כי תצא
פירוש א
משל זה העתקתי לעיל בפ' בראשית אות קמ"א, ועוד עיין בספר קדושת לוי בליקוטים ד"ה ואורח צדיקים דק"א ע"א ובסוף ספר הזכות למרן רבינו הגדול בעל חידושי הרי"ם בסוף מס' גיטין ע"ש.
ובתוי"י פ' פקודי דע"ח ע"ב וז"ל, ראוי לאדם שילמוד מן היצר הרע שעומד תמיד לפתות את האדם, לעשות רצון קונו כמבואר בזוהר משל הזונה וכו', אם כן איך שומע האדם ליצר הרע לעשות עבירה, היה לו ללמוד מיצר הרע עצמו, שעושה רצון קונו תמיד, וכאשר שמעתי בשם מורי זלה"ה ביאור פסוק כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלהיך בידיך ושבית שביו ודפח"ח, וזהו גם כן פירוש המשנה (אבות פ"ד) איזה חכם הלומד מכל אדם גם מיצר הרע וכו' עכ"ל, ועיין לעיל פ' בראשית אות קנ"ט ושם בהגה ק"מ, ובפ' תרומה בהגה ה' ענין הלומד מכל אדם.
ובס' בן פורת יוסף דק"ח ע"ד וז"ל, דכתבתי ביאור משנה איזה חכם הלומד מכל אדם וכו', וכן מכל מעשה המאורע בעולם יכול ליקח מזה מוסר לעבודת השם יתבך, כגון מעשה המאורע בשנה זו שנת תקכ"ח לפ"ק שסיפר לי אחד מעשה שאירע בק"ק בענדר, שהנהוג מקדמת דנא שאין רשות למלך קדר לכנוס במבצר שבעיר הנ"ל, השייך למלך ישמעאל, ובשנה זו נכנס מלך קדר הנ"ל במבצר הנ"ל, ואחר כך לקח קנס מן שר העיר על שהניחו לכנוס וכו', ואמרתי כי משל זה הוא ממש כמו היצר הרע הנכנס בגוף האדם, כמו שדרשו בש"ס (נדרים דל"ב ע"ב) עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא אליה מלך גדול וסיבב אותה (קהלת ט׳:י״ד), שהוא היצר הרע שהוא מלך זקן, ומצא איש מסכן ומלט את העיר בחכמתו וכו' יעו"ש, והכי נמי נצטווה האדם שלא יתן רשות ליצר הרע לכנוס בו, ונקנס האדם עבור שנתן ליצר הרע רשות לכנוס בו, כי באמת היה ראוי ליקח מן יצר הרע עצמו מוסר שלא לשמוע אותו, כמו שכתבתי במקום אחר דשמעתי ממורי זלה"ה ביאור פסוק כי תצא למלחמה וגו' ושבית שביו וגו' עכ"ל.
ובס' צפנת פענח דס"ט ע"ד וז"ל, דשמעתי ממורי זלה"ה ביאור פסוק ושבית שביו וכו' מרצון המן יש לידע איך לעשות בחשק ובזריזות רצון מרדכי כו' ע"ש.
ושם ד"צ ע"ג וז"ל, כמו שכתבתי במקום אחר ביאור משנה איזה חכם הלומד מכל אדם, איזה גבור הכובש את יצרו, כי יש כת אנשים העומדים נגד יצרם שיעשו היפך היצר הרע והוא הנכון, כמו ששמעתי מה שאמרו חכמינו ז"ל לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, פירוש, שיעשה ההיפוך כי לפעמים וכו', ויש כת אנשים במדרגה ??עילונה יותר מכת הנ"ל, והוא תואר חכם הלומד מכל אדם גם מיצר הרע, ותוכו אכל וקליפתו זרק, כמו ר' מאיר (חגיגה דט"ו ע"ב), ולבחינה זו צריך שיהיה גבור וכו' יעו"ש, ולהרחיב הדברים שמעתי משל שהיה עבד מורד באדונו בעצת אדונו המלך הגדול לנסות את המדינות, והיו שלשה סוגי אנשים, א' שנכנעו מיד אל העבד למרוד באדונם, ב' עשו מלחמה וכו' ע"ש, [ומשל זה כבר העתקתי לעיל בפ' בראשית אות קמ"א, ועיין עוד בפ' ואתחנן בהגה ד' ד"ה באות ד' ע"ש].
פירוש ב
וע"ש בפ' וישב ד"ה ותשא, ובפ' שמות ד"ה מי שם פה לאדם כו', שהסביר שם קצת סוד הענין ע"ש היטב.
פירוש ג
והגם שכאן לא הזכיר זה בשם הבעש"ט, נראה שהוא דבר הלמד מענינו, על פי המבואר שם בדמ"א בלקוטים לפ' משפטים בענין הכתוב כי יפתה איש שכתב שם וז"ל, איש זה היצר הרע, בתולה זה מחשבה, מהור ימהרנה לו לאשה ע"ד ולקחת לך לאשה בפ' כי תצא שפירש אא"ז זללה"ה עכ"ל, והגם שלא הביא כלל מה שפירש הבעש"ט זי"ע בכתוב זה, ניכר מלשונו שהדברים מכוונים ע"פ דרש דהכא, דקאי על הניצוץ שבתוך המחשבה, שהן הן דברי הבעש"ט שרמז עליהם שם.
פירוש ד
עיקר דבר זה שכל מחשבה הוא אותיות, ואפילו מחשבה זרה, מבואר לעיל פ' נח בעמוד התפלה אות ק"ו, ומה שכל עיקר חשקם הוא שיתקן אותם האדם מבואר שם מן אות קט"ז ולהלן באריכות, ומה שהאותיות הם אורות שירדו למעמקים, מבואר בפ' ואתחנן אות ל"ה ע"ש, ושם בפ' נח בעמוד התפלה אות ק"ח כבן המתחנן אצל אביו פדני מהשביה ע"ש.
פירוש ה
זה מבואר לעיל בפ' בראשית אות מ' ושם בהגה ל"ד.
פירוש ו
עיין בסמוך אחר אות זה מן אות ח' והלאה.
פירוש ז
ענין זה הקל וחומר, נראה שהוא מה שנזכר לעיל בפ' בראשית אות ל"ו ושם בהגה ל"א, ובפ' עקב אות ל"ה ע"ש.
פירוש ח
עיין לעיל פ' בראשית בהגה ל"ד ושם בפנים אות קס"ז, ובפ' ואתחנן בהגה י"א.
פירוש ט
עיין דבר זה לעיל בפ' קדושים בהגה זיי"ן, ולקמן פ' וילך בהגה ג'.
פירוש י
חה מבואר לעיל בפ' בראשית אות כ"ב ובשאר מקומות שציינתי שם בהגה י"ח ע"ש.
פירוש יא
ובס' אוצר החיים פ' תצא דק"ל ע"ג כתב וזה לשונו, שמעתי משם מרן אלוקיי הבעל שם טוב שהקשה איך יהיה חטא שוגג משפט מות, וביאר שקאי על עון קרי, שאחר חטא אדם הראשון נתערב טוב ברע בכל הדברים, ולפעמים אף צדיק גמור נתערב בו איזה ניצוץ רע, והיה משפטו מות, שיתעכל הרע, והשם יתברך מרחם, כדכתיב (תהלים קט"ו) יקר בעיני ה' המותה לחסידיו, ונזדמז לו חטא קרי. ואתחסיל. ונפסק ממנו הזוהמא, וניצוץ הרע חלף והלך לו, כמו שאירע לכמה וכמה חסידים קדושים וצדיקים גמורים, וזהו חטא שוגג שבא לכפר על משפט מות, והומת בודאי, כי לצריק נחשב זה מיתה ממש, ומזהיר ותלית אותו, שתתלה ענין זה, על, בסיבות, עץ הדעת טוב ורע, ומזהיר אחר כך לצדיק לא תלין נבלתו, שלא ילין נבלה זאת שעשה בסיבות העץ, כי קבור תקברנו, כי על ידי קריאת שמע שעל המטה הורגין המזיקין, ומעלין הנשמות ליסוד דנוקבא כנודע, הנקרא קבר בית הרחם, צרור החיים, ויתוקן נשמתו ודפח"ח, עכ"ל, ועוד עיין באוצר החיים פ' ויקרא דל"ו ע"א וע"ב.
פירוש יב
ובס' סור מרע ועשה טוב כתב וז"ל, ולטבילת קרי יטבול במים קרים, בסוד (משלי כ״ה:כ״ה) מים קרים על נפש עיפה וכו', וסוד מי"ם קרי"ם מספרו מ"ת, בסוד שנאמר בשם הבעל שם טוב אשר הצדיק נפטר ממיתה כשרואה קרי, בסוד יקר בעיני ה' המותה לחסידיו, כי אצל הצדיק נחשב לו צערו על מקרה בלתי טהור יותר מצער מיתה, ובזה נפטר ממיתה, כי מרדות גדולה בלבו וכו' (עיין בגמרא ברכות ד"ז ע"א), יקר אתוון קרי, ומים על נפש עייפה, והמים בסוד מסירת נפש למיתה כמו בנפילת אפים ונמתק במים קרים וכו' ע"ש.
פירוש יג
וסוד העלאת מחשבות זרות, לקשרה במקורה, כבר נתבאר לעיל בפ' נח בעמוד התפלה מן אות קט"ו ולהלן ע"ש.
פירוש יד
בסוף ס' דגל מחנה אפרים איתא בזה הלשון, נמצא כתוב בשם הרב ר' ישראל בעש"ט נ"ע להקיף המקום שבעה פעמים ובכל פעם יאמרו בכל הקפה תהלים ויתחילו להקיף דרך ימין, עכ"ל, והוא נדפס בשיבוש ובקיצור כי לא נתבאר מה זה ועל מה זה, וגם ניכרין הדברים שלא יצא זה מתחת יד הרב דמ"א, לפי שלא נזכר עליו אא"ז, אבל נראה הכוונה למאמר דלעיל.
ועיין עוד בס' שדי חמד מערכת אבילות סי' פ"ג שהביא ענין זה בשם ס' קודש הילולים בחלק נופת צופים, ובס' מעשה יחיאל בקונטרס מיכלא דאסוותא דט"ו ע"א העתיק דבר זה מס' שדי חמד. אבל לא נדפס כהלכה, כי הוא בטעיות ושיבושים, ועוד העתיקו ענין זה בסוף ספר לקוטי שושנים שנדפס על שם הרב ר"פ מקאריץ ז"ל, וליקוטי שושנים זה, הוא עצמו אותן הליקוטים שנדפסו בראשונה בס"ס נר ישראל, רק שאחר כך נדפסו בשינוי השם.
פירוש טו
ובספר שפת אמת למרן רבינו ז"ל בפ' תצא שנת תרל"א, דמ"ב ע"ב, כתב וז"ל, ובספרי כי תצא לא תצא אלא במחנה, חכמינו ז"ל דרשו בקרב מחניך הם האברים של האדם, כן הגיד אא"ז מו"ר ז"ל וכן בילקוט בקרב כל אחד ע"ש, וזה תצא מחנה, שיקבץ אדם באמת כל רצונות שבו וכל נפשו. למסור עבור רצון המקום, ואם מאסף כל כחותיו בעשיות מצוה וכדומה לסור מרע, בהתאספות כל החיות, על ידי זה עצמו ונשמרת, ששוב אין מקום להיות מתבלבל על ידי דברי שטות, מאחר שמרוצה למסור נפשו, ואין דבר חביב מנפשו, וכן איתא עצה זו בשם הבעש"ט ז"ל, עכ"ל.
פירוש טז
עיקר פירוש זה הובא בס' אור פני משה כאן וז"ל, שמעתי אומרים בשם גדול, על פסוק כי ינצו אנשים יחדיו, אנשים אלו מיכאל וס"ם (וקרבה אשת האחד) זה לילית (להציל את אישה מיד מכהו וגו' והחזיקה במבושיו) של האדם היינו להכשילו בחטא הוצאת ז"ל רחמנא ליצלן, אזי התשובה הוא (וקצותה את כפה) מפרש רש"י ז"ל ממון ליתן צדקה בידיו כמובא בשל"ה ובראשית חכמה ועוד שנית (לא תחוס עיניך) היינו שתכבה תמיד ולא לחוס על עיניך וכו' עד כאן שמעתי, עכ"ל, ועיין בתולדות יעקב יוסף פ' תצא דקצ"ח ע"ב שביאר דבר זה היטב.