אור ברסלב

מקורי מנהגים· רבי יוסף פינקלשטיין

סימן לג

סימן לב

אחר קריאת התורה מפטירין בנביא:

אין לה שום שייכות לקריאה. דהא אינו עולה למנין שבעה ואנו אומרים קדיש בין שביעי למפטיר. כדי להראות שאינו מן המנין וגם מש"ה קטן אף שלא הגיע לחינוך יכול להפטיר. וכ"כ התשב"ץ ח"ג ענין ש"כ ובחלק שני ענין ע' כתב עוד שכיון שהמפטיר הוא צריך לקרות לכבוד התורה. ואינו ממנין שבעה. עשו בו היכר לקרות מה שכבר קרא המשלים וכו' ע"ש. ותקנו למפטיר ז' ברכות דהיינו שתים על קריאת התורה ואחת אשר בחר בנביאים הרי ג' לפני הפטרה וד' לאחריה הרי זיין כנגד שנקראו בתורה כמבואר בש"ע סי' רפ"ד ומקור התיקון איתא בתשבי שרש פטר מפני שאנטיוכס הרשע מלך יון. גזר על ישראל שלא יקראו בתורה ברבים ורצה לבטל תקנת עזרא וחששו פן תשכח התורה לקחו ישראל פרשה אחת מן הנביאים שענינו דומה לפרשת שבת וקראוה ע"י קטנים ובזה נפטרו מתקנת עזרא וגם האויבים לא נתנו לב ע"ז ע"ש וכעין זה כתב הט"ז בא"ח סי' רפ"ד ולפ"ז לא יאות עבדי דכל הציבור קוראים ההפטרה עם המפטיר רק המפטיר צריך שיאמר בקול והקהל שומע כמו בקריאת ס"ת כיון דנתקנה במקומה וכ"כ המג"א סי' הנ"ל שלא יקראו שנים בקול רם מפני שמי שאינו בקי לא יוכל לשמוע וגם הבקי צ"ל בנחת עכ"ל. ושם הפטורה ר"ל פטורים ויוצאים ידי התקנה. ולכוונת ר' אליהו אשכנזי בספרו התשבי שרש הנ"ל נקראה הפטרה מלשון הפסקה משום דהיא סוף הקריאה והנה עכשיו אף דבטלה הגזירה מקיימין המנהג לאות ולזכר כמו ק"ש בקדושה דבכולם הניחו תקנתם זכר לדורות

תוכן העניינים

מקורי מנהגים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה