מקור חיים - ד (טור יהלם)· רבי חיים הכהן מארם צובה
סימן שפד
[א] אשר חז"ל הגידו בתורה בנביאים ובכתובים מצינו שאין הקדוש ברוך הוא חפץ בתורתו של הרשע בתורה מנין שנאמר וטמא טמא יקרא וכו' גם בכתובים שנאמר ולרשע אמר ה' מה לך לספר חקי ועוד אמרו חז"ל ה"פ כתוב במצורע תורה וכו' מלמד שהרשע עובר עליהם ואיתא בזוהר פ' תזריע דף מ"ו. וז"ל ות"ח בגין דהאי נפש חיה איהי קדישא עילאה כד ארעא קדישא משכא לה בגווה ואתכלילת כדין קרינן לה נשמה ודא איהו דסלקא לעילא וממללא קמי מלכא קדישא ועיילא בכל תרעין ולית דימחי בידהא ועל דא אתקרי רוחא ממללא דהא כל שאר נפשתא לית לון רשו למללא קמי מלכא בר האי ועל דא אורייתא אכריזת ואמרה נצור לשונך מרע וכתיב שומר פיו ולשונו בגין דאי שפוותיה ולישניה ממללן מילין בישין אינון מילין סלקין לעילא ובשעתא דסלקין כלא מכריזין ואמרין אסתלקו סוחרניה דמלה בישא דפלניא פנון אתר לארחיה דחויא תקיפא כדין נשמתא קדישא אתעברת מיניה ואסתלקת ולא יכלא למללא כד"א נאלמתי דומיה החשתי מטוב וההיא נשמתא סלקא בכיסופ' בעאקו דכלא ולא יהבין לה אתר כמדלקדמין ועל דא כתיב שומר פיו ולשונו וגו' הנה מבואר מדברי המאמר כמה גורם לשין הרע והדומה לזה נבלות הפה ושבועת שוא וכיוצא ולכן חזר הדין אבל כל שבעת הימים אסור לקראת בתורה והדוגמא לחוטא כי נפשו עליו תאבל כל הימים בעולם הזה וגם עד מלאת לו שבעת ימים דוגמא לימי חייו שהם שבעים שנה וכאשר עודנו לא ישוב ונעשה מת בפועל אז אחר כך דנין אותו שבעת ימים בתחלה בדין חיבוט הקבר וכיוצא ולכן גם בגשמי אסור כל שבעה ימים אסור לקראת בתורה גם בנביאים וכתובים משנה גמרא הלכות אגדות ואם רבים צריכים לו להתלמד מותר ובהשוואה אחת יהיה נמי ההוא צורבא מרבנן דסנן שימעניה כי אסור ללמוד מפיו תורה שנאמר כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא אם הרב דומה למלאך ה' תורה יבקשו מפיהו ואי לאו לאו אמנם אם רבים צריכים לו לומדי' עמו ובלבד שלא יעמיד תורגמן שהוא דרך כבוד לו והוא לא כן מכבד התורה ומחלל כבוד המקום ולכן יאמר לאחר והאחר למתורגמן והמתורגמן ישמיע לרבים והכל להודיע סורחנו בקהל עם לפי כי היה לו להיות תורגמן להחזיר לרבי' בתשובה והוא הכשילן:
[ב] אם האבל כהן חזר והגיד על ההוא צורבא מרבנן אשר חטא על הנפש עד מקום שנקרא אבל לב ונפשו עליו תאבל לפי כי הלכו ממנו החלק הנשמה וחל הרוח והיינו מ"ש אם האבל כהן מפורסם בתורה ובעבודה ואין בבית הכנסת כהן אחר וידע בתורה אסור לו לעלות לקרא בתורה ואינו דומה לדין הקודם דהתם אמר אם היו רבים צריכים לו להתלמד מותר אבל בדין זה אף על גב כי לא נמצא שם כהן היינו מלמד הוא לשמה אבל אחר כך נמצא ולכן אסור לו ללמד תורה אף, על פי שנאמר כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו זה יהיה כאשר מלאך ה' צבאות הוא וכהן זה לא כן הוא ולכן אסור בתורה:
[ג] אם אין שם מי שיתפלל אשר חז"ל הגידו כי לעולם יהיה האדם מתפלל על הרשעים שיעשו תשובה כמו שהיו עושי' הראשונים ועל עיקר זה הוא אומר אם אין שם מי שיתפלל להוציא את הרבים ידי חובתן היינו מרשעתן לשון תרגום חטא חובה ולפי כי הן רבים עתה אשר חוטאים כי לכל העם בשגגה שנא' אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא יכול האבל זה החוטא להתפלל עליהם להוציאן מחובתן של העון וביותר יצדק ממשחז"ל כל המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחלה:
[ד] אבל מותר לקרות באיוב והענין כי נתנו לו מקום להרגיש במעשיו ולשוב אל ה' ראשונה יתבונן מה הגיע לאיש שהעיד עליו הכתוב שהי' תם וישר ירא ה' וסר מרע ובכל זאת מה הגיע לו תחלה בנכסיו אח"כ בבניו ובנותיו אחר כך הגיע בעצמו ובבשרו כמשפט הרשעים כי תחלה נפרעים מממונו ואחר כך מבניו ואחר כך ממנו ולכן יקרא באיוב לתת פתח לפניו לעשות מיראה ויקרא קינות כי יבין שהרי הוא מעותד אל המות ובדברים הרעים שבירמיה כי יתבונן עה הגיע לרבים מכל שכן ליחיד ובהלכות אבילות יתבונן כי סוף אדם למות והני מילי בינו לבין עצמו אבל אינו לומד עם אחרי' לתת לפניו רמז כי כל זה ימצא תקנה לחוטא על הנפש אבל המחטיא את חבירו הוא רע ביותר ואינו בכלל' תקנות אלו האמורים רק הוא לבדו לומד והם יושבים ונושאים ונותנים בהלכות אבילות ואם טעו היינו שהגיע חטא לידם משיבן בשפה רפה להודיע כי הוא חטא לה' ואין לו פה להשיב והוא אינו שואל כדי שיתבייש ממעשיו והני מילי כשאין רבים צריכים לו כנ"ל אבל אם רבי' צריכים לו שהדוגמא הוא המחטיא את הרבים ולכן צריכים לו כמשחז"ל המחטיא, את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה כדי שלא יהיה הוא בגן עדן והם נידונים בגהינם ולכן רבים צריכים לו לעשות תשובה עמו כדי לזכות כלם כמו שנתבאר כמשחז"ל אם עשית חבילות של עבירו' עשה כנגדן חבילות של מצות רוצה לומר כנגדן של הלומדים ממנו לעשות עבירות ולכן אפי' בהלכו' אחרות מותר ללמדם כדאמרן:
[ה] אבל שיש לו בנים קטנים דהיינו החוטא כי לא נשתרש במעשה הרע כי עדין לא הלכו ממנו בחינת רוח ונשמה אבל מחמת העון נקרא בני' קטנים כד"א קטונתי מכל החסדים אין לו לבטלם מלימודם לפי כי עדין לא הגיע לכלל מה שאמר הכתוב ולרשע אמר ה' מה לך לספר חקי ובפרט אם בא לכלל ג' עונות שמוחל לו הקב"ה שנאמר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש וגו':