרפא בעזרת האל, אביעה חידות, ובסכ"י כתב קערה לכאב ראש ולקדחת ג”כ וכתוב בקערה וימחה בשמן ומלח וזמ"ש בקריקן רקיקן קיקן. גנעוגין געוגין עוגין, עמעוגין מעוגין עוגין יקן קן ן’ וגין גין ין ן וגין גין גין ן ע"כ בסכ”י מערבי, ורפואה לכאב ראש יקח חרדל ירוק ויבש ובשלהו עם מים ויקשור אותו תחבושת על מצחו מאוזן לאוזן
ויתרפא או יקח פרורי לחם ומעט נענע עם יין טוב ויקשור רטיה מאוזן לאוזן ויתרפא, או יקח אנסו"ן וידוך היטב ויערב עם דבש וזפת לח וישימהו על הראש ויתרפא, או יקח עור הצבי או האיל ויעשה חגורות ויחגור בו והוא בדוק ומנוסה סכ”י, ע"א יקח רומירו וישים בקערה עם מים מבושל ויקבל עשנו דרך נחירים ויועיל לכאב ראש ולכאב עינים סכ”י מערבי:
ג. ראש סגולה לכאב הראש יאמר לחש זה ז"פ ויתרפא, הישועה הזאת עשה בישראל חי ה' אם יפול משערת ראשו ארצה ויפדו העם את יהונתן ולא מת, יהי רצון מלפניך ד' אלוקינו ואלוקי אבותינו מלך הרחמים שתרחם על פלוני בן פלוני ותסיר ממנו כאב ראש ומיחוש ראש ותרפאהו רפואה שלימה וישוב אל בריאותו כבראשונה בזכות שמותיך הקדושים היוצאים מפסוק לה' הישועה על עמך ברכתך סלה ז”פ, ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו אמן נצח סלה ועד, ימלט נפשו:
ד. ראש לחשישת הראש הנקראת שקיק’ה יכתוב קמיע זו בשם ה' אלקי ישראל אני כותב קמיע זו לשם פב"פ שיהיה לו לשמירה מעולה מכאב ראש בכח אלו השמות הקדושים והטהורים וזמ”ש וזה תוארם:
אדריכום אבריכוס אדריכוס, ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך דריכוס בריכוס דריכוס. אשך ליך כרמל דלת אשך ריכוס ריכוס ריכוס. שך יך רמל לת שך יכוס יכוס יכוס. ך ך מל ת ך כוס כוס כוס. כארגמן ארגמן רגמן גמן מן ן . וס וס וס. מלך לך ך אסור סור ור ר. ס ס ס. ברהטים רהטים הטים טים ים ם.
ה. ראש לכאב ראש יכתוב על קרא יבשה אלו השמות אפסלוס סלוך אס סנגליס ויקטר בזרע גד ויתלה עליו, ואם הוא חולי שקיקה יכתוב על קליפת קרא הנקאת סלאוויא יחקוק בסכין אלו השמות ויתלה על ראש וזמ"ש וזאל חטופה חטופה קטופה לק"ח לק"י בהא בהא בהא. או באופן אחר וזהו חפאופה חפאופה טפופה צלפה אל נא רפא נא לה. ע”כ מצאתי כתוב בסכ"י, ובס' אחר מצאתי כתוב השמות הנז”ל הלוך וחסור ואת אשר יבחר בו יקריב אליו:
ו. ראש לנתק הראש יקח חתיכת עופרת וידוך העופרת וידרוך העופרת באפר או עם כלי אחר עם שמן זית באופן שיקלוט השמן טעם העופרת וימשח בו הנתק ויתרפא ויצמח בו השער. ע"א להנז' יקח הרבה קלחים וייבש אותם וישרפם ומאותו אפר יעשה מים הנקראת ליסיא’ה וירחץ ראשו פעם אחת ביום ויתרפא. ואם ראש התינוק נטף עליו מים שמולחים הבשר מזה בא שחין שאי אפשר להרפא ס' שמירת הנפש אות ח'. ולהפיל הקליפות שבראש יקח רומירו הנקרא אזיר ונקרא חצלבאן ויערבנו בחומץ וירחץ בו ראשו ויפלו רליפות שבראש ויחזיק המוח סכ”י מערבי:
ז. רוח בברכות אמר שמואל הכל ברוח וכו' ושמות הרוחות הלא המה רוח מזרחית שות’א רוח מערבית אוריא רוח צפונית אסתנא כמ"ש ז”ל יומא דאסתנא רוח דרומית שדיא כמ"ש ז”ל שדיא נשיב וכל החולאים ותוצאות המיתה על ידי נשיבת הרוח. ספר נפלאים מעשיך:
ח. רוח הנקרא הווא אל אצפאר ובלע"ז קולירא. סגולה למי שבא לו חולי זה בר מינן יקח בצל ויחתוך ראשו ויסיר מתוכו מעט ויתן בתוכו חצי דרה’ם עפיו’ן. ואח”כ יתנהו בתוך אפר חם עד שימס ויתבשל ויתן על טבורו ויקשור והוא בחון כמה פעמים וצריך זריזות גדולה כ"כ בס' נפלאים מעשיך. ובס' רפואות וסגולות אשכנזי כתב וז”ל נגד החולי הרע כששומעין שיש חולי זה במדינה צריך כל אדם לשמור את עצמו מן הקור וילבוש סביב הבטן אזור של צמר על הבשר דוקא ולא יזוז משם, ואשר האדם ירגיש שגופו נתחמם מאיזה מלאכה או הליכה הרבה ישמור את עצמו מלשתות דברים קרים, וג"כ ישמור האדם את עצמו משתית דברים חמוצים ולא יאכל הרבה ולא ישתה הרבה כ”א במדה ובמשקל, וגם לא יאכל פת שאינו אפוי בטוב וגם לא יאכל ירקות שאינם מבושלים ולא צנון ולא ירק חי ולא שום פרות שאינם מבושלים כל צרכם ויאכל הפירות הטובים מבושלים במים, וגם יראה שגופו יהי נקי וקרוב לשלשול, גם החדר יהיה נקי ולא ישמע שום רעש, גם לא יניח בביתו שום בעל חי אף התרנגולים ויראה שיעבור בביתו האויר הטוב בבוקר ויבער מהחדר כל הדברים שאין לו בהם צורך בכדי שיהיה החדר יותר רק וכל מה שהוא יותר רק יותר טוב, ואם ח"ו יפול בהחולי הנז' בר מינן יעשה תיכף בלי איחור כלל קודם שיקרא לרופא יעשה אלו הדברים תחילה וראש יכסה החולה במכסה לחמם אותו. שנית יחמם חומץ חזק וירחץ היטב בחוזק כל גופו או ביין שרף ועל כולם הרגלים והידים וממעל הכרס דהיינו בין הכרס והחזה, ג' יעשה בישול עם העשב שיש לו ריח חזק שקורין מינט’ה ובל”ע נענאע ויתן לו לשתות מעט מעט או איספיריטו של המינטה הנז' יתן על חתיכה קטנה של סוקאר שנים או ג' טיפות, ד' אם ההרקה והשלשול יתחזק יניח במקום בין החזה ובין הכרס תחבושת עם חרדל ושאור, ה' ואם יכול ליתן באמבי ימים חמים הוא יותר טוב, ואם מרחץ של זיעה הוא טוב במאד מאד, גם יתן להחולה פעם אחר פעם להריח ריח עוטור עכ"ל יעו”ש, ובא וראה מה שכתב הרב רפואה וחיים ז"ל ראיתי בספר הנ”מ זבחי שלמים בסו' הס' ד"ף וז”ל עוד ראיתי ונתון אל לבי להודיע מה שאמר לי זקן אחד שוחט מומחה אשר הוא בליוורנא יע"א וז”ש החכם הותיק כמהר"ר יצחק הכהן הי”ו שקודם ביאת חולי הקוליר’א לעיר הנז' פ"א לתפ”ץ היה רואה בקיבת הבהמות בועה א' לפנים סרוחה לאין קץ ולא היה חושש לה לפי שלא היתה במקום האיסור וכשהיה החולי הנז' מתו כמה נפשות ולא הרגיש בזה כלל ואחר עבור זמן גדול היתה לפי שלא היתה הקולירא הנז' במקומות הסמוכות לעיר הנז' ובאותו זמן התחיל להתראות הבועה הנז' פעם נראה בין טלפי רגל הבהמה במקום הרך ופעם נראית בקיבה כמו שהיה רואה מקודם וחשב בדעתו שמא החולי הזה נמשך מאכילת הבשר אשר בו החולי הזה וקבל על עצמו להטריף כל הבהמות הנמצא בהם אותה בועה והיה בודק כל הבהמה באותו זמן מכף רגל ועד ראש ומן השמים כבואו החולי הנז' לעיר לא מת אפי' ילד קטן מישראל ואז ידע בודאי כי זהו החולי ומיד הלך והודיע את הרופאים וגזרו אומר גם לבדוק כל הבהמות ונסתלק החולי מהם ולא חזר עוד, אשע"כ הריני מודיע את כל שוחט להיות דבר זה בדעתו שבזמן שידע איזה חולי ב”מ בעולם צריך לבדוק כל אברי הבהמה ולמצוה רבה יחשב לו שבלאו הכי כבר כתבו חכ"י הרופאים שכל החולאים נמשכים לאדם ע”י אכילת הבשר וכל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא ולזכות גדול יהיה לו וד' אלוקינו יזכנו לעשות מצותיו ותורתו לעבדו בלבב שלם עכ"ל, ועיין לעיל מערכת מ”ם סי' ל"ג שמות הנכתבים והבולע אותם בחולי זה או חולי המגפה או אכל סם המות הוא מתרפא ובדוק ומנוסה עד מאה אנשים וניצולו כולם יעו”ש:
ט. ריח הפה אין לועסין מוסתקיה בשבת אימתי בזמן שמתכוין לרפואה אבל מפני ריח הפה מותר, תוספתא דשבת הובא בס' תורת האדם. ובמסכת שבת דמ"א איתא אכל ולא הלך ארבע אמות קודם שישן זהו תחי' ריח הפה. היה צריך לנקביו ואכל הוא תחילת ריח זוהמא ובמסכת חולין דק”ה איתא שלא יאכל אדם מדבר שנפל על גבי קרקע וקשה לריח הפה יעו"ש ורפואתו עיין לעיל מערכת פ' סי' ט”ו, ועיין עוד לקמן מערכת ש' ס"י:
יוד. רע עין. האשה שמניקה את בנה. ומנעה אותו כ"ד
שעות שוב לא תניק אותו כי עי”ז יהיה רע כ"כ בס' שמירת הנפש יעו”ש:
רפואת כל תחלואים יאכל מעט רומירו אחר כל אכילה.
או יאכל רומירו עם יין ישן סכ"י מערבי: