אור ברסלב

מקור מים חיים על בעל שם טוב

ראה

עקב

פירוש א

ולהסביר קצת ענין מאמר זה נראה שענין אשה מקושטת שהזכיר הוא על פי מה שהעתקתי לעיל פ' נח בעמוד התפלה אות קנ"א ובפ' ואתחנן אדת מ"ב בענין קישוטי הכלה ע"ש, שכראה שזהו כוונת המאמר, שהלימוד שהוא בשביל איזה תכלית גשמיי, זהו עצמו ברכה וקללה, שעצם הלימוד הוא ברכה, אבל מצד הכוונה החיצונה הוא נקרא קללה, ואם כן הלימוד באופן זה נקרא ביחד ברכה וקללה, אכן אמר הכתוב אחר זה, את הברכה אשר תשמעו רגו', היינו שצריך להפריד הברכה מן הקללה וללמוד תורה באופן שלא יהיה אלא הברכה בלבדה, כך נראה לענ"ד פירוש הדברים, והשם יתברך יעזרנו על דבר כבוד שמ"ו.

פירוש ב

דברים הללו סתומים וחתומים, וכדי להבין קצת, נראה שקודם ענין זה שהביא שם משל לאחד שהיה משיב למלך תמיד כל מה שאדם עושה הכל עושה לעצמו [עיין לקמן פ' האזינו אות ב'], נראה שעל משל זה שילב גם את שני הפסוקים ??הלו למוסר היוצא מן המשל הזה, ונראה שהוא על פי קוטב הדרוש שהעתקתי לעיל פ' בלק אות ג' במחלוקת תלמידי חכמים שצריכה להיות לשם שמים לאהבת השם יתברך, ולאהבת חבירו התלמיד חכם גם כן, ולא לאהבת ניצוח וכבוד ולקנתר את חבירו, וזהו להנחיל אוהב"י יש, אוהבי דייקא ע"ש, וכתב שם שאם התלמידי חכמים מבזין זה את זה, נמשך מזה גם כן דעמי הארץ מבזים כל התלמידי חכמים, והאומות מבזין את כל ישראל ע"ש, ממילא זהו ממש מוסר היוצא ממשל הנ"ל שזה התלמיד חכם המבזה את חבירו, עושה הכל לעצמו ולכל ישראל עמו, וזהו מרומז בפ' הישכם אוהבים את ה', היינו שזה היש שנאמר עליו להנחיל אוהבי יש שזהו ישכם יש שלכם, זהו כשאוהבים את ה' שכבר דרשו חכמינו ז"ל במקום אחר (ב"ק דמ"א ע"ב) את לרבות לת??מידי חכמים,והיינו שצריך לאהוב גם את התלמיד חכם שהוא מפלפל עמו ולא לבזותו ח"ו, כן נראה קצת לבאר ענין זה, והשם יתברך יעזרנו על דבר כבוד שמ"ו.

פירוש ג

בס' שפתי צדיקים בהקדמה הביא פירוש זה בשם רבינו ר' אלימלך, שמקודם הביא המאמר בשם הבעל שם טוב על שלח ידיו בשלומיו [שהעתקנו בפ' קדושים אות י'], ועל זה הביא וז"ל, וכבר אמר הרב הצדיק וכו' ר' אלימלך ז"ל זה סוד אמרם ז"ל בפסוק והראה והדיה למינה ואמרו בגמרא למה נקרא שמה ראה וכו', פירוש אלו בני אדם עומדים בבבל היינו בבלבול דעתם ומשוקעים בס"א ר"ל, ורואה נבלות ופגם בארץ ישראל אלו הצדיקים וחסידי הדור שהם נקראים ארץ ישראל, ואילו תקנו את עצמם בתשובה הוגנת לא באו לזה, והיו מאמינים באמת בה' וגם במשה עבדו, היינו בהצדיקים וחסידי הדור, עכ"ל, אמנם שעיקר ביאור זה כבר הובא בס' לקוטי אמרים דל"א ע"א באמצע ד"ה קרי כתיב וז"ל, ראה ודאה הכל אחד הוא, ובגמרא עומדת בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל, דצדיק נקרא אספקלריא, שכל אדם שרואה בו רואה את עצמו כמו במראה, ולכן אמרו במשה שחשדוהו באשת איש בפסוק והביטו אחרי משה [עיין לעיל פ' קרח אות ב'], דבאמת שכל צדיק יש לו כללות מכל העולם ומכל בני האדם, וכל אחד החלק שלו רואה בצדיק, ולכך חשדוהו באשת איש, שהם באמת היו נואפים ערב רב וראו חלקם בצדיק וחשדוהו, ובאמת חלקם הוא הרע בטל במציאות אצלו נגד הטוב שבו, וזהו ראה, שרואה נבלה דבר נבל בארציות של ישראל, וזהו מפני שהוא עצמו עומד בבבל לשון בלבול, עכ"ל, אבל לא נזכר שם להדיא שהוא מהבעל שם טוב, רק בס' אור האמת שם שקודם לזה הביא מאמר מברכותיו של אותו רשע [שהעתקתי בפ' בלק אות ו'] בשם הבעש"ט, ואחריו הביא מאמר זה, וכתב, עוד פירש הגמרא עומדת בבבל כו', שמבואר שהבעש"ט עצמו שפירש מאמר ראשון פירש מאמר זה גם כן וק"ל.

פירוש ד

עיין לעיל פ' יתרו בהגה י"ט ופ'תרומה אותא'.

פירוש ה

עיין לעיל פ' קדושים אות כ"א ואות כ"ב ואות כ"ג.

פירוש ו

בס' שיחות הר"ן אות קצ"ב איתא וז"ל, אמר, שלענין ממון צריך האדם שיהיה לו כל הכחות שיש בענין אכילה, כי יש כמה כחות באדם לענין האכילה, כי יש כח המקבל, וכח המעכב שלא יצא המאכל לחוץ תיכף, וכח המעכל, וכח המחלק המאכל לכל אברי הגוף, להמוח המובחר וכן ללב, וכן לכל שאר האברים, לכל אחד כראוי לו, וכח הדוחה הפסולת לחוץ, כמבואר כל זה לחכמי הרופאים, כמו כן כל אלו הכחות צריך לענין ממון, כי צריך שיהיה לו כח המעכב שלא יפזר מעותיו מיד,(כדרך שיש בני אדם שבתחלה מתאוים מאוד לממון ומבלים ימיהם בזה ותיכף כשמשיגין הממון מפזרים אותו מיד), וכן כח המחלק, שיתחלק מעותיו למקומות הצריכין, לכל אחד כראוי, כמו שנזכר למעלה בענין האכילה, דהיינו שהמובחר יגיע לצדקה, וכיוצא בזה בשאר המעות, כל אחד למקומו הראוי לו כנ"ל לענין האכילה, וכמו שמספרין מהבעש"ט ז"ל שאמר לענין מה שמקבל מעות מרשעים, ואמר שהמעות כשבא לידו אזי הוא מתחלק, ומעות שקיבל מאנשים הגונים, אלו המעות יוצאים על הוצאות הכנסות אורחים צדיקים שבאים אצלו, וכיוצא בשאר המעות, ומעות שבא ממי שאינו הגון, זה המעות יוצא על הוצאות הסוסים שלו, והערל העבד שלו, היינו שממילא מתחלק המעות אצלו כך, אף על פי שבאמת היה כל המעות מעורב אצלו, אך ממילא היה נעשה כך אצל הבעל שם טוב ז"ל, וזהו כה המחלק הנ"ל, וכח הדוחה הפסולת לחוץ היינו כנ"ל, כי יש מעות שצריך לצאת לחוץ בשביל ערלים וסוסים וכיוצא, עכ"ל.

ובליקוטים שבס"ס שפתי צדיקים וז"ל, וכעין זה אתמר בשם הרב איש אלהי וכו' הבעש"ט ז"ל נבג"מ ביאור אמרם ז"ל כל הרוצה ליהנות יהנה כאלישע, ולא אמרו בקיצור כל הרוצה ליהנות יהנה, משום דאמר קרא (משלי ט"ו) ושונא מתנות יחיה, אבל יהנה בבחינת אלישע, שהשונמית עשתה לו מטה כסא ושלחן ומנורה לטובת עצמה, והיא היתה נהנית במה שקיבל ממנה המתנה, עכ"ל הקדוש, ועיין שם עוד מה שהסביר זה שם בס' שפתי צדיקים.

עוד בס' שיחות הר"ן אות ט', וז"ל, בשם הבעש"ט ז"ל, שסכין אין נותנין במתנה, היינו שאחד לא יתן לחבירו סכין במתנה, עכ"ל, וכן הוא בס' מעגלי צדק ד"ג ע"א בשם הבעש"ט ז"ל.

פירוש ז

ומצאתי בס' הקדמת לקוטי תורה וז"ל די"ט ע"ב בשם סה"ק מאיר נתיבים ח"ב פרשת ראה כי ס"ת של ד'י מחסור'ו אש'ר יחס'ר ל'ו גימטריא תכ"ב אותיות כתב שמצוה ליתן להאביון כתב להמליץ עבורו ולא למנוע ממנו עיי"ש, ולפי שבעל מאיר נתיבים היה מהתלמידים המובהקים של הבעש"ט נראה שקיבל זה מרבו הבעש"ט.

תוכן העניינים

מקור מים חיים על בעל שם טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה