אור ברסלב

מקור חיים - ד (טור יהלם)· רבי חיים הכהן מארם צובה

סימן שסה

סימן שסד

[א] כבר נתבאר כי ענין הקבר הוא דוגמא לגוף של המת החוטא ולכן הוא אומר החופר כוך למת כי מאחר שחטא הוא חופר ועושה הכנה לטמון העון שהוא דוגמא לכוך לקיים כי קבור תקברנו ביום ההוא על דרך אם ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי ודאי עשה תשובה ולפי ששנינו לעולם יעשה אדם עצמו תלמיד חכם לכן חזר הדין ואמר החופר כוך למת פטור מקריאת שמע ומתפלה היינו מה שחז"ל אם רואה אדם יצרו מתגבר עליו יקרא קריאת שמע אמנם אדם זה שכבר עשה מעשה ובא לטהר ותפר הכוך למת החוטא אין צורך לקרא קריאת שמע להכניע היצר ולא לתפלה דהיינו להתפלל לפני הבורא יתברך. להכניע היצר לפי כי כן צריך הלא זה דברי במעשה דפלימו ע"ה שהיה רגיל לומר גירא בעיני דשטנא ועשה לו השטן כל אותו הצער עד שהודיע לו למה אומר גירא בעיני דשטנא אלא יאמר פסוק יגער ה' בך השטן דראוי להבין מאי נפקא ליה אם יאמר כך אמנם הנוגע לענין זה כי הנה חז"ל אמרו יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום להרגו שנאמר צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ואלמלא הקב"ה עוזרו לא יכול לו שנאמר ה' לא יעזבנו בידו ואמנם פלימו שהיה אומר גירא בעיני דשטנא משמע כי בכחו הזה נוצח השטן ולכן השטן רע עליו שלא יכול לו בעבור הקב"ה והוא סבר כי בכחו יכול עציו ולכן עשה לו כל הצער הגדול עד שהודיעו כי זה שנמלט ממנו הוא לפי שהקב"ה עזרו ולכן יאמר לעולם יגער ה' בך השטן להיות מודה על האמת כי לא מכחו כי עצום הוא יכול עליו אלא שהקדוש ברוך הוא עוזר אותו ולכן נמי יאמר הדין לא לתפלה אין צריך להתפלל להקדוש ברוך הוא שיעזור אותו על יצר הרע שהרי הוא מתעסק להעביר אותו ומכל מצות האמורות בתורה שהרי עוסק במצוה פטור מן המצוה ואם הם שנים והגיע זמן קריאת שמע כי יש צורך לומר מפני היצר להנצל ממנו כאמור והנרמז בזה כי שניהם מתעסקים להכנעת יצר הרע ולקבור העון יעלה האחד וקורא קריאת שמע להכניע היצר לפי כי באותה שעה אינו מתעסק במצוה ומתפלל לאל יעזרהו על דבר כבוד שמו וחוזר זה וחופר להטמין העון ועולה חבירו וקורא קריאת שמע להנצל מיצר הרע כאמור וכדי שלא יבין כי בכחו וגבורתו הוא מתגבר עליו לכן מתפלל להקב"ה יעזור אותו להכניעו ודוקא כוך שלא יחפור אותו אלא אדם אחד אבל אם היה מקום ששנים יכולים להתעסק בו כאחד להעביר העון פטורים מכל הדברים האמורים:

וכדי שלא להוציא חלק דין זה נימא מלתא כי הנה נתבאר למעלה היות סמאל נקרא מת ואין זה בדרך השאלה אלא כן הוא מת כדאיתא בזוהר פרשת שופטים על פי שנים עדים יומת המת דא סמאל מת מעיקרו והיינו מ"ש החופר כוך למת זה סמאל היינו אותה קליפה תקיפא לדחות אותו שיכנס שם היינו נוקבא דתהומא רבא וכדאיתא בזוהר פרשת ויקהל כי בערב שבת מתגברת ההוא מדורא דאשא מסטרא דשמאלא ועאלת גו גוונין למיטל נהורא דההוא נקודה כדין אתער חד שלהובא דאשא, מסטרא דימינא ובטש בה ואעיל לה לנוקבא דתהומא רבא מאחר שלמדנו כי זה הוא סטרא דימינא לכן פטור מקריאת שמע כי הנה בזמן קריאת שמע מתעוררים לדחות הקליפה ולעשות הייחוד כדאיתא בזוהר פרשת תרומה וזה לשונו כד אחת מטרוניתא לא אתת אלא כמאן דמזדמנת למחמי ביקרא דמלכא כדין כרוזא כריז צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה פוקו למחמי ביקרא דמלכא עילאה כדין סטרא אחרא לא ניחא לה למחמי ואתפרש ואזיל לה כדין שמשהא עיילין לה בלחישו לגבי מלכא וכו' הנה מבואר מדברי המאמר כי עושים באופן לדחות הקליפה תחילה ואחר כך מכניסין הכלה לחופה ולכן זה הדוחה ההוא מדורא דאשא דסטרא אחרא ואעיל לה לנוקבא דתהומא רבה הנה הוא מתעסק עם זו המדורא להכניע אותה עד מוצאי שבת ולכן פטור מקריאת שמע דהיינו מלהיות נמנה עם הדוחי' סטרא אחרא לחוץ גם פטור מלהיות נמנה עם אותם המכניסי' הכלה לחופה בשעת קריאת שמע נעשה זה וזה ופטור מן התפלה נמי כי הנה נתבאר בזוהר פ' תרומה בענין הפרות שהעלו הארון לבית שמש שהדוגמא הוא חיות הקדש המעלי' כסא הכבוד למעלה כי שמש ומגן ה' והיינו הכלה לייחד אותה עם בעלה ולכן יאמר כי המתעסק זה בכוך פטור מן התפלה רוצה לומר פטור מלהיות מהמלוים הכלה להעלות אותה למעלה בזמן התפלה ומכל מצות האמורות בתורה כי הנה העוסק במצוה פטור מן המצוה היו שנים החופרים כוך זה האחד חופר גומץ זה להכניס זה המת בנוקבא דתהומא רבא והאחד כשהגיע זמן קריאת שמע עולה למקום הקדושה קורא קריאת שמע בענין הייחוד המצטרך לכלה כאמור ומתפלל בעזר שמעלים הכלה למעלה כשאומרים תהלות לאל עליון גואלם וחוזר זה וחופר זה ועולה חבירו וקורא קריאת שמע היינו לענין הצורך לזה ומתפלל ודוקא כוך דלא חפיר ליה אלא חד נוקבא דתהומא רבא כאמור אבל אם היה מקום ששנים יכולים להתעסק בו כאחד פטורי' ובזה יהיה המתעסק אחר ההוא שלהובא דאשא שהוא מסטרא דימינא והחסד עליון כדאיתא בזוהר בפסוק ואל זועם בכל יום הוא מדת החסד כי בכל יום יעיר בבקר בבקר לזעום מאריהון דדינים שאלולי כך היה העולם חרב ולכן אם המתעסקים לחפור כוך זה לקבור בתוכו לסמאל סטרא אחרא שניהם פטורים מכל הנ"ל:

[ב] מרחיקין הקברות מהעיר חמשים אמה והנה הענין בדרך קצרה הוא כי סטרא אחרא נמצא בכל העולמות כדאיתא בתיקונים ומאמרים רבים מהזוהר אמנם בית הקברות הוא יותר למטה וזה נלמד ממה שכתב הרשב"י עליו השלום פרשת בא בפסוק אשר אחר הריחים בתר ארבע משריין וכו' באופן כי בית הקברות יהיה מחוץ לעול' העשיה לפי כי שם הוא סוף ארבע מחנות שנאמר וישלחו מן המחנה וגו' דהיינו כי טמא מת משולח חוץ לשלש מחנות והיינו בסוף עולם העשי' ולכן בא הטעם אל נכון מרחיקין בית הקברות דהיינו סטרא דמסאבא יתיר הוא רחוק מן העיר הידועה עיר א' חמשים אמה בסוף עולם העשיה בסוד מלכין קדמאין דמיתו דהיינו ארבע עולמות ואלה המלכים ואח"כ הוא בית הקברות כי אין שם קדושה ולפי כי גם זה לעומת זה עשה ה' והנה בקדושה הם חמשים שערי בינה כמשחז"ל חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכלם זכה בהם משה שנאמר ותחסרהו מעט מאלהים ובתמורה הם שערי מות ושערי צלמות כדאיתא בזוהר שנאמר הנגלו לך שערי מות ושערי צלמות תראה נמצא כי היינו הנרצה להרחיק מן העיר הקדושה חמשים אמה עד סוף העשיה כדאיתא בתיקוני' ה' תתאה מקננא בעשיה ולפי כי גם שם יהיו שערים מסטרא דקדושה למטה מהם חמשים אמה כנגד חמשים שערי בינה שם הוא בית הקברות בסוד קברות התאוה כי שם קרבו את העם המתאוים:

תוכן העניינים

מקור חיים - ד (טור יהלם)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה