אור ברסלב

מקור חיים - ג (טור ברקת חלק ב)· רבי חיים הכהן מארם צובה

סימן תקכד

סימן תקכג

[א] לא נעלם מעין כל יודע כי אשר אנחנו טמועים בבור גלות זה הוא השורש מחטא א"ה וחזרנו על עון שלו כמשחז"ל בפ' והמה כאדם עברו ברית וסיפיה דקרא שם בגדו כי להגיד דבר חדש כי אין זה להם ראשונה שהם דוגמא לא"ה ואין עוד אלא תדע כי אלו הם בני האדם החוטאים בהיות שם בגוף א"ה בגדו כי אשר חז"ל הגידו בפ' איפה הייתי ביסדי ארץ איפה שלך היכן היתה בגוף א"ה ולכן דע כי באמת שם בגוף א"ה בגדו כי אשר חז"ל אמרו א"ה מין היה הנה אלה הם אשר נמצא בהם חוסר האמונה ולכן הוא אומר אין תולין על גב אילן כי כדי לתקן אותו חטא של א"ה כי אכל מעץ הדעת וחוה נגעה בו ודחפה ס"מ על האילן ולכן לתקן כל זה אין עולין על גב אילן וכי תימא מה נשתנה להיות איסור זה בי"ט ושבת תדע כי כן בריאת האדם היה בי"ט של ר"ה וסמוך לו יום השבת ולכן הוקצה זה בשבת וי"ט ולא רוכבין על גב בהמה לפי כי כן נמי ישראל שבו על עון אבותם כאמור במעשה העגל עשו מעשה בהמה וכן אחז"ל אין אדם שולטים בו החיות אלא א"כ נהפך צורתו כבהמה שנאמר נמשל כבהמות נדמו והוא כונת הפ' אצלי וימירו את כבודם ישראל צלם דמות תבניתם בתבנית שור ולכן נמי אין רוכבין על גב בהמה ואין שטין על פני המים כדי שהחי יתן אל לבו מעש' שהיה ויזר על פני המים וכל שאר הדברים שהם מורים על עון שנאמר וגם אני אכה כפי אל כפי ולכן ולא מטפחין ושם נאמר בן אדם וגו' לכן ספוק אל ירך ולכן נמי ולא מספקין וכן נמי כל הדברים אחרים שמורים על שבתחילה נאמר ויביאה אל האדם ואח"כ דן אותו בשילוחין ובגירושין ולכן כל הדברים יגעים וכן נמי עניינים של שמחה נמנעים כי מה שמחה שייך בעולם מאחר כי נמצא ייסורין ואחריו אל המתים ולכן נמי שכיב מרע דתקיף ליה עלמא טובא שרי לגרש אפילו בשבת כי כן נמי מעשה שהיה לאחר שגזר מיתה על האדם גזר עליו גירושין שנא' ויגרש את האדם נמצא כי ע"י רמזים הללו יזכרו כל אחד עקב דבר נמצא בו דוגמא לאלה הדברים או אחת מהנה וישוב אל ה' וירחמהו ומביא טובה על כל העולם:

הנה נתבאר למעלה כי חכמת שלמה אזמינת לכל חילהא לאעטרא יתהון ולמיעל לון תחות גדפהא ולכן יאמר אין עולין על גב אילן לפי כי מדה זו היא סוד עץ הדעת שלא תאמר הנה המזומנים הללו הם עולים יותר למעלה בערך הזימון העליון של קדש עילאה שהוא מזמין לכל כתרי מלכא ועולים לשם לכן הוא אמר אין עולים על גב אילן הוא עץ הדעת חכמת שלמה אמנם למטה ממנה הם עולים והיא מעטרא יתהון כאמור וכן נמי אין רוכבים על גב בהמה להודיע כי כן נמי היא בסוד פרה אדומה דכתיב בה אשר לא עלה עליה עול ולא שטין על פני המים כי הנה המדה זו עליה נאמר מעין גנים באר מים חיים כי נמצא בה שתי בחינות אחת היא בסוד מעין ואחת בסוד באר והנה בחינת מעין נעשה בסוד נהר שלכן הוא משקה הגנים כדאיתא בזוהר פרשת פנחס חמש גנים אית ליה לקב"ה ומעיינא חד עלוויהו דקא משקי לון ולכן יאמר ואין שטין על פני המים רמז למים אלו של המעין כי הוא המשקה אותם אבל הם אין שטין על פני המים ולא מספקין להכות כף על ירך שהוא מורה ענין דין וכן נמי ולא מטפחין להכות כף אל כף כי הנה לטובה נאמר כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת דהיינו שהוא מורה על האחדות אמנם כשמכה כף אל כף הוא מורה בחינת דין ואסור ולא מרקדין מאחר שהקדושה עלתה למעלה מה שייך ענין דילוג ולא דנין מטעם שאין ראוי להמשיך בחינת דין אלא רחמים ולא מקדשין ולא כונסים שהרי כבר נעשה למעלה כל אלו הדברים ואין צריך התעוררות מן התחתונים ולא מיבמים כי זה לא נעשה עתה למעלה בסוד כי ישבו אחים יחדיו ומת אחד מהם כי שני האחים הם שבת אחים גם יחד ולא מגרשין דהא זה הענין הוא עשה פגם דאפי' חול כשאדם מגרש נפיק קלא ואמר איזה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה ולא חולצין כי זה הענין הוא בסוד מט"ט חלוץ הנעל שהיה תופר מנעלים כמבואר במקומו לא מקדישין וכו' רל כבר נעשה ולכן האדם בערב שבת לעת ערב הוא אומר עשרתן ערבתן הפרשתם תרומה ומעשר להגיד כי כל זה כבר נעשה למעלה:

[ב] שכיב מרע דתקיף ליה עלמא טובא הנה בענין הגירושין כבר נאמר איזה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה ולכן גם שהחולה מגרש אינו עושה פגם למעלה שהרי אינו שייך ענין פגם אלא כאשר האדם יעשה לרצונו הדבר הזה דאי לא תימא הכי מה תענה בענין הגירושין שהוא מצוה אמנם עיקר מצות גירושין הוא כי מצא בה ערות דבר כי אז הוא רומז כי הגירושין הוא בסוד אשה רעה צרעת לבעלה מאי תקנתיה יגרשנה ויתרפא:

תוכן העניינים

מקור חיים - ג (טור ברקת חלק ב)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה