אור ברסלב

מקור חיים - ג (טור ברקת חלק ב)· רבי חיים הכהן מארם צובה

סימן תקכט

סימן תקכח

[א] שמענה ואתה דע לך שאילולי היה צורך בענין האכילה לא צוה הקדוש ברוך הוא לאדם ואמר מכל עץ הגן אכל תאכל אם הרצון על צווי עץ הדעת בלבד כך היל"ל ויצו ה' לאמר עץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו ובודאי הוא כי צריך לאכול מכל עץ הגן אלא כי בא האכילה בציווי ולא עוד אלא כי כפל עליו ואמר אכל תאכל ולכן נמי בא הצווי לענג יום טוב ולכן צריך לחלקו חציו לבית המדרש וחציו לאכילה ושתיה ולפי כי האדם היה סיבה שנתקללה האדמה בעבורו ולכן על ידי מה שהוא אוכל ממנה גם מן הבשר שהוא גידולי קערק אז נתקן הקללה והעון הקודם ולפי שאדם כאשר היה מסיב בגן עדן היו מלאכי השרת צולין לו בשר גם מצננין לו יין לכן נצטוינו ביום טוב על אכילה ושתיה בשר ויין ובשכר זאת נמי הקב"ה עתיד לעשות סעודה לצדיקים לעתיד בבשר בהמות בהררי אלף ועוף זיז שדי ולויתן דג טהור ויין המשומר בענביו מששת ימי בראשית וכן נמי יעשה לנשמות לכל א' מישראל בגן עדן כנודע מן הזוהר פרשת תרומה דף קכ"ד. וזה לשונו פתורא דבר נש זכי ליה לעלמא דאתי וזכי ליה למזונא דהאי עלמא וזכי לי' לאשתמודעא לטב לקמיה עתיק יומין וזכי ליה לאתוספא חילא ורבו באתר דאצטריך וכו' וברור הדבר מכמה מקומות מחכמים זכרונם לברכה על שולחן של צדיקים בגן עדן ולכן אל יצמצם בהוצאת יום טוב לטוב לו ולנשמתו וצריך לכבדו ולענגו כענין האורח הבא אליו כדאיתא בזוהר ההוא אושפיזא עילאה וחייב לבצוע על ב' ככרות להודיע כי כדרך שנותן לנו הקדוש ברוך הוא לחם מן השמים במדבר כך יחזור ויתן לנשמות בג"ע ויחזור ויתן מן לזמן הגאולה כימי צאתך מארץ מצרים כמשחז"ל בפ' לא ירעבו מן המן ולא יצמאו מן הבאר ולא יכם שרב ושמש מענני כבוד ולקבוע כל סעודה על היין כי כן נתן יתן הקב"ה לישראל יין המשומר לעתיד ובגדי י"ט יהיו חשובים משל שבת להעיר לבו שיעשה לו חלוקא דרבנן לא ראי זה כראי זה וכדאיתא במדרש קהלת אצל וזרח השמש וכמו שעתיד הקב"ה לחדש שניהם של צדיקים כך מחדש בגדיהם לא של היום לובש למחר וכו' ולא נהגו לעשות בו סעודה שלישית רק בשבת בלבד כדאיתא בזוהר:

[ב] חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד לקיים עבדו את ה' בשמחה כי הנה כך יזכה לעתיד ביום שנאמר אחזה רעדה חנפים יהיה שמח שנאמר וגילו ברעדה כמשחז"ל כיצד משמחן הקטנים וכו' גם שיקנה להם בגדים לא יפסיד והנשים קונה להם בגדים ותכשיטים כפי ממונו אמנם חז"ל אמרו יותר ממה שיש לו כך אחז"ל המכבדה יותר מגופו לפי כי עיניהם תלויות אליו והוא עיניו תלויות במי שאמר והיה העולם וחייב להאכיל וכו':

[ג] אדם אוכל ושותה לא אמרו אלא במי שמעשיו בדרך הזדמן ולא ידע שבעה אמנם מי שמעשיו לש"ש מעולם לא יבא לידי תקלה ולא לידי קלות ראש וניבול פה ושחוק ולא היתול:

[ד] חייבים ב"ד להעמיד שוטרים ברגלים וכו' מזה מתחייב האדם להעמיד על עצמו שוטרים שנאמר שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך המינים והאזנים וכיוצא אשר ה' אלהיך נותן לך ואח"כ ושפטו את העם משפט צדק קשט עצמך ואח"כ קשט אחרי' וכל שעסקו עם הנשים קרוב אל החטא וכל הסובא יין קרוב לחטא ולכן יעסוק האדם בדבר שאין בו ספק הוא עסק התורה אם מחדש בה איזה ענין להיות משמח אלהי' ואנשי' כדאיתא בזוהר פ' שלח לך וז"ל כיון דסלקין כלהון נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב"ה שאיל לכלהו מאי חידושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא זכאה איהו מאן דחידושא דאורייתא אמרה קמיה כמה חדוה עביד קב"ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חידושא דאוריי' דאמרת נשמתא דא דפלוני וכלהו מוקמי מלה בתרי מתיבתי אינון לתתא וקב"ה לעילא חתים לההוא מלה וכו' כל פמליא דלעילא צייתין ההוא מלה וחיות הקדש מתרבין בגדפין ומתלבשן בגדפין עכ"ל ולכן מה טוב לאדם לחדש ד"ת או לשמוע ד"ת מחדש או לקרות לשמח הקב"ה ופמליא דיליה. עוד אני מדבר בענין דין זה מצות י"ט לחלקו חציו להקב"ה וכו' להודיע מה מעשה האיש הישראלי גורם כי ידע נאמנה כי בכל אשר יעשה האדם בי"ט נחלק לשנים חציו הולך לבית המדרש היינו בית המקדש ע"ד משחז"ל עתידים בתי מדרשות שיקבעו בא"י וזה יהיה בבית המקדש שלכן נאמר אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום הם הימים טובים שנים הם להמשיך אותם על שני דלתות בסוד החדר והפרוזדור מה כתיב תמן כי מוצאי מצא חיים היינו מצא אשה מצא טוב ויפק המדה הנקראת רצון מה' שהיתה מסותרת בסוד נוצר עתה מתגלה ונעשה רצון והחציו לאכילה ושתיה לקיים מש"ה אכלו רעים לעילא שתו ושכרו דודים לתתא ואל יצמצם בהוצאת י"ט כי לכן לא ימצא צמצום למעלה מצד הדין אלא הכל בהרחבה שנאמר ברחובות תתן קולה וצריך לכבדו ולענגו שנא' ממגד גרש ירחים ואומר והתענג על ה' וחייב לבצוע על ב' ככרות הם סוד שני ווין כדאיתא בזוהר לחבר אתם עם הכלה הלחם אשר הוא אוכל ולקבוע כל סעודה על היין משם הוא נמשך כל השפע בסוד שתו ושכרו דודים ובגדי י"ט יהיו יותר טובים משל שבת אמנם בתיקונים שם נאמר ובשבת אפשיט לבושין דחול דיצירה ואתלבש בלבושין דבריאה ושם נאמר שבת וי"ט שניהם כאחת ואין עושים סעודה שלישית שהרי אין מתגלה ע"ק כמו בשבת שנאמר בו ג"פ היום:

חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד כלומר יותר על שאר הימים אמנם לעולם מדת העצבות והדאגה מגונים והם מס"א כדאיתא בזוהר הוא ואשתו ובניו וכל הנלוים אליו לפי כי כן הוא למעלה קדש עילאה זמינת לכל כתרי מלכא דשמא קדישא אתקרי בהו כיצד משמחן הקטנים שהם סוד בניך לימודי ה' נותן להם קליות ואגוזים שהם מיני מגדים ממגד תבואות שמש שנאמר ורב שלום בניך והנשים קונה להם בגדים ותכשיטין הוא מ"ש בזוהר פ' בלק דף ר"ט. ז"ל תאנא מסטרא דאמא כד איהי מתעטרא נפקין בעטרהא אלף ות"ק סטרי גליפין בתכשיטהא וכו' לבתר אתהדר עטרא ומעטרא ליה אימא עילאה בההוא עטרא ופרישת עליה על מטרוניתא לבושי יקר בההיא עטרא כדין קלא אשתמע בכלהו עלמין צאינה וראינה וכו' וחייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה כדאיתא בזוהר פרשת ויצא דף קס"ד. וזה לשונו קרבנא דקב"ה בכל יומא בגין למיזן עלמא ולמיהב סיפוקא לעילא ותתא דהא באתערותא דלתתא אתער לעילא ובדא מסתפקין כל חד וחד כדקא יאות את קרבני לחמי הה"ד אכלתי יערי עם דבשי וכו' לאשי הה"ד אכלו רעים וכו' ומה קדוש ברוך הוא פקיד לאתערא מזונא לעילא בגין לאתערא מזונא לתתא מאן דיהיב מזונא לקיימא נפשא עאכ"ו דקדוש ברוך הוא יתער מזונא דלעילא ויתברך עלמא בגיניה עכ"ל הנה מבואר כי לכן יתכוין המאכיל לעניים ולכל אלו הנזכרים וכן נמי לכל המדות עליונות כי יש נקרא עניים הנצחים ובחינת גר ובחינת יוסף שהוא יתום מאם ואלמנתו של מלך אברהם אמר גר ותושב אנכי משה רבינו עליו השלום אמר גר הייתי וכו': אדם אוכל ושותה ושמח ברגל לא ימשוך ביין כי כן אדם העליון אינו מרבה ביין שהוא בחינת דין כדי שיהיה האדם שלם בעבודת היוצר ובדבריו והיו בכונה נכונה לעשות פרי למעלה בדוגמא שלו אמנם ההוללות והסכלות הוא מכוון לסטרא אחרא שהוא זקן וכסיל ולכן חייבים ב"ד להעמיד שוטרים כדאיתא בזוהר פרשת שופטים דף רע"ה. וזה לשונו בפיקודא דא מני שופטים ושוטרים כי אלהים שופט וכו' ושם נאמר על ענין שם הקב"ה ולכן החי יתן אל לבו כי יש אלהים שופטים בארץ ויזהר מלהוציא דבר מפיו כי אין דבר נעלם מן המלך יתברך שמו כדי שיהיו כל העדה כלם קדושים ובשכר השמחה של מצוה מתקיים בנו מקרא שכתוב כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון רנה "יפצחו "ההרים "ועצי "השדה ימחאו כף כל הכתוב לחיים:

תמו הלכות יום טוב:

תוכן העניינים

מקור חיים - ג (טור ברקת חלק ב)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה