בלק
פירוש א
עיין לעיל פ' שמות בהגה ד' מענין גלות הגוף וגלות הנפש ע"ש, ועיין בתוי"י סו"פ מסעי שכתב וז"ל, שיש ב' מיני גלות, אחד גלות ישראל מהאומות, ב' גלות התלמידי חכמים מאנשי המוני עם, כמו שאמר רבי עקיבא (פסחים דמ"ט ע"ב) כשהייתי עם הארץ כו', ג' גלות שלומי אמוני ישראל עבדי ה' מהלומדים שלא לשמה, רק להתפאר ולכבוד, וכמו שכתבתי במקום אחר שלום רב לאוהבי תורתך (תהילים קי״ט:קס״ה), היינו הלומדים לשמה אבל וכו', [והגם כי סיום הדרוש לא נזכר מפורש רק נרמז בתיבת וכו', נראה לענ"ד שנתכוון לומר כך, שלאוהבי תורתך הלומדים לשמה, הוי שלום רב, אבל ואין היינו אותם שאין לומדים לשמה, הם למו מכשול, שהם הם מכשול להלומדים 5 לשמה, שזהו גלות הג' שהזכיר, וגם יש לפרש עוד ואין למו מכשול, שזה שאינו לומד לשמה רק להתייהר ולקנטר, אז התורה למו מכשול, כמו שאמרו (יומא דע"ב ע"ב) לא זכה וכו'], וזה הגלות קשה מכולם, וכמו שכתב בזוהר שזהו שאור שבעיסה המעכב עבודת ה' (עיין זוהר הקדוש פינחס דל"ב ע"ב, ודרל"ז ע"ב ברע"מ) מה שאין כן אינך וכו', אם כן המוני עם יש להם גלות אחד, והלומדים יש להם שני גליות, והכשרים יש להם ג' גליות וכו', ע"ש בפנים.
ועוד בתוי"י פ' אחרי דצ"ו ע"א וז"ל, מוסר כללי על ראשי העם שלא יהיה פירוד לבבות ביניהם, שזה גורם שכחת התורה, וכמו ששמעתי (בישעיהו כ״ט:י״ד) הנני וגו' הפלא ופלא, ר"ת 'פירוד 'לבבות 'אנשים ודפח"ח, עכ"ל.
ובפ' נשא דקכ"ט ע"א, וז"ל, כמו ששמעתי פירוש הש"ס הפלא ופלא ר"ת פירוד לבבות אנשים, שזה גורם ח"ו ואבדה חכמת חכמיו, עכ"ל.
פירוש ב
עיין לעיל פ' קרח בהגה ה' ענין שדין יהודאין.
פירוש ג
ובס' נוצר חסד פרק ד' אות ה' וז"ל, כמו שסיפר מרן אלקי הריב"ש זצ"ל, שבערי אשכנז היה צדיק אחד, ואמר קודם פטירתו שימות במיתה משונה ר"ל, על ידי רוצחים, וכבר הוא היה מאה פעמים בעולם הזה, ובכל פעם נהרג, שהוא היה בזמן המקדש ראש סנהדרין, חריף וחכם, ולמד בסם המות של תורה [עיין לקמן פ' מסעי אות ד' ושם בהגה ה'], והוא היה הראשון שהכה על לחי ופנים של זכריה הנביא, אתה עם הארץ מתנבא בנביאות, ועל ידו נפלו עליו עמי הארץ רשעים גמורים והרגו אותו, וציוה שיכתבו על מצבתו פ"נ מי שהרג זכריה הנביא, ואמר שכבר הוא מתוקן, והיה מספר מרן זה לתוכחת מוסר, האיך יזהר מלימוד תורה שלא לשמה, ומסם המות מים המרים של לומד תורה לקנתר, עכ"ל.
ובתוי"י פ' תצא דקצ"ה ע"ד וז"ל, כמו שאמרו בש"ם (שבת דקי"ט ע"ב) לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים שנאמר (דברי הימים ב ל״ו:ט״ז) ויהיו מלעיבים במלאכי אלהים וגו', והיינו על ידי הלומדים שנקראו נביאי השקר, וכמו שנאמר (איכה ב׳:י״ד) נביאיך חזו לך שוא וגו' ומדוחים וגו', וכאשר שמעתי שהם הרגו זכריה הנביא וכו'.
פירוש ד
בתוי"י פ' תצא דקצ"ה ע"ד וז"ל, כמו ששמעתי פירוש הכתוב (תהילים י״ב:ד׳) יכרת ה' כל שפתי חלקות שגורם ח"ו פירוד בין ד' אותיות השם כביכול ודפח"ח, עכ"ל, וכן הוא בס' צרור החיים ד"י ע"ג בשם הבעל שם טוב זי"ע.
ובפ' פינחס דק"ע ע"ד וזה לשונו, על דרך ששמעתי יכרת ה' כל שפתי חלקות וגו', ר"ל ע"י שפתי חלקות גורם ח"ו פירוד בין ב' אותיות ראשונות לאחרונות וכו' ודפח"ח עכ"ל.
ובס' כתונת פסים פ' נשא דל"ב ע"א בהגה וז"ל, והנה שמעתי יכרת ה' כל שפתי חלקות וגו', כי על ידי שפתי חלקות גורם ח"ו פירוד בין אותיות השם וכו', ולפי הנ"ל מובן כי על ידי שפתי חלקות ח"ו, גורם לעורר הקליפה המחלק אותיות השם, שהוא קליפת עמלק רחמנא ליצלן, עכ"ל, ועוד בענין המשנה עתיד להנחיל לכל צדיק כו' עיין לקמן בפ' ראה בהגה ב' ע"ש.
פירוש ה
עוד בענין פלפול חברים עיין לקמן פ' ואתחנן אות מ"ט ע"ש.
פירוש ו
מבואר לעיל פ' בראשית אות מ"ד ע"ש. עין יעקב שם.
פירוש ז
עיין שם היטב בחידושי אגדות מהרש"א פסחים דפ"ח ובס'
פירוש ח
עיין לעיל פ' קדושים אות כ"ה כ"ו ושם בהגה.
פירוש ט
עיין לעיל פ' נח בעמוד התפלה בהגה קנ"ד.
פירוש י
עיין לעיל פ' בראשית בהגה ד', תולדות אות ד' ושם הגה א', ופ' יתרו אות מ"ח.
פירוש יא
עיין לעיל פ' בחקותי אות ה' ולקמן פ' ואתחנן אות ח', ושם בהגה ג' ע"ש.
פירוש יב
הוא לקמן בפ' ואתחנן כמו שציינתי באות הקודם, ועוד עיין שם בס' צפנת פענח דכ"ד ע"ב וז"ל, יחוד ב' שמות הוי"ה אדנ"י סוד רומח הנ"ל, עכ"ל.
פירוש יג
כוונתו בזה שכתב ששמע פירוש הרמב"ן נראה ששמע מהבעש"ט ז"ל שהביא בענין זה את דברי הרמב"ן באיזה מקום, ואולי הוא זה המבואר שם בפ' בחקותי אות ה' ע"ש, ועיין באוצר החיים פ' משפטים דקפ"ט ע"ד שזה גורם כל הקטטות והמריבות ע"ש.
פירוש יד
עיין לעיל פ' נח בעמוד התפלה בהגה פ"ג, ועיין בספר נוצר חסד פרק ג' אות ב' שהביא לשון זה ממש, וסיים בה וז"ל, וצריך לקשר מלכות הנקרא אני עם המחשבה הנקרא אין ונתבטלו כל הגזרות רעות עכ"ל, ונראה כוונתו שהוא על מה שהעתקתי לעיל בפ' בראשית בהגה קנ"ה ע"ש, [ופשטות הכוונה נראה שהוא לקבל הכל באהבה, שזהו לקשר מלכות עם דודה ואני אל אין ודו"ק].
פירוש טו
עיין לעיל בסוף הגה הקודמת שזהו עצמו לחבר מלכות עם דודה ואני אל אין, ועיין עוד בס' דברי שלום פ' שופטים וז"ל, אמר מהר"י ז"ל מריזין בשם מרן הבעש"ט, על פסוק (תהילים ט״ז:ח׳) שויתי ה' לנגדי תמיד, שויתי לשון השתוות בין, ה', שיתנהג עמי במדת הרחמים, ובין לנגדי, שמתנהג עמי במדת הדין, שהוא נגד רצוני, הכל שוה אצלי, תמיד אני מקבל באהבה ובשמחה, וזהו (תהילים כ״א:ו׳) הוד והדר וגו', פירוש בין הוד ביושר שהוא טוב, והדר, פירוש בין הדר של הוד היינו הוד למפרע שהוא דוה, הכל תשוה עליו, [היינו שיהיה הכל שוה בעיניו], עכ"ל, ועיין לעיל פ' ויגש בהגה ה'.