אור ברסלב

מקורי מנהגים· רבי יוסף פינקלשטיין

סימן כז

סימן כו

כשיוצאים מבה"ק תולשים עשבים עם אפרן ואח"כ רוחצים הידים:

הוא בס' הלבוש וכ' לומר זכור כי עפר אנחנו למען יזכור יום מיתתו ע"כ ובשפת אמת אי' הנשמה הזוכה אחר מיתתה מלחם אביה תאכל הנקרא תרומת הקדשים אמנם בעודה בגוף הזה קוץ ודרדר יצמיח לה ותאכל את עשב השדה ולהיות כי אחיזת קוץ ודרדר ואכילת עשב השדה אינו אלא עד שובך אל האדמה זה יהיה טעם לשבח לתלישת עשב השדה ושליכתן לאחוריהן כי מכאן ולהבא מזון הנפטר יהיה מלחם הקדשים ולא מעשבי השדה עוד ועושים כן ג"פ לרמז שהנפש רוח ונשמה של הנפטר מתעלין למזון העליון עכ"ל. ובשפתי רננות כ' שהוא רמז לתחיית המתים ע"ד ויציצו מעיר כעשב הארץ וזורקים אותן מעל ראשיהם דרך צער וגם להורות כי המתים בתחייתם יתעלו בגוף טהור וזך הרבה למעלה מחומר הלז ע"י טל העליון המוכן להם

תוכן העניינים

מקורי מנהגים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה