אור ברסלב

מקורי מנהגים· רבי יוסף פינקלשטיין

סימן לד

סימן לג

במ"ש מברכים על הנר ובשמים ומסתכלים בצפרנים ושופכים מן הכוס בשעת מזיגה ולאחר שתיה:

מברכת הנר כתב השל"ה בהל' שבת וז"ל במ"ש מברכי' על הנר כי אז התחלת ימי המעש' ויאמר אלהי' יהי אור ומברכים להשי"ת ומודי' כי הוא הבור' ואז כשמברך ומבדיל מותר אח"כ במלאכ' כסוד כל ברכת הנהנין שאחר שבירך על הדבר מותר ליהנות עכ"ל ואמרו ז"ל בפסחים דף כ"ג ע"ב אין מברכים על האור אלא במ"ש הואיל ותחילת ברייתו הוא וכ"כ בב"ר תניא ר' ישמעאל מפני מה מברכים על הנר במ"ש הואיל ותחילת ברייתו הוא וכ"כ בב"ר תניא ר' מפני מה מברכים על הנר במ"ש מפני שהוא תחילת ברייתו ע"כ וכ"כ הכלבו דבמוצאי י"כ אין מברכים על האור היוצא מאבני' ומעצי' ובמוצאי שבת מברכי' עליו והטעם דמקילין במ"ש שמצינו בהגד' בירושלמי במוצאי שבת זימן הקב"ה לאדה"ר שני רעפים והקישן זה בזה ויצא מהם אור וברך בורא מאורי האש ולפיכך מברכי' במ"ש על כל אור שבעולם ואפי' על היוצא מעצי' ואבני' לפי שזהו כעין ברייתו אבל ביה"כ שאין לומר טעם זה אין מברכי' אלא על האור ששבת עכ"ל ובפרקי דר"א פכ"א אי' בין השמשו' היה אדה"ר יושב ומהרהר בלבו ואמר אוי לי שמא הנחש שהטעני יבוא בערב וישופני עקב נשתלח לו עמוד של האש להאיר לו ולשמרו מכל רע ראה האדם את עמוד האש שמח בלבו ואמר בא"י מאורי האש. ומה שמברכים על הבשמי' דאיתא בס' הבחיי פ' וישלח ויהי ביום השלישי בהיותם כואבי' ידוע מדרך חכמת הטבע כי כל ג' חלוש בכל הנבראים כולם בין שהוא יום ג' ללידה בין לימ"ע שהרי יום ג' כוכב מאדים ומזה ארז"ל אנשי מעמד לא היו מתענין ביום הראשון מפני שהוא ג' ליצירה פי' ליצירת אדה"ר שנברא בששי וזהו טעם ברכת עצי בשמי' במ"ש כדי לחזק כח נפש השכלית בריח טוב עכ"ל. והטור רצ"ז כ' שהיא להשי' נפש שהיא כואבת מיציאת השב' ע"כ והכלי שהבשמים בתוכו אנו מכני' הדס מפני שעל הרוב מברכין על עצי הדס וסמך לזה כ' הטור וב"י שם דכתיב כל ש"ש מחללו וסמיך לי' תחת הסרפד יעלה הדס. ובמוצאי י"ט בין לחול בין לח"המ אין מברכי' על הבשמים כ"כ הרמב"ם בפ' כ"ט מהל' שבת. ומענין הסתכו' בצפרנים לאור נר הבדלה הוא בפרקי דר"א פ"ב מביאו הטור באו"ח סי' רצ"ו וסמך לזה כ' הראש במ' ברכות מהא דאי' בפ' א"ד אין מברכים על הנר עד שיאותו לאורו וכמה עולא אמר כדי שיכיר בין איסר לפונדיון כו' לכך נהגו להסתכל בצפרני' בשעה שמברכים על הנר להראו' שיכול ליהנו' ממנו ולהכיר בין מטבע למטבע כמו שמכיר בין ציפורן לבשר עכ"ל והמרדכי כ' במס' יומא בשם תשובות הגאונים דמה שאנו נוהגים להסתכל בצפרנים משום דדבר הזה שנוי בתלמוד בבלי וירושלמי שאין מברכים על האור עד שיאותו לאורו פי' עד שמרגיש בוהק האור הנר של הבדלה ואף כי זוכרים על צפרנים של אדה"ר עכ"ל וכוונתו נראה לי ע"פ מה שכ' בעל תולעת יעקב בדין חיתוך צפרנים וז"ל דע כי המלבוש שנתלבש בו אדה"ר הי' מסוד המרכבות הנקראים אחוריים ודעת רז"ל שהם מלבושי ציפורן וכשהיה בג"ע כל המרכבות ההם היו סובבים אותו ולא הי' יכול דבר רע לקרב אליו כיון שחטא נסתלקו המאורות ההם מעליו ונתפשט מהלבוש היצר ההוא ולא נשאר בו ממנו זולת מה שבראשי אצבעות והזוהמא סובבת בהם כו' ע"ש והוא מבואר בארוכ' בזהר ויקהל דף ר"ח ע"ב ע"ש וזהו כוונת המרדכי במ"ש שזוכרי' על ציפרניו של אדה"ר זה ע"פ נסתר. אמנם על דרך המחקר הוא מה שכ' הברבנאל בפ' בראשית וז"ל אמרו בב"ר יצחק רביא אומר בגדיו של אדה"ר היו חלקים כצפורן ונאי' כמרגליו' שרמז ג"כ על כתנות האור הקדוש התוריי שיש בהם חלקים כציפורן החלק שיראה שאין בו תועלת כסיפור ותמנע היתה פלגש ודומיה' אין הדבר כן כי אותם הסיפורים כאשר יובנו על אמתתם הם כמרגליות עכ"ל והטור בסי' רצח כ' בשם רב האי גאון וז"ל מנהג אצלנו להביט בצפרני' ואמ' מפני שהם פרות ורבו' לעולם ע"כ והב"י בשם ש"ל כ' כך המנהג תחיל' מכניס אצבעותיו לתוך ידיו ומחשיך תחתיהן ואח"כ פושטן והנה אור במקו' חשך ומברך שכבר הוא נאות מן האור עכ"ל ומה שנהגו בשעת מזיגת הכוס למלאות אותו על כל גדותיו עד שישפוך על הארץ משום דאמרינן במס' עירובין כל שאין יין נשפך בתוך ביתו כמים אינו בכלל ברכה גם שופכין מן הכוס לאחר הבדל' מן המותר שבשתיה על השולחן ומכבין בו את הנר ומריחין אח העשן של הנר שהוא טוב לזכרון ואומרו זכרו תורת משה עבדי גם רוחצים מהמשקים שעל השולחן את העינים משום חיבוב מצוה ואגב אומרים מצות ד' ברה מאירת עינים כי תיבת ברא בגמטריא רז שיגלה לו הקב"ה רזי התורה עי' מזה ברמ"א ובשל"ה הל' שבת ובסידור עולת שבת עי"ש

תוכן העניינים

מקורי מנהגים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה