אור ברסלב

מקור מים חיים על בעל שם טוב

כי תבוא

כי תצא

פירוש א

ובאוצר החיים פ' תבא דק"ס ע"ב כתב וז"ל במצוה תר"ו, משרשי המצוה נתבאר במצות ביכורים, שהם הנשמות והניצוצין, שנתבררין בזכות תלמידי חכמים וצדיקים וכהנים, עובדי השם יתברך, שמביאין להם דורון, והם מעלין כל אשר לבעל הבית הזה, לשרשן הטוב לשמים, אף שהוא אין בו דעת כל כך האיך לברר ולהעלות, על ידי דורון וביכורים נתעלו כל אשר לו, עבדים ושפחות ובהמה טמאה, והם נכסי כהן.

ועיין בספר הכהן הגדול פ' לך [שהעתקנו בפ' נח בעמוד התפלה אות קנ"ח] כי נר"ן של אדם נתגלגל בזיי"ן ספירות, ובכל הספירות יכול להעלות נר"ן של חלקי ניצוצין השייכים לשורש נשמתו, מה שאין כן בספירה זיי"ן מלכות, אשר משם יונקים קליפות נגה, קשה לו להעלות משם ניצוצי נר"ן שלו ע"ש היטב, וזהו הטעם של מצות קריאה, שעיקר מצות ביכורים הוא, להעלות על ידי כח כהנים וצדיקים, את הניצוצין השייכין לשורש נשמתו, מה שאין כך במדת מלכות, ששם יונק ארמי אובד אבי קליפת נגה, קשה להעלות משם הניצוצין, ולכן על ידי מצות קריאה של סיפור יציאת מצרים והכנעת הקליפות, נשבר קליפות נגה, ויכולין להעלות הניצוצין אף מעולם הדיבור מדת מלכות שהיא עמנו בגלות. וזהו טעם קריאה. להעלות חלקי נר"ן שלו אף ממדת מלכות על ידי קריאה, עיין שם בדברי מרן הבעש"ט, ותבין מלין מתוקין מדבשין בפרשה זאת, עכ"ל.

פירוש ב

עיין לעיל פ' בראשית בהגה י' ושם בהגה קנ"ד ד"ה ובלקט כו'.

פירוש ג

עיין לעיל פ' ואתחנן בהגה ס' ע"ש.

פירוש ד

עיין לעיל פ' לך מן אות כ' ולהלן מה שהעתקתי בענין זה.

פירוש ה

ושורש הענין של טעמים נקודות ואותיות, מבואר בהיכל הברכה בפרשתינו דקס"א ע"ד באמצע ד"ה ובאותות, ועוד שם בפ' משפטים דר"א ע"א וע"ב.

פירוש ו

עיקר ענין זה להרחיק העצבות ולעבוד בשמחה, כבר מבואר לעיל בפ' בראשית אות קנ"ג ואות קע"ג, ובפ' עקב אות ל"ח ואות מ"א ע"ש בכל המקומות הללו, ועוד עיין לעיל פ' משפטים אות י"ז ושם בהגה י"א, ולקמן פ' נצבים אות י"ג.

ובס' דברי דוד מהרב הקדוש רד"מ מטשרטקוב, כתב וז"ל פעם אחת היה אצל אדומו"ר חסיד אחד, שהיה עליו משפט קשה דיני נפשות, והיה מצטער בעגמת נפש גדול כמובן, והיה אז מוצאי יום טוב, והחסידים עשו ריקודין בשמחה גדולה, בבית החיצון שלפני היכל אדומו"ר זי"ע, והחסיד הנ"ל היה אז לפנים, בהיכל אדומו"ר זי"ע, כי היה איש מקורב, ורצה לעורר רחמים על עצמו בעת שמחת מרן זלה"ה, ויאמר אדומו"ר אליו מדוע לא ילך גם הוא לרקד עם החסידים, וסיפר לו מעשה שאצל הבעש"ט זכותו ??עגן עלינו, היה פעם אחת במוצאי יום הכיפורים, שלא נראתה הלבנה לקדשה, והבעש"ט ראה אז ברוח קדשו, שבאם יחסר המצוה הזו ח"ו תיכף אחר יום הכיפורים ח"ו, לא טוב יהיה על ישראל, ונתעגם מאוד מזה, ורצה לעבוד במוחין דגדלות שיהיה לבנה, ושאל כמה פעמים אם נראתה הלבנה, אך למרות זה התקדרו שמים בעבים עד שאין שום סברא שיהיה לבנה עוד בלילה ההוא, וחסידי הבעל שם טוב, לא ידעו מאומה עד היכן הדברים מגיעים, מצורך הלבנה אז דייקא במוצאי יום הכיפורים, ולאשר נהגו תמיד לעשות יום טוב במוצאי יום הכיפורים, בצאתם בשלום מן הקודש בעבודתם ועבודת רבם הבעל שם טוב ביום הכיפורים, אשר ממש היה דוגמת עבודת הכהן הגדול, ולכן גם הפעם היו שמחין מאוד בריקודין ובהתלהבות קודש, ומתחלה רקדו בבית החיצון של הבעל שם טוב זכותו יגן עלינו, ואחר כך מגודל התלהבות קדושתם בשמחה, דחפו עצמם ונכנסו לחדרו של הבעל שם טוב זי"ע, ורקדו גם שמחו לפני הבעל שם טוב זכותו יגן עלינו, ויהי כאשר גבר עליהם עוצם התלהבות נפשם בריקודין של שמחה בחדר הבעל שם טוב, זי"ע הרהיבו עוז בנפשם לבקש שגם הבעל שם טוב בעצמו זכותו ??יקן עלינו ירקד עמהם, ויקחו גם את רבם הבעל שם טוב זי"ע בתווך וירקד עמהם.

ויהי בתוך הריקוד הקדוש הזה, קראו אנשים פתאום בקול שהלבנה בטהרה, ורצו כולם לחוץ לקדש את הלבנה בלילה הזה, ואמר אז הבעל שם טוב זכותו יגן עלינו, שמה שהוא רצה לפעול בעבודה ומוחין ולא היה יכול לפעול, פעלו החסידים רק על ידי שמחתם לבד, ומכאן נראה, איך שצריך אדם לבטוח בהשם יתברך, ולשמוח תמיד בשמחה של מצוה, אף בעת צרה ח"ו הבאה על האדם, יוכל לפעול ישועתו כשהוא בשמחה, עכ"ל.

פירוש ז

ובס' בן פורת יוסף דקי"ז ע"ב כתב וז"ל, שמעתי פירוש מכה אשר לא כתובה בתורה, שיכה בשבט פיו בלי לבוש, ועל פי משל וכו' עכ"ל, ועי' לעיל פ' נשא אות ח' ושם בהגה ד'.

פירוש ח

ובס' תשואות חן בליקוטים ד"ה מכה אשר לא כתובה וז"ל, על פי דברי הבעש"ט שירידת המדרגה הוא בבחינת מיתה אצל הצדיקים וכו'.

פירוש ט

ושם בפסוק וזרח השמש כתב וז"ל, שמעתי אומרים בשם הוותיק ריב"ש ז"ל, והיו חייך, היינו החיות שהוא היראה והאהבה מה שצריך לו לעבודתו, רק שיהיו תלויים לך מנגד, כאילו עדיין לא השגת אותה כראוי, ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך, ר"ל שיהיה דומה לך בכל שעה כאילו הוא מנגדך, ואין לך עדיין אותה החיות, וזהו ברכה גדולה, שעל ידי זה יתאוה בכל פעם ליותר אהבה ויראה, ולשלימות יתירה, עכ"ל.

פירוש י

ובס' שפתי צדיקים פ' לך כתב וז"ל, שמעתי בשם הרב המגיד מקאזניץ זי"ע, כי הצדיק בכל פעם שהולך ומדבק עצמו יותר לקונו, יותר ימצא בעצמו פנייות דקות כו', וכמשל הנאמר בשם איש אלוהיי הבעש"ט נשמתו בגנזי מרומים, משל לסינון היין, כי מתחלה שסוחטו מהאשכול, הוא עב, ומעורב בהרבה שמרים, עד שאי אפשר לסננו במשמרת דקה, רק בכפיפה מצרית ואחר כך נעשה יותר דק, ויכולים לסננו על משמרת היותר דקה, ועם כל זה. כשממלא ממנו כוס, מתקבץ עוד שמרים ונופל למטה ואחר שמסננו עוד, כשעומד בהצלוחית ימצא עוד קצת שמרים שמתאסף למטה, אך לא כל כך כבראשונה, וכך הוא תמיד, שבכל פעם הם דקים יותר, כן הוא על דרך זה בצדיקים, שבכל פעם מוצא בעצמו איזה פנייה דקה או דקה מן הדקה כו' ע"ש, ועוד עיין לעיל פ' בשלח בהגה י"ג.

פירוש יא

עיין לעיל פ' בראשית בסוף הגה קל"ח, ובפ' מצורע בהגה י"ג הענין זה.

פירוש יב

הרב מהרי"ם ממעזבוז כתב וז"ל, היאר צייט של הבעש"ט הוא ביום א' דשבועות, כי ידוע בבירור אשר הוא נפטר ביום ד', ויום ד' בודאי א' דשבועות, כי יום ב' דשבועות אי אפשר לחול ביום ד', ושנת פטירתו היה שנת תק"כ.

ומנהג הבעש"ט היה תמיד ביום א' דשבועות ליתן משקה להעולם, ואמר בזה הלשון אני נותן מאריטש בעד קבלת התורה, ובחג השבועות האחרון יום פטירתו שלח אודות משקה ילא רצה המוכר ליתן בהקפה, ואמר הבעש"ט אין שלטון וכו' (קהלת ח') עכ"ל.

ובס' אגרא דכלה פ' וילך כתב וז"ל, וכן שמעתי ממגידי אמת שהרב הקדוש הבעש"ט זללה"ה אמר בשעת פטירתו כעת אני יודע למה נבראתי וכוונת בריאתי כו' [ע"ש באורך בענין שהמעלה היותר גדולה בצדיקים הוא בשעת פטירתם].

ובס' מדרש פינחס די"ג ע"ג וז"ל, וריב"ש סמוך לסילוקו מן העולם היה לו לחיות עוד שני שעות, ואמר להשם יתברך אני נותן לך במתנה אלו השני שעות, וסיים על זה שם במדרש פינחס והוא מסירת נפש אמתי עכ"ל.

ועיין לעיל בקונטרס מאירת עינים אות ע"ט ואות פ' מענין קדושת קברו של הבעל שם טוב זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל.

תוכן העניינים

מקור מים חיים על בעל שם טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה