אור ברסלב
מראה הילדים ספר מראה הילדים › מערכת סמ"ך.

מראה הילדים· רבי רפאל אוחנא

ספר מראה הילדים · מערכת סמ"ך.

מערכת נו"ן

א. סנדק נוסח תפילת הסנדק היושב על כסא אליא’ו ז"ל הלא היא כתובה על ספר סנסן ליאיר בנוסח התפלות ה' יצא עתי”ק:

ב. סאנגלוטו ישים בפיו דאמנטי ושתה מים, עוד יכסה נקב האזן במוך, עוד יחתוך באראנג"ה לחצאין ויצלה על האש ויניח חצי מצד אחד בגרון וחצי מצד אחר, עוד יבשל קליפי אבייאנאס וישתה מימיו או שושנת קלאבינ’ה עוד יאמר הלחש דנרשם פה עמנו בד”ה אכילה, ס' רפואה וחיים

ג. סגולה סדר לימוד הקרבנות מסוגל הרבה לימים שיש חולי רע או מגפה בר מינן כאשר מתבאר מזוה"ק ס' וירא דק”א ע"ב ועוד שם ע”ד וא"כ ס' דרך חיים או ס' מעמדות יהיה עמו בימים ההם ומובטח דלא תאונה אליו רעה ועיין לעיל פרק ה' ס' רפו”ח:

ד. סגולות נפרדות יצא עת’ק מספר שבילי אמונה מנתיב ד' וז"ל אם תמשח פניך בחלב הדוב תתחכם, אם תשא מעט מביצת הדוכיפת ומלשונו תצליח בכל דרכיך גם מופלא לשכחה, אם תיבש עין זאב בשמש ותשימו בעור או בבגד ותתלנו עליך לא תירא מכשוף ולא ממזיק ולא מפגע רע ובכל אשר תפנה תשכיל ויפלו אויביך תחתיך ותמצא חן בעיני כל רואיך, אם תשים זרע כרתי בחומץ יסיר חומצו, אם תשים אפר הגפנים ביין שהחמיץ ישוב לקדמותו, אם תשים שלג או אתרוג בדבש לא ישתנה לעולם, אם תשתין ט' השכמות בעקביך לא ישלטו בך כשפים ואם הושמו כבר יתיר מיד, אם תשים זרע חזרת בקדרה כשהיא מתבשלת יראה התבשיל מלא תולעים, אם תיבש ריאה ותשחקנה לאבק ותשים מעט בקדרה רותחת יראה כאילו היא מלאה תולעים, אם תאמר בכל יום ז' פעמים נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי תהיה זכרן, אם תשים אפר הפתילה ביין ותשתנה תהיה שכור או מהעפר אשר על אופן העגלה או מעט חרדל שחוק או מעט כרכוס ואם תרצה לשתות הרבה יין ולא תשתכר תשתה מעט מים קודם שתשתה יין, או תאכל חסא או כרוב באמצע השתיה. או חבושים אחר השתיה. אם תשים ביצה בחומץ חזק שלשה ימים מתרכך ותהיה כעיסה ותכניסנה בעששית ותמלאנה מים ואז תתקשה ותחזור כבתחילה, ואם תרצה להוציאה תשים בעששית חומץ ותתרכך כתחילה ותוציאנה, אם תרצה לכתוב בזהב תטוף לובן ביצה היטב ותתוך בו צמק ערבי ואבק האבן השחורה שמגפין בו הצורפים המתכת ואחר הכתישה תיבשנה ואח”ך תעביר עליה טבעת כסף או זהב או איזה צבע שתרצה וישאר הרושם, אם יהרהר לבך רע אמור הורני ה' דרך חקיך עד בצדקתך חייני, אם בקשת לדרוש ברבים אמור דבקה לעפר נפשי עד כי תרחיב לבי עשר פעמים, אם תמשח ידך בחלב כלבתא תתפוש בידך ברזל חם ולא תכוה. ואם תמשח בשמן הצנונית ותתפוש נחש ישוב כעץ ואל יזיקך, אם תקח שעוה בתולה וגופרית ועפר הרקובה שהרקיבוה תולעים ותעשה מהכל נר ותדליקנו לא יכבה, אם תדליק שורש שקדים עם שמן אגוזים כל מי שיביט באותו הנר תבא עליו תרדמה, ואם תרחוץ כלי זכוכית מזוהם במי וורדים יהא זך ונקי, אם תמשח בית השחי ובית הערוה של תינוק קודם שראה קרי בדם עטלף לא יגדלו בהם שערות וכן אם תמשח דדי הנערה בחלב חזיר קודם שתדע זכר, לא יגדלו יותר, אם תטוח המיטה במרת שור מעורבת בחומץ יברחו ממנה הפשפשין, אם יגולח זקן עז לא יצמח, אם תרצה להבין אם יש מים ביין או בחומץ קח תפוח ומשח אותו בשמן זית ונעוץ בו עץ והכניסהו בתוך היין או החומץ ותוציאהו אם תמצא עליו טיפין ידעו שיש בו מים בדוק ומנוסה, ס' האח נפשינו מערכה זו:

ה. סגולת הארנבת אם תשים לשון הארנבת תחת לשונך ותישק למי שתרצה ויאהבך אהבה עזה, עין ימין שלה אם ישאנה בלבושו יועיל לחן ולחסד, אם תתלה צואת ארנבת על אשה תמנע ממנה הריון, קיבת ארנבת תועיל להריון דהיינו תקח קיבת הארנבת ותזהר שלא תגע לארץ וינקה אותה וירחץ מצואתה יפה יפה, עד שתהיה נקיה לגמרי ויקח מרה חדשה שחופרים בה שלא נעשה בה שום מלאכה ותניחנה על גחלי אש עד שתתלבן ואח"ך יניח הקיבה על הברזל המלובן עד שתשרף הקיבה ויכתוש במכתשת, ויאכל האבק ההוא או ישתה במים שתוקים מן האבק ההוא האיש והאשה בשעת תשמיש לאחר טבילה כן יעשו קודם תשמיש ג' לילות ותתעבר והקיבה אין לאוכלה כמות שהיא כ”א בשריפה כי כל הנשרפין אפרן מותר ויבקש רחמים מהקב"ה ליתן להן בן זכר עיין הרוקח ס' תזריע כ”כ ס' נפלאים מעשיך ועיין אביעה חידות ודבק מא"ח, ובס' מדרש תלפיות כתב וז”ל לא נמצא במינה זכר מוחלט כי מין ארנבת חודש מתגדל בה אבר הזכרות ונסגר הרבה וחודש אחר להיפך וזה נודע לנו באמת עכ"ל:

שם אהו"י הוא קדוש ונורא שכאשר רועשים ועומדים גלי הים יכולים לפעול ע"פ השם הזה להשקיט הים מזעפו עיין עמודיה שבעה עמוד ז' נפלאים מעשיך, וסגולת שם אהי"ה **אש”ר אהי"ה אגל”א** אם תכתבם בקדושה וטהרה בשיטה אחת ובשרטוט כתיבה תמה וסופרים רשומים ותניחהו בכל כסף טוב ומגין מלפני לסטים ורוח רעה ואויבים וחמסנים ומגין מפני אויב פנימי הוא היצר הרע וגם שם זה זרח חנכון אם תכתוב בקלף כשר מעובד לשמו ותניחהו במטה אשר בידך ותמשח המטה בשמן זית ולך למקום שתרצה ולא תירא משום דבר וגם הוא שמירה משידין ולילין וכו' ס' נפלאים מעשיך:

ז. סכנה סכין או ברזל אם תחבו בתוך בצל והניחו זמן מה אם נגע אח"ך באותו סכין בבשר אדם אפי' כחודו של מחט ימות מן הארס ההוא ק”ס דקע"ט ע”ד, סכנה לאכול אפרסמון דהוא באלסאמו סה"ח סי' תשכ”ה, סכנה מעות לתוך פיו, עיין זובח תודה דכ"ח ועיין נח”ל ח"א וכל ענייני סכנה ועיין ס' הזכירה דכ”ו ואילך ובס' ק"ס, סכנה שלא יגע במלמולי זיעה ש”ע סי' ד' סכ"א וכתב הבאה”ט שם סקכ"ו וכל זיעה סם המות חוץ מזיעת אפיך ועי' לרש”י על פסוק זה וש"ח שם. סכנה כתב הרב פחד יצחק מע' בי’ת דס”ט ע"ב וז”ל ואני המחבר הצעיר שברופאים כל ימי גודלתי בין ברכי החכמים וזקני הרפואה ולא מצאתי סעד וסמך לדברי רבינו ב"י ולא דברי בעל שארית יאודא אשר חשב להיות בעוזריו כי מאי סכנה איכה לאוכל דגים בחמאה וגבינה ועא”ג דאיכה סכנת חולי גדול וכבד מאוד על מות לשותה חלב ממש ואחר כך דגים או לאוכל דגים ואח"ך שותה חלב מה תועיל נ”י בנתים להציל האוכל או השותה מן הסכנה אתמהא הא ודאי אינו דומה לנוטל ידיו בין דגים לבשר או בין בשר לדגים מפני סכנת צרעת שהוא דבר התלוי במגעם יחד בלא נטילת ידים בינייהו ולמען תוכל להבין ולהשכיל מוצא דבר אציגה לפניך דברי החכם מטיולי המפרש דברי דוסקורידי. ומוסיף עליהם כהנה וכהנה ס' ב' פ' ס"ה דרפ”ו בספר כתב בלשון איטלקי וספר אחר כתוב בלשון לאטינו דש"א הפוכים ללשון הק' ז”ל אך אם תאבה שהחלב יטיב לך ויהפך לדם טוב צריך להוציא מדדי הבהמה באותו רגע אשר ישתה ויושם בתוכו מעט סוקא’ר או מעט דבש למען לא יעשה הגבינה באיצטומכא ולא ישתה ולא יאכל בדג ולא בדברים חמוצים ולא ישתה ממנו שתיה גדולה הרבה אשר לא יוכל האיצטומכא לעכלו וכן צריך לשתות בתענית ולא יאכל אחריו מאומה עד אשר כבר נעכל החלב באיצטומכא אחרי שתיית החלב צריך לנוח ולא ישן או ישתה אחריו יין עכ"ל הצדי”ק, וכתב רבינו בחיי ס' משפטים וז"ל דעת הרופאים בתערובת דג וגבינה שנתבשלו כאחד שמוליד תכונה רעה וחולי צרעת יע”ש ובספר אדני פז בתשו' סי' מ"ב דמ”ח ע"ג רצה להחמיר בחלב עם דגים ולהתיר בחמאה עם דגים יע”ש ולפי מ"ש הכל אסור משום סכנה גבינה וחלב וחמאה והוא ברור ס' רפו”ח:

נח. סכנה מי שרואה דבר מאכל ואינו אוכלו הוא סכנה וסגולה לזה כל רוק שיבוא לו בפיו עי"ז לא יבלע אלא ישליך מפיו רז”ל במס' כתובות דס"א, וכשמביאין לפני האדם תבשיל שיש בו ריח ואדם תאב לו צריך ליתן ממנו מעט לשמש כדי שלא יבא לידי סכנה בש”ע או"ח סי' קס”ט, ולא יאכל בשר בעוד שמסלק ההבל בין צלי בין מבושל, ולא יאכל תבשיל מקדירה שלא בישלו בה שלשים יום כ"כ בס' שמירת הנפש משם ס' אור חדש יע”ש, סכנה אם יעשו מריבה בבית היולדת הוא סכנה לולד ס' עבוה"ק, סכנה לא יעמיד הילד על השולחן של ספרים ואינו לוקחם כ”א בשעת אכילה ומעשה שהיה שעמד הילד על השולחן שמשים עליו ספרים וירד ונחתך רגלו, ס' החסידים סג' תתק"ך:

ט. ספר תורה מצינו במדרש דמי שאין לו בנים ומת ואח אין לו לייבם את אשתו להקים שמו יקדיש ס"ת לבית הכנסת דכתיב תורת ה' תמימה משיבת נפש כלומר משיבה נפש למקומה:

יוד. ספינה להשקיט הים מזעפו ולעכב הספינה יזכור ג' מלכים אלו כסדרם הכתוב פה ג' פעמים וזהו סידרם, דוד שלמה רחבעם, רחבעם שלמה דוד, דוד שלמה רחבעם, רחבעם שלמה דוד, דוד שלמה רחבעם, רחבעם שלמה דוד, סכ"י:

יא. סובין שעל הראש יאכל דברים קלים כמו צפרים ותורים ואל ישתה מים כ"א מעורב בדבש, וירחץ הראש בחומץ מעורב עם דבש, או חומץ שנילושו בו אפונים שחוקים, ס' סגולות ורפואות:

יב. סביבת הראש שרואה כאלו המקום שהוא עומד בו סובב עליונים למטה והתחתונים למעלה והוא נבוך ורוצה ליפול וזאת המחלה תתיילד מן אדים חדים שעולים מן הירוקה למוח או מן האצטומכא ויועיל לו להקיז תחת האוזן אזי ינקה גופו מליחות וישתה מי שעורים ומזונו יהיה קל מאד ולא יאכל דברים מחודדים שם, או יקח כוסבא"ר יבש מתרכך בחומץ חזק ויוציאנו מן החומץ וידוק אותו עם כמון ואגוז סחאראווי’א וקנה ויאכל אותם אליבא ריקניא ג' ימים, או יקח עשב דנדנ’א הנקרא בל”ע נענא’ע וילוש אותו בדבש ויאכל אותם ג' ימים אליבא ריקניא ויועיל בעה"י סכ”י מערבי:

יג. סמים אם מותר להשקות לחולה שיש בו סכנה סמים חדים לרפואתו וע"י סמים יתקלקלו אברי הזרע ויתעקר ולא יוליד עיין להרב זרע אברהם באה”ע תשובה אחת העלה להתיר יעש"ד:

יד. סכנה דברים אסורים משום סכנה כגון לא יניח פיו על סילון וישתה, אסור לילך אחורי אשה תוך ד' אמותיה. לא יסתכל בצלובין ובנהרגין כי פוגם בנפשו. יתרחק מריח נבילה שפוגם ג"כ בנפשו. לא יגדל תורים ובני יונה בביתו. הדר בבית ויצא ממנו לא יחזור לתוכה עד אחר שבעה שנים. מהנהגות טובות מהרמ”ף אות תי"ו וכתב בטור יו”ד סי' קט"ו ס”ה וז"ל צריך ליזהר מכל הדברים שמביאים לידי סכנה כי סכנתא חמירא מאיסורא ויש לחוש יותר לספק סכנה כמו תחת קיר נטוי או לילך יחידי בלילה יע”ש ובט"ז ס' ק”ו כתב ג"כ הימים שיש בהם להקיז דם וכו' ושאר דברים כזה וכיוצא בזה, וראיתי בספר אחד מפרש ואת שמו איני זוכר שכתב ע”פ ורפא ירפא וז"ל משמע מכאן שנתנה תורה רשות לרופא לרפאת וח”ו ממעט בהשגחתו ית"ש כי ה' רפאך אבל הכונה חולי שהוא מן השי”ת אשר כבר הגיע קצו של אדם ליפטר מן העולם בו אין שום רופא יכול לרפאותו אבל החולאים הבאים מסיבת האזהרות שהזהירנו חז"ל המביאים לידי סכנה כגון השותה מים בעת התקופה או משקים האסורים משום גילוי או אוכל בשר ודגים ביחד וכיוצא מאלו האזהרות

וכל מי שזהיר באלו האזהרות יהא בטוח שלא יבא לו שום חולי, אבל חולי הבא מאתו ית"ש לסלק את האדם מן העולם ע”ז נאמר ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר לכן צריך אדם ליזהר בזה ובכיוצא לזה ועל זה נאמר ושומע לי ישכון בטח ושאנן מפחד רעה:

טו. סכנה צוואת ר"י החסיד דחתן וחמיו לא יהיה בשם אחד וכן כלה וחמותה הגם שרבים לא חששו לזה, אני הצעיר ראיתי מעשים שלא הצליחו בזיווגם ואתיא מכללא א' היתה שאמר אביה שאינו חש לזה לא היו ימים מועטים שמת החתן בקצרות שנים, והכלה אזלא ומדלדלא רח”ל ושוב נשאת ונתגרשה ומתה בחוסר כל וזרע אין לה רחמנא ליצלן ה"ה יוסף אומץ שם אות ג' זכור לאברהם ח”ג דק"א. ולענין בת אחותו עיין להרב אורחות חיים ז”ל בבל' אישות נתיב א' שכתב דליכא קפידא בזה ואדרבא מצוה לישא בת אחותו כדאיתא להדיא בש"ס וצואת ר”י הוא דוקא לזרעו האח נפשינו:

טז . ספר רפואות כתב מהרש"א בגיטין פ' מי שאחזו חזקיהו גנז ס' רפואות איך נכתבו קצת רפואות בתלמוד, אבל התשו' לזה דעיך אעיקרא הותר לכתוב תורה שבעל פה אינו אלא משום שכחה והרי זה הטעם ברפואות ומתוך זה תראה דאין התלמוד חסר מכל החכמות כי לכל חולי תמצא בו רפואה שלימה ואמיתית למבינים לשונם ואל יאמר המלעיג על חכמי התלמוד שהיו חסרים מחכמת הרפואה זת”ד ועיין שבת ש"מ דק”ט. וק"י וגיטין דס”ו ובשאר דוכתי ושבט מוסר פי"א, ספר הרפואות הוא מהמלאך שלקח אחד מבניו של כח והביאו לגן עדן ולמד שם כל הרפואות בהיותם שהיו חולים מפני המזיקין וריח רע דב”ל מערכת נו"ן אות כ”ח. ס' רפואה וחיים:

טוב. סנגלותו ר"ל פיהוק ובל”ע אזווי’ק ובל' מערב הפנימי פוואק’א סגולתו יפתח פיו עד שיראה לשון התרנגול שבבית הבליעה ויעצור עליו מעט לימון חמוץ ומיד יתרפא בדוק ומנוסה, ימלט נפשו:

יח. סכנה קבלה מפי רבינו אלעזר בן רבינו יאודה זצוק"ל דסכנה הוא לישק המת לפי שכשהוא מנשקו המת מחבבו ומוליכו לבית עולמו חוץ מאב ואם, וכל אדם שנושק בנו אחר מותו בידוע שכל בניו ימותו לו בחייו, כ”כ רבינו אפרים בפי' על התורה כ"י פרשת ויחי, דבש לפי מערכת ן' סי' כ”ד:

יט. סוכה סגולה למחלוקת ילמוד מס' סוכה, וזהו תצפנם בסוכה מריב לשונות, וללמוד בדברי הימים ב' סי' י"ד ויקרא אסא אל ה' עד אני ותפלת יהושפט כ”כ ליקוטי מוהרי"ן ס' רפו”ח פרק י"ב:

תוכן העניינים

מראה הילדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה