פנחס
פירוש א
ובס' ליקוטים יקרים די"ד ע"ג הובא ענין זה קצת באופן אחר, וז"ל, המשפיע הוא מצד החסד והמקבל הוא מצד הדין, וכלל זה הוא בכל דבר שבעולם, למשל כששופכים מכלי גדול משקה לצלוחית, הנה הצלוחית אינה מקבלת לתוכה רק כמדתה, אבל הכלי ששופכים ממנה היה יכול להשפיע יותר, אך הצלוחית שהוא המקבל יש לה מדה וגבול, זהו מצד הדין, גם האשה משקבלה העובר שבמעיה שוב אינה יכולה לקבל עיבור אחר, אבל הזכר יכול להשפיע תמיד, וחסד נקרא ימין, וגבורה ודין נקרא שמאל, אך בחסדים יש גם כן צד שמאל, דהיינו שמשפיע למקום שאינו ראוי, כגון שמזנה בעריות ח"ו שהוא גם כן נקרא משפיע אך השפעה זו הולך לחיצוניות וקליפות ר"ל, והם נהנין מהשפעה זו, או שמשפיע ממון שלו לגוים, וזה השמאל של החסד צריך אדם לדחות ולקרב הימין של החסד, וכן מצד הדין יש גם כן ימין, דהיינו בשפיכות דמים שהוא מצד הדין, יש לפעמים שפיכות דמים שהוא ימין ומצוה, כמו מיתת בית דין במה שממיתין את הרוצח, שבשפיכות דמים שעשה הרוצח נתן הגבורות בכח הקליפות, נמצא שהיתה הקליפה מתגברת על ידו, אך עתה כשממיתין את זה שנתן הגבורות והכח וטובתו לקליפות, אז יכנע הקליפה בזה שנהרג אותו האיש שעשה טוב לה, נמצא זהו צד ימין של הדין, וזהו שאמרו בגמרא (סוטה דמ"ז ע"א) שלשה דברים תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, שלפי פשט הפשוט כך הוי לי' לומר שלשה דברים בשמאל תדחה ובימין תקרב, אך לפי הנ"ל הלשון מדוקדק מאוד, ג' דברים דהיינו יצר תינוק ואשה, תהא את השמאל משלשה דברים אלו דוחה, כלומר תדחה את השמאל שבהם ותקרב הימין שבהם, דהיינו ביצר הרע יש ימין ושמאל, למשל אכילה הוא ימין של היצר הרע, ואכילת המותרות שהוא למילוי הכרס, או של נבלות וטרפות תדחה אותם, וכן בתינוק ואשה, וזהו ותגמלנו חסדים טובים, דלכאורה תיבת טובים מיותר הרי חסדים ממילא טובים אך לפי הנ"ל אתי שפיר לפי שגם בחסדים יש צד שמאל וכנ"ל, עכ"ל.
פירוש ב
עיין לעיל בפ' בראשית בהגה פ"ט ובהגה קכ"ד, ולקמן פ' ואתחנן אות י"ד ד"ה כי מתחלה כו' ע"ש, ושם בהגה כ"ז ע"ש.
פירוש ג
ובס' לקוטי אמרים בלקוטים חדשים שבסוף הספר כתב וז"ל, גימ"ל הוא בניקוד חירי"ק כמו בתמונת הג' עצמו כזה ג שהטפה דאיהו נקודה נמשכת עד לתתא דרך המשכה דאיהו ו לתת לד' דאיהו בחינה דלה ואתעבידת ה ולכן הג' בניקוד חיריק דאיהו גם כן נקודה למטה, עכ"ל.
פירוש ד
עיין לעיל פ' וארא אות א' ושם בהגה א', ועיין באוצר החיים פ' משפטים דקפ"ח ע"ד וז"ל, וסוד ל מובא בשם מרן אלקי הבעש"ט סוד הבית דין אברהם יצחק ויעקב הלכה כרבים, והבן עמוק מאוד, עכ"ל.
פירוש ה
ובתוי"י פ' שלח דקמ"ו ע"ב וז"ל, כי ענין מעלת הצדיק יסוד עולם הנקרא שלום, כי גורם לחבר שני הפכיים ונקרא שלום, כנודע בענין המתווך שלום בין איש לרעהו, ומבשרי אחזה אלוהי, עכ"ל.
ובפ' קדושים דק"א ע"ג וז"ל, דזכרנו דאי אפשר לחבר ב' הפכיים הנקרא שלום כי אם על ידי בחינה ממוצעת וכו' דאז יש לו חיבור ושייכות עם בחינה זאת וגם יש לו חיבור עם בחינה שכנגדו, עכ"ל.
ושם דק"א ע"ב הביא עיקר ענין זה בשם חכמי המחקר, שאי אפשר לקרב שני הפכיים כי אם על ידי דבר ממוצע כו', ע"ש.
ובס' בן פורת יוסף לפ' חיי פן ד' דמ"ב ע"א בביאור הכתוב (תהילים ל״ז:ל״ז) כי אחרית לאיש שלום וז"ל, כי להעלות ולחבר מדרגה תחתונה הנקרא איש, כמו שנאמר (תהילים א׳:א׳) אשרי האיש, כי תואר איש הוא סוד ג' ראשונות כנודע בתיקונים יעו"ש (בתיקוני זוה"ק תיקון מ"ט) זה אי אפשר כי אם על ידי דבר ממוצע, והוא נקרא שלום, שיש בו כח לחבר ב' הפכיים, מה שאין כן בלאו הכי, וזהו שאמר הכתוב כי אחרית לאיש שלום, ר"ל לחבר אחרית לאיש הוא על ידי שלום, וזהו סוד כל היחודים והברכות כמ"ש בשם הרב מ"ו יצחק פיסטנר בכוונת ברוך אתה ה' וכו' עכ"ל.
ומה שרמז כאן לדברי הרר"י פיסטנר הזכיר שם בס' בפ"י דמ"ט ע"ד ובתוי"י פ' תולדות דכ"ד ע"א וז"ל, אך לשתף ולהמתיק מדת הגבורה הקשה בחינת יצחק, עם מדת החסד בחינת אברהם, אי אפשר כי אם על ידי דבר ממוצע, שהוא בחינת יעקב, הנקרא נורא מצד יצחק כנודע, וכפי שקבלתי מפי קדוש המנוח מוהר"י פיסטנר בענין הברכות איך להמתיק תחלה מדת הדין הקשה על ידי מדת הדין רפה שהוא מלכות יעו"ש, עכ"ל׃
ובתולדות יעקב יוסף ר"פ וישב דל"ב ע"א וז"ל, דקבלתי מפי הרב המנוח החסיד מוהרי"ל פיסטנר פירוש הברכה ברוך אתה ה' אלהינו וגו', כי גבורת המלך הנקרא יראה דינא רפיא, נמתק תחלה על ידי תפארת שנקרא נורא, ואז אחר כך יוכל למתוק אלהים דינא קשיא על ידי תפארת עם החסד וכו', עכ"ל, ועיין לעיל פ' נח בעמוד התפלה בהגה פ"ג מענין זה.
פירוש ו
ענין להעלות הדיבורים של אנשי הדור עיין לעיל פ' בראשית בהגה ט' ושם בפנים באות ק"ו ולהלן ושם בהגה, וענין תרי בדחי מבואר שם בפ' בראשית אות קפ"ד ושם בהגה.
פירוש ז
עיין לקמן פ' ואתחנן אות מ"ב ושם בהגה ל"ח ענין לשמה שהעלה את השלא לשמה גם כן.
פירוש ח
עיין לעין פ' בראשית בסוף הגה ל"א, ובפ' תולדות בהגה א' ד"ה ובס' מגן אברהם, על לשון הכל בחכמה אתברירו, ועוד עיין בפ' ויצא אות ט' ד"ה ולהבין זה, על לשון במחשבה אתברירו.
פירוש ט
כל זה מבואר לעיל בפ' בראשית אות ל"ו ושם בהגה ובפ' לך אות ט"ו ע"ש.
פירוש י
ובהקדמת ס' אוצר החיים שנדפס בחומש במדבר כתב וז"ל, וגם אצל מרן איש אלהי הקדוש מורינו ורבינו חיות נפשינו משיח ה' הריב"ש היה מעשה על ידי חלישות דעת שהחלישו דעתו מאוד וכו' עד שנזדמן ברגע אחד מגדולי תלמידיו, ועמד לפניו באימה כדרכם, ואמר לו רבי ומורי והחזיר לו וכו'.
ובהיכל הברכה פ' תשא דרע"ג ע"ד ח"ל ולפעמים יכול חלילה ליפול ממדרגתו כמו שאירע פעם אחת למרן הקדוש הריב"ש עד שבא תלמיד אחד ואמר לו רבי ומורי וכו', כידוע, עכ"ל.
ובר"פ בחקותי דרפ"א ע"ב וז"ל, ובאמת יאמינו לי אחי ורעי ידידי עליון כי כמה פעמים יעלה נסיונות של אדם, וחלישות דעת הרבה מכמה נסיונות, כי הרע מואס בטוב לגמרי ומושך עצמו לשרשו ושונא לצדיק, כמו שהיה לחיות נפשינו רוח אפינו משיח ה' מרן קודש הקדשים רבינו הקדוש ישראל בן שרה הריב"ש טוב, שעבר עליו כמה חלישות דעת מערב רב, ופעם אחת נחלש דעתו מאוד עד שהיה קרוב חלילה ליפול ממדרגתו ונתחזק בהרף עין מן השמים בהשגחה נפלאה, עכ"ל.
ובס' נתיב מצותיך נתיב התורה שביל א' אות יו"ד וז"ל, כי החושך והדינים מתגברין מאוד על איש שכל מגמתו להיות דבוק באלהיו באהבה עזה באש להבת שלהבת לטעום ממש אור עולם הבא בהכנעה ובנמיכו דרוחא אין ממש אזי מתגברין עליו בכל עת הדינים והחושך, כדי לכבות האהבה והאש קדוש, ובפרט בערב שבת, ובעת שהצדיק בודק נפשו, עד שפעם אחת מרן הקדוש חיות נפשינו ואור עינינו הרב ישראל בן אליעזר היה כל כך בחשכות גדול עד שכמעט נתבטל ממנו קוסטא דחיותא, ומפלאי השגחה עליונה נזדמן בהרף עין תלמיד אחד מגדולי תלמידיו ועמד לפניו ברתת ובזיע ובאימה, ואמר לו רבי ומורי, ובזה הכניסהו מעט חיות עד שנתגבר החיות ושב למדרגות, ולולא כן היה נופל חלילה ממדרגתו הרמה והשם יתברך לא יעזוב חסידיו, וכן היה מעשה עד שבא אגרת וכנ"ל, עכ"ל.
פירוש יא
עיין לעיל פ' בראשית בהגה ס' שפעמים העולם גורמים שיפול אדם ממדרגתו כו', ועיין פ' ויקרא אות י' מענין זה.