אור ברסלב

מקורי מנהגים· רבי יוסף פינקלשטיין

סימן ו

סימן ה

אומרים יוצר ופיוטים ברוב שבתות השנה וברגלים:

מימות הפייטנים נתוספו תפלתינו הרבה מאוד. קודם תפלת י"ח אומרים יוצר. אופן. מאורה. אהבה. זולת. וגאולה. ולאחר י"ח מוסיפי' כהנה וכהנה יוצרות ופיוטים כולם מכונים קרוב"ץ נוטריקין קול רנה וישועה באהלי צדיקים. ותקנם עפ"י מאמרם ז"ל ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו. גם מכונים קרובות פ"ש התפלה במקום קרבנות. והנה אנכי הדל והצעיר לא אוכל להמלט מחוות דעתי. כי לעת כזאת שמלבד רבי דעמא אשר מאז שמו מחסום לפיהם לבלתי אומרם. גם עמא דבר. אשר הספיק להם תמיד מלות בלי כוונה. עתה הם צועקים ורועשים נגד הפיוטים וישמחו כי ישתקו. לעת כזאת נכון הדבר לצאת י"ש לחשוב על תחבולות לבל תוסיף עוד שערורי' בבית תפלתינו. ואתם קוראי מחברתי היראים וחרדים לדבר ה'. ידעתי כי טרם תראון התנצלות סברתי. שפכו עלי תמרורים. איך אשא פנים לשנות ממטבע שטבעו חכמי הפייטנים. ואני בעצמי אודה. כי לא הגעתי לקרסוליהם ואינני מבין שיחת חולין של מחברי הפיוטים נשמתן עדן. אמנם כבודם במקומם מונח. וכוונתי לכבוד המקום ב"ה. ואין ספק אם המחברים שבו היום לתחי' וקמו מקבריהם. כי הם בעצמם התירו לבטל קצתם ולבחור תפלות. אחרות חלף קצתם. עיין בהאבן עזרא בס' קהלת ה' א' על פסוק אל תבהל על פיך וגו' כתב וז"ל אסור שיתפלל אדם ויכניס בתוך תפלתו פיוטין לא ידע עיקר פירושם. ולא יסמוך על המחבר ברצונו המאמין. כי אין אדם אשר לא יחטא. או כי המעתיקים חטאו. והנה העתקת כל דברי אבן עזרא תעלה ארוכה. כי מאריך בחרון אפו שנים ושלש דפים בפרט כי כמעט מזלזל אותם ומטיל מומן שבגלוי בקדושים וכבוד ד' הסתר דבר. לכן אעתיק רק קיצור דבריו והוא. א. רובי הפיוטים חידות ומשלים. ולמה לא נלמד משלמה שלא היה חכם כמוהו אחריו. והנה תפלתו שהתפלל מודעת וכל יודעי לה"ק יבין אותה. וכן תפלה של דניאל וכן כל תפלה לחול ולקודש שתיקנו הראשונים אין בהם חידות ומשלים. ב. מעורבים בלשון תלמוד. ומי הביאנו בצרה הזאת להתפלל בלשונות נכריות. הלא נחמי' הוכיח המדברים לשון אשדודית ואף כי בעת התפלה. ולמה נתפלל בלשון מדי ופרס ואדום וישמעאל. ג. אפי' המלות שהם בלשון הקודש יש בהם טעיות גדול. ולה"ק ביד הפיוט עיר פרוצה אין חומה. שיעשה מן הזכרים נקבות וכן להפך. ד. שכל הפיוט מלא מדרשות ואגדות וחכמינו אמרו אין מקרא יוצא מידי פשוטו. א"כ אין ראוי להתפלל אלא על דרך פשט ולא על דרך שיש לו סוד. וסיום דבריו לא אוכל לבאר אחד מני אלף מטעות הפייטנים והטוב בעיני שלא יתפלל אדם בהם ולא נענש בדין עכ"ל. והעתקת קיצור דבריו הוא ג"כ באוצר השרשים שרש עתר ועוד שם בשם הרד"ק וז"ל. הלשון קצרה אצלנו וצריך להרחיב' בדמיון הנמצא. אך שלא נצא מדרך לשון המקרא כמו שעשו קצת בני עמנו הנקראים בשם פיוטים בקרובות אשר חברו והוא חטא גדול עליהם. והמתפלל בהם מזכיר עונם מחדש עון לעצמו. המקום יצילנו ממכשול הלשון לבלתי נכשיל בו שוגגים עכ"ל וכמוהם עוד רבו חכמי זמניהם אשר פערו פיהם לבלי חק לחסום פיות עורכי תפלת הפייטים (ועיין במורה נבוכים ח"א פ"נח) ואך לא הועילו רק אצל כת אחת ושתי כתות אחרות בעם לא פנו אל המעררים. כי בעת ההיא היו גאוני עולם. חכמים וסופרים בקיאים בתלמוד ובאגדות ומדרשים. יודעי חידות ומלומדי משל. ולהם הי' נקל להבין תוכן הפיוטים כפי כוונת המחברים ולא עוד אלא שהיו אז קדושי עליון בעלי חכמת אמת. כל רז לא אנוס למו בנגלה ובנסתר. ונפשם חשקה יותר באלו הפיוטים מבשארי תפלות המסודרות בלשון צחה ונקי'. ומה שהוא לנו חסרון. היה אצלם מעלה. כדאי' בס' מעבר יבק מאמר אמרי נועם פכ"ב בשם תלמידי האר"י ז"ל. וז"ל גם מורי לא הי' חפץ בשום פזמון או פיוט מאותם שסדרו אחרונים רק מן הראשונים. כמו תפלת ר"ע ור' ישמעאל. ור"א בן ערך. ור' אליעזר הקליר ודוגמתם לפי שנתקנה על דרך האמת. אך לא האחרונים שלא ידעו דרך הקבלה ואינם יודעים מה שאומרים וטועים בסדר דיבורם בלי ידיעה כלל ועיקר ולא הי' אומרים כלל. ובפרט יגדל אלהים חי וידוי אשמנו באומר ובפועל וכו' וכיוצא. לא הי' רוצה לאומרם כלל עכ"ל זו כת אחת. ונוכח אלה המוני העם לא ידעו ולא הבינו אף מלה אחת. אולם בערה בהם תשוקת העבוד' כיקוד אש אוכלת ולא פסק פיהם מהתפלל וכהכביד עליהם עול גליות. כן הכבידו ע"ע עול תפלות פיוטים. אולי בזכותן יגאלו מצרותם. ומי זה ואיזה הוא אשר מלאו לבו למחות לאלה שתי כתות. ובכן נתיסדו ונשאר יסודם אמיץ וחזק. אמנם כת השלישית בעלי תורה אשר ידעו להבחין בין לשון צחה ללשון עלגים. אבל לא היו בקיאים במדרשות ומכ"ש בחכמת הקבלה. כמונו היום. המה לא קבלו עליהם מעיקרא. ובעד אלה הועילה תלונת מתנגדי הפייטנים. וכדאי' במהרי' הל' תפלה וז"ל היו' כועס על הבחורים שהיו לומדים בבה"כנ תוס' או שאר דברים בשעה שאמרו הצבור קרוב"ץ והם לא שמו לבם לאמר אותם. עכ"ל. אבל עתה בזמננו אין אתנו יודע כל המאמרים ותילי תילין האגדות והמדרשות הרמוזים בחידות הפיוטים. ואלה אשר הם בני תורה חכמים ונבונים. כאז כעתה חוסמים פיהם מלאומרם כלל. ועלתה בימינו. כי גם המוני העם נותנים כתף סוררת ומזלזלים הפיוטים מבלי דעת יותר מאלה אשר זלזלו אותם בטעם וסברא. איך לא נירא לראות כבלע את הקודש ולהיות כשב ואל תעשה. והנה ידעתי מך ערכי וחלילה לי להעיז פנים ללמד פני תבל תבונה לאמר. כזאת וכזאת עשו. אך אמרתי לחוות דעתי. והי' אם גדולים חקרי לב יסכימו עמדי. אז יסתעף התיקון מהם. אמנם לתקוני כוונתי ולא לעיותי. לא יאות תיקון כללי לכל עדת בני ישראל. אשר אנחנו יושבים בתוכם. כי כל עיר ועיר. אשר אנשי העדה לא ירגישו ההכרח ומחזיקים בברית אהבה עם כל ישן נושן. הנח להם מוטב שיהיו כמו היו וברית שלומם לא תופר. ועון פלילי יהיה לעורר אותם עוד הם לא התעוררו. כי אז זה ינענע ראשו וזה יסרב. ומה נקל להפריד איש מאת רעהו. ואין כלי מחזיק ברכה לישראל אלא שלום. ובפרט במקום קדוש בבה"כנ. אולם רבים עתה בתי כנסיות כבוא תפלות הפיוטים הכל הולך כספינה בלי מלח זה נכנס וזה יוצא. אלה מלחשים בשיחה בטילה. ואלה בעסקי מו"מ. והנזהר מכולם. פיו סתום והמחזור פתוח. כן הש"ץ מצפצף כיונה פותה אין לב. ועלימו חטיף מלתו. לכן נראה דהיוצרות והפיוטים שלפני י"ח יש לבטלם מלאומרם כלל. וכן המחבר בא"ח סי' ס"ח כתב וז"ל יש מקומות שמפסיקים בברכת ק"ש לומר פיוטים ונכון למנוע מלאומרם משום דהוו הפסק עכ"ל. ואף הרמ"א שכתב דאין איסור בדבר מ"מ פוסק דהמיקל ואינו אומרם לא הפסיד. רק שאין לפרוש עצמו מהציבור וכן האגור אף שהוא מסיים שקיים המנהג. כתב וז"ל בענין להפסיק בברכות של ק"ש לומר פיוטים. ראוי הי' שלא להפסיק וכ"כ מהר"ם וכן הרמב"ם וכן נראה לרא"ש. וכן כתב אבן עזרא. אמנם הפיוטים שאומרים אחר תפלת י"ח. רבים מהם קלים יפים ומבוארים אע"פ שיש כמה בעלי לשון מטיבי שפה ויוכלו לחבר תפלות יפות מהם אין לזוז מהפיוטים. כדאי' בירושלמי ספ"ג דעירובין

תוכן העניינים

מקורי מנהגים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה