אור ברסלב

מקור מים חיים על בעל שם טוב

נצבים

כי תבוא

פירוש א

עיין לעיל פ' לך בהגה י"א מס' כתונת פסים, ולקמן פ' האזינו סוף אות ד' ושם בהגה ה'.

פירוש ב

ענין משל זה נתבאר היטב בהיכל הברכה פ' בחקותי דרפ"ז ע"ד וז"ל, אמר מרן רוח אפינו חיות נפשינו האיש אלהי ר' ישראל בן אליעזר, משל למלך שהיו לו שלשה אוהבים וקטרגו עליהם שאינם אוהבים באמת להמלך, וציוה עליהם שיפרנס כל אחד כלב שלו מאוצר המלך, אחד היה חכם ומשכיל, ואמר מה לי לפרנס כלב ולבזבז אוצר המלך על פרנסת הכלב שלי, מוטב שאעשה עטרה למלך, אוהב שני פרנס וזן בדוחק את הכלב שלא ימות, השלישי בזבז אוצרו של המלך לזון את הכלב בהרחבה, ועל זה גירה המלך את הכלב בו.

והנמשל מובן, כי יש צדיקים ויש בינונים ויש רשעים, ויש למעלה קטרוג עליהם, ונתברר על ידי שציוה המלך לפרנס כלב היינו היצר הרע וגוף עכור, מאוצר המלך, כי לה' הארץ ומלואה, והחכם המשכיל והצדיק, עושה את כל הדברים של עולם הזה יחודים קדושים ועטרות למלך, עד שמרוב אור ושמחה וחיות ודביקות, נתבטל ממנו לגמרי הנאות וכיסופין של עולם הזה, ואין לו שום הנאה, כמו שאמר רבינו הקדוש לא נהניתי מעולם הזה אפילו באצבע קטנה (כתובות דק"ד ע"א), והרי שלחנו בכל יום היה שלחן מלכים ממש ככל מלכי וחורי הארץ, וגם בזיווג [נראה שרמז בזה למה דאיתא בס' לקוטי אמרים ד"ז ע"א וז"ל, והברית נקרא אצבע קטן מלשון (פסחים קי"ב ע"ב) לא כל האצבעות שוות, וזהו אפילו באצבע קטנה ר"ל אפילו בשעת זיווג עכ"ל] איך אפשר דהא בלי הנאה וכיסוף אינו מוליד, אלא מהענין שהיה נפשו מלאה אור אלוהיי מדביקות ונועם זיו השכינה וחיות התורה והמצוות מרוב כל, ובעת אכילתו ושתייתו וזיווגו היה הכל ביחודים קדושים, ובאור הארת זיו השכינה אשר אין תענוג בעולם כזה, ולערך זה הנועם, כל תענוגי גשמיות היה בטלים ומבוטלים, ולא נעשה מהם רושם, עד שמרוב אור הקדושה לא נתפרנס הכלב מזה, והוא חוזר ונעשה מלאך קדוש, משד יהודי נעשה מלאך סא"ל יאהדונה"י, ויש שאינו במדרגה הזאת ומתענה ומענה עצמו בסיגופים, ואוכל מעט להחיות נפשו, שלא יבזבז אוצר המלך על פרנסת כלב אחד, גם זה טוב, וזה השלישי שהולך אחר שרירות לבו הרע לפרנס הכלב בריווח, עליו גירה המלך את היצר הרע בנפשו, והוא עובר כל עבירות עד שיעשה תשובה וירצה עונו, עכ"ל.

פירוש ג

לעיל בפ' בראשית בהגה קל"ח העתקתי דבר זה בקיצור מזוהר חי פינחס, ובס' רב ייבי האריך בו וידרשנו הקורא משם.

פירוש ד

עיין לעיל פ' בשלח אות ט"ו ושם בהגה י"ג, ועיין פ' תבא בהגה י"ב מספר אגרא דכלה.

פירוש ה

ובס' שפתי צדיקים פ' וירא כתב וז"ל, שמעתי מפרשים בשם הרב האלוהיי הבעש"ט ז"ל נבג"מ ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים אשור הוא מלשון (פ' ויצא) כי אשרוני בנות, זה נקרא אובד, ובארץ מצריים היינו גשמיות וארציות זה נקרא נדח, עכ"ל הקדוש.

פירוש ו

עיין לעיל פ' עקב אות זיי"ן שהגוף נקרא מצרים לפי שיש לו מיצר וגבול היפך הרוחניי שהוא נצחיי.

פירוש ז

עיין לעיל פ' בראשית הגה יו"ד, ופ' נח הגה ט"ו, ובפ' ואתחנן אות ל"ז ל"ח ל"ט מ', וע"ש באות ל"ו ושם בהגה כ"ט,

פירוש ח

ועיקר פירוש זה הוא בס' תוי"י פ' קדושים ד"ק ע"ב, וז"ל שם ואמרתי שזה פירוש הפסוק בפ' התשובה דנצבים, כי המצוה הזאת וגו' לא נפלאת הוא ממך וגו' ור"ל כי המצוה הזאת התשובה והתפלה בכוונה וביחודים, אינו דבר מופרש ומובדל ממך, כי הוא בך בעצמך, וזהו שאמר לא נפלאת ממך כי לא בשמים הוא, ר"ל שתכוון הכוונה למעלה בשמים, וכאילו אינה לך כאילו הוא דבר נבדל ממך וכו' ע"ש, וכן הוא בשמו בס' אוצר החיים פ' ויקרא דכ"ב ע"ג ע"ש.

פירוש ט

ועיין בס' זוהר חי סוף חלק ראשון דרט"ו ע"א וז"ל, מרן הבעש"ט אמר שנשבע, איך שיש אחד בעולם וכו' וזהו לא בשמים למי שעולה לשמים במדרגות גבוהות אינו בטוח וכו' ולא מעבר לים, כי ים הוא תורה שבעל פה, והלומד לשמן מקשט השכינה, והלומד להתנשאות להיות רב ורבי וגאון, הוא בקליפות נגה, וכל מעשיו הולכים אל עולם התהו, ולא ישאר לו לעולם הבא אפילו אחת וצריך להתגלגל להעלות התורה והמצוות כידוע, ווה נקרא עבר לים מצד חיצונית נגה, וכן ההולך אחר תאוות לבו נקרא עבר לים כו', עיין שם עוד באורך, ועור עיין לעיל פ' קרח בהגה ד' ד"ה ולכן.

פירוש י

ענין לעבוד השם יתברך בשמחה ולהרחיק סיגופים ועצבות מבואר לעיל פ' בראשית אות קנ"ג ושם באות קע"ג, ובפ' משפטים אות י"ז ושם בהגה י"א באורך, ובפ' עקב אות ל"ח ואות מ"א ובפ' תבא אות זיי"ן ושם בהגה.

תוכן העניינים

מקור מים חיים על בעל שם טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה