מראה הילדים· רבי רפאל אוחנא
ספר מראה הילדים · מערכת עין
א. עין הרע. סגולה חשובה לעין הרע ובדוקה ומנוסית אלף פעמים יקח עור זאב או עור צבי ויכתוב ז' פעמים מיכא"ל בכתיבה תמה ותגין ובטהרה ויקח עפר ממקום שנולד בו הנער ויעשה קמיעה ויתלה עליו ולא יוזק לעולם, מה"ב נפלאים מעשיך:
ב. עין הרע. כתב בס' שמירת הנפש אות יו"ד וז”ל אם מלין ב' ילדים מאדם אחר יאמר המלאך הגואל אותי מכל וכו' משום עין הרע יעו"ש:
ג. עין הרע. להינצל מעין הרע יאמר "א פסוקים המתחילים בנו”ן ומסימין בנו"ן ואחריהם יתפלל התפלה הכתובה שם בס' שומר ישראל סי' ד' לך נא רא”ה:
ד. עין הרע איתא בפ"ט דברכות מאן דסליק למתא ודחיל מעינא בישא לינקוט זקפא דידא דימינא בדא דשמאלא וזקפא דידא שמאלא בידא דימינא ר”ל נותן גודל ימין ביד שמאל וגודל שמאל ביד ימין ולימא הכי אנא פלוני בן פלונית מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא בידה עינא בישא עכ"ל, והרב חיד”א ז"ל בס' דבש לפי כתב וז”ל ולכאורה יש לחקור דדובר שקרים לא יכון וכתיב מדבר שקר תרחק ואיך ילמדו לשקר ותו איך יועיל השקר, ונראה דחס להו לרבנן ילמדו איש לשקר אך אמרו רז"ל דיוסף שלכלכל את ישראל הגם כי רבים הם ואמרו רז”ל כי יעקב אבינו ע"ה ראה שלשים רבוא וכ”ש כמה שנים אחר יעקב אבינו ע"ה שכלכלם לזה נקראו ישראל על שמו כדכתיב בני יעקב ויוסף סלה, ולא עוד אלא שנקראו ע”ש אפרים, ומצינו דהנודר מזרע אברהם אסור בגרים כמ"ש הרא”ש בפי' והטור יו"ד סי' רי”ז והרי משום דכתיב אב המון גויים הגרים נקראו זרעו וה"ה או כל שכן דאדם מישראל מצי למימר שהוא מזרעא דיוסף, עכ”ל יעו"ש:
ה. עין הרע איתא שם בברכות דנ"ה דאי דחיל מעינא בישא דידיה ליחזי אטרפא דנחיריה דשמאלא וכו' ופי' בס' ארץ החים דז' שערם הם בנפש ב' עינים ב' אזנים ב' נחירים והפה והעולם עומד על שבעה צדיקים והאדם עולם קטן ובו רמוזים שבעה צדיקים אברהם עין ימין יצחק עין שמאל, יעקב אזן ימין משה אזן שמאל, אהרן נחיר ימין יוסף נחיר שמאל. דוד פה. ולינצל מהעין הרע דידיה ליחזי אטרפא דנחירי דשמאליה דרומז ליוסף עכ”ד ע"ש במזמור קט”ו ומראה דלהנצל מעין הרע דעלמא מועיל לומר אנא מזרעא דיוסף וכו' אבל מעין הרע דידיה צריך לרמוז ליוסף עצמו ולכן ליחזי אטרפא דנחיריה דרומז ליוסף עצמו וזה רמז בן פורת יוסף על עין הרע דעלמא. בן פורת עלי עין סתם אפי' עינא בישא דידיה ינצל יוסף הצדיק וכל מי שמכוין לו ורומז אטרפא דנחיריה ינצל ודוק:
ו. עין הרע. אמרו חכמי המחקר יש שני אדם המזיקין בהבטת עיניהם כמו האפאה ואמר חכם אחד העין תכנוס הגמל בקדרה והאדם אל הקבורה, וכן יש חיות הממיתים בקולן כמטחוי קשת ואמר כי אלכסנדרוס מוקדון בא עם חילו למקום שהיו חיות שם שהיו ממיתים בהבטת עיניהם ועשו מראות מצוחצחות ושמו נגד החיות וחזר ראותן עליהם ומתו כולם, בסורייא הוה בר נש דבכל אתר דהוה מסתכל אפי' לטב מתהפך לביש יומא חד הוה קאזיל בר נש בשוקא והוו אנפוהי נהירין אתא ההוא גברא ואסתכל ביה ואתבקעו עיניו ס' הציוני הו"ד בס' ילקוט ראובני ס' בל'. ועפ”ז יתבאר מ"ש נתן עיניו בו ועשאו גל של עצמות כלומר עיניו של הניזוק דוגמא מה שעשה אלכסנדרוס ובעיניו שלו הוא מה שהענישו בחכמתו ודוק, סי' רפואה וחיים:
ז. עין הרע. לילד לא יוציא אותו לחוץ בלתי כסוי הראש זוה"ק ס' בלק, וטוב לומר לילד לעין הרע על הכוס פסוק אוסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתונו ויכוין סופי תיבות שם הוי”ה ב"ה עיין זוה”ק ויחי בהגה יש מאי"ן:
ח. עין הרע. סגולה לינצל מעין הרע יכתוב ביד ימינו יו"ד וביד שמאלו זי”ן ויהיה פותח ידו ויאמר יו"ד בהפוך בהיפוך אתוון זוהר חדש דז”ן ע"ב, וכתב בס' קרן הצבי וז”ל קבלה מרב הונא סגולה לומר להמרמז בפתחים אחר הרעה כלו כי למי שניתן בו העין הרע דאיהו חולה רעה המחליא את בני אדם, סגולה לומר כדי לרפאותו כל הענינים המרמזים לפתחים שהם מהרסין אחר הרעה המטרידים אותה ממנו והיינו הכתוב אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך גם הכתוב בן פרת יוסף וכו' גם הכתוב ויעקב איש תם יושב אהלים גם הכתוב כי תרכב על סוסין מרכבותיך ישועה, גם אומר עינא פקיחא תשגח עלך ותרפא אותך מצערך עי"ש. וא”כ יש לכתוב בקמיע אלו השמות שהם ר"ת פסוקים הנז':
אאהק"ב בפ"י בפ"ע ע"ב צע"ש ואתי"א
ט. עין הרע עשב הנקרא רודא מועיל לעין הרע ולבטל הכישוף ושמעתי מרבני עיה"ק מעשה נורא על זה דיש שם קדוש רוטא ויכוין הנושא עשב הנז' בשם זה וטוב לו ובלשון משנה נקרא עשב זה פיגם וידוע כי אות יו’ד הוא על המחשבה והיא בחי' עליונה ואפשר לרמוז כי בא האות יו’ד תוך פגם לבטל פגם הסטרא אחרא וגם מועיל למגפה כמ”ש הרב חיד"א ז”ל בס' ככר לאדן בפי' מס' ד"א זוטא פ”ו דרפ"ה ע”א יעו"ש. ושמעתי מפה קדוש הרב השלם המקו' כמהר”ר יעקב ניניו ז"ל כי בלשון משנה קתני הפיגם והם הן אותיות מגיפה זת”ד, ועיין לעל פ' ה' ואם מותר לצאת בשבת במקום שאין עירוב בעשב זה של הרודא עיין מ"ש מרן בשלחנו הטהור בא”ח סי' ש"א סכ”ד וז"ל יוצאים במיני עשבים שקושרים אותם בקשרים ותולין אותם לרפואה יע”ש. ועיין להמחברים שם ודוק, רפו"ח:
יוד. עז קרן עז זכר שהיא תיש יועיל עשנו למקשה לילד ותן מיד וכן קרן עז שרוף שים בסמרטוט תחת מראשותיו של חולה וישן, מים הנוטפים מכבד בעת צלייתו מועיל להאיר העינים למי שאינו רואה בלילה, וכן עשן היוצא ממנו בצלייתו מועיל לזה עיין ס' שבילי אמונה:
יא. עטלף אם ישא אדם לשון עטלף עליו לא ישלטו בו שונאיו והוא כמו עכבר ויש לו כנפיים עיין ישעיה ב' ויקרא י"א ס' הנז”ל:
יב. עקרה ביצת החזיר מיובשת וכתושה מעורבת עם מרקחת התשמיש תועיל להריון, ואם יקח ביצת ימין יולדת זכר ואם של שמאל, יולדת נקיבה יעו"ש ס' נפלאים מעשיך שראה בס' קבלה מעשית בבליוטיק’א בערי איטלייא יעו”ש:
יג. עקרה עיין מה שציינתי במערכת בי’ת ומערכת ה’א יעו"ש לעקרה יקח אבן רובין ישחק אותה ויתן אותה במאכל ותאכל אותה האשה ותתעבר הרב מר כהנא רבא ענף אבנים וכתב שם בהיות באבן הרובין סגולת הדודאים שאם שוחקים הרובין וכו' וגם מועיל לאשה המקשה לילד אם שמים אותה על האשה תלד מיד המת”ל, וכתב בסה"ח סי' תמ”ה וז"ל צדיק אחד נטה למות ובא אחד שעשו לו כשפים לאשתו שלא תלד ושלא תתעבר וביקש מהצדיק כשילך לפני הקב”ה שבתחילה יבקש רחמים שתתעבר אשתו ונדר לו ומת באותה שנה התירו לו הכשפים ותהר אשתו:
יד. עקרה לעקרה שתתעבר תבלע ערלת התינוק שנימול, ולענין דינא אם מותר ראיתי להרב קול אליק’ו בקונט' מחנה ישראל אשר בסופו סי' פ"ד דק”ב והניח בצ"ע והר”ן בפ' אע"פ הבא דברי הרמב”ן והרשב"א ז”ל דמותר ועיין להרב מלך שלם:
טו. עקרה קח שמינית אוק' של פלפל ושמינית אוקא של עצם מסרק, ושמינית אוק' של בדולח, ושמינית אוקא של דבש ותשחק הכל היטב ותערבם יחד ותאכל האשה בליל טבילתה באצבע אחד ותתעבר בע"ה יתברך והוא בחון סכ”י. סגולה נפלאה כמו קמיע קודם תשמיש בג' לילות הראשונים יאמר נא ישראל פסוק זה תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב כ"ו פעמים ויכוין בשם זה היוצא מר”ת פסוק זה תצלממק"י וס' הקריאה ככה יעשה פסוק זה יכתוב בקלף כשר בשרטוט ותגין ונקודות וינקד הכתוב מתוך הכתב בכונה ואחר הקריאה יאמר יהי רצון הכתובה בס' שערי ציון בכונה גדולה ותתעבר אשתו בבן זכר לחיים טובים בעזה"י כך מצאתי בסכ”י אוצר החכמה האח נפשינו:
טז. עריסה של תינוק אם יש פשפשין בה או פרעושין תביא הריאה של בקר עם מעט זרניך ותעשן בהם העריסה ויברחו משם ולא ישאר כלל סכ"י ר”א ילוז:
טוב. עלוקה אם בלע יפתח פיו ויקבל הבל מפשפשין שיתנם באש והעשן יכנס לתוך פיו ש"מ פי”א ונכתב לעיל מערכת נו"ן בשינוי לשון קצת רפו”ח, או יקח פולין וישרוף באש ויתעשן בתוך פיו ותפול העלוקה:
יח. עקרה אם סיבת העקרות מטעם שפגעה באשה אחרת בזמן לידתה עם היולדת השנית, או עם חתן וכלה וכאשר פוגעים זה בזה קורין לה כבושה ניזוקת ואינה מתעברת עד שתעשה איזה סגולה להתיר הכיבוש, ויש כמה סגולות שעושים הנשים חכמניות ממה שראיתי בספרים כ"י הלא המה, דהיינו תקח לה עפר משבעה דרכים ואפר משבעה תנורים ומים משבעה בורות, ועפר משבעה קבורות ומעט הדס ומעט אשכול הכופר דהיינו חינ’א בל”ע ותאסוף הכל ותחממם באור ותרחץ בהם ליל טבילתה, עוד אחרת להאשה כבושה תכתוב אלו השמות על שבעה מפתחות של ברזל, תכתוב כל אלו השמות על כל אחד ואח"ך תרחוץ אותם המפתחות בשבעה מימי מעינות או בורות, ותשפוך אותם המים על ראשה אחר רחיצתה, וזהו מ”ש, פישו"ן גיחו”ן חדק"ל פר”ת אהנוני"ת בנתיי”א לנתית"א אהס”ד דרי"א ואח"ך תכתוב אלו השמות על כוס של זכוכית שבעה ימים שבעה פעמים ותמחוק במים ותשתה קודם התשמיש ויועיל בעזה”י סכ"י מאשור ומבבל:
יט. עקיצת עקרב תקח הלטאה חיה ותכתוש אותה ותשים על מקום העקיצה ותועיל בעזה"י, ס' נפלאים מעשיך, והנה הלטאה הנז' בל”ע חורביאיי"ה ובמערב הפנימי קורין אותה אוזג’א והיא מועלת ג”כ למי שידיו מרתתין הניחה בתוך קנה כמות שהיא חיה ותסגור עליה בשעוה ויתלה עליו והיא הולכת ומייבשת והוא הולך ומוסיף להתרפאות כן מצאתי כתוב בספר אחד כ"י מערי פרס:
ך. עינים. רפואה טובה לעין שיש בה לובן, יקח אפרוח של צפור דרור הנקרא סנוני’ת ובלשון מערב נקרא תאפלילאס’ת שעושים קיניהם בתקרת הבתים והם שחורים יקח אחד שעדיין לא פרח וינקוב עינו ויקשור רגלו בחוט אדום שלא יתחלף לו באחר ויחזירהו לקנו עם אחיו ואחר ג' ימים יקחנו משם וימצאנו שרפאתו אמו בעשב שלה וחתוך ראשו ויבש אותו בשמש היטב וידוך אותו לאבק וינפה אותו בבגד משי, ויזהר שלא יגע בידו מאותו אבק אלא יקח מטבע כסף וישא מאותו אבק ויתן על עינו פעמים שלש ויתרפא בעזה"י והוא בדוק ומנוסה כ”כ בס' כ"י מערבי שהובאה רפואה זו מתיטוואן יע”א:
כא. עינים לנפח העינים יבשל עדשים ביין או בחומץ עם שמן זית ויעשה רטיה על גבי עיניו ויתרפא, ולכאב העין יקח יונה מדברית ותטיף דמה בעין בעודנו חם ויתרפא ויועיל גם למי שיש לו תבלול בעינו, או קח עור נחש ושחוק אותו ורחץ בו העין עם מים ויסור הלובן ממנה, עוד אחרת ללובן תקח צפור דרור ושרוף לעפר ושחוק האפר ויכחול בו העין, עוד סגולה טובה לכאב העין יקח עין של נשר ושים אותה בעור זאב ותלה ע"ג העין ויוסר הכאב:
כב. עינים. ללובן העין קח מרת שור וערב עם דבש היטב וכחול את העינים ויתרפאו, או תעלה לקיני התחמס הנקרא בערב’י לכטאיי"ף ותקח משם אפרוח ותסמא את עיניו במחט והחזירהו למקומו ותמלא עיני האחרים בחול או בעפר כדי שלא יראו העשב ותשהה כמו חצי יום או יותר ותעלה ותמצא שנתרפא האפרוח והעשב שבו רפאה אותו אמו מונח שם ותטול אותו העשב ותרפא את העינים ויועיל, או קח התולעת הארוכה כמו נחש והיא מצואת התינוקות ותיבש אותו בצל ותדוק אותה לאבק דק ותשרוף עלוקות ושקול מאפרן כמשקל אבק הנחש הנז' ותערבם יחד ותכחול בו את העיניים ויתרפאו סכ”י רי"ץ למהדווי נ”ע, או יקח נמלים ושרוף אותם ודוק היטב וכחול בו את העינים, או ישחוק צפורן חמור אחר שישרפנו באש ותהיה נקיה הצפורן ושים בעין בעת שכבו ויתרפא. ע"א ללובן שבעין בתחלתו האדם הראשון אשר יראהו יוציא דם מאצבעו קטן שהוא זרת ויטוף בעין ויתרפא, ע”א יקח הרגלים של עזים ויסיר המוח שבתוכם ויתיך אותם עם מעט סוקא’ר קאנדי’ל ויטיף בתוך עינו ערב ובקר ז' ימים:
כג. עינים שמעתי משם הרמב"ן ז”ל רפואה לעינים שכהו שלוקחים שפופרת מקנה של שומר שהנקרא אינוז’ו בלע"ז וממלאים אותו מסוקא’ר ויניצייאנה וסותמים פי השפופרת בשעוה ומכניסים אותו בתוך גוף תרנגולת שלא עבר עלי’ה שנה, ויהיה בשחיטה כשירה בסכין כשר ויזהר שלא יברך על השחיטה ומהיות טוב ישחוט השוחט עוף אחר בתחילה ויברך על השחיטה ותכף ישחוט אחריה עוף זה באופן שכבר בירך ואחר השחיטה פותחים התרנגולת ומוציאים הבני מעיים מתוכה ומכניסים את השפופרת בתוך חלל גופה וקוברים התרנגולת בנוצתה עם השפופרת בתוכה בארץ עד שלשים יום אח”כ מוציאים השפופרת, וישפוך מה שבתוכו שהוא נעשה כמין מים לתוך צלוחית ובכל ערב ובקר ישליך על עינו טיפה אחת מאותן מים ויתרפא בחון הוא מאד מ"כ. וכן עשיתי סגולה זאת ביום א”ך בתמוז שנת התקפ"ז לאדם אחד ותועיל לו הרבה הודו לה' כי טוב והביטה וראה בס' מת”ל ד"ע ע”א שהביא סגולה זאת ויש שינוי קצת ממה שכתבתי לעיל רפו"ח:
כד. עינים הכואבות ישים פניו על מים חמים כדי לקבל עשן הרבה פעמים ויתמיד להריח התפוחים, או עשן הזפת מפני שהוא מחדד הראות ומסיר הדמע ויסיר השחין מהעין, או יעצור הרימון וילוש עם קמח שעורים ויניח על העין, או חלמון ביצה טרופה בכרכום וירחוץ עיניו, ואם יקרה שבהם אודם יקיז דם, ויזהר מבשר ויין ויתמיד לאכול ירקות הקרים, או יעשה תחבושת מחלמון ביצה עם שמן ורד, או יזלוף בהם דם יונים חם, או תחלוב אשה חלב בליבונה וישים עליהם חם, ס' רפואות וסגולות:
כה. עינים אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב עין שמרדה מותר לכוחלה בשבת ההיא אמתא דהואי בי מר שמואל דקדחה לה עינא בשבתא בלילה בי שמשא צוחא צוחא וליכא דאשגח בה פקח ענא ומתה נפק מר שמואל ודרש עין שמרדה מותר לכוחלה בשבת מ"ט דשורייני דלבא בעינא תלו כגון דמא ורידא ודיצא ודמעתא וקדחא ותחלת אוכלא, לאפוקי סוף אוכלא ופצוחי עינא דלא (פ' אין מעמידין דכ”ח ע"ב גם בפ”ב דביצה בעא מיניה רב אשי מאמימר מהו לכחול את העין ביו"ט היכא דאיכא סכנה כגון דיצא דמא ודמעתא וקדחא ותחלת אוכלא לא קמיבעייא לי דאפי' בשבת שרי כי קמיבעייא לי סוף אוכלא ופצוחי עינא מאי אמ”ל אסור וה"מ מישראל אבל מגוי שרי יעו”ש, ועיין מר"ן או”ח סי' שכ"ח סעיף ט' וז”ל החושש בעיניו או בעינו ויש בו סיר או שהיו שותתות ממנו דמעות מחמת הכאב או שהיה שותת דם או שהיה בו רירא ותחילת אוכלא (י' תחילת חולי) מחללין עליו את השבת עכ"ל:
כו. עינים. יכתוב קערה לכאב העינים וזמ"ש עו"י עו"י עו"י אעו"י אעו"ו אעו"י אבי"ו עו"י אבי"ו עו"י תנו רפואה לפלוני בן פלונית מחולי העינים וימחה אותה במים ויעשה עץ בשמים קרונפו”ל וימשח ויתרפא והוא בדו"מ סכ”י מאשור וממצרים.
כז. עינים. מלאים דם וכל חולי עינים קח רימון וצלהו באפר ואח"ך תסחוט המיץ וקח מי שושנים ג' פעמים משיעור המוץ ומעט מי בנפס”ג ומים הכל תוך צלוחית ובעת הצורף תטיף בעין, וללובן שבעין יקח מרה מדג וימשח על עינו או ישרוף עקרב ויטחון אותו ויכחול בו העינים פעמים שלוש ויתרפא, ולדמע העין יקח לבונה ומסתק’ה וסומי"ג ערבי, ויכתשם דק דק ויערבם עם לובן ביצה וישים על מצחו, או יקח אפר מצפורן חמור וילוש אותו בחלב אשה מניקת בת, וירטה למעלה מן העין ויתרפא האח נפשינו:
כח. עפעפים. פעמים תצא בעפעפים כמין שערה ארוכה ורפואתה שירחצנה בכל יום במים חמין ויתמיד המרחץ ויזהר מלאכול בערב ולא ישן מיד על המאכל כ"א אחר שעה א' או ב' ואם יש חיכוף בעפעפים ירחצנו במים קרים וישים עליהם תחבושת בשמן בנפסא”ג עם מיץ עולשים בל"ע הנדבי”ה ואם יש בהם כנים יתמיד המרחץ וירחצם במים שא"ב בכל יום בבוקר ובערב ב”פ ויתרפא. ואם יש שחין ב"מ יתעשן בזפת והוא טוב מאד מחדד הראיה וימנע הדמע ויתרפא בע”ה. שם:
כט. עינים להאיר את העינים קח מרת תרנגול שחור ותערב בדבש ושמן ותנהו על העין מבחוץ ויועיל מירידת המים לעין והוא הרבה טוב, סכ"י:
ל. עכביש. מי שאכל עכביש והוא נפוח קח צנון מגורר וערב שם עם דבש טוב וישים בתוך בגדים של פשתן ויניח על הארס והנפיחות, וסגולה לארס מחמת צפרנים של בעלי חיים כגון זאב או עוף המסרטט וכיוצא בהם ועי"ז באה הקאה מלמעלה ושילשול מלמטה יקח שמן זית ומרק של בשר שמן או בישול שעורים וישתה, ואם נכנס שרץ בגוף האדם או נולד שם קח זיעה של סוס לבן ותערב עם מי שושנים ותן לשתות כן תעשה כמה פעמים ויועיל, ואם נכנס בעל חי לתוך האוזן יכניס שם מתוק כמו סוק”ר או חלב, ואם הבעל חי עדיין חי ימיתהו בדברים מלוחים כגון מי רגלים או בדברים מרים כגון מרה ואם נכנס באוזן פרעוש יכניס שם שער של כלב ואם איזה גרעין וכיוצא בו יתן בחוטם שומשמין שחור שקורין גייריאוט"י ויסגור נחירי החוטם והפה אז יצא הגרעין מן האוזן סכ”י בוכארי:
לא. עקרה. תעשה משעוה כמו קדרה ותכניס בה נדתה ותסתום פי הקדרה וטמון אותה תחת אילן התפוח ואזי האשה תהר והאילן לא יעשה פירות והוא בדוק ומנוסה. סכ"י:
לב. עשבים. סגולת העשבים הוא דבר נפלא כמ"ש ר”ש בזוה"ק פ' יתרו ד”ף ע"ב לית עשבא ועשבא דאילתיליד בארעא דלא אית ביה חכמתא סגיאה וחיליה בשמיא סגיא וקודם זה שם בזוהר מביא מעשה נורא מאחד שהיה בקי בעשבים ע”ש ובכל עש’ב יהי מותר ויש עשב להחיות המת כאשר אמרו באגדה, ועד היום הערבים הולכי מדברות והאמריקאנים יש להם איזה סגולות בעשבים, ויש עשב שמהפך העופרת או הכסף לזהב, כאשר ידענו מפי סופרים מגידי אמת ויש רמז קצת סגולות העשבים ששמע מהרח"ו מהאר”י ז"ל, מדב”ק מערכת עי"ן וכזאת וכזאת כתב בספר שמחת הרגל לימוד בי”ת כי נודע תוקף סגולות העשבים והשרשים ירפו כל חולה הקשה שהרופאים ילאו בכמה רפואות ולא עלתה להם והערבים רפאי’ם יחשבו בעשב אחד רפואה שלימה יע"ש. והרב אמתחת בנימין כתב אם תתלה ט' מיני עשבים בצואר החולה מקדחת וישא אותן עליו ט' ימים ואח”ך תוליכהו אל המים חיים יתרפא מהקדחת יע"ש:
לג. עשבים הרב אביעה חידות מערכת עי"ן הביא בידו כמה מיני עשבים המועילים לרפואה ע”ס א"ב, ואולם יען שהספר הנמצא אתי חסר כמה דפים ומכללם בענין העשבים מאות אל”ף עד אות טי"ת חבל על דאבדין והוכרחתי במעשי להביא חליפתם ותמורתם מספרי כתיבת יד הנמצא באמתחתי, ובדרך אגב הן עוד נביא כמה מיני פרי עץ המועילים לרפואה אשר דלגתי לעיל מערכת אל”ף סי' כ"א בד”ה אכילה יעו"ש וזה החלי בעזרת צורי וגואלי:
אזוב. בל' ערבי זאעטא"ר, ובלע”ז אוריגאנ"ו חם. ימית התולעים ויגרשם, לעוס ירפא כאב השיניים, ואם יאכל עם תאנים יעורר הזיעה ויאיר האור החשוך בסיבת ליחה לבנה, ומימיו מעורבים בחלב יסיר כאב העינים סכ”י הרב מר שארנו כמהר"מ בהלול ז”ל:
אברוטאנום. הוא בל"ע סיח ובלשון מזרח בעיטר”ן הוא עשב חם מדקדק שתן מעורר נדות, ופותח קיבוץ ליחות רעות מערות נשים, ומגרש שליא. ועובר מת או חי ותולעים הכל מגרש בעשנו, או שתוי מבושל ביין. ספר הנז':
אפסנתין הוא בל"ע שיבת אל עגו”ז חם אם ישתה ביין ירחיב השתן ויסיר השכרות, ישתה בחומץ ירפא חולי גרון הבא מליחות מאכל פקועות השדה, מעורב בדבש ירפא צמח העולה תחת הלשון, מימיו מעורבים עם מרת הפרה יועיל לצלצול אזנים, ואם מעורב עם שמן וורד ושעוה סיכתו יחזק האצטומכא ויסיר כאבה ואם מעורב בדבש מושם בערוה יעורר נדות:
ואמר דיאשקו' החכם ואם ישימו העשב הנז' בתיבות בין הבגדים ישמרם מכל עש ומכל היזק ואם ישימו מימיו בדיו ישמור הספר מכל עש מכל עכברים עכ"ל שם:
אפונים יש בו שני מינים לבנים ושחורים, הלבנים חמים במעלה ראשונה וכחם רב לגדל יותר מהפולים וטובים מהם אך קשים להתבשל באיצטומכא ועושים רוח ונפח והוא שמעלים הבשר ומאריכים אותו, ועושים בבשר כחמץ בעיסה ועל כן נזהירים את העור כי בהתארך הבשר והעור ובהשתטחו יאיר ויזהיר, נמצא בהם ארבעה כחות תאות המשגל חוס גידול ונפח, והשחורים חמים יותר מהלבנים ומעט לחים, וע"כ המרירות נכר בהם, עיין בהקדמה:
אבטיחים. בל"ע באטיך אצפאר ובלע”ז מילו"ן הם לחים וקרים מעוררים שתן ודוחים החול והאבנים מהכליות והמקוה וראינו אם יחכך אדם בהם על בשרו יעביר כל כתם וכל כיעור מעליו וזרעם ג”כ יעורר השתן ומטהר כליות והמקוה מחול ואבנים, ואבק קליפת זרעם מעביר ריח הפה אם תכבסנו עמו, ואמר דיאשק"ו כי זרע מילוני”ס (אבטיחים) קלופים ובשר מילוניס וזרעונים, פולים קלופים שרוים במים וקלופים וכתושים יחד ותעשה מהם למדת וערמון ותשים אותם ליבש ואח"ך תכתוש ותסוך אותם במי ורדים טובים לטהר כתמי הפנים, עכ”ל שם:
בצל. כחות הבצל ופעולותיו כתב הראז"י בס' המזונים הוא חם ורטוב ואם יאכלנו חי או מבושל יעורר תאות המאכל וגם תאות המשגל וריחו יצמיא וכ”ש גרמו והאדום יותר חם וחריף יותר מהלבן והארוך חריף מהעגול והיבש מהלח והנא מן המבושל יוריד השתן וירפא הטבע אלא שהוא עצמו מאוחר העיכול לעובי גרמו:
ואמר בן עבא"ס הרב ממנו יפסיד המוח ויבלבל הדעת לרוב לחותו ויעורר המשגל אם יאכלנו צלי אש או מבושל ואם יאכלנו מי ששתה מים הרעים ידחה הזקם, אם יחבוש ימרק הבוהק, ואם יטיף מעצירתו באזן ישקיט הנזילות:
וכתב גאלינו"ס שהבצל קודם בישולו לא יזון כלל, וכשיתבשל פעמים או שלש אזי יזון מזון מעט, וכן אמר בשום ובכרתי כי בזה שלשתם דומים ושוים, ואבוקרא”ט כתב אין הבצל רע לעינים כמו השום, ואחדים שהוא יטיב הגוון ויחדד הריאות. ועאלי אבן עבאס אמר אם יאכל ממנו דבר מועט עם המטעמים יחמם וידקדק המותרים העבים ויוריד השתן והנדות וימשוך הזיעה ויתיר הבטן ויוסיף בזרע וחוזק הקישוי, ועצירתו מעורבת עם מים חמים ושתויה על הצום יועיל מאד למי שאבד דיבורו פתאום, בסגולתו שבו, והיא מעורבת בדבש אם יכחול בו ימרק הקרום המתחדש בעין וימנע ירידת המים מן העין, ואם יעורב בו מעט
תותי"ה שחוקה ככחול ויכחול בו יסיר כאב וחיכוך שיקרה בקצות העינים, ואם יערער בעצירתו ומעורבת במי אנגידא”ן ימלט מן החנק פתאום, ואם יכתוש במלח ויין ודבש ויחבוש על מקום נשיכת כלב יועיל מאד, ועצירתו מעורבת בחומץ וישים על הבהק והכלף יסירנו. ואם יוכתש במלח ויחבוש היבלת יסירנו, ואם יחפף הא תעלא"ב עד שיאדם המקום יצמיח השער, ואם יטיף ממנו באזן יועיל לכבדות השמע ולצלילות האזן וינקה המוגלה ממנה ויועיל למים הנכנסים בתוכה, ותוך הבצל שלוק בשמן אם יחבוש בטחורים יפתח פיותיו, ואם הוא צלוי ואח”ך מבושל ומעורב במים מבושלים עם זרע פשתן וכתוש יחד אם יחבוש בו המורצות הקשות יפתח פיותם, ואם יושם על יציאות חזקות הכאב ישקיטהו:
ואמר בספר המגל קח עצירת בצל לבן חלק אחד ודבש טוב שני חלקים יבושלו יחד עד שתכלה העצירה וישאר הדבש אם יאכל מזה הדבש הלעטה בכל יום יועיל להרבות המשגל תועלת גדולה, ואם יכחול במי הבצל יועיל מאד למחשך הריאות בסגולה שבו, עד כאן לשונו, שם:
גנטידוש, בל"ע ביצים ובלע”ז טישטיקולוש, היא הנקראת אלחייא ואלמייתא, וסגולתה סיפר לי אחד מנכבדי העירה מכנאס יע"א שהעשב הנז' יש בו כמה כפות הידים ממש, והאחת מהכפות יבשה לכן נקראו כן יען אחת חיה ואחת מתה ושני הידים זוכות כאחד למצות פריה ורביה שהם מסוגלים להריון ומהם נתעברה אשתו שאכל הוא ואשתו העשב הנז' ונתעברה מאת ה' רופא כל בשר ומפליא לעשות, ועין להרמב”ן ז"ל בענין עשב הדודאים כי מהריח מתענגת וכי' ועיין בס' אביעה חידות שכתב וז”ל יש הרבה עשבים מסוגלים הרבה מאד לתאות המשגל ומפליא לעשות, ושמעתי בתוניס באשה אחת שלא היה לבעלה גבורת אנשים ושאלה אשה מזקנת’ה ומגרת ביתה ואמרה לה להביא עשב פלוני ממקום רחוק מהעיר שני מילין והלכו הבעל ואשתו לשם ויביאום ונשא אותם האיש בחיקו ובהיותם בדרך מריחם החזק נתקשה הבעל ובא על אשתו כמה פעמים.
ודוגמא לזה אמרו ז"ל במס' קמא דט”ו ע"ב בשמים הזנים אמ”ר אלעזר זיני זיני רשב"ן אמר בשמים שכל המריח בהם בא לידי זימה ועיין במסכת גיטין פרק ו' דף מ':
סי' והוא חם ויבש במעלה השלישית ועוזר לכח מבשל ומלחלח הבטן ע"כ ס' הנז':
גימיני הוא גינג’יב’רי ובל"ע זנגביל הוא מועיל לחולי התעלפות ישימו אותו במאכל במקום פלפלין או כמון עיין לעיל מערכת חי”ת
גיניפרו, הוא בל"ע ערער והוא מין אילן והוא רפואה לקדחת האישיית עושים אותן תחבושת על המצח של החולה מודק עם חלב אשה מניקת בת, וג”כ מועיל לגוף לחולים פנימיים ולחולי מעיים:
גאריאופול הוא בל"ע קורונפול והוא חם ויבש ומועיל לכמה דברים עיין לעיל מערכת חי”ת ס"י והוא מחזיק האיצטומכא ופותח סתימת הכבד ובעבור ריחו הטוב מעביר השתן, ובלשון הקדש נקרא קנמון: גניראש הוא קראסיה ובל”ע חאב אל מלוך:
דיגטירום סטריגום. בלשון ערבי אצבאע אצפר ובלע"ז סילודנייא הוא עשב אלכאטייף בערבי כרקו”ס עכ"ל ספר הנז”ל, ועיין לעיל מ"ש במערכת עי’ן סי' כ”ב ללובן שבעין, יעלה לקן התחמם הנקרא בל"ע אלכאטייף וינקר עין אחד מבניו ותביא אמו עשב אחד ותרפא אותו ואותו העשב היא רפואה ללובן שבעין, שא נא עיניך ורא”ה, ולא כתבו מה הוא העשב אבל בספר מדרש תלפיות ענף בעלי חיים כתב וז"ל:
דרור. יש עשב שנקרא דרור ואמותיהם של צפור דרור מביאים לבניהם כשהם עלולים מעיניהם ונקרא כן על שם רפואתם ועשב זה טוב מאד לכל אנשים שהם עלולים מעיניהם ואמר המאסף שם שמעתי שעשב זה הוא עשב ששורש שלו נקרא זי"ר דיג’אף בלשון ישמעאל שצובעים בו גוון ירוק עכ”ל, ואפשר שכונתו על הכארקו"ס הנז'
רוב מרירות וע"כ היא פחות קרה עכ”ל ספר הנזכר, חרדל חם ויבש ומיבש ליחות הראש ואיצטומכא ספר הנז':
חטים כפי תולדותם חמים על שאר מימי התבואות, ואם יתבשלו החטים עצמם במים יהיו לעזר ולהועיל השיעול והזלת הדם, ואם הקמח יבושל בשמן יניחנו על הנפח קשה יתירנו. ואם יתערב שם חומץ ודבש ויונח על כתמי הפנים יסירם. ואם יבושל במים עם רוטא ויטיחו בו דדים שנתקשו מחלב המקובץ בם ירככם. קליפתם הם הסובין מכבסין ומטהרין יותר מהקמח, ואם יעשו מהם תחבושת עם חומץ חם יונחו על נגעי הפנים והעור ועל עוות הבטן ירפאו ויועילו מאד, ואם יבושלו טס יין מזוג ויונחו על דדים שנתקשו יתרפאו, גם זה הדבר עצמו מועיל לנשיכת נחש עכ"ל ס' הנז':
טיה הנקרא בלשון מערב אתא"י, עשב הנקרא טיה הוא ג' מינים המין המשובח הוא הבא מערי תימן והוא מחזיק האיצטומכא והמוח, ומחדד השכל והוא משובח אצל הגדולים ושיבחוהו הרופאים הרבה. מין ב' הוא פחות ממנו במעלה ועכ”ז הוא טוב, המין ג' קורין אותו סא"י והתוגרמין בערי תוגרמה וברברייא שותין ממנו הרבה מלבד תועלתו כידוע, עוד בה סגולה אחרת יש בו לתינוקות העלולים והחולים מחולי השעמום ומועיל להם הרבה:
טריאקה טובה נגד כל כאב ונגד הדבר והמגפה וסם המות ואויר הנפסד ותועיל לרפואת הנשוך מכלב שוטה ומביא השינה ונגד הזיבות מיציאת זרע בלי רצונו ס' אביעה חידות:
ירחיי, גם עשב הנקרא בלה"ק ירחיי קורין אותו בל”ע איל הלאליל’י, והיא קומתו קרוב לאמה אחת ועצו ירוק כתרדין והעץ מרובע לשמונה חלקים ואין בו אלא ג' עלים בראשו, לקוט אותו ויבש אותו בלתי שמש כ"א בצל ועשהו אבק, וקח אבר והתיכהו ישים בתוכו אבק הנז' ותמצא שיצא הקצף על האבר ותשליכהו ועוד שים מאט כסף חי עד שיכלה כל הקצף ויפנה דרך הירח ויהיה כסף ממש ודבר מנוסה כן מצאתי בסכ”י:
כרפס בלע"ז אפי’ו חם ויבש יפה כל נטיעה יפה לשתן גם נגד הקרירות וגם מזיע וגם העלים שלו מעורבים עם חמאה טובים הרבה מאד להוציא החלב שנתעכב בדדי האשה ע”כ. ס' אביעה חידות:
כרוב בלע"ז קאוול’ו ידוע לכל שיפה לשכרות ביין וממרך הבטן והעלים שלו טובים ליתנם על ראש הקטנים וכו‘, עיין אוצר החיים סי’ ו' חקירה כ”ו באורך, ע"כ ספר אביעה חידות ובס' כת”י מר שארנו כמהר"מ בהלול ז”ל כתב וז"ל כרוב (קוליס) קר במעלה ראשונה ויוליד דם צלול ונמצא שני ענינים מחורף ומקיץ ומרק שלו ילחלח הבטן ויעצור השתן וירחיב הבטן ואכילתו בלא מרק יעצור. ולמזוג אותו ולהסיר רעתו יתכן לבשל במים שניים עם בשר שמן מאד ולרקחו עם קולנדרו ושים כמון ופלפל:
כמון חם יסיר הכאב והעוות מהבטן ויש לו כח להמית התולעים אם שתוי ביין חם, ברווייא חם ויבש דוחה ריח ומחזק כח הבישול מתיר הנפח מעורר שתן, דוחה מיני תולעים שבבטן עכ"ל ס' הנז”ל:
כשכאש, בלע"ז אדורמידירא”ש המים הנסחטים ממנו מעורבים בשמן הדם ישחיר השער ויחזקנו והלועס שורשו בשיניו מטהר ליחת הראש דרך הנחריים עכ"ל ספר הנז”ל. ובארץ ישראל תובב"א מניחים רמוני הכשכאש הנז' תחת ראש התינוקות כד שיבא להם שינה כי שמעתי באומרים כי ממנו יוצא אפיו’ן המשכר:
לשון השור בלשון ערבי אלסאן אלערד, ובלשון מזרח אלסאן אל תור הוא עשב חם ולח שתוי ביין משמח ומחזק הלב, ואם מבושל במים וסוקאר ודבש ונתון לשתות לטהר צינורי הריאה והגרון והרשב"ש שאלה פ”ט כתב וז"ל לשון השור הנקרא בערבי מצאצה ובל”ע אל פלנהג’א וכתב שם שהוא מקרר ומרתיע הדם לאחור עכ"ל סכ”י הנז':
לופולי והוא עשב הנמצא בגדרים ידועים כמעט לכל, והם חמים ולחים ומקררים ומולידים דם טוב וגם יפים לקדחת של מרה ירוקה ומנקים ומטהרים הכבד והדוניא’ה, אבי"ח:
מאלב’ה ידועה לכל ובלשון משנה חרות, ובל' ערבי כביזא והיא קרה ולחה מורתחת כל שורשה במים יפים כנגד הארץ והם נגד חמימת השתן וגם ממזג הגונוריא’ה והפרחים שלה מעורבים עם סוקא’ר יפים לחולי השדרה והעלים שלה מורתחים במים עם אונגוינט’ו ריסא’ט יפים לריסיפול’א, ומים חמים יפים לבשל הפלימוניא’ה:
מושק. הוא אלמיסקל"י אמרו כי חיה אחת דומה לצבי נמצאת בארץ הנדייה בערי הודו ונולד בבטנה נפח ובהקבץ הליחה בנפח ההוא ירבה דם בקרבו והחיה מתהלכת באחו במקום נאה ומעונג, או אחת השיחים מתגררת שם עד שנפתח הנפח, והוא חם ויבש ויאות לזקנים ויסיר אימת הכעס וגבורה יאזור יסיר רוח מן האיברים ויותר מן העינים, ואם יעשה ממנו עיטוש עם מעט זעפ’ראן ומעט כנפורה נחזק הראש ויסיר ממנה כאב הבא מליחות קרות, ואמרו הרופאים כי מור מעורב עם שמן שנבוק בהמשח ממנו ירכים וגיד יעורר תאוה:
נאני בלערבי נענ’ע ובלע"ז מינטה ובלשון המשנה דנדנה והוא ידוע לכל יפה לחמם האיצטומכא וגם הורג התולעים והשמן שלו ג”כ מועיל לאמיקראניא’ה, כאב חצי הראש מסיבת קרירות ומורתח במים עם עלי קאול"ו שחור יפה להוציא החלב שמתעכב בדדי האשה' אבי”ח ועיין לעיל מערכת סמ"ך סי' י”ב לך נאה רא"ה:
נרד הוא אחד מסימני הקטורת והוא מין עשב הבאה מליואנטי' ומריחה והיא חמה ויבשה ומעצרת וטובה לקרירות המוח והכבד ותרפא כאב וצער הלב, ומורתחת עם יין אדום וסאלוי’א הנקראת בערבי מרוטה תחזיק אברים חלושים, אביעה חידות, נרד כתב ר"י כי הוא הוורד, יש אומרים שהוא מוסק”ו והראב"ע פי' כי הוא בושם דומה לכרכוס יעו”ש:
נמאס בלע"ז שיש מיבריא”ו ובל"ע סאלמ”א סאלביי’א ובלשון מזרח קורין אותה מראמיי’א, מהות העשב, הטבע חם יבש בשלשלת הפעולה והסגולה ימנע העיפוש וימית הכנים ויועיל מהמורסות הקרות. ואם יבושל בחומץ ויעורב עמו שמן וורד וימשח בו הראש יועיל מהשכחה וכאב הראש וערבוב השכל ואם ישתו ביין יועיל מן הפיהוק הנקרא סאנגולוט’ו. ובפרט זרעו הוא מועיל ממורסת הכבד הקרה ומהתועלים ויוציא העובר המת וזרעו יועיל מהטפת השתן ויוציא החצץ ותחבושת ממנו טוב לעקיצת הדבורים סכ"י הנז”ל:
נאב’וס הם פריאו בלה"ק לפתות טבעם חמים ולחים. אך קשים לבשל האיצטומכא. מעוררים תאות המשגל ומרבים הזרע, ואם יבושלו במים שניים אז ימזג קושים ויהיה גודלה ממוצע בין טוב לרע ויהיה הבשול עם בשר שמן מאד ואז יועילו לרפואה, וטוב להסיר כאב הרגלים מן הסובלים חולי פודגאר’ה ברחיצתם במי בישול הלפתות הנז' ע”כ סכ"י הנז”ל:
סימפרי ביב’ה בל"ע של מזרח לה חי עאלם, בל' ירושלמי חיית עולמתא. ובל' ערבי דמערב צובאר’א והיא מן עשב ידועה והיא קרה ויבשה מרפאה ייאריסופי’ל, שאינה באברים ראשים ותמצית שלה עם חומץ שושנה טוב להסיר הדם מהנחריים אביעה חידות, ובמערב הפנימי קורים לו סייא”ל וסגולתו לעינים אדומים יקרר דמם וכאבם. ע"כ
סנבל הינדי יחזק האיצטומכא והמוח והכבד, ואם יפזר על הראש יסיר הנזילות, ומעביר השתן והליחות שבכל הגוף ושבחזה ושבריאה ומועיל ג"כ לחולי מעיים, ואם יבשל עם יין ינקה
הכליות והרחם ומעביר דם הנדה והשתן והנפח ואם הוא סנב"ל רומי מבטל עיצור השתן ודם הנדה ואם ישתה בחומץ מעביר נפח של טחול ואם יבשלו עם שאבי’ה הוא טוב לאיצטומכא ולכבד ולטחול ומסיר ירקון מהפנים ומסיר התולעים ומסיר כאב הכליות והמקוה והרחם, והריאה ומנקה החזה, עכ”ל סב"י הנז':
עליך אלנב"ט הוא עלך אל בוטוס דהיינו שרף האילן סרק שמה אל’ה כמש"ה כאלה וכאלון, ופירושה בוטמה ובאלוטה השרף של הבוטמה הוא נקה את הגוף מכל חלאה וזוהמה ובערי מערב הפנימי אוכלין אותו הנשים היולדות אחר לידתן לנקות את גופם והוא מועיל לחלב שמזדכך החלב ויהיה נקי וקר וכנראה שהם אוכלים אותו מהותך עם חמאת בקר:
עינב אלתעליב הוא עינב אדי"ב אם יערב אותו עם יין וישתה יביא שינה, ואם יכחול עינו בהמיץ שלו יחזק הראות, ואם יטיף מימיו באזן הכואב יתרפא, והזרע שלו מרפא עצירת השתן ומנקה הכליות והאשה שנתקלקל וסתה אם תעשה ממנו פתילה ברחמה תתרפא, סכ”י הנז"ל:
פואה בלע"ז רוביא”ה של צבעים חמה ויבשה ואם תאכלנה פותחת השתן ודם נידות ומביאה השליא לחוץ ועלים שלה מביאים דם מנחיריים אביעה חידות:
פיאונייא אם יתלה עשב זה הנקר פיאונייא על צואר הנערים והנכפים ירפא מיד. וזה דבר מנוסה מס' קבלה מעשית באוצר הספרים בפרינצי יע"א:
פולים קרים ויבשים והלחים קרים ולחים, וניסינו כי רחיצת העור בקמחם מטהר אותו. וגם כשיחבוש הקמח על העדשים שבפנים יועיל מאד, ואם יבושל ויושם עליהם כמון או פלפלין יעורר תאות המשגל. וכן בהיות הפולים כתושים ולעוסיס ומונחים על הרקת, יעצרו ליחות היורדות מן הראש אל העיניים, וכן אם יבושלו ביין ותעשה מהם תחבושת יתיר נפח הבצים. סכ"י הנז”ל:
פלפל חם ויבש טוב לבעלי האיצטומכא הקר והלח והוא עוזר לבישול ומרחיב הבטן ואם יתערב במרקחת הוא טוב מאד נגד השיעול המתמיד הנולד מליחות גסות:
צרי נקרא באלסמו הוא תמצית עץ הוא חם ויבש יפה לאפראלסיאה אם תמשח ממנו עצם יפה לכאבי קרירות ולהסיר רשומי מכות. אביעה חידות:
ציפולי הוא בצל ידוע לכל וטבעה חמה ויבשה פותחת בני מעיים והשתן מבושלת עם זרע פשתן וחמאה וניזולת בסיטאצ"ו מסיר כאבי טחורים רעים ובפרט לאותם שבאים לנשים אחר שילדו. שם ועי”ל או"ב:
קרוקו הוא כרכוס הנקרא בל"ע זעפרא’ן והוא חם ויבש משמח הלב ומחזיק האיצטומכא ומסיר הסינקופ”י ומעורב עם הרטיאה שמבשל הפוסטימ"א ומסיר הכאב ושמנו מרפא חולי הגידים מרכך ומחזק אותם שם ובסכת”י כתב שהוא חם ויבש במעלה ראשונה מחזק האיצטומכא ופותח סתימת הכבד. ועוזר אל המתנשמין בקושי:
קצח הנקרא אניסו ונקרא בלערבי יאנסו, והוא חם ויבש פותח השתן מעביר הקרירות שבבטן ובאיסטומכא ולכן תקח חצי סקרופול’ו משמן הנעשה ממנו עם המרק של הבשר, אביעה חידות, ועיין מ"ש לעיל במערכת למ”ד אות גימ’ל ומשם בארה:
קמומיל"א הנקרא בערבי באבונ"ז רבי תועלתיה אין מספר עכ”ל. ועיין מ"ש במקום אחר כדי להפסיק רוב דם הנדות מן האשה תבשל באבונ’ז עם עדשים ותאכל פעמים שלש ויועיל עי”ש:
קרדון עשב הנקרא קרדון אם ישים הפרח שלו ביין וישתה יסיר מאצילים וריח הגוף. ומניד השתן והוא חם ויבש מס' קבלה מעשית כת"י באוצר הספרים בפרינצי, בסוף הספר והוא קוץ ענא:
קוסטו הוא שורש של עשב ונוהג מאד ברפואות, והוא חמה ויבשה יפה ליקח ממנה נגד ארס הויפר’א ויפה לקרירות גידים והורגת התולעים וגם לכאב החיה מסיבת קרירות. והשמו שלו יפה לסיאטיק’ה. לאפרליסיא"ה ולכאב מסיבת לחות אביעה חידות:
קיקיון במשנה ולא בשמן קיק, ואמרו בגמרא מאי קיק קיקיון דיונה פירש רבי שמואל בר חפני שהוא הנקרא בערבי אלכרו’ע, ואמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי קיקיון דיונה ולצלוליבא דמי ומדפשקי רבי.
פירוש בין בצעי המים הוא גדל, ועל פוס חמוותא מדלן יתיה פי' על פי החניות מדלין אותו לצל ומפרצדוהי עבדין משחא, פי' מגרעיניו עושים שמן ופירש צלוליבא מצאתי בתשובת הגאונים אילן סרק יש במקומינו ועושה גרעינין ועושים מהם שמן וכל מי שיש לו צינה הרבה שותה ממנו ושמו בלשון ערבי כרו"ע. ובענפוהי נייחין כל בריחי דמערבא. ופי' נייחין שוכבין ופי' בריחי חולין, ועיין בסה”ק נפלאים מעשיך מער' אל"ף אילנות אות ק' קיקיון בס”ד מה שפירשתי על זה אביעה חידות:
קאלב’אסה בל"ע קרעא, והיא קרה ולחה ותוליד ליחה לבנה ע”כ תאות לחמם בטבעם, ואם מכוסה בעיסה ונאפת בגחלים המיץ היוצא טוב בשתיתו לכבות חום הקדחת ולהעביר הצמא ומיץ הקליפה מעורב עם שמן וורד ירפא כאב הראש הנולד מחום גם המיץ מושם באוזן בהיות בה נפח אם יסיר הכאב להפליא ויעביר הנפח סכ"י הנז”ל:
רוטא קורים אותה בערבי מזרח זדאבה, ובערבי מערב פיזל, והוא מין עשב ידוע לכל, והיא חמה ויבשה ועלים שלה מונחים על האיצטומכא הורגים התולעים ומורידים אותם לבטן ומונחים על הטבור מסירים כאב קוליק’ה ושמן שלה מרפא כאבי קרירות, וכל נטיעתה טובה נגד הרוחות הרעות, וכן כל עשבים שפרחיהם כגוון זהב, אביעה חידות, ובס' רפואה וחיים כתב וכז"ל עשב רודא טוב לארס הנחש והתרנגול כשנלחם עם הנחש אוכל רודא, מ”ת ד"מ ע”א וקנ"ה ע”ב עכ"ל. ובס' האח נפשנו, ועיין לעיל מערכת סי' ט', שא נא עיניך וראה:
ריז נקרא בלה"ק אורז והוא ידוע לכל מעציר ומסיר יציאת בני מעיים ומרתח ברועש מבשר שמנה איספלנית תעביר הפוסטימין ובפרט בדדי האשה, אביעה חידות. ועיין בהקדמה:
רומירו הנקרא רוסמאד’נו, ובלשון מזרח חצלבאן, ובערי מערב כ’ליל והוא ידוע לכל חם ויבש ומריח ועלים שלו מסירים כאבי קרירות בגידים משמח הלב מחזק האיצטמכא ומזכך הדם וגם פרחים שלו יש בהם סגולות האלו ודשן מעצו מעורב עם דבש שושנה מרפא חולי השינים ומחזיקים, ועיין בסה"ק האח נפשנו מערכת עי”ן באורך. אביעה חידות:
רומירו הרואה יראה מ"ש לעיל מערכת אל”ף סי' כ"א מה שכתבתי על על הרומירו הנקרא חצלבאן ונקרא אזיר שכולו רפואות
וסגולות יעו"ש שהובא בדרך כלל, ואולם בספר האח נפשנו חזר ופרט שהוא מסוגל לי”ב סגולות יעו"ש, ויש בספרים אחרים סגולות אחרות מפוזרים. ואולם ראה זה חדש מצאתי ראיתי בספר אחד כתב יד ישן נושן בביתו של שם הרב מר שארנו כמהר”מ בהלול ז"ל. שכתב נ”ב סגולות אשר נמצאו ברומירו הנז'. וז"ל מצאתי כתוב בכתב ישן נושן וז”ל. הרומירו טבעו חם ויבש מחזק כל האברים פנימיים וחיצוניים מסיר כל הליחות הרעות והקרות, וירפא עירבוב השכל ועצבון והרעשת האברים וכאבי הלב ועילוף הלב:
והנני מסדר סגולותיו, א', הענפים הרבים מהרומירו אם יאכלם האדם בבוקר עם פת ומלח מחזקים הראש וראות העינים ומטיב הפנים, ב', הפרח והעלין שחוקים וישימם בין בשרו ובין חלוקו, יבריחו מן האדם ג' מזיקים אלו שהם פרעושים כנים ופשפשים וישמח הלב וירפא מהמלקוניי"ר, ג' העלין כתושים ולעוסים ישימם על הנגעים הרעים וירפא אותם. ד', הפרח אם יאכל אותו בבקר אליבא ריקנייא בדבש ופת חם יחזק הבריאות וישמיר אותו מן הצינה ומן השחין ונגעים וצרעת שלא יקרבו אליו, ואם יש באדם דבר רע מאלו ירפא אותו, ה', העלין מבושלים ביין לבן וישימם על בטנו מלמטה, מי שהיה עצור מן השתן מיד ישתין, ו', אם יקבלו הנשים מלמטה ריח המים שנתבשל בהם הרומירו ינקה שלייתם ויחזק כחם לקבל ההריון. ז'. העלין מבושלים ביין לבן היטב וישימם חמים כדי שיסבול על הטחורים אספלנית שלשה פעמים ביום השלישי ירפאם וייבשם. ח. הרומירו מבושל במים היטב וירחץ בהם בעל הקרירות מלמעלה לרגליו ירפא הקרירות בסגולה. ט. אם יבשל עמו היין ויעשה מן היין הנזכר מים שרופים דהיינו שכר וירחץ בשכר הנז' הנגעים והשחין יתרפא. יוד. מי שרגיל לשתות בעת שכבו מן המים שנתבשל בהם הרומירו יוסיף בזכירה ויתרפא מכמה חולאים. י"א. אם ירחצו הילדים במי הרומירו יגדלו בלא חולי וייטב מראיהם ויהיו נקיים ובריאים ולא יהיה בהם נזק בבשרם. י"ב. בזמן הדבר ב”מ יהיו רגלים לעשן בו הבתים והרחובות לפי שדוחה כל רע ומטהר כל אויר הרע. י"ג. דבש פרחי הרומירו מעולה לכל הרפואות למעלה מכל הדבש. והנה דבש פרחי הרומירו בלא עשן מועיל לעינים שהם חשוכים ומוסיף בראות ומייפה המראה לנשים אם ירחצו בו. י"ד. מיץ הרומירו עם יוטף באזנים יסיר הכאבים הבאים מקרירות וירפא הנגעים וימית התולעים המהוים באזנים ואם יוטף בנחירים יתרפאו וימנע הכאב ויחזק המוח. ט"ו סגולה טוב יוצאה מן הרומירו ע"י השמש שמועיל לעינים שיש בהם לובן וחשוכים דהיינו קח אגודה אחת לחה ושים אותה בכלי זכוכית הראשים למטה עד שיגיעו הראשם לתוך אויר האשישה ויכסה פי האשישה בבגד פשתן כפול ולמעלה מהבגד מעט שאור או בצק עד שיסתם היטב ושים האשישה בשמש ב' או ג' ימים ויצא מים מהרומירו ותסנן אותם המים ותן באשישה אחרת בשמש ב' או ג' ימים אחרים עד שיהיו המים ירוקים ועבים ותשים בהם מעט סוקא’ר קנדי’ל ומאלו המים תשים ג' טיפות בכל עין ערב ובוקר וצהרים ויתרפאו בעה”י. ט"ז. העלים לעוסים ממנו בבוקר יסיר ריח רע מן הפה. טו"ב. מי שירחץ פניו ופיו במים מבושלים ירפא נגעי הפה והשיניים והטוחנות והאבעבועות שבפה. ח"י. לאשה שאין לה חלב תרגיל לאכול מהעלין והפרח של הרומריו ויקבל הנאה החלב שלה שיהיה בו פועל גדול לתינוק שיאכל וישבע הרבה. י"ט. מיץ הרומירו מעורב בסוקאר ויאכלנו בבקר ולעת ערב ירפא מהשיעול הישן וימס הדם הנקפה בחזה וגם באיצטומכא ויסיר הצמא ויועיל גם מאיסטניסות המאכל ויסיר נפח הבטן. כ'. הרומירו מודק עם מעט עפצים מועיל מערבוב השכל ומן הקמים מהחולי ומחום הקל ומדברים דברי הבאי אם יאכלהו ירפא אותם בפעם שלישית ויתן בהם שכל טוב וכח. כ"א. הפרח והעלים לקוחים ביין לבן או דבש טוב יסירו כאב הטחול והכבד וירפא כל נגעיהם ותחלואיהם. כ"ב. הפרח מבושל ביין לבן אם ישתה אותו יטיב למאכל וירפא האוזדא ואם יתמיד לשתותו בבוקר יעצור השלשול. כ"ג. יין העב מבושל עם הרומירו ופרחיו ושרשיו אם ישתה אותו מועיל מעיוות המעיים הנקרא קוליק’א פאשייא, ומועיל מכאב המקור ואברים התחתונים ומשלשול הבטן הנושן. כ"ד. הרומירו שתוי עם יין לבן מועיל לנזילות העבות מהראש ומן העורקים. כ"ה. מפתת האבן שיהיה במקור ומתיר השתן למי שיש לו התפת השתן מסיבת חולי או קרירות. כ"ו. העלין והשרשין מבושלים בחומץ מועילים לכאב הרגלים והארכובות מן כל חולי ומכל הדרכים הארוכים. כ"ז. מי שאבדה ממנו תאות המאכל ואינו יכול לאכול ירגיל בכל בוקר לאכול פת טבול ביין מבושל בו הרומירו. כ"ח. גם מי שאינו יכול לישן יעשה כן וישן. כ"ט. הרומירו יש לו סגולות התריאקא לכל מיני סם המות והמקום שיגדלו בו לא ימצא בו שרשים ארסיים ולא שום דבר רע. ל‘. הרומירו מעורב אם ירחוץ בו ראשו יפיל הקליפות שבראש ויחזק המוח ויטיבנו ויגדלו ומי שרגיל לרחוץ פניו במי הרומירו אל ירחץ בו ימים רבים אלא כפעם בפעם שאם ירבה יקמיט פניו. ל"א. הפרח אם יושם ביין לבן יוטב ריחו וטעמו ויעמוד זמן הרבה טוב. ל"ב. הפרח והעלין שלו אם ידוך אותם הדק היטב וירטה על צידו השמאל וישכב עליו תסיר ממנו הדאגה שהיתה לו ויעשנו רטיה הנז’ עם שמן זית. ל"ג. העלין אם תדוק אותם הדק היטב ותשים על פצע וחבורה יסתם פיה ותתרפא. ל"ד. לדם הנוטף מנחריים יבלע מלוא קומצו וישתה אחריו חצי אוקייא חמאה ישנה. ל"ה. הילדים הנפתח ראשם מרוב הבכי יבשל עלי הרומירו ויעשה רטיה על צדעיו ויתרפא. וצריך לעשות לפחות ט' ימים רצופים. ל"ו אם ירתיח הדבש עד שיסיר קצפו ויבשל בו העלין הנז' ויאכל ממנו בכל בוקר לא ישאר בו שום נזק. ל"ז. הפרח של רומירו אם יעשהו ממנו מרקחת ויעשה עליו אבק סוקאר ויאכל בבקר עם כוס יין ירפא חולי התעלפות וצרות הנפש והנפח ויתאוה לאכול. ל"ח. האשה שנתקלקל וסתה תבשל הרומירו ותשב עליו בעוד שהוא חם שיעור מה שתוכל לישב ותתרפא וטוב להריון כנז"ל. ל"ט. עוד מ”כ להרב הנז' במ"א וז”ל סגולות הרומירו הנקרא בל"ע אזיר, לכאב הראש והברכים יקח אשישה של זכוכית ושים בפיו ענפים של רומירו וסתום פיו בבצק אך לא יגיעו ראשי הענפים של רומירו לתחתית הכלי אלא יהיו קצת תלוים באויר ותניחנו בחמה ב' ימים ותסיר אותם הענפים ותשים אחרים במקומם וכן תעשה בכל ב' ימים עד שתתמלא מים המתמצים מהרומירו והמים ההם טובים למי שיש לו כאבים הנז'. מ'. לליחות רעות העולים דרך הגרון ממרה הלבנה קח פרחי הרומירו ותבשלם במים עד שיחסר מחצית המים ותשתה מהם כוס אחד בבקר וכוס אחד בערב. מ"א. לשמח הלב קח פרחי רומירו וקשור אותם בבגד פשתן לבן ותלה על זרוע ימין (נ"א על כתף ימין) מ"ב. לכאב השינים ובשרם ולהסיר סרחון מהפה קח עלי רומירו ושרוף אותם ושים האפר בבגד לבן ושפשף בו הפה והשינים. מ"ג. לרומאד’יזו (נ"ל כאב פרקים) יתקטר ברומירו ויתרפא. מ"ד. להתחזק יבשל רומירו במים וירחץ בהם בעודם חמים. מ"ה. מי שרואה חלומות רעים ישים רומירו תחת מראשותיו כשישן. מ"ו. הילד בשעת לידתו ירחצוהו במים שנתבשל בהם הרומירו ולא יחלה ולא יראה נזק. מ"ז. להסיר החולאים יאכל מעט רומירו אחר הסעודה. מ"ח. לחולה שאינו מזיע יבשל רומירו במים וירחץ ראשו ומיד יזיע. מ"ט. אם תשים פרחי רומירו בחבית של יין לא יחמיץ. נ'. אם תשים על הסחורה מהרומירו לח מיד תמכר סחורתך. נ"א. אם תשים רומירו בבגד צמר לא יאכל עש. נ"ב. אם תזרע רומירו בכרס לא תאכלנו התולעת לכרס עכ”ל, ועיין מער’ו' סי' ג' ד' שא נא עיניך ורא"ה.
שושנה. ידועה לכל, קרה ויבשה וסגולותיה רבים ופותחת את הבטו ומועילה לכל ונכנסת בתרופות. אבי"ח ובסכ”י הנז"ל כתב וז”ל וורד להיותם קרים בעצמם יעצורו מימיהם ירפאו חום הכבד והאטומ' והתמדה לרחוץ בהם ילבין שערות וימהר הזקנה ומרקחיהם מבושל ביין ירפא כאב האזנים והשינים ושמנם מחובש או מימיהם על התחתוניות ירפאוהו. וזרעם שחוק ירפא בלויי בשר השינים. וקליפתם
עוצרת דם היוצא דרך המוצא שחוקה ומעורבת במים ושתית שמנה ירחיב המעיים והאיצטומכא. ומעורב בחומץ יקל כאב הראש אם יסוך בו. עכ"ל:
שליא מין בצל ידוע. והיא חמה ויבשה וחומץ הנעשה ממנה וגם האנסימי"ל מסיר האומור”י גסים ומסירים חולאים הבאין מסיבת קרירות ועיין לעיל אות בי"ת:
שקדים מתוקים חמים ולחים אם נקלפו יושמו בתוך הרחם כתושים יעוררו שתן ונדות ויסירו הכאב ויעוררו השינה לאשר תדד שינתו. ואם ינתנו לשתות עם אמידו"ס ר”ל חלב חיטה ומינע"ה דהיינו נענע יעצרו הזלת דם מהר. עכ”ל מכ"י הנז”ל:
תורין עשב זה נקרא תורין כ"כ הרב ספר תולדות אדם אות ת' וז”ל אשה שאינה יכולה להתעבר מחמת כשפים ישתה הבעל עשב הנקרא אינג"לה משכר פיסרין והאשה תשתה עשב הנקרא תורין עשרה ימים רצופים בבקר אליבא ריקניא ובערב בזמן השכיבה והבעל יזקק עמה אחר השתיה ותתעבר בודאי בעזהי”ת. אביעה חידות:
תורמוסין הנמתקים המלוחים כשאוכל אדם מהם בקליפתן מלא כף טובים לחזק הראות. עיין ס' רפואות כת"י באור הספרים בפירנצי יע”א. שם:
תמרים חמים ולחים ומולידים דם גס וקשה לבשל ואולם הם מתבשלין מן התאנים היבשים ויותר יעוררו שתן סכ"י הנז”ל ובעי"ת בבל עושין אותם על הנגע הקשה ומתבשל ונפתח פיו:
תותים. בשני מינין החמוצים שלא נתבשלו קרים ויבשים וכחם לעצור ולחזק האיצטומכא. ויעצרו הבטן והמבושלים המתוקים חמים ולחים. ושורש העץ של תותים אם יבושל במים וישתה ירחיב הבטן ומגרש התולעים. ואם יבושלו הענבים והשורש יחד ויעמיד מי בישולם בפיו ירפא חולי וכאב השינים. ומבושל ביין ועושים ממנו גורגי' שמו מונע הליחות אל הלהאה והגרון ושורש העץ כתוש ושרוי בחומץ חזק ומונח בחמה י"ד יום ואחר ייבש ונעשה אבק יגרש השינים הבלויות והנקובות משורשם. וגם הבריאות יבלא אם יושם עליהם עכ”ל סכ"י הרב מר שארנו כמהר”מ בהלו ז"ל: