אור ברסלב
מראה הילדים ספר מראה הילדים › מערכת ח'.

מראה הילדים· רבי רפאל אוחנא

ספר מראה הילדים · מערכת ח'.

מערכת ז'

א. חולי הנופל כתב בס' נפלאים מעשיך וז"ל אלמוגים בלע”ר מרג’אן ובלע"ז קורא’ל והוא ב' מינים מסוגלים לנושאם בצואר ולא יבא חולי הנופל בנקל ונותנים לו אחרית טוב עכ”ל ועיין בס' אביעה חידות מע' א' ובס' כ"י כתב וז”ל לחולי הנופל יקח צואת חמור ומי רגלים של אדם בעת שהוא נכפה שים בחוטמו, וגם כן קח שומין וכתוש אותם ושים בכפיו ויתרפא ע"כ, ועיין לקמן מערכת נו’ן:

ב. חולי הנופל בשר חמור צלי יועיל לחולי הנופל, וכן טלפיו שחוקים לעפר, ושערו תלוש מבין ריסי עיניו יועיל הרבה לעין הרע אם יתלם על הצואר מזכר לזכר ומנקבה לנקבה, וצפורן חמור יועיל עשוי כמו חותם תלבישהו למי שיש לו חולי הנופל ויועיל לו בע"ה ס' נפלאים מעשיך:

ג. חולי מעיים אכל ולא שתה הוא תחלת חולי מעים (שבת ד' מ"א) וצריך להתיר חגורתו קודם אכילה (שבת ט') וסימניך ואקחה פת לחם אקח"ה ר”ת למפרע התר חגורך קודם אכילה פ"ת לח”ם ר"ת פן תבוא לידי חולי מעיים (פרישה או"ח ס”ס קנ"ז) ס' שמירת נפש, ע”א תקח מהעשב שמקפאים בו גבינה ותבשלו ביין טוב וירתח ב' רתיחות ותצנן תשקהו לחולה, ס' סגולות ורפואות אשכנזי:

ד. חולה. להאכילו דבר איסור עיין יור"ד סי' קנ”ה. שוטה אסור בזיקים ועתים חלים ואמרו שתרופתו לאכול תרנגולת נבלה שמתה בידי שמים, יש להתיר כיון שהעידו אנשים ונשים שהיא רפואה ידועה ושוטה זה מסוכן הרב אדמת קדש ח"א סי' י”ג וכ"כ הרב אחיו בשו”ת פרי הארץ ח"ג כ”י סי' ג' וכתב שם שגם רבני שאלוניקי התירו שיו"ב יו”ד סי' קנ"ה אות ב' הרב זכור לאברהם יו”ד אות ח':

ה. חולי. שאין בו סכנה מותר לשתות מרה היוצאת מהבהמה כשהיא חמה אפילו מבהמת נבלה וטרפה וטמאה אם לא ימצא מהטהורה וכשר דפירשא בעלמא היא כ"כ הרב זרע אברהם סי' כ”ו יעו"ש הרב עקרי הד”ט שם אות ה' ובסיים וז"ל ולדעתו ז”ל כל שהיא לרפואה אף שאין בו סכנה מותר באיסור דרבנן וכו' ובאיסור דאורייתא דוקא חולי של סכנה יעו"ש, עוד כתב חולה שאין בו סכנה אסור לבלוע לרפואה שום דבר מאיסורי תורה שכן הרמב”ם ז"ל בפ”י מה' מאכלות אסורות חשיב כמה אופנים הנקראים שלא כדרך הנאתן ולא מנה ביניהם בולע ודלא כהרב ת"ח שהוכיח דבולע מיקרי שלא כדרך הנאתן, נודע ביאודה סי' ל”ה. עוד כתב שם חולה שאין בו סכנה שצוו לו הרופאים לקרוע העוף חי מגבו ולהוציא המרה קודם שימות, הרב פחד יצחק באות א' ערך אבר מן החי הביא כמה פוסקים ז"ל שכולם מסכימים להתיר יעו”ש זכו"ל יו”ד אות ח':

ו. חולה. שיזיע יקח עלי רומירו בל"ע חצלבאן ויבשל אותם במים וירחץ ראשו ויזיע מהרה ס' האח נפשינו ובס' תולדות אדם כתב שיקח שומין וראשי בצלים וצואת תרנגולים וערבם יחד בשתן של אותו חולה וימשח בהם גופו ויזיע. ואדם שיש לו זיעה בגופו הרבה תמיד ורוצה למנוע אותו הרבוי ישא עליו אבן ספיר והוא מונע רבוי הזיעה עכ”ל. ועיין לעיל מערכת זיי’ן אות זיעה:

ז. חולשת המשגל לחתן שאינו יכול להזדווג עם כלתו שאין לו תאוה כה יעשה שיאכל תאנים שלא מצינו שום פרי המביאו לידי תאוה כמו התאנה כמ"ש רז”ל עץ שאכל ממנו אדה"ר תאנה היה שנאמר ויתרפו עלה תאנה במה שנתקלקלו בזה נתקנו ומכח זה נתלבש בתאוה גופנית כמ”ש וידע אדם עוד את אשתו ופירש"י ז”ל הוסיף תאוה על תאותו עיין להרב ש"ח על רש”י ע"פ ויחל נח איש האדמה ויטע כרם דפרש”י ויטע כרם כשנכנס לתיבה הכניס עמו זמורות ויחורי תאנים וכ"ן מפרש”י ז"ל ע”פ ויתפרו עלי תאנה הוא העץ שאכל ממנו ובעץ שאכלו נאמר כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ספר רפואה וחיים פרק י"ב מערכת זי’ן. ובס' האח נפשנו מערכת זיי’ן ענף זיווג אות יו”ד כתב וז"ל מי שאינו יכול להזדווג עם אשתו יאכל דברים אלו כמו עדשים מבושלים בלא מלח ושומין צלויים וכן יזהר מהמלח ומשומים חיים ומדגים מלוחים וכרישין חיין וגם קטנית שכל זה מבטלים התאוה ס' החסידים סי' שצ”ט ובאוצר החיים ראיתי שגם כן הקאב"י מביאה חולשה ומבטלת התאוה וממעטת הזרע, ואלו דברים המרבים הזרע אתרוג ובצלים יין ישן ויין לבן ובשר שמן חלב וגבינה מי גריסין של פול ומוריס ושום ושחליים וחלגלוגות וגרגיר שום אחד מאלו הדברים שאין מאכילים לכהן גדול בשבעת ימים קודם ליום הכפורים לפי שהם המרבים את הזרע מס' יומא דח”י. ואיתא במסכת גיטין ה' דברים ממעטין הזרע המלח והרעב ובכיה ושינה על הקרקע והקזת דם מלמטה פירוש למטה מהבצים. עוד להרבות זרע קח אבק מקרן איל ושתה ביין ערב ובקר עד ז' ימים כל יום רביע דרה"ם ותראה פלאות עכ”ל:

ח. חולשת. המשגל כתב בס' כ"י מערבי מי שאין לו גבורת אנשים יקח אפונין שנקראים בל”ע חומוץ וישרה אותם במים כמו שני שעות או יותר וישתה אותם המים כל היום כולו ויתמיד כן ויתרפא, ואני הכותב שראיתי בעיני כך ולערב נתרפא, והאפונין יהיו שיעור חצי כרובא או יותר, וגם מי שהוא חלש יעשה כן ויתחזק עכ"ל, ובדף אחר כתב וז”ל לרפיון הגיד יקח זנג’ביל ואגוז הינדי ופלפל ואקרונפול ודהאר פלפל וכבאבא וכדולזאן וקירפ’א ומסתק’ה מכל אחד עשרה דרהמי’ס וירקחם בדבש ויאכל שיעור ב' מתקל בבוקר וכן בערב עכ"ל, ובדף אחר כתב וז”ל מי שפסק זרעו יקח ג’וזית איטיב' ב' או ג' וישחקם היטב וישים אותם ביין ויחמם היין מעט ויבשל מעט וורד במים ויערב המים עם היין הנז' וישתה ג' ימים רצופים אליבא ריקניא ולא יאכל באותם הימים כ"א מאכל נקי עכ”ל בס' כ"י הבבלי כתוב וז”ל לחולשת האיבר שאינו יכול לשמש יקח שני דרה"ם זרע צנון קלוי וידוך אותו עד אשר דק לעפר וירטה על האבר ויוסיף כח, ע”א יקח ג' דרהם כמון כתוש הדק היטב ויערב עם הדבש ויאכל ממנו בכל מקום שיעור חצי דרהם ויוסיף אומץ. ע"א יקח ערק' ג’נאח ואגוז מושקט וקנמון הנקרא בל”ע קמפל וזנג’ביל ויכתוש הכל ויערב בדבש ויאכל ממנו קודם הזיווג וירטה ג"כ על האבר ויוסיף אומץ, ע”א יקח מרה של רחל שמינה וימשח בה האבר ויועיל מאד עכ"ל יעו”ש. ובדף אחר כתב וז"ל להרבות תשמיש קח זכרות כלב ויבשהו ותלהו על ידך ותראה פלאות עכ”ל. ובס' אחר כ"י כתוב וז”ל מי שאברו רך ואינו מתקשה יקח זרע צנון וכנגדו חמאת בקר או צאן ויאכל מעט ממנו וימשח האבר כמה פעמים ד' או ה' פעמים ויתקשה ע"כ. ע”א לחיזוק האבר יקח זרע כרפס וסוכאר לבן ולוש בחמאת בקר ויאכל ג' ימים ויתרפא, ומי שאינו יכול לשמש מטתו יקח סאקנקור ד' דרהם וליסאן אל עצפור ו' דרהם וקרמז ב' דרהם ויעשה מרקחת בדבש ויאכל בכל יום אליבא ריקניא ויועיל בעזה"י, והנה סאקנקור הנז' הוא דג קטן כמו הלטאה ויש לו רגלים מביאים אותו מערי הודו ומועיל לכח גברא ושמעתי שהסאקנקור הנז' תופסים אותו ע”י שמעלים בספינה נערות בתולות והם עולים עם רגלי הבתולות ומוצצין דם בתוליהם ואותם בתולות תופסים אותם מאותו מקום עד שכלה דם בתוליהם אזי אינם עולים, ואותם שמוצצין דם הבתולים מועילים לקישוי, וכל מי שתופס אותו הדג בידו הוא מתקשה, ולוקחים אותו המלכים בממון רב בשביל שיש להם נשים ופלגשים הרבה, אבל זה הסאקנקור' שמביאים עכשיו שקונים מחנות הבשם אינו מועיל לקישוי בתפיסה בעלמא כ"א ע”י עירוב עם מיני מרקחת, ואלו הם הי"ל ה' דרהם קרפא ה' דרהם קמנפול ה' דרהם ג’וז איטיב ה' דרהם. ג’וז הניד ה' דרהם זנג’ביל ה' דרהם פולפול ה' דרהם כמון ה' דרהם נכ’ווא ה' דרהם, סוכאר ה' דרהם, לובאן דכאר ה' דרהם חומץ ה' דרהם זעפראן ה' דרהם, קצחא הוא בל”ע שאנוז ה' דרהם, שומר בל"ע נאפ’ע ה' דרהם כדלזאן ה' דרהם זעטאר ה' דרהם, מיסקא' ה' דרהם צימוקים שחורים ה' דרהם כל אלו יכתוש אותם ויערב אותם עם סאקנקור' הנז' ויקח אותם על דבש ויאכל מהמרקחת הנז' ערב ובקר והוא בדוק ומנוסה:

ט. חנק. אם יצא הולד מרחם אמו ונשאר חנוק בצוארו או בראשו אזי תבשל צמר גפן בשמן זית וכרוך סביב צוארו ויצא מיד, מספר כתיבת יד:

יו"ד. חנק. מי שחנקוהו פטריות יקח זבל התרנגול וישחק ושתה בחומץ חזק ואז יקיא ליחות עבות ויבריא ס' רפואות להרבמ"ם ז”ל בס' פרקי משה יעו"ש:

יא . חזזית. בלשון פסוק ילפת יקח ז' חטים גדולים וישרפם על מרא חדשה ויצא מהם שמן וימשח בו החזזית כן כתבו בש"ס מס' גיטין ד”ע ע"א, ורב אשי עשה זה הרפואה לגוי אחד לדבר אחר ונתרפא, ועיין מ”ש התוספות ז"ל שם, ובס' כ”י מערבי כתב וז"ל לחזזית ונגעים יקח שרף האילן הנקרא סומוג, אל ערבי וישרה אותו בחומץ טוב וימשח בו ויתרפא, ולא יאכל כ”א פת וצימוקים ודבש עד שיתרפא, עכ"ל:

יב. חטטין. שבגוף אם לא נתרפאו והאריכו למעניתם אזי ידוק האבן הנקרא שבא' זרקא' ויערב עם שמן זית וימשח בו החטטין ויתרפאו ב' כ"י מערבי, ועיי”ל מע' ר' סי' ב':

יג. חידוד לחדד הלשון ירגיל עצמו באכילת חרדל, וההיפך אגוזים והתאנים סכ"י מדת”ל:

יד. חזה. וריאה כתוב בס' נפלאים מעשיך מערכת צ' וז"ל צמוקים מתחזקים ראשי אברים הפנימיים ומשמינים את הבשר וטובים לבעלי חזה וריאה. חרצנים שלהם טובים כדי לרחוץ בהם הראש כאשר בעור קשקשת וסובין והוא טוב לו עכ”ל יעו"ש, ובס' כ”י כתב וז"ל

חזה ושיעול יקח פוא’ה וכזאמ’ה ויטחן עד אשר דק ויאכל ט' ימים אליבא ריקנייא: ע"א קח חלאח’ל וערק סוס וקליפת עץ אגוז הנקרא סוואך ותרתיח על האש במים ואח”ך תניחם כך כבושים במים ההם לילה ויום מעת לעת ותצנן המים ותשתה מהם שבעה ימים ערב ובוקר ויתרפא, עוד כתב לחזה וללב קח לפיז’ל שהוא רוט’א ובלשון בבלי זדא’ב וידוק אותו ונתן מימיו עם יין ישן וישתה אליבא ריקנייא כמה פעמים ויתרפא, עכ"ל:

טו. חותם שלמה המלך ע"ה מי שיש לו חולי בפניו ונפתח הלחי שלו וסגולתו היא לרשום על הנפח בדיו צורת חותם שהע”ה (שהוא צורת מגן דוד) אם מותר לומר לגוי לעשותו בשבת עיין בס' אדמת קדש ח"א סי' ה' להעלה דשרי זכור לאברהם או”ח אות ח':

טז. חטיפת. הלב יקח צמוקים ויסיר מהם החרצנים וידוך אותם עם שומין קלופין וישחוק הכל וילוש אותם בדבש ויאכל ג' ימים אליבא ריקניא ויועיל בע"ה. ובדף אחר כתב מי שמתעלף בלבו ויבא מרוב כוחו וניעו ויתעקר הכבד ולא יכול לרוץ ולעלות הרים, רפואתו יקח דבש טוב ויתן על האש עד שירתיח וישליך הקצף של הרתיחה ואבעבועות שבו ואח”כ יתן בתוכו פולפול וג’וז אטיב ולבסבאס הוא פינוג’ו ירוק הנקרא שומא’ר בל"ע, וקצח וערב אותו היטב ויאכל ג' ימים אליבא ריקניא. עכ”ל. סכ"י ובס' אחר כתוב לחולי התעלפות אפי' לאנשים גדולים אם תשים זנג’ביל תוך המאכל יועיל להם עכ”ל. ובספר אחר כ"י מצאתי כתוב וז”ל לפריחת הלב יכתוב אלו השמות ויתלה על הלב וזמ"ש טעעעי"ך טטולכב"ה טאאשוא"ש טאול"ח טעשזאבלא"פ טכלאת"ש טלכעלא"ח טלתפמז"ו שבזכות שמות הקדושים הנז' ישלחו רפואה שלימה לפב”ף הנקז"ע ולא יהיה לו פריחת הלב ולא יפחד ולא ידהב לבבו בין ביום בין בלילה וכו' ע”כ יעו"ש. והרואה יראה שהשמות הנז' הם יוצאים מר”ת אות ט' דאלפ"א בית”א טוב עשית עם עבדך וכו' שא עיניך וראה:

טוב. חן. למצוא חן בעיני השלטון מצאתי בס' ישן נושן יזכור אימיה דאברהם שלש פעמים וימצא חן בעיניו והשם הוא אמתלאי בת כרנבו ב"ב פ”ה דצ"ה והובא בס' פחד יצחק מע' א' עכ”ל רפואה וחיים פי"ב דמ”ט ע"א יעו”ש, והרואה יראה להרב חיד"א ז”ל בקונטרס כף אחת סי' ט' וז"ל סגולה להולך לפני מלך או שר ומושל יאמר טו”ב פעמים אמתלאי בת כרנבו קודם שיעמוד לפניו, ועוד יאמר מגדל עז שם ה' בו ירוץ (יכוין ב’ו ירו’ץ גימטריא שד’י ר"ת ש’ומר ד’רך ה') צדיק

ונשגב ואם הוא לצרכי צבור יכוין שהוא מתעסק לשם שמים ויזכור זכות אבות אברהם איש החסד יצחק נאזר בגבורה יעקב כליל תפארת משה אחוז בנצח אהרן אחוז בהוד יוסף אחוז ביסוד, דוד אחוז במלכות, עכ"ל, ועיין בס' מדרש תלפיות וז”ל אימיה דאברהם ואימיה דהמן בבא בתרא. אימיה דהמן אמתלאי בת עורבתי ואימיה דאברהם אמתלאי בת כרנבו וסימניך טמא טמא טהור טהור, אמר המאסף כתב בשלשלת הקבלה (דכ"א ע”ב) ראיתי בספרים סגולות הרוצה לכבוש השונא יזכור שבעה פעמים אימיה דהמן עכ"ל יעו”ש. ובס' כ"י מערבי כתב וז”ל להיות נאה בעיני כל אדם יקח אבן שנמצאת בקרקבן ותשאנו עליך ולא יוכל שום אדם להזיקך גם מבטל הכישוף וטוב לשכחה ולפתיחת הלב ולאהבה ולהיות מקובל בעיני הבריות וחיות. ע"כ, ובס' ימצא חיים בסי' כ”א כתב וז"ל לחן יאמר ונח מצא חן בעיני ה' ויכוין בצירוף ואענצב' חנח' מיני' ה' הצדיק ויועיל בהי”ת ספר שומר ישראל בשם רבינו מוהרח"ו כ”י ויאמר פסוק זה (ס' וירא) ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך (ס' וישלח) וישא עיניו וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר מי אלה לך ויאמר הילדים אשר חנן אלהים את עבדך עכ"ל. ובס' סגולות ורפואות אשכנזי כתב וז”ל שער החן והרצון יש בו חמשה דרכים, דרך א' לחן יאמר ג"פ ראש הזר לשון אדם מת, דרך ב' קח לשון תרנגולת שחורה בעוד שמפרכסת ותן בתוך שעוה שלא נעשה בו מלאכה ותטמון בבגדים, דרך ג' שים ימינך על מצחך והפוך אותה ואמור ג”פ השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני. דרך ד' שיעשו בני אדם רצונך עלה להר וקח ארבעה אבנים ואמור ירושלים הרים סביב לה וה' סביב לעמו מעתה ועד עולם, ובשעת האמירה תשליך האבנים לארבעה רוחות העולם, דרך ה' שיעשו שרים רצונך יאמר זה השם פ"א טפטפיה. ויכתבהו על הקלף ויתלהו על צוארו עכ”ל:

יח. חיזוק האיצטומכא אשר בה ריקות קח לבונה זכה ובטנים ושקדים וזנג’ביל וצמוקים ותדוק אותם ותלוש אותם בסוקאר' או בדבש ואכול ממנו בבקר. ע"א סגולה האוכל זרע גד מחזיק האיסטומכא ויביא הבריאות ויסיר תאוות רעות, סגולה לכאב האיסטומכא קח לחם מבושל בחלב וגם כרכום טוב וחלמון ביצה ותבשל הלחם והכרכום והחלמון הכל ביחד בחלב. ותניח על האיסטומכא, וכן טוב להניח על האיסטומכא פת חם עם חומץ ויותר טוב חומץ חזק. סכ”י:

יט. חולשת המשגל ישים כשיעור עדשה אחת תלתית בנקב פי האמה. או יקח אגוז מושקאטא אחת וכשיעורה סוכאר קאנדיל ויכתוש הכל כתישה עבה כשיעור פלפול ובשעת מנחת ערב יבלע האבק הזה וישתה אחריו מעט מים, או קח ביצה וצלה אותה עד שתהיה קשה וקח חלמון לבדו ותכתוש קנה עם ג' גרעיני שומים ויאכלם סמוך לשינה כשירצה לישן ויועיל בעהי"ת ואם הוא כל כך חלוש דהיינו להזריע תיכף בחוץ קודם גמר ביאה יקח מוח העורב וימשח אברו בשעת תשמיש או ירתיח המוח הנז' בשמן זית ואח”ך ימשח בשמן הנז' האמה והבצים, ועיין בגיטין ד"ע ע”א. וז"ל אמר אביי מי שאינו בקי בדרך ארץ ליתי ג' קפיזי קורטמי דחחי ונידוקינהו ונישליקינהו בחמרא ונשת. (ופרש"י ז”ל בדרך ארץ שאין לו כח לשמש, קפיזי. כלי מחזיק ג' כביעות. קורטמי דחחי תרוג הגדל בקרקע. מזיבל בזבל הצאן. ונידונקהו. יכתשם הדק) אמ”ר יוחנן הן הן החזירוני לנערותי עכ"ל:

כ. חולה. לדעת אם יחיה אם לאו קח ביצה שנולדה ביום ה' וכתוב עליה אלו השמות ושים אותה תחת ראשו ולמחר שבר אותה אם נמצא בה דם ימות ואם לאו יחיה וזמ"ש צמית פעטשץ' ע”כ. ובסכ"י הבבלי כתב וז”ל לידע אם החולה יקום ממטתו חשוב שמו ושם אמו וכמה ימים בחדש וכמה ימים בשבת ותבלבלם ותשליך מהם ג' ג' אם ישאר א' יחיה ואם ב' ספק ואם ג' ימות עכ"ל. ובס' בוכארי' כתב וז”ל סגולה לידע החולה אם יחיה ישים בשתן שלו חלב מאשה אם שיקע החלב ימות ואם יצוף יחיה, ע"א יקח ביצה בת יומה וישקול אותו ושים הביצה תחת מראשותיו לילה אחת ובבקר יחזור וישקול אם ימצא משקל הראשון יחיה ואם לאו שלום על כל ישראל. וי”א אם ימצא במשקלו הראשון יאריך בחליו ואם יחסר משקלו ימות, ואם ימצא יותר ממה שהיה שוקל יחיה. ע"א יקח שומן חזיר מזכר לזכר ולמשוח בכפות רגלי החולה והנשאר ישליך לכלב אם יאכל יחיה: ע”א יקח השתנה של חולה וישליך על החרולים שקורים או טיג"ש אם נכמשים ימות ואם לאו יחיה: ע”א ירוק בכלי שיש בו מים חיים אם יצוף ימות: ע"א בהכנס בביתו של חולה יאמר זה הפסוק גלמי ראוי עיניך ועל ספרך כולם יכתבו ימים יוצרו ולא אחד בהם. אם ישב לפני החולה ומיד בהכניסו יהפוך החולה פניו ומדבר עמו יחיה ואם לאו שלום על ישראל: ע”א קח פלאנאטאג’י מיץ הכרוב האדום וישתה מאותו המיץ אם יקיאנו ימות ואם לאו יחיה: ע"א לך למקום שגדל בו פלאנטאג’י ויטול סכין חריף ויחתוך קרוב לארץ על שם החולה ולא יזוז העשב ממקומו ולמחר יראה אם העליון עם השרש לא ימות. ואם לאו שלום על ישראל: ע”א אם תשים שרש חזרת בשתן שלו ג' ימים אם ייבש השרש ההוא ימות מאותו חולי. ואם לאו יתרפא: ע"א קח כינה מראשו ותשימנה על אסקופת הבית אם תצא לחוץ ימות ואם תכנס הכינה לפנים יתרפא עכ”ל: ובס' האח נפשנו מע' זו כתב וז"ל תקח ביצה מתרנגולת שחורה וכתוב עליה סמא”ל ושם החולה עם אמו פב"פ והשמות אלו יז"ח טפ"י בכתב ס”ת ותגין והנח תחת מראשותיו של חולה ואל יוודע לשום אדם ולמחר שבור אותה אם תמצא בה טיפת דם ימות ואם לאו יחיה מי"ס ומפא”ל סי' קמ"ב עכ”ל:

כא. חולה. גורל לחולה אם ימות או יחיה. קודם לכן תחשוב שמו ושם אמו ויום שנפל בו למשכב ותשליך מהם כ"ח כ”ח ותראה בלוחות שלפניך אם לחיים אן למות בר מינן. הלוח לצד ימין לחיים ולצד שמאל למות: א ב ה ז יא יג טז………… ג ד ו ח ט י יב יד

יז יט כג כג כה כו……….. טו יח ך כא כב כז כח

כב. חולה. אם תרצה לדעת החולה אם יחיה או ימות תחשוב שם החולה וכמה בחודש ויום שחלה בו ושם אמו ותשליך מהם למ"ד למ”ד וכל מה שישאר בידך תלך אל הבתים אם תמצא בשער החיים חיו יחיה ואם תמצא מה שנשאר הוא בשער המות מות ימות. ושומר פתאים ה'. הלוח לצד ימין לחיים והשמאל למות:

א ב ג ז ט יא יג יד ד ח יב טו יח יוד יו יז יט ך כב כג כה כא כד כו כז כח כט ל אלו ב' גורלות העתקתי אותם מספרים כ"י מאשור ומבבל יע”א:

כג. חולה. סגולה לחולה שחזר לאיתנו ויש לחוש שמא יחזור לחליו מחמת אכילה שקורין נעכזי"א ובל”א איי"ן עסיי”ן קבלתי סגולה ממומחה אחד ליתן לו לחולה בבקר אליבא ריקנייא שומשומין דהיינו שילחלח כף ידו ויניח השומשומין וכל מה שידבק בכף ידו ילחוך בלשונו ויבלע כה יעשה ג"פ וצ”ל בג' בקרים בכל בקר ג"פ זה אחרי זה מפא’ל סי' קמ”ו מי"ס האח נפשינו מע' זו יעו”ש:

כד. חולה. לחולה ולרוח רעה ולאשה שתתעבר יכתוב בקלף צבי ותלה בזרוע ימין וצריך טבילה וקדושה למי שיכתבנו ולמי שילבשנו וזהו השם הקדוש אשטילקי"ש אשטלק”ש עד כאן ספר כתב יד:

כה. חלב. להרבות חלב לאשה יקח דבש ענבים וחמאה ואלפיניק"י וחמם אותם ותשתהו בכל יום בבקר עד ט' ימים: ע”א לאשה שאין לה חלב. יקח זרע פשתן וישחוק ויתנהו במים חמים או בדבש וישתה: ע"א יקח זרע קשואים יבשים ושחק אותם ושים בהם מעט יין ודבש ושמן טוב וישתה בחמין: ע”א קח מים מב' מעיינות ומנהר אחד ותרחץ דדיה וטוב למינקת לשתות יין שמרבה חלב. גם טוב לשתות חלב חם. מי שמניח להניק בנו מגויה גורם שע"י שאוכלת טריפות מוכרח הולד להיות רע ומטמטם לבו. ואשה שאבדה חלבה תבשל עדשים בשכר או ביין ותן לה לשתות. ע”א קח צפורני יד ימין ורגלי ימין של פרה ושרוף אותם היטב ותן לה לשתות ויחזור לה חלבה: ע"א למי שאין לה חלב קח עלי גפנים ותבשלם בחלב ביום ותשקה לאשה ג' ימים רצופים בבקר קודם שתאכל ויבא לה חלבה. סכ”י מערי בוכ’ארה מלוקטים מכמה ספרים:

כו. חלב. להרבות חלב האשה יכתוב לה בעלה על צד ימין אימ"ה אימ"ה תימ”ה ולצד שמאל אמא"ל ויניק הנער ובחון האח נפשינו מע' זו. עוד כתב שם להרבות חלב אשה בלי שום הוצאה ככה תעשה קח מים מב' מעינות ונהר אחד ותרחץ דדיה ואח"ך תכתוב שמות אלו אכסוסיא בדדה הימין. ובדדה השמאל תכתוב ואכסוסיה והרעב כבד בארץ ויבא לה חלב ביותר מסכ”י. ולהמעיט חלב קח מעט אפר וערב אותו עם שמן זית וימשח השדים ותראה פלאות. וג"כ יועיל להמעיט דם מעפעפים וג”כ יועיל לנגעים רעים להמעיט מוגלתם ש"א. האח נפשנו מע' זו ובספר רפואה וחיים פרק י”ב כתב וז"ל חלב לאשה שאין לה חלב קח צואת כלב קטן ותיבשהו בתנור עד שיהיה עפר בשחיקה ותן לה לשתות מן העפר במרק או בחלב או ביין ויחזור בדו”מ עכ"ל. ובס' ימלט נפשו כתב וז”ל לאשה שנתמעט חלבה אם תקח מין עשב הנקרא שומ’ר ובערבי באסבא’ס. וזרע עשב הנז' תשתה מן המיץ ותאכל מן הזרע ג' ימים רצופים ויבא לה חלב הרבה או אם תקח זרע צמר גפן ותדוק היטב מעורב בדבש עם מעט שמן זית ותשתה תוך כ"ד שעות יבא לה חלבה, או עלי אפרסקים כתושים תחבוש בהם דדי האשה שנתמעט לה חלבה וירבה מיד, או להרבות חלב בדדי האשה קח עפר אניסו’ן ב' דרהם וחצי עם מרוק כרוב ותן לה לשתות בערב טרם לכתה לישן ומפליא לעשות והוא בחון, גם זרע פשתן מרוקח בדבש שהוסר קצפו ואפו אם תאכל ממנו בקר וערב למי שאין לה חלב יבא לה חלב הרבה ובדוק. חכמי המוסר כתבו שלא תלך אשה מינקת מגולה בדדיה שעי”ז מזיק בחלב, ולא תניק בפני אנשים מכמה טעמים, ובבקר תאכל דבש חם, ולא תאכל בצלים ושומים ותזהר מהכעס, כי הכעס מעורר חמימות ומזיק ומוליד קדחת, ועיין בסה"ק אחי יפת ברפואת הגוף בס”ד ועיין בספר זכירה עכ"ל:

כז. חולי מעיים יקח חתיכת זנגבי’ל ויצלה באש ואח"ך יעשה אותה לג' חתיכות ובכל חתיכה יתן מעט מלח ויבלע אותם בבקר הג' חתיכות ויתרפא, וזה בדוק ומנוסה:

כח. חשבון. דבר נפלא חשבון זה מועיל לכל חולי שיהיה פחד או כפיה או רוח רעה וכו' יכתוב חשבון זה על הנייר ויתעשן בו ומיד ימצא נחת, כן מצאתי בס' קבלה מעשית באוצרי הספרים וזה צורתו 63 22 11 14 18

63 7 8 2 4 3 4

ימלט נפשו סי' כ"ט וא' ח':

כט. חטיפת הלב יכתוב בקערה שמות אלו אי"ל דא”י שיי"ש ק”ל וכ"י יכ”ר א"ל, בכח אלו השמות ישלחו רפואה שלימה לפב"פ מחטיפת הלב ומפחד אמן ויתן בה שמן זית וימשח לבו ע”כ סכ"י:

ל. חן וחסד תקח עור נחש ושימהו בקנה ותסתום מב' צדדים בעופרת ותשים תחת זרועך ימין אם תחבק איש או אשה ותקשור נפשך בנפשם והוא בדו"מ סכ”י: ע"א לחן ולחסד ואם תעבור לפני אויב אל תירא קח עין ימין של ארנבת וקשור אותו בלבושך ואל יזיקוך שדין ולא רוח רעה ואם תשקהו לאשה תתעבר מיד. ולחן וחסד בעיני המלך והשרים והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו וידעת כי אני ה'. (ניקוד ישחק) אשר לא יבושו קווי ויכוין בשם [מפריש נ”א מפרשי] היוצא ממנו ובשם הויה בנקוד ישחק ותהי' תפלתו מרוצה וגם יהיו דבריו נשמעים וטוב לאומרו כשיבקש משר איזה בקשה (מספר שרשי השמות להרמ"ז ז”ל כ"י): ע"א לחן לפני השר קח חלב מאשה ובתה ולוש בו מעט קמח ועשה אותו עוגות קטנים ותכרוך אותם בחתיכת בגד ושים על זרועך ויועיל: ובספר מדרש תלפיות כתב וז”ל לחן מי שתרצה לבא לפניו שים על מצחך ואמור ג' פעמים השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני ומקום אחר מצאתי למצא חן בעיני מי שתרצה כשתיהיה לפניו שים ידך הימנית למפרע על מצחק הבהן למטה והזרת למעלה ואמור בלחש האל ישמור אתכם ואותי על כולכם, יועיל (עכ"י מכ”י) עכ"ל. ובס' האח נפשינו כתב וז”ל לחן אם תיבש עין זאב בשמש ותשימהו בעור או בבגד ותתלנו עליך תמצא חן וחסד בעיני כל רואיך ולא תירא מכישוף וממזיקין ולא מפגע רע ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח ויפלו אויביך תחתיך ואתה על במותינו תדרוך ש"א. והובא בעובר אורח דקע”א ע"ב. ועיין מרב שט”ק עכ"ל:

לא. חרש מרה של חזיר מעורבת עם חלב אשה אם תשים מעט באוזן החרש יוכל לשמוע. צואת החזיר עפרה פוסק המים ס' נפלאים מעשיך:

לב. חרש במקרה תמיד בהליכה ויגיעה ויזהר משכרות ומהמאכלים המעלים האדים לראש כבצלים ושומין ודומיהם ויטיף שמן זית חם או שמן שקדים מרים או מרת בקר או חלב כלבתא או מיץ צנון מעורב בשמן שקדים מתוקים או שמן חרדל או שתן הנער חם מיד כשישתין או יקח ביצי הנמלים וישימם בחתיכת בגד ויטיף באזן או מיץ פשתן או יקבל באוזן קיטור הגפרית ויזהר שלא ישאר באוזן שום רפואה זמן גדול. סכ"י ועיין מע' א' אות אוזן. בן סינא שיקח חלב הכלב ויתיך אותו על האש ואח”ך יטיף באזנו או יקח שמן שקדים מרים ויטיף באזנו או יקח רוט’א וקליפת רימונים וידוך אותם ויבשלם בשמן זית ויטיף באזנו ויתרפא. גם דם הזאב עם שמן אגוזים יועיל לחרשים אם יזובו ממנו תוך האזנים סכ"י:

לג. חולה. כדי לדעת סיבת חוליו סידר אריסטו הרופא המובהק. גורל החולה על י"ב מזלות דהיינו יחשוב שמו ושם אמו ויום שנפל למשכב וישליכם י”ב י"ב והשאר תקח בידך והלכת אל הבתים והמזלות כאשר כתוב לפניך. על הסדר מא' ועד י”ב. דהיינו אם נשאר בידך א' תלך אל סימן א' וכן ע"ז הדרך:

א' . טלה ומאזנים יורו שסיבת חליו שפגעו בו המזיקין במקום חשך ואפלה קרוב לאש. תנור וכרים זמן מעריב והיה זה ביום ששי או ביום שבת וירד הכאב ונתפשט בכל אבריו ואין לו שינה בלילה ורוב כאבו בראשו ובליבו:

ב'. שור ונוגה יורו שסיבת חליו שניזוק ממזיק המים על הנהר או במרחץ והיה זה ביום א' או ביום ד' וחוליו בראשו ובלבו ויש לו קרירות וכאב הבטן:

ג'. כוכב ונוגה יורו שסיבת חליו שניזוק משדים השוכנים בארץ והיה זה ביום ב' או בליל שבת והפחידוהו והפחד נכנס בלבו ותמיד הוא ברעד ברתת ובחלחלה ורוב כאבו בראשו:

ד'. סרטן ולבנה יורו שסיבת חליו שניזוק מן השדים הפורחים באויר והיה זה ביום ד' או בליל ו' וכל עצמותיו נראים כשמשתברות ויש לו קדחת הרבה והכאב בכל אבריו:

ה'. אריה וחמה יורו שניזוק מרוח רעה וחולי שלו מן החמימות שיש בגופו וכאב הבטן והיה זה ביום ב' או ביום שבת:

ו'. בתולה וכוכב יורו שסיבת חוליו שניזוק משדין ורוחין ולילין הפורחים באויר במים והיה זה ביום ו' או ביום שבת:

ז'. מאזנים ונוגה יורו שסיבת חוליו שיש לו מורך הלבב וסיבתו ששמע קול צעקה גדולה ויחרד מאד וחליו בראשו:

ח'. עקרב ומאדים יורו שסיבת חוליו שניזוק בפרשת דרכים או בבית הקברות והזיקו אותו כלב מכלבי השדים והכהו על ראשו ותמיד הכאב בראשו והיה זה בליל ד' או ביום ד':

ט'. קשת וצדק יורו שסיבת חוליו מרוח רעה והיה זה ליל ד' או בליל שבת. ופגעו בו הרוחות בצד כתפו ומאחריו ומשם ירד הכאב ונשתלשל בכל אבריו והחמימות נוספת עליו ומתשת כל אבריו:

יו"ד. גדי ושבתי יורו שסיבת חוליו שניזוק ממים חמים או במקום אפילה ושמע קול הברת השדים הארציים ביום א' או ביום ד' ואותו הקול נכנס בראשו ומכאיבו ומסבב לכל גופו:

י"א. דלי ושבתי יורו שסיבת חוליו הוא מעיה"ר שפגעה בו ליל ד' או ליל א':

י"ב. דגים וצדק יורו שסיבת חוליו שהכהו בליל שבת ע"י מימון היהודי והכה על ראשו ומכח המכה ירד הכאב על לבו. וברוך רופא חולים. ע”כ לשון גורל החולה מאריסטולוס התוכן הועתק בערי פרס:

תוכן העניינים

מראה הילדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה