מקור חיים - ג (טור ברקת חלק ג)· רבי חיים הכהן מארם צובה
סימן תרד
[א] הנה הקדמונים האריכו בפירוש מנהג זה והפליגו להודיע כמה מועיל לאדם ואשר הוא כפרה ודאי ע"י כל אותם הפסוקים שאומרים עליו והנה מצינו בתורה חטאות ואשמות אשר צוה ה' לתת תמורת הנפש החטאת וכך היה צריך הכהן לסמוך ידיו על ראש הקרבן והחוטא מתוודה ואומר בלבבו הנה כך היה ראוי לעשות בי מסיבת מה שחטאתי ובחמלת ה' עלי פדה נפשי על ידי הקרבת קרבן זה ואמנם זה שנהגו לשחוט תרנגולים ולא בקר וצאן כדי שלא לתת מקום לומר שהוא דוגמת קדשים בחוץ ועוד מפני כי התרנגול נקרא גבר כמו שפירשו באורך אמנם אשר חרה להרמב"ן ז"ל ואמר למנוע אותו משום דרכי האמורי היינו מפני אותם שזורקים בני מעים על הגג ובאים העופות ואוכלים אותם בלי ספק כי בענין זה צדק במאמרו אמנם בענין הכפרה עצמה אינו שייך דרכי האמורי כי זה דרכינו לעשות כפרה על נפשותינו במצות הקב"ה על הנפש החטאת ומה טוב לאדם לעשות כן על כל נפשות ביתו ולתת אותם לעניים תמורת מה שהיו הכהנים אוכלים חטאות ואשמות ובעלים מתכפרים ולכן צריך להיות לבן ע"ש שנא' אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ואמנם יש רמז בזה הוא משחז"ל לעתיד מביא הקב"ה ליצר הרע ושוחטו לפני הכל לפני הצדיקים ולפני הרשעים הללו בוכים איך יכולנו לכבוש ההר הגדול הזה והללו בוכים אך לא יכולנו לכבוש זה החוט שהוא כשערה אף הקב"ה תמיה עמהם שנאמר והיה כי יפלא בעיני שארית העם הזה גם בעיני יפלא ולכן החי יתן אל לבו בשעה שנשחט לענין זה והוא מקיים משחז"ל כל הזובח יצרו ומתוודה עליו מעלה עליו הכתוב כאלו הקריב כל הקרבנות שבתורה שנא' זובח תודה יכבדנני וכו' ולכן לרמוז על זה העיקר הוא לשחוט אותו קודם עלות השחר כי מלבני הסוד שבו שהוא דוגמא של שעיר המשתלח למחר אמנם זה שוחטים אותו באשמורת רמז על העתיד שנאמר מי זאת הנשקפה כמו שחר קודם שיכיר בין תכלת ללבן כדי שיתהפך העון ללבן ואע"ג כי לכל תכלית הוא חוקר למחר הוא משבח לישראל כמשחז"ל כדלקמן ובפירוש שיר השירים ביארתי טעם לישראל שנקראים כלה מפני כי הכלה צריכה לשני דברים הדוחק ודם שותת ואמנם אם בגרה אין שם טענת דם שותת זולת הדוחק כמ"ש הר"ם במז"ל ולכן שני דברים אלו צריכים לישראל שלכן נקראי' כלה אמנם לפי סבת אורך הגלות שהוא דוגמא לבוגרת נטלה טענת דם שותת הוא משחז"ל אצל ביום ההוא יגדל המספד וכו' האי הספדא מאי א"ד על משיח שנהרג וא"ד על יצה"ר שנהרג ולכן דם זה מתבטל לא נשאר רק טענת הדוחק ולכן אין בן דוד בא עד שתכלה פרוטה מן הכיס שנאמר ואת עם עני תושיע ולכן טוב לכוין בשעה ששוחט זה התרנגול שהוא רמז תמורת הבן יקיר אפרים משיח צדקנו פדיון נפשו ויתן אותו לעניים או מעות כי כן בצדקה תכונני ומקרב הגאולה שנאמר עשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא ונהפוך הוא אותו המספד על יצר הרע שנהרג הוא שרה של רומי כמש"ה מאשר יקרת בעיני וכו' ואתן אדם תחתך (ישעיה מג) מדבר במשיח שנאמר הבן יקיר לי אפרים מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך לכן ואתן אדם תחתך אל תקרי אדם אלא אדום כמשחז"ל ר"ל כי הפשט לא יופשט שהוא אדם בליעל ומי הוא זה שרה של אדום הוא משחז"ל שלשה טעיות שרה של אדום טועה אחת שיחשוב כי בצר במדבר הוא בצרה וכו' והקב"ה מביא אותו ושוחטו שנאמר כי זבח לה' בבצרה וטבח גדול בארץ אדום ועוד ירמוז לסוד גדול מש"ה דרך גבר בעלמא ולפי שהכהן מצווה והוא אשה בבתוליה יקח קודם שתבגור על כונה זו ולכן כאשר מתעורר הכהן איש החסד אאע"ה שאמר מחוט ועד שרוך נעל ונאמר וישכם אברהם בבקר להמשיך חוט של חסד על אסתר כמו שאחז"ל ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה ולפי כי באותה שעה אשה מספרת עם בעלה ובא אליה מלך גדול וסבב אותה אליו לאותה עיר קטנה ומצא בה איש מסכן חכם הוא יוסף הצדיק שנאמר אין נבון וחכם כמוך והוא אשה בבתוליה יקח כד"א לגבר אשר דרכו נסתרה הוא אסתר בת דודו והמשכיל יבין ולכן אשרי כל המחזיק במנהג זה אשרי כל חוכי לו: