אור ברסלב

מקור מים חיים על בעל שם טוב

וירא

לך לך

פירוש א

להבין ענין זה עיין לעיל בקונטרס מאירת עינים אות י"א ושם בהגה אות ב' מספר דגל מחנה אפרים פ' שמיני ע"ש.

פירוש ב

בנוסחא שלפנינו שם בגמרא מבואר שם ברש"י ד"ה מכאן דהיא אמרה קמח והוא סולת וכן מפורש שם בחידושי אגדות מהרש"א ע"ש, אכן בס' מאיר נתיבים ח"ב פ' וירא הביא על לשון רש"י ז"ל בזה דאיתא גם כן להיפך הוא קמח והיא אמרה סולת ע"ש שהאריך בזה, ועיין בחידושי בכור שור שבספר תבואות שור שהאריך גם כן בשני הנוסחאות הללו ע"ש.

פירוש ג

מה שאות א' רומז לחכמה ובינה מבואר לקמן פ' פינחס אות א' ד"ה ואמר הרב ע"ש, ומה שאות ל' רומז לג' קוים עי' לקמן פ' וארא אות א' ושם בהגה, ומה שאות ד' רומז לשכינה, מבואר לעיל פ' בראשית בהגה פ"ט מס' בן פורת יוסף כי מלכות נקרא שבע סוד אות ד' דלה וענייה ע"ש, ועיין לקמן פ' וישב אות זיי"ן.

פירוש ד

והובא ענין זה גם כן בס' לקוטי אמרים ד"ד ע"ג, ושם מסיים בה ויכוין להמשיך האור מלמעלה למטה ואז יועיל, עכ"ל, אבל לא נתפרש שם להדיא לאיזה דבר הוא טוב ומועיל ע"ש, ועיקר סוד שם זה עיין לקמן בפ' יתרו אות י"ב ואות י"ד בענין כוונת המקוה שהובא שם קצת באופן אחר ע"ש, ועוד עיין לקמן פ' וישב אות ו' סגולת שם זה, והנה מבואר לקמן פ' חיי אות ה', ובפ' משפטים אות ה' שבפסוק המדבר מדבר מה, יש בו רמז השם השייך לפעול זה בו, ונראה פשוט דגם כאן בקראי דפקידה של שרה רמוז השם המסוגל לזה, וק"ל.

פירוש ה

ועיין בס' עצי עדן ומעשה אורג על המשניות במס' מקוואות פרק זיי"ן שכתב וזה לשונו, קבלנו מרבותינו שקבלו מרבן [הבעל שם טוב זי"ע] ורבן מאליהו זכור לטוב. שבפרק זה הוא פרק זיי"ן דמסכת מקואות מעלין את הנשמה של הנפטר למקומה, לכן האבל כל י"ב חודש ילמוד בו לתקן נשמת אביו ואמו וקרוביו ואוהביו ביאר צייט וכיוצא, וראשי תיבות של שלשה משניות הראשונות [הוא שם] אי"ה, 'יש, 'אלו, 'הדיח, וראשי תיבות של ארבעה משניות האחרונות נשמה, 'נפל, 'שלשה, 'מקוה, 'הטביל, ויכוין בלימוד משניות אלו להעלות הנשמה למזל עליון הנקרא אי"ה, ובמשנה הרביעית נפל וכו', שהוא ר"ת 'פזר 'נתן 'לאביונים יפריש צדקה להעלות נשמת הנפטר מנפילתו על ידי הצדקה, ועל אביו ועל אמו ילמוד זה הפרק בכל מוצאי שבת אחר הבדלה בכל י"ב חודש, וביאר צייט ובערב שבת קודם מנחה לעת הצורך להחיות נפש כל חי, אמן, עכ"ל, והובא בסידור שער הכולל בסוף חלק ב' ע"ש.

פירוש ו

ענין זה שבעולם יותר עליון מדקדקין יותר על דברים קלים הובא בכתר שם טוב ח"ב ד"י ע"א בשם הפרדם הקדוש וכתב שם וז"ל, והנה יש צדיק שזכאי בדינו ליכנס לגן עדן התחתון וכשרוצים להעלותו למדרגה יותר עליונה מדקדקים עליו יותר ויותר, על כן הוא היאר צייט, שבנו צריך לנדור נדבות להציל אביו מקטרוג וכו' ע"ש, והאריך בזה בס' אוצר החיים פ' צו דמ"ח ע"ד ע"ש היטב.

פירוש ז

ובס' מדרש פינחס די"א ע"א אות ל"ט כתב וז"ל, הצדיק אחר מותו מתעלה ממדרגה למדרגה עד שנעשה ממנו בחינת אות א' מחשבה או שם משמות הקודש, וסיפר לו הרב הצדיק הגדול מו"ה צבי בנו של ריב"ש, שהיה נוסע לבענדר והוצרך ללון בשדה, והוא מקום סכנה, ונראה אליו אביו בחלום ואמר לו שיכוון שם של אב"ג כי אני בעצמי הוא אותו השם עכ"ל.

ואיתא בשבחי בעש"ט צד פ"ט וז"ל, ושמעתי מהרב דק"ק פולנאי ומהרב דקהלתינו שהבעש"ט אמר כל מי שמספר בשבחי הצדיקים כאילו עוסק במעשה מרכבה עכ"ל.

פירוש ח

וכתב שם בס' תוי"י וזה לשונו, שמעתי בשם גדול אחד הלצה להבין שאלה (שבת דל"א ע"א) מפני מה ראשיהם של בבליים סגלגלות, שהם תלמידי חכמים ראשים שבבבל, סגלגלים, שאינם יכולים לישב במקום אחד, ומתגלגלים מעיר לעיר [כמו ששמעתי ממורי דאמרי אינשי עם אמת הולך בכל העולם ור"ל שנדחה ממקום למקום כו'] והשיבו מפני שאין להם חיות פקחות, דאיתא משל בס' בן סירא שפעם אחד היה ארי רעב ופגע בצבי וכו' ואחר כך כבש וכו' עד שפגע בשועל פיקח שבחיות ואמר שאין לו חוש הריח וניצול, וזהו שאמר מפני שאין להם חיות פקחות ליקח מוסר ממנו כנ"ל ודפח"ח עכ"ל.

ובס' אהבת דודים על שיר השירים בפסוק על משכבי בלילות הביא כל זה באורך וזה לשונו, שמעתי אומרים בשם הרב הגדול מ' יוסף קאלמאנקיס ז"ל אב"ד דק"ק קראקא, על הא דאיתא בגמרא מפני מה ראשיהם של בבליים סגלגלות מפני שאין להם חיות פקחות, על פי דאיתא משל אחד, דפעם אחד היה ארי רעב מאוד, שלא היה לו לאכול מכמה ימים, והיה ריח רע יוצא מפיו, ופגע בזאב ואמר לו שיריח בתוך פיו, והשיב לו שמרגיש ריח רע, ואמר לו הארי שהוא חייב מיתה, מדין מורד במלכות, שאמרת על הארי שהוא מלך החיות, שריח רע יוצא מפיו, ומיד טרפו ואכלו, ולאחר ימים פגע בחיה אחרת, וציוה לו גם כן שיריח בתוך פיו והיה מתיירא לומר האמת, לכן אמר שיוצא מפיו ריח טוב, ואמר לו הארי שהוא מורד במלכות, שאמרת שקר בפני המלך, כי אני יודע שמחמת שלא אכלתי כמה ימים יש ריח רע בפי, ואתה אמרת שקר וחייב מיתה, ומיד טרפו ואכלו, לימים פגע ארי זה בשועל שהוא פיקח שבחיות, וציוהו שיריח לתוך פיו, אמר לו השועל אדוני המלך זה כמה ימים שאין לי חוש הריח כלל, וגם אם אריח אצלך כל היום לא ארגיש שום ריח, ובזה ניצול מן הארי, והנמשל כי יש כמה לומדים שהם עובדים להבורא ית"ש באמת ובמסירות נפש, ומריחים מכל חטא שנמצא בעיר, וממלאים פיהם תוכחות, ומתקוטטים עמהם כל בני העיר ומדחים אותם מעליהם, וצריכים לילך לעיר אחרת, וכשיושבין שם איזה זמן וכשמרגישין בבני העיר איזה עבירה גם שם הם מוכיחים את החוטאים, ואז גם שם מתקוטטים עמהם ואומרים איש אחד בא לגור וישפוט שפוט, ומדחים אותו גם מעליהם, וצריכין אותן המוכיחים לילך מדחי אל דחי מעיר לעיר ואין להם מנוחה כלל, משא"כ מי שאינו ירא שמים באמת לאמתו ואין לו מסירות נפש יוכל לישב בעיר אחת כל ימי חייו, כי אין לו חוש הריח שיריח בדבר עבירה שבעיר, וגם במה שרואה דבר עבירה בעיר אין לבו דוה עליו, ומראה עצמו כאילו אינו רואה ואינו שומע, וזהו מפני מה ראשיהם של בבליים היינו ת"ח ראשי גולה, סגלגלות, שמתגוללים מעיר לעיר, מפני שאין להם המדה של חיות פקחות היינו השועל שאין לו חוש הריח, רק הם מריחים ולכן אין נותנים להם מנוח, עכ"ד הרב הנ"ל.

ובזה שמעתי אומרים בשם הישיש א"א הריב"ש ז"ל על הא דאמרי אינשי שעם האמת יכול אדם לעבור את כל העולם מקצה לקצה ר"ל בצדיק זה שנוכח האמת דרכו, ואינו יכול לראות בעירו דבר עבירה ושקר, יכול הוא לילך כל העולם, כי מדחין אותו מעיר לעיר ויכול להגיע אל קצה העולם ע"כ ודפח"ח, עכ"ל.

פירוש ט

עיין בספר צפנת פענח דפ"ד ע"ג שרמזתי לעיל בפ' לך בהגה ל"ט לקשר מלכות אל הראש, ועיין לעיל פ' בראשית אות ק"פ ושם בהגה קנ"ה מענין לקשר מלכות אל המחשבה אל אין, ובפ' נח בעמוד התפלה אות ע"ו ושם בהגה לקשר מלכות בבינה ע"ש.

פירוש י

ועייץ בס' לקוטי אמרים די"ד סוף ע"ג וז"ל, שהחכמה תחיה בעליה וחכמה כח מה כמו שכתוב בזוהר (זוה"ק פ' צו דל"ד ע"א ותזה"ק תקון כ"ב דצ"ט ע"ב) שבמה לא היה שבירה ואדרבה מה מתקן כל השבירה כי בדבר שהוא מה לא היה שבירה ולא שייך בו לשון שבירה ולכך החכמה מאי"ן תמצא וכו' ע"ש, ועיין לקמן פ' מצורע בהגה י"ח ענין מאי"ן יבא עזרי ע"ש.

פירוש יא

עיין בס' שפת אמת (בערזאן) פ' וישב שכתב וזה לשונו, נודע בשם הבעל שם טוב שבשעת נסיון לוקחין מהאדם המדרגות וכו' ע"ש שהאריך בזה.

פירוש יב

ופירוש זה על פסוק והאלהים ניסה את אברהם הובא גם כן בכתר שם טוב ח"ב בסופו דכ"ד ע"ג ע"ש.

פירוש יג

וקודם לזה הביא שם בס' בן פורת יוסף דמ"ט ע"ב וז"ל, כתבתי במקום אחר ששמעתי ממורי ענין מלתא דבדיחותא קודם הלימוד (שבת ד"ל ע"ב) כי החיות רצוא ושוב (יחזקאל א׳:י״ד) והאדם הוא בסוד גדלות וקטנות [ענין החיות רצוא ושוב עי' לעיל פ' נח אות י"א י"ב י"ג, וענין קטנות וגדלות עיין פ' לך אות י"ט ובהגה כ"ז] ועל ידי השמחה ומלתא דבדיחותא יוצא מקטנות לגדלות ללמוד ולדבוק בו ית"ש וכו' ודפח"ח, וכן שמעתי בשמו ענין תרי בדחי [עי' לעיל פ' בראשית אות קפ"ד] שהיו מפקחין צער האדם על ידי מלתא דבדיחותא, ואז יכלו לקרבו ולהעלותו, וכעין זה שמעתי את יצחק והעלהו כו' [משמע שגם זה שמע מהבעש"ט], ועוד עיין מענין מלתא דבדיחותא לקמן פ' וישלח אות י"ד ע"ש.

פירוש יד

ובס' אוהב ישראל סו"פ וירא הביא זה בשם דודו הגאון מו"ה בצלאל ע"ש, אולי ידע בעל כתר שם טוב שגם הגאון ז"ל אמרה בשם הבעל שם טוב.

פירוש טו

ונראה שרמז ללשון המדרש רבתי סו"פ וירא וז"ל, א"ר יצחק כלהון לשון מרדות הן טבח טבחון גחם גמחון תחש תחשון מעכה מעכון ע"ש בפירושים, ומצאתי שהובא מדרש זה בס' בן פורת יוסף דל"ה ע"ג יע"ד, ומשמע מרהיטות הלשון שם, שביאור זה בפסוק זה, תורה דיליה הוא ולא הביא זה בשם הבעש"ט ז"ל, אבל בס' אור הגנוז ר"פ יתרו הובא מפורש בשם הבעש"ט ז"ל ע"ש.

פירוש טז

ובספר בן פורת יוסף דל"ה ע"ד וז"ל, משל ששמעתי במלך אחד ששאל מהרופאים מה יעשה שיחיה לעולם, ונתנו לו הרפואה שיתרחק מהגאוה ויכנוס במדות ענוה ושפלות, וכאשר ידע שהוא עניו אז הרגיש שהוא עצם הגאוה וכו' ע"ש, ועיקר משל זה מבואר לקמן פ' מצורע אות ב', ושם בהגה ב' ע"ש, ועוד בענין ענוה פסולה עי' לקמן פ' חקת אות א' ושם בהגה ה', ועוד עיין בפ' מצורע אות י"ב בענין ענוה שלא לשמה.

תוכן העניינים

מקור מים חיים על בעל שם טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה