אור ברסלב
מראה הילדים ספר מראה הילדים › מערכת ז'

מראה הילדים· רבי רפאל אוחנא

ספר מראה הילדים · מערכת ז'

מערכת ו'.

א. זכר. כדי לדעת אם האשה הרה מזכר או נקבה קח כנה ושים בחלב האשה אם תצא ממנו היא נקבה ואם תשאר בו הוא זכר ס' כ"י מערי הודו, או חשוב שמה ושם אמה ושם בעלה ושם החדש ותשליך ט' ט' אם נשארו אגהז”ט זכר, ואם בדו"ח נקיבה:

ב. זכר. מי שרוצה להתעבר בבן זכר קח מעט זעפראן ודוך אותו ותשתה אותו ביין או במים בליל טביתה סכ"י, ועיין לעיל מע' א' סי' י”ב ומע' ב' סי' ד' ה' ו' לך נא ראה:

ג. זיעה. להביא זיעה לחולה, יקח שומים וידוך אותם ומשקלם ג"כ מלח של ההר ויניחם בכלי חרס ויציף עליהם שמן זית ויבשלם היטב ויניחם עד שיתקררו וימשח כל גוף החולה ויזיע ויתרפא, או יחבוש בטנו בשעורים מבושלים היטב ויסוך כפות רגליו וזרועותיו וישכב חם ויכסנו ויזיע, סכ”י, ובס' האח נפשנו כתב וז"ל להביא זיעה קח קערה גדולה ותן בתוכה מים חמין ומעט מלח ומעט אפר ומעט סובין ומעט עפר מג' דרכים ויתן החולה רגליו בתוך המים חמין פי מה שיכול לסבול ויזיע, וזה ג”כ מועיל לפחד ועיין במע' ח' לחולי ועייןבמע' פ"ה לפחד:

ד. זכירה. לנער שלא ישכח תלמודו אמר גאליונו’ס אני הייתי בארצות הנדייא’ס זמן ארוך ולא הנחתי דבר מכל הסימנים שלא ידעתי אמנם מצאתי דבר שיטיב הזכרון ויחדד השכל ועשו אותו והועיל. והוא זה, קח פלפל וזינגיבי’ל חלק חלק כחלק ודוק היטב, ועשה אותם בחמאת בקר ואח"ך בדבש שהוסר הקצף ר”ל שיסיר מה שיעלה מן הרתיחה ועשו הדבש עם הסמים הנז' ועשה מהם גרעינים ואכול אחד בבוקר וא' בערב ומי שיעשה אותם שבוע אחד יזכור כל מה שילמוד ואם יאכל אותם ב' שבועות יזכור כל מה שישמע, ואם ג' שבועות לא ישכח כל מה שישמע לעולם, ויש בו י"ב סגולות, ירפא הצרעת וכאב השינים ויעקור איל בגאלגא’ס ר”ל מי שצוארו חולה ויוסף תאות המשגל ויאמץ עושהו וסבוב הראש מן הרוחות ויסיר הכשפים ומן כאב החלצים והמתנים הקרים או חמים ומערבוב הדם ומן הטחורים ומן הכליות עכ"ל, סכ”י מערבי עוד שם כתב וז"ל יכתוב ביום ר”ח ומחה בלשונך ותבלענו, וזמ"ש אג"ד ד"ר טב"א שר"ט ניט"א. ויצלח עכ”ל:

ה. זכירה. כתב הרה"ג החסיד שבכהונה זלה”ה בספרו הנחמד מדרש תלפיות ענף זה משם ס' האפודי ז"ל ט”ו דברים טובים הנמשכים הזכירה שעל ידם יהיה אדם זכרן גדול, ואלו הן: א‘. ללמוד עם חכם חשוב וחברים חשובים במחקר ופלפול כי התעוררות הגסות הטבעי מחזיר כחות הנפש הזוכר: ב’. לעיין בספרי חכמי ישראל רובי הכללות בקצור וכן אמרז"ל לעולם ישנה לתלמידיו בדרך קצרה כפירוש רש”י ז"ל והדומים לו, לא המרבה דברים ללא תועלת: ג‘. שיעשה סימנים תדיר בבעלי הלמוד והמסורת והספרים: ד’. שיעיין תמיד בס' א' ר”ל שאם מצא ס' אחר מדפוס או כתיבת יד לשונות לא יעיין פעם בזה ופעם בזה שיבלבל כח דמיונו: ה‘. שיכוין להבין המכוון ממה שקורא כי בזה יכוין וישאר בזכרונו לא כעוף מצפצף: ו’. שהספרים יהיו דפוס וכתיבה ונייר נאה ומקום מדרשו פתוח לרואה ומשמח הלב: ז‘. שיבטה בשפתיו כל מה שקורא כמ"ש חז”ל אל תקרי למוציאהם אלא למוציאם בפה: ח’. שיהיה לימודו בשיר וזמרה וניגון כי התנועות יביאוהו לזכור במשקלי התנועות והמלות הנכנסות בו: ט'. שיעיין בתורה ובגמרא ובספרים הכתובים בכתב אשורית כי קדושת צורת האותיות תטיב הזכירה: יו"ד. שיקרא בספרים שכתיבתם גסה ולא דקה: י”א. שילמוד לזולתו מה שעיין כי בהוצאה מן הכח אל הפועל יחזקנו בנפשו: י"ב. שלא יהיה נמהר בעיונו אלא מיושב בדעתו בשובה ונחת: י”ג. שעסוק בתורה לשמה לא לקנות עושר או כבוד כי כוונות אלו לא יניחוהו לשמור בעצם אשר קרא ועיין: י"ד. שיהיה לו קביעות זמן לא ישנהו אם בבוקר אם בערב ביום מבלבל מן לימוד תהיה לו שעה קבועה לא יחליפנה ולא ימיר אותה: ט”ו. תפלה לאלקי’ם להעמידו בריא וחזק ולהכין לו צרכיו עד שיוכל ללמוד ולשמור ולזכור:

ו. זכירה מרקחת להסיר השכחה ולהוסיף הדעת והשכל ולחסור הליחה מהמוח ולחזק האצטומכא ולהועיל לכל האברים מסיבת הקור, קח צמוקים אדומים ויסיר הגרעינים ובטנים בל"ע בוטו”ס, אבל הרב כתב פיסתו"ק בלע”ז פסתוקי"ם ואם לא תמצא בוטנים קח לוזים מכל אחד ליטרא א' וזינגבי’ל ופלפל ארוך מכל א' ה' דרה’ם ולבונה זכה עשרים דרה’ם ותדוק הבשמים כל אחד לבדו ואח”ך תקח הצמוקים והבטנים או הלוזים ותהדקם במכתשת של שיש עד שיעשו כמו עיסה מעורבים היטב, ואח"ך תקח הבשמים הנז' ותערב עם העיסה הדק היטב עד שיתערבו עם העיסה בטוב, ואח”ך תעשה מהם כמו חלות דקות עבות כסלע ותשטחם בשמש עד שייבשו ויעשו קשים ויאכל מהם באשמורת הבוקר אליבא ריקנייא מג' דראה’ם עד חמשה דרהא’ם, וכן תתנהג עד ארבעים יום ותתרפא מן השכחה מד"ת ענף ז'”

ז. זכירה. אמרו רז"ל ה' דברים טובים לזכרון, פת הנאפה על הגחלים, והאוכל ביצה מגולגלת צלויה בלא מלח והרגיל בשמן זית וכו', והשותה מים משיורי עיסה שנילושה כל אלו הם טובים לזכירה. הוריות י”ג:

ח. זכירה. קבלה משם רב פפא מצד הסגולה, קח ז' חטים וז' שעורים וז' פלפלין ותשים אותם בקדרה חדשה ותכסה הקדירה היטב ותעמיד במדורת אש עד שתתלבן הקדירה והגרעי' שבתוכה יהיו אפר ודשן, ותקח מים שתוקים בכלי חדשה ותשים בתוך המים שמן זית זך ותפזר אח"ך האפר הנ”ל ובזה תכבס היטב ראשך וקודם הכיבוס תגלח שערות ראשך והמעשה יהיה ביום ד' וטוב לכוין שיהיה בזמן שליטת כוכב, מפעולות אלקי’ם אות זיי’ן סי' קכ"ה ועיין בספר הזכירה:

ט. זכירה. כשנותן טעם לאיזה ענין מועיל לזכירה כן כתב הרב חיד"א ז”ל במדב"ק, ובמד”ת כתב שיסוך רקתו במרה של קורא פידרי"ש בלע”ז ובל"ע חג”ל יעו"ש, ובס' לקוטי עצות כתב התפלה מועלת לזכרון וכן התענית והצדקה ובפרט צדקה לא”י עי"ז מתבטלת השכחה וזוכה לזכרון יעו”ש שהאריך בזה, ובס' אביעה חידות כתב סגולות לזכירה יאכל דבש של דבורים וכו‘, ובס’ נפש חיים כתב משם הרשב"ץ כי ע”י השתיקה זוכה לזכרון יע"ש, ובס' כ”י כתב שיאמר בכל יום ז"פ נר לרגלי דבריך וכו' וכן יאמר פסוק ושם בת אשר שרח ישר והפוך ז”פ:

יו"ד. זכירה. מהאר"י ז”ל יתענה ג' ימים וג' לילות רצופים וביום ג' קודם שקיעת החמה אחר סעודתו ימלא אשישה יין טוב וילך לביהכ"נ ויעמוד בהיכל הקודש ואשישה בידו הימנית ויאמר פסוק זה ז”פ מתוך הס' בדקדוקיו ובטעמיו ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העומר מן והנח אותו לפני ה' למשמרת לדורותיכם. ויסתום האשישה ויניחנה בין ס"ת ובליל ש”ק אחר תפלת ערבית יקחנה ויקדש מאותו היין ובמוצאי שבת קדש יבדיל ממנה והוא פלא לזכירה, ובדו"מ:

יא. זאב. עצם הזנב הזאב ועיניו ושיניו ימנע חולי הכפיה מן הנערים, אם תתלה זנב הזאב בבית לא יכנסו זבובים באותו בית, דם הזאב אם יכחול בעינים שיש בהם שערות יסורו מיד ולא יצמחו עוד, ואם תשים כל שהוא מחלב הזאב בגרון האשה כשהיא ישינה תודיעך כל מה שבלבה, שן הזאב אם תתלה על הסוס לא ייגע בדרך, אם תעשן הבית בעור הזאב יברחו כל העכברים, עין ימין של זאב מיובשת בשמש מועלת לנושא אותה לחן וחסד ולא ירא מכישוף וממזיקין ומכל פג"ר, ס' זכירה, וס' נפלאים מעשיך, צפורן הזאב מבטל הכישוף, סכ”י:

יב. זיווג. א"ר שמעון לעולם יקיים אדם מצות עונה בזוגתו לשם שמים שכל אותם וכו' א שהיא עקרה וזקנה אינם הולכים לאבוד אלא ה' מצוה למלאך הממונה שישמרם לעת”ל ויהיה לכל א' גוף ויהיו לו בנים רבים כל שהיה חושב האדם שהיו הולכין לאבוד שלא היתה אשתו מתעברת כולם יהיו לו בנים ובנות ויכיר כל א' אביו ואז תאמר בלבבך מי ילד את אלה ואני שכולה וגלמודה שהייתי חושב שהלכו לאבוד ואלה מי גדל יתברך שמו יש מדור חד שמתגדלים שם טיפות הקדושות שלא נעשו באיסור כולם נגנזות בהיכלא חד דמלכא, זוה"ק בכ”י הביאו הגאון מהר"ם גאלנטי הזקן בתשובה כ”י וחתים עליו חתימתו בכתב ידי קדשו ממש, מדב"ק מע' ז' סי' ד':

יג. זיווג. מעוברת ומניקה לשם שמים ולקיים מצוה בקדושה ומתייחדים איש ואשתו בסוד נשמתם ובהכרח יפעלו בשרשם אף אם בלתי ראוים להוליד בגשמי מז"ה חס”ל עין הקורא נהר ס"ו ועמ”ש לעיל בסמוך אות ד' מזוהר הקדוש כ"י. עוד כתב שם עם היות במותר לו מסוכן לשרות שם סט”א ולכן צריך להתקדש מאד ברתת וזיע ולכסות עצמו וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים, מז"ה חס”ל עין הקורא נהר ס"ז: עוד כתב שם מי שזכה לאשת חיל היא תתעורר ותגע בבהן רגלו הימנית ובהן ידו הימנית ותנוך אזנו הימנית ותכוין לדחות משם ג' שרים מהסט”א ואלו הם הסימנים שמסר יעקב אע"ה לרחל אמנו ע”ה, מז"ה חס”ל עין הקורא נהר ס"א עיין שם באורך, אמ”ה הסימנים הנז' הלא המה בסה"ק יסוד מערבי:

יד. זיווג. בס' חבור איש ואשתו להרמב"ן כ”י בענין האכילה שיתנהג האדם בזמן הזיווג כדי שיזדכך זרעו ויצאו בניו הגונים טובים ויפים וזכי הדעת, וז"ל בסוף פרק ו‘, בני ה’ ישמרך ויחייך ויברכך וידריכך בדרך הישר הזה, המאכלים הראוים לזמן הזיווג הם כל דבר בינוני שהוא ממוצע צח וקר כל דבר שאינו מעורר התאוה ביותר ולא מקרר ומבטל הכח אמנם הדברים ההגונים מן הבשר והעופות שאינם שמנות לרוב ולא רזות לפי שאין בכל מיני בשר שיוליד דם בינוני וזרע זך כמו התרנגולת ואם לא יזדמן לו תרנגולת הנה חלמון הביצה מזוקקה במים טוב ונעים וכן בשר הכבשים הבחורים הוא טוב ונעים והיין הזך שלא יהיה חומץ ולא חריף כל כך אלא ממוזג ומיושב ובינוני ישתה מעט ממנו ולא הרבה הוא מועיל מאד ומזכך הזרע ויין לבן הוא מעולה מן האדום והשמר מכל מיני ירקות באותה סעודה והוי מרבה במיני תבלין בינונים כמו אזנגיפי’ל שהוא מזכך את הדם ומסיקו בכל המוח ומרבה את הדעת וכן הקודר עלי סבלגאנו’ן ומוח העופות הוא ענין מועיל לזה ויזהר מכל מיני דג בין לח בין יבש כי אם מן הקטנים הנקראים בירמיגא’ש שהן טובים ומעולה הזרע והזהר מבשר תיש ומבשר בקר ואווזים כי כולם עורכים את הזרע ומולידין טפה סרוחה וכן הקישואין והאבטיחים, והחציר והבצלים והשומים שאעפ”י שהן מרבין הזרע כולם בעלי עכירות הם ע"כ. סי' מד' תלפיות ענף זיווג:

טו. זיווג. בבית נאה יוצא הולד צורה יפה ומתוקנת כ"כ הרב רפו”ח משם מהר"ן וכ”כ נמי משמו וז"ל מי שקשה לו למצוא לו זיווגו יקרא שירת הים בכונה וקרבנות נשיאים ס' נשא ומי שמתה אשתו יקרא פ' אשם עד שישא אחרת יע”ש והרב חיד"א ז”ל כתב משם סה"ח דאם מתה אשתו של אדם ויש לו בנים לא ישא אחותה דאחד ממאה הוא שזוכה להיות לו בנים משתי אחיות יע”ש במדב"ק מע' ז‘, וכשהאיש ואשה שוים במעלה א’ אפשר שיולידו וזה רמז א”א לב' מלכים שישתמשו בכתר א' הרמ"ע דבש לפי יעו”ש:

טז. זיווג. כתב הרב מדרש תלפיות משם הרב עמק המלך וז"ל בהזדווג האדם עם אשתו אם מהרהר באשה אחרת, וגם האשה אם היא מהרהרת באחר, יש כח להחליף הנשמות ויצא ממנו איש כופר באלק’י ישראל ח”ו ע"כ, ובס' ימצא חיים כתב וז”ל ובכתבי הקדש להרב סעדיא הלוי בעל ס' נוה צדק נמצא כתוב דיש ליזהר שלא לעשות זיווג עם אשתו בלילה שנולד הנביא שלהם דקורין לא כן תרדפנו רוח רעה כי הזמן גרמא שיוליד בן פריץ, וגילה בעש"ט זיע”א דמשומדים שיש בעולם הן הם שיצאו מזיווג אותה הלילה, זהת"ד ולפי זה סרה מהר תמיהת הנשים שיודעות בבירור שלא נבעלו לגוי ובניהם נשתמדו רח”ל דאפשר מאותה לילה נתעברו כנז' ודוק:

יז. זאב. יש זאב שקורין לו ליפגארו והוא בן אדם ומשתנה לזאב רגליו יוצאות מבין כתיפיו כך בנימין ובין כתפיו שכן, וזה סגולה לינצל מזאב זה בשעה שנכנס לבית ליקח דשן הצבור באש וישליך אילך ואילך ולא ינזק ממנו וכך היו עושין במקדש משליכין דשן אצל המזבח דכתיב ושמו אצל המזבח, רבי' אפרים עה"ת כ”י פ' ויחי יעו"ש.

ועוד כתב שם הזאב שהוא משתנה לאדם אף שהוא נהפך לאדם בכל שעה אפי"ה יש לו זנב כך היתה רצועה יוצאה מחלקו של בנימין ונכנסת לחלקו של יאודה ועליה היה בנין בית המקדש, כ”כ בשמו הרב דבש לפי מע' ז' סי' ט"ו וסי' ט”ז יע"ש:

יח זנב"ק. שורש עשב הנקרא בלע"ז ליכו”ס ובל"ע זאנב”ק ובלשון מערב החיצון סיסא"ן יש בו י”ד סגולות ורפואות: א‘. לשיעול ואשר לו לבלג, אם עם דם, ישתה ממנו דרה’ם א’ וחצי עם מים חמין ודבש: ב. למי שאבד לו חלומו ישתה ממנו מעט ויבא לו חלומו: ג. לחולי מעים ולכאב הבטן ישתה עם מעט חומץ: ד. למי שנשכו כלב או עקרב או קטב מרירי ישתה דרה’ם עם מים חמין: ה. לכאב הטחול ישתה דרה’ם א' עם מים חמין: ו. למי שיצא מדעתו: ז. לפחד פתאום ולכל מקרים רעים: ח' למי שנתמעט להם הזרע: ט' לאשה שנתקרר וסתה תקח יין טוב ג' חלקים וחלק א' דבש וערב עם שורש הנז' ובשלם ער שיעמדו על החצי ותשתה שיעור כוס קטן בכל יום דהיינו שיעור ב' דרה’ם רצוני לומר תבשל היין והדבש ותתן עמהן ב' דרה’ם זנבא"ק הנז' ותשתה זאת הרפואה שבעה ימים כל יום כוס קטן: יו”ד. לכאב גיד הנשה תמשח מלמטה עד הירך וישקוט לו הכאב: י"א. לאשה שנקרע רחמה מחמת תשמיש או מחמת לידה תקח מהשורש הנז' כתוש מעורב עם הדבש ותמשח מקום הקרע: יב. אם מת הולד במעי אמו תשתה מזה השורש ג' ימים ותפיל: י”ג. לשחין תעשה מזה טאיירנ"א ותשים עליו אם הוא קשה, ואם הוא רך תזרוק ממנו לתוכו ואם השורש הנז' הוא לח תלוש עם דבש ותשים על המכה ויאכל הבשר הרע ויעלה חדש במקומו: י”ד. אם תכתוש אותו עם שמן הנעשה מליריו"ס יועיל לכאב הראש בתחבושת על המצח, עכ”ל ס' כ"י מערבי:

יט. זביד’ה. היא אלג’לייא בלע"ז עיין בהרב אבודרהם ז”ל ויוצא ממין החתול ויש בה ריח טוב וסגולתו היא להרבות תאות המשגל, ואם ימשחו ממנו העטרה קודם התשמיש יועיל להריון ואם יתנו אותו בטיבור האשה הוא טוב להחזיר למקומו הרחם היורדת למטה, ואשה אשר תריח בו פעמים רבות תפול בנקלה בחולי חניקת הרחם מד"ת:

כ. זכירה. שם אהו"י קדוש ונורא וסגולתו אם תכתוב אותו בקדושה ובטהרה בר"ח ניסן על קלף צבי ותלה על זרוע ימין שלך מועיל לזכירה. ס' נפלאים מעשיך, ועיין לעיל בסימנים הקודמים:

תוכן העניינים

מראה הילדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה