אור ברסלב

מקור חיים - ג (טור ברקת חלק ג)· רבי חיים הכהן מארם צובה

סימן תקפד

סימן תקפג

[א] פרק בתרא דר"ה ז"ל אמר ר' אבהו אמרו מ"ה לפני הקב"ה מפני מה אין אומרים ישראל לפניך שירה לא בר"ה ולא ביוה"ך אמר להם אפשר אני יושב על כסא דיו וספרי חיים וספרי מתים לפני נפתחין וישראל יאמרו שירה עכ"ל בלי ספק כי המשכיל ישאל כי יחם לבבו מה זו שאלה ששואלין מ"ה מפני מה אין אומרים שירה וכי הוא דבר חיוב מו התורה שעוברים עליו כדי לומר כך לפניו יתברך ומה איכפת להם ומה זו תשובה שאמר הקב"ה אפשר אני יושב על כסא דין וכו' אם מפני טענה זו יש מקום לחייב לומר הלל שנאמר חסד ומשפט אשירה ושנינו חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה ועוד דקדוקים אחרים אין זה מקומם ואחשבה כי משתי סיבות מ"ה שואלים כך והם זו הפך מזו ראשונה אחת היא מפני כי ביום ר"ה נאמר ויבאו בני האלהים להתיצב על ה' ואיתא בזוהר כיותחלה שואלים על כבוד שמו יתברך מי הוא שגורם חילול ה' למטה ח"ו ולכן מ"ה אותם המקטרגים המעותדים על טענה זו הם האומרים מפני מה אין אומרים הלל כלו' חילול ה' יש בדבר דאלו בשאר המועדות אומרים שירה על הניסים ועל הפורקן וביום זה מפני שאתה עושה בהם דיו אין אומרים שירה וכנגד כת השנית שהם מימינו הם שואלים מה ראו על ככה שאין אומרים ישראל שירה לפניך מאחר שנאמר תנו עוז לאלהים ואיתא בזוהר פרשת שמות דף י"ח וז"ל וכשפותחין החיים שירה מוסיפין העליונים כח לדעת ולהשיג ולהכיר מה שלא השיגו שמים וארץ מוסיפין כח בהאי שירה וכו' ולכן להיות שיש להם הנאה בזה לכן אומרים למה אין אומרים ישראל שירה ומשיב הקב"ה תשובה השוה לשני הצדדים אפשר אני יושב על כסא דיו וכו' כלו' גם עתה כדבריכם כן הוא אפשר אני יושב על כסא דין וכו' והם אומרים לפני השירה דמשמע שהם מקלסים אותי כדי שאעבור על חטאתם דמשמע שאני מקבל מהם שוחד חלילה ואמנם איתא בזוהר ביומא דר"ה טוען המקטרג לפני הקב"ה על עונות ישראל והולך להביא עליהם עדים ובא השמש להעיד עליהם אח"כ הולך המקטרג להביא הירח להעיד ואז הירח מתכסא שנאמר בכסא ליום חגנו היכן מתכסים מקום שאמרו חז"ל במופלא ממך וכו' ולכן המלאכים שיודעים כמה מעלות טובות למקום עלינו ביום הזה ומעשה שהיה שנתכסה הירח ולכן לא מצא המקטרג מקום לקיים טענותיו וניצולו ישראל לכן יאמרו נא מפני מה מה אין אומרים ישראל שירה לפניך ביום זה שעשית עמהם טובה הגדולה הזאת ולכן משיב הקב"ה כי אדרבא מפני טענה זו אין לומר אפשר אני עומד על כסא דין וכו' כדי שיבין המקטרג ויאמר שאני נושא פנים לישראל ועיקר הדבר יובן משחז"ל בעשרה מיני זמר נאמר ספר זה באשרי וכו' גדול שבכולה הללויה שהוא כולל שיר ושבח כאחד דהיינו כמאן דאמר הללו לחוד יה לחוד וכבר נתבאר למעלה כי מלת הלל הוא ס"ה בגי' והוא בגי' אדנ"י והרצון ללמד כי אנו משבחים לשם זה שהוא בשם י"ה כדאיתא בזוהר פ' ויקהל דף רט"ו וז"ל וכד סיהרא אתרשימת באשלמותא חדא בינייהו אקרי בחמשה עשר דהא ה' אתחברת ואתחקקת בינייהו ורזא דא י"ה איהי ברזא דאת ה' כמלקדמין עכ"ל וכן איתא פ' במדבר א"כ כאשר נאמר הלל משמע שהיא באשלמותא ונוסף עוד שהוא בסוד יה שהם חיבור איש ואשה ועלימו חטוף שלימו' י"ג מדות של רחמים שרמוזים. אצל מן המצר קראתי יה כדאיתא באדרא רבה ולכן אמר ה' אפשר אני יושב על כסא דין וכו' איך יאמר נא ישראל שירה ואינו כן:

מה טוב לאדם להרהר במה שאמר בראש השנה שלשה ספרים נפתחין בר"ה אחד של צדיקים גמורים ואחד של רשעים ואחד של בנוניים וכו', ובזוהר פרשת אמור דף ק' ז"ל ת"ח לקבל דא ג' ספרין פתיחין וכמה רחמין מתערין ודינין קשיין אתכפיין ועאלין לדוכתייהו כך הוא לתתא וכו' אלין אינון רשעים גמורים דאינון דינין קשיין אתכפיין ואתעברו מעלמא וכו' ויהיה זהיר לומר בריך שמיה דמאריה עלמא כנזכר בשבת כדאיתא פ' תרומה ולפי כי בספר זה נחתמים לחיים טוב לקרא בס"ת בר"ה וליתן צדקה מוציאין שני ספרים אחז"ל רצה הקב"ה לתת התורה לא"ה שנאמר זה ספר תולדות אדם ולפי שחטא ויאמר לאדם וכו' ולכן קורין ענין שרה שהביאה חיים לבעלה כמשחז"ל ולכל העולם הנפש אשר עשו בחרן וכן חוה והבן:

[ב] מוציאין ב' ספרים הנה חז"ל אמרו הני חמש דר"ה כנגד ה' מרואי פני המלך והענין כי הנה התורה נאמר בה עץ חיים היא ואחז"ל עץ החיים מהלך חמש מאות שנה וכבר נודע אצלינו כי אין קדושה פחותה מעשרה ולכן ה' כל אחד כולל עשרה בחינות הרי הם נ' ולפי כי משה זכה לתורה לכן נתנו לו נ' שערי בינה ואם הוא בשבת קורים ז' לפי כי על האחת ז' הם רואי פני המלך אמנם היותר מובחרים מן הז' הם ה' כמו שפירש רש"י ז"ל וזה הענין מדוקדק בלשון עצמו לפי כי שם נאמר במגילה פרק הקורא עומד וז"ל הני ה' כנגד ה' מרואי פני המלך הני ז' כנגד ז' רואי פני המלך שראוי לומר מה נשתנה דאלו בתחלה הוא אמר מרואי באות מם לא כך אח"כ הוא אומר אלא רואי פני המלך אלא כי לשון התלמוד מוכח כי הם ז' רואי פני המלך אבל ה' אלו שאמרו הם מרואי מכלל אותם ז' פני רואי המלך ולכן מפני כל הז' הם מכלל רואי פני המלך קורין בספר ראשון אמנם המפטיר קורא בספר שני בפ' פנחס וסוד הדבר בדרך קצרה כי הנה אנה העולים הם כנגד המדות עליונות אמנם המפטיר אפשר שהוא הנער מט"ט אמנם מ"מ נותנים לו אצעדה בתורה הוא סוד מ"ש בזוהר פרשת אחרי מות דף ס"ד. וז"ל כדין עד דאתי צפרא קם ההוא נער ויניק משדי אמיה לדכאה להו ועאל לשמשא וכו' ולכן מנהגן של ישראל תורה שנוהגין להפטיר הקטנים אמנם גם אם המפטיר גדול הוא בסוד ונער קטון נוהג בם ואחר שקורא חנק בתורה מפטיר בנביא לפי כי שם הוא סוד הנבואה רק שנמשך מלמעלה:

[ג] בני אדם החבושים וכו' אין מביאים אצלם ס"ת שהרי אפי' בזמן שמוציאין ס"ת לרחוב היה לצורך רבים ועכ"ז בצום ובשק כמו ששנינו ונותנין אפר מקנה בראש הנשיא ובראש אב ב"ד וכו' ולכן אין לומר דאדם חשוב מוליכין ס"ת אצלו מפני שהתורה מתעלה בו כדאיתא בירושלמי ואיתא בזוהר פ' אחרי מות דף ע"א. על ענין שנ הוצאת ס"ת דבר גדול ע"ש ולבסוף שם נאמר ז"ל אמר ר' יהודה בני בבל מסתפי ולא קא עבדי אפילו מבי כנישתא לבי כנישתא כ"ש האי:

[ד] מנין בין קריאת התורה לתקיעת שופר כדי שלא להפסיק בין התקיעות כ"ש הס שלא לדבר כלל בשום ענין דהוי הפסקה:

תוכן העניינים

מקור חיים - ג (טור ברקת חלק ג)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה