מראה הילדים· רבי רפאל אוחנא
ספר מראה הילדים · מערכת פ.
א. פסוקים הנה ידוע כי רז"ל היו משתמשים בפסוקים שהיו אומרים לתינוקות פסוק לי פסוקיך ועיין להרב שם הגדולים מערכת גדולים אות נו’ן סי' י”ד וז"ל מהר”ר נסים רוזיליו היה בקי בגורלות ועניני קבלה מעשית והיה בקושטנדינא אצל הרב המובהק מהר"ר שנג’י ז”ל וראהו מצטער על הגביר כמהר"ר אברהם שונצינו נ”ע שהיה פאר הדור והניחוהו במשמר אשר מחוייבי מיתה אסורים שם והיו מצטערים עליו ובפרט הרב כמהר"א בן שנג”י ז"ל שהיה לו איזה קורבה עם הגביר הנז' והרב נ”ר הנז' לקח מקרא ועשה גורל בכוונותיו ויצא לו פסוק והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגא מאד. ואמר להם אל תיראו שינצל ממיתה ויצא דינו לאור טעמו וראו הפסוק הזה שהוא מקצתו ר"ת וכך פירושו והיה ר' אברהם שונצינו ימים תוך כלא. מצער. ואחר”י ת"ת כיסי”ס. יצ"א שמ”ח גבי"ר אברהם. מאד ע”כ פירוש הפסוק. וכן היה שאחרי ימים מועטים יצא דינו לאור ופדה נפשו בממון וכיוצא בזה ראיתי איזה דפים כת"י ממר זקני כמהר”ר יצחק בן הרב חסד לאברהם ז"ל שהיה כותב כמה ר”ת פסוקים בענין אחד שיהיה כך וכך שפולני ידבר כך ופולני יעשה כך באורך והוא פלא ובודאי שהיה להם כוונה בשם שהיה יוצא מפסוק אחד והם בכח השם מבארים אותו תיכף בלי ספק. ושמעתי שנולד ילד אחד ובו בפרק מר זקני לקח מקרא ויצא לו הרגי"ה מפסוק ועצומים כל הרגי”ה ר"ת הילד רשע גדול יהיה וכן היה אחר כמה שנים שנפטר מר זקני הנז' הרשיע הילד ההוא כשהיה כמו בן עשרים שנה כך שמעתי שהיה מספר והולך מורינו הרב מהר”י זאבי ז"ל שהיה בן אחותו של מר זקני הנז' והיה מספר עליו נפלאות מתוקף ידיעתו בכמה ענינים עכ”ל יעו"ש:
ב. פדיון הבן כמה גדלה מעלת פדיון הבן כתיקונו ומכ"ש אם הכהן ת”ח שיש בה תרתי לטיבותא שמהנה ת"ח ומקיים מצות פדיון הבן ואם נתן המעות במתנה ולא חזר בהם מובטח לו שיחיה הילד כמ”ש לעיל במערכת ב' אות ח"י תראהו משם. ושמעתי שאומרים לי שעובדה הוה בעי”ת אזמיר יע"א באדם אחד שהיה בכור בן חמשים שנה או יותר שחלה ונטה למות והיו כל בני ביתו וכל אוהביו עצבים ודואגים הרבה כי כבר נתיאשו הרופאים ממנו ואמרו שאין רפואה למכתו וכבר הגיע עת פקודתו למות בר מינן ובאותו זמן נתגלה להם בחזיון לילה שסיבת מיתתו היה שלא פדאוהו יפה כדת וכהלכה בימי קטנותו ביום ל”א ללידתו ודין גרמא לו למות במבחר ימיו ב"מ ובאותה שעה חזרו ופדאוהו כמשפטו ונתרפא והארך ימים על ימיו ע”כ שמעתי. שמזה נלמוד מוסר השכל להזהר הרבה במצות פדיון לפדותו כמצותו למען יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים. האח נפשינו. ובס' חסידים סי' של"ד מעשה באחד שהיה נוטה למות והיה צועק תפדוני ואמר החכם אפשר שהוא בכור ואמרו לו כן אמ”ל לפדותו וחיה כמה שנים עכ"ל ס' שמירת הנפש:
ג. פדיון לענין פדיון ומלקות והתענית, עיין מ"ש בסה”ק ית אל ועי' ס' נאמן שמואל סי' ח' ועיין להחמ"י בפ”א מימי התשובה שכתב פדיון תענית יום אחד הוא איסר אחד כסף מזוקק שהוא משקל ד' שעורות לצדקה בלבד שלא יהיה תענית ציבור דאז אין לו פדיון ויע"ש ועיין בקונטרס טעם כעיקר דקכ”ז סע"ב. ועיין בסה”ק יסוד מערבי מ"ש בזה בדף:
ד. פחד איתא בפ' חלק דצ"ד ע”א אמר רבינא האי מאן דמבעית אע"ג דאיהו לא חזי מזליה חזי. מאי תקנתיה לינשוף מדוכתיה ד' גרמידי, אי נמי ליקרי ק”ש ואי קאי במקום הטנופת לימא הכי עיזא דבי טבחא שמינא מינאי. ופירש"י לימא הכי לחש כלומר לך אצל העיזים והניחני יעו”ש:
ה. פחד סגולה למי שיש לו פחד יאמר ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראינו ג"פ ויאמר מזמור נ”ג ט' פעמים ויקח בידו חומש וכשאומר שם פחדו פחד יקיש עליו ב"פ ויאמר ה' יסעדנו על ערש דוי כל משכבו הפכת בחליו ג”פ ויאמר ויהיה נועם כולו ישר והפוך רפאנו ה' ונרפא הושיענו ונושעה כי תהלתנו אתה עכ"ל הרב חיד”א ז"ל בקונטריס כף אחת סי' יו”ד יעו"ש:
ו. פחד למי שמפחד ביום ובלילה כתוב אה"ש בקמיע וזמ”ש אגל"א רוט"א רוט"א והם חזקים לטובה וצריך לשומרם מן הטומאה, ולפחד הילדים יתלה עליו עור חמור ויועיל בעזה"י, או יאכל אליבא ריקנייא חנ’א מעורבת עם חלמון ביצה וה”ה לגדולים מסכ"י. והפחד מזיק הרבה כמ”ש במסכת סוטה פ"ב, פעמים עוצר דם נדותה פעמים פותח המקור כדכתיב ותתחלחל המלכה מאד א”ר שפירסה נדה. לכן ישמור אדם את עצמו ויחזיק את לבבו לבל יקראהו הפחד, ויש כמה דברים שגורמים הפחד כמ"ש במס' פסחים ד' קי”א מאן דאכיל תחני ולא משי ידיה מפחיד תלתין יומין פירש"י האוכל שחלים ולא ירחוץ ידיו, ומקיז דם מן הכתפיים ולא רחץ ידיו מפחיד ז' ימים, וכן המגלח שערו ולא נטל ידיו והקוצץ צפרניו ולא נטל ידיו מפחיד יום א' ולא ידע ממה מפחיד יע”ש, וסגולה בדוקה לפחד יתלה עין ימין של זאב ועיין בסה"ק לדרוש אלק’ים לחש נורא ובדוק לנפחד לך קחנו משם, ואמרו בזה”ק ס' מקץ מאן דאית ביה חטא דחיל תדיר כד"א ופחדת לילה ויומם ע”ד וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף. אביעה חידות, לפחד ורעדה של הנער יסוא אם יתלה עליו שן של זאב מת"ל דע”א ע"ד רפואה וחיים, ובס' ליקוטי מהר”ן כתב לימוד על השלחן ניצול מפחד, ובס' האח נפשינו כתב שמירה לתינוקות מן הפחד יכתוב אלו הב' שמות בטס של כסף ויתלה עליו ולא ירא מכל דבר רע משדין ומזיקין ואלו הם קר"ע שט”ן והוא בדוק עכ"ל. ואם יפחד אדם מן השדין יתלה עליו צואת תורים או בני יונה סכ”י:
ז. פתיחת הלב בחכמה כתב הרב חיד"א ז”ל מסכ"י שיאמר פסוקים אלו בכל יום שתחילתם אותיות חכמה ויועיל לפתיחת הלב ואלו הם חלקי ה' אמרתי לשמור דבריך כלתה לתשועתיך נפשי לדבריך יחלתי, מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי, הורני ה' דרך חוקיך ואצרנה עקב, ואח”כ שיר השירים אשר לשלמה. ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין. לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך ע"כ: לפתיחת הלב יקח אבן ברקת וישחוק אותה ויערבנה במאכל ובמשקה ותועיל הרבה להחכים ולפתיחת הלב ולכמה ענינים הרב כהנא רבא במדת”ל אות א' ועיין למרן החבי"ף זצ”ל בספר הבהיר ימצא חיים סי' כ"ו וכ”ז יעו"ש. לפתיחת הלב קח תפוח וכתוב עליו בשעת צדק שהיא שעה א' של יום בזריחת השמש אלו השמות **אג”ף נג"ף שג”ף זכריא"ל** עם מי כרכוס, ובשבת בשעה א' שעת שבתי חתוך התפוח לשנים באופן שיהיו שני שמות לכאן ושני שמות לכאן **אג”ף נג"ף** בחצי התפוח **שג”ף זכריא"ל** בחצי התפוח השנית ותשמור אותם עד יום שני וביום שני בבקר בשעת לבנה יאכל הנער חצי התפוח וביום ה' בשעת צדק תן לו חצי השני וקודם שתתנהו לאכול אמור מזמור לדוד אליך ה' נפשי אשא ואם תעשה כן חדש ימים שלם ישיג הנער האוכלו או האיש זכירה גדולה בדוקה ומנוסית, האח נפשנו:
ח. פריה ורביה אפליגו בה ב"ש וב”ה במס' יבמות ב"ש סברי שני זכרים ושתי נקבות וב”ה סברי זכר ונקבה, וילפי לה מברייתו של עולם זכר ונקבה בראם, ובזוה"ק ס' ויקרא ד”ז ע"א אמרו דנקרא שלם מאן דנסיב אתתא וזוכה לבן ובת ועיין בס' נפלאים מעשיך. וכל המבטל פריה ורביה או גורם לבטל פריה ורביה, או גורם ניאוף סופו לקבל עונשו מקליפת זבוב שהוא שר של רחיים, ודע שיעקב אבינו ע”ה ביטל קליפה זו בקבלת התורה הנקראת טוב ותורה משם טוב ממקור השם טוב ס' קרנים, ופירוש הפשוט הוא כי זבוב גימט' טו"ב שמעניש לאשר פגם ביסוד הנקרא טוב ומתבטלת קליפה זו בתורה הנקרא טוב ויעקב אבינו ע”ה שמר היסוד הנקרא טוב וקבל התורה הנקראת טוב וביטלה כי הוא תקן גילוי עריות של אדם הראשון ועסק בתורה כדכתיב יושב אהלים ונטמן אצל שם ועבר במדרשם וכן בבית לבן ובמצרים כמבואר במדרשי רז"ל, והקדוש מהר”ר שמשון מאסטרפולין זלה"ה בפי' דן ידין העמיק והרחיב בזה עי”ש באורך. הרב מדבר קדמות מער' פ' סי' ה':
ט. פריה ורביה לענין פריה ורביה בני בנים ובני הבנות ג"כ הרי הם כבנים והיא הלכה רווחת היפך רבינו חננאל ז”ל כ"כ הרב חיד”א ז"ל בס' עין זוכר מערכת ב' אות למ”ד יעו"ש ואם האשה נתעברה באמבטי אם קיים פריה ורביה או לא ואם הולד ממזר ידוע ואז הוא חי אם קיים פריה ורביה או לא עיין בליקוטי מהרי”ל ובס' חסידים סי' ת"ק ובס' אביעה חידות מערכת פ' סי' ג' לך נא ראה:
יוד. פ'ונטאנילא העושים בזרוע או ברגל וכיוצא עיין בהלכות שבת סמ"ח ועיין באר היטב סקל”ח ועיין בלקט הקמח דל"ה ע”ב דצידד בכל דרכי ההיתר. אלא דמסיק דהטוב והישר שיכין מע"ש הרטיה או העשב והאפונין שיטול עוקציהן יעו”ש וז"ל הרמ”ב יצ"ו שם להוציא ליחה מהפ’ונטאנילא התירו האחרונים אך אם נסתם הנקב קצת אסור לתת לתוכו קטנית, ואם עלה בשר אסור לתת דבר האוכלו ודלא כלקט הקמח הרב מר וקציעה עכ”ל יצ"ו זכור לאברהם הלכות שבת אות ח' יעו”ש:
יא. פתילה אם ישימו בפי הטבעת שם סמ"ח ועיין באה”ט סק"מ וזה לשון הרב מ”ב יצ"ו חולה בכל גופו אפי' שאין בו סכנה מותר לשתות משקה המשלשל הרדב”ז ולענין לעשות איוד"ה (בל"ע חוקנ”א) עיין מ”א בסוף הסימן א"ד יצ”ו ועיין מ"א והביאו הבאה”ט סקל"ה ועין א”ר סקב"ן דנותן טעם למנהג העולם שנהגו ההיתר וסיים ומ”מ טוב להחמיר יעו"ש זכו”ל או"ח הלכות שבת אות ח':
יב. פודאגרה דהיינו כאב השוקיים והרגלים שאינו יכול להלך יקח מצואת הכלבים כב' או ג' דרהם ותערבהו עם ייגורטי כדי שיעור כוס אחד ויתן בתוכו קצת סוקאר כה תעשה ח' ימים והוא בדוק ומנוסה וצריך שלא ידע השותה שיש בתוכו צואת כלבים כדי שלא יקוץ וימאס, רפואה וחיים ואם יש לו ניפוח יד ורגל יקח עלין של אילן אגוז מטוגנים בשמן זית ויתן רטיה על הניפוח:
פודאגרה כאב השוקיים דקורין אומרי’ס עלי טוטון עם שכר חזק ביותר וגם יונביק. עוד לכאב השוקים וניפוח יקח אבטיחים הגדלים בבית הקברות ויטגנם בשמן ויעשה רטיה. עוד תקח מעשבים הגדלים ע"ג עצי הסקה ותתנם בדבש נופת צופים דוקא ותאכל העשב עם הדבש בכל יום שם. ובס' תולדות אדם כתב וז”ל לפודאגרה יקח דם נדה מנערה שילדה פעם אחת ואחר אותו פעם ראתה דם פעם ראשון והנח על אותו מקום. עכ"ל:
יג. פרנסה להרויח פרנסתו בלי צער יאמר בכל מוצאי שבת ע' פעמים אליה"ו הנביא לא פחות ולא יותר ובכל פעם יכוין שם זה אגל”א ולא תגיד לשום אדם ויועיל ועיין לעיל במע' מ"ס האח נפשינו:
יד. פרעושים לגרש פרעושים עשה ב' חפירות בחדר בחפירה אחת תמלא חלב של חתול דהינו שתעמיד בתוך החפירה קערה חדשה ותמלא חלב כנ"ל ובחפירה שני’ה תמלא דם עזים ואלו החפירות תעשה תחת המטה מצאתי. ובסכ”י כתוב להורגם תקח עץ הדס ותמשח אותו בחלב ובחלב של עזים לבנים ותניח בבית ב' שעות וימותו בעזה"י. סגולה לפשפשין יקח מרה של שור ויבשל במים וימשח בזה בין הזויות. ע”א ימשח בחורין חלב בהמה. ע"א אם תמשח המטה במרה של שור מעורבת בחומץ יברחו כולם. וסגולה לפרעושים יקח דם מתיש ויניח דם בבית בכלי וכולם מתאספים שם. ע”א בית שנמצאים הרבה פרעושים ימלא גומא מדם עז לבן בתוך הבית וכן אם תניח מדם עז לבן בתוך הבית וכו' אם תמשח כלי אחד בחלב תיישם ילכו כולם. ולהבריח הזבובים קח אבן הנמצא במרה של שור וקשור אותה בחרס על השלחן ויברחו כולם. ולהבריח הדבורים והפשפשין והצרעין והיתושין יעשן המקום בתאנה וצפיעי בקר סכ"י. עיין לעיל מערכת עי’ן סי' ט”ז אופן אחר:
טו. פה אשה שיש לה ריח הפה שהוא מום לגבה תקח זרע פשתן ותבשלהו במים ותנענע בפה ויתרפא רפואה וחיים. ובסכ"י כתב וז”ל לריח הפה יאכל שום אליבא ריקניא ואח"ך ישתה כוס יין ככה יעשה שלשים יום ע”כ. או תשים זהב בתוך פיה סכ"י:
טז. פרקים לכאב הפרקים הנקרא רימאתיז’מו ימשח בשמן תולעים דהיינו שיקח תולעים אדומים הנמצאים בגן ביום המטר ושים בתוך צלוחית וקח שאור ותסתום פי הצלוחית הנז' ותעמיד הצלוחית בתוך התנור שיעור כדי שיאפה הבצק הנ' שעל פיה ואזי שמן מן התולעים הנ' ותמשח בו הפרקים הכואבים וצריך שיהיה השמן הנז' חם ולא קר ויועיל. ע"א קח צמר כבשים אשר לא רוחץ במים ותחממנו ותשים על הפרק הכואב כשתרצה לישן סכ”י. ובס' פרקי משה להרמב"ם כתב וז”ל כאב הפרקים אני יודע איש א' בזמנינו שהיה משקה עצמות של אדם שרופים מבלי שיוודעו בהם והיה האיש הזה מבריא בעצמות האלה עם רב עכ"ל. ובס' סגולות ורפואות אשכנזי כתב וז”ל לכאב הפרקים יקח פולין שנתבשלו בשמרי שמן זית או קמח חטה שנילוש בחומץ ויניח על הפרקים חם כשאינו תאב יאכל דברים החמים והמפרנסים ביותר כמו בשר כבש שמן ואפרוחים תרנגולים ומוח העצמות. ובצים מגוללים וכרכוס וייו טוב ישן ויותר טוב כשכבוי בו אש מלובן בהבישול ונעגליך מעט מהם בכל בישול. ויישן פרקדן על עורפו כדי לחמם השדרה עכ"ל:
יז. פנים. כתמים שבפנים יוסרו על ידי חלבון ביצה הנולד במילוי הלבנה. שבט מוסר פרק י"א רפואה וחיים י”ב ובספר כת"י כתב וז”ל ליפות הפנים ולנקות העור ולהוציא כתמים קח מרת פרה ומלא כף דבש ושני כפות חרדל. ושני כוסות יין לבן ויבשל עד שליש וירחץ מהם ערב ובוקר ויוצאים הכתמים ומנקה העור ומיפה הפנים עכ"ל יעויין שם. ובסכ”י מערבי כתב וז"ל להאיר הפנים קח תורמוסין ופולין קלופים וזרע אבטיח ירוק מכל אחד בד בבד יהיה ועדשים קלופים חצי שיעור וכתוש היטב והעבר הכל בנפה ורחוץ פניך ויאירו עכ”ל. ובסכ"י מר שבארנו מהר”מ בהלול כתב וז"ל להאיר הפנים יקח בשר כבש שמן לבדו בקדרה חדשה בלי עירוב שום דבר ותבשלנו בישול טוב ותקח מה שיצוף מן השומן לאחר שיתקרר ותחוף בו הפנים או הבשר השחור באיזה מקום שיהיה בלילה בעת שכיבה ותניחהו כך עד הבוקר ובבוקר תרחצנו במים פושרין ככה תעשה ט' לילות ויאירו פניך ואם פניו ירוקים. יקח מרת שור יבשה וידוך אותה ויערבנה עם מים וסוקא”ר וימשח פניו בבגד נקי. ואח"ך ינגבנה ג”כ בבגד נקי ע"כ. ואם יש לו חולי ירקון יקח תרנגול וישחטנו ויקח רובו וידוך אותו ויבשלנו עם המרק שלו וישתה. ע”א לחולי ירקון יקח רביע אונצא אפונין שחורין וירככם במים עד שיתרככו בטוב ויקח המים של האפונין הנז' ויתן בתוכו רביע אונצא כרכום מודר בטוב וישתה ארבעה ימים ויתרפא בעזה"י עכ”ל. ובסכ"י מהר”א ילוז מצאתי כתוב וז"ל להבהיק ולהלבין הפנים קח מעט פולין וקמח אפונין וקמח שעורים וקח חטה ודרגנאטו וזרע צנון ותשחקם ותלוש בחלב ותמשח בו הפנים בלילה ובבקר תרחץ במים חמין שנתבשלו בהן סובין עכ”ל. ובס'. נפלאים מעשיך כתב שמוציאים מים מעץ תפוח עודנו רטוב וירוק והוא טוב להצהיל פני הנשים יעו"ש:
יח. פי הטבעת. שמתאדם הבשר ונעשה לפעמים סדקים רבים קח חלב עיזים אחרי ניקור מהקרוס שעליו ויתיך וימשך סכ"י:
יט. פאקין ומזאלין. הם בלשון אשכנזי אבל בערבי הם גד"ר וחמיר”א כבר הארכתי לעיל באות אבעבועות. ועוד ידי נטויה להביא מ"ש הרב תולדות אדם וז”ל מצאתי לפאקין ומאזלין תבשל זרע קנבוס בשכר שלא יהיה שכר קצת חמוץ או נוטה לטעם חומץ ותכסה כיסוי הקדרה בבצק היטב וכשיתבקעו הזרעים לחצאים תן לו לשתות השכר לא חם או קר רק פושרין. עוד שמעתי סגולה שלא יבואו הפאקין לתוך הגוף ולגרון עשה הגביע מן שעוה בתולה ובתוך החלל של גביע הנ"ל תדבק מטבעות אדומים זהובים הן בצידי הגביע הן למטה וכל מה שתתן לתינוק לשתות תן לו בגביע הזה ככה תעשה תיכף בהרגשה שמרגישין החולה וגם אחרי צאתם, עוד שמעתי רפואה מעולה וטובה ליקח מרה של שור תיכף אחר שחיטה. או על כל פנים בעוד שהמרה חמה ולסוך בה את גוף הילד בו ביום שמרגישין החולי אבל צריך להיות שעדין לא ניכר רשומן של הפקאין ומאזלין כלל ויסוך כל הגוף ובפרט הצואר והגרון והלב והפנים והראש רק ישייר את העינים. ואם הילד בן שנה ומעלה יתנו לו לשתות במשקה תאנים טובים וקרן צבי שרוף ויכול ליקח ג”כ סתם קרן הצבי כתוש עם תאנים ועיין בס' מפעלות אלק’ים שכתב הוא ג"כ כך ויותר מהמה רפואות וסגולות בלשון אשכנז לך נא ראה: