מקור חיים - ג (טור ברקת חלק א)· רבי חיים הכהן מארם צובה
סימן תצד
[א] יש טוב טעם למה אנו קוראים לחג זה חג השבועות הוא משאחז"ל כי נשבע הקב"ה לישראל שאינו ממיר אותם להם נשבעו לו שאין ממירים אותו ובילקוט וישם באגנות וכו' הן נשבעו לו שנאמר לעברך בברית ה' אלהיך ובאלתו והוא נשבע להם שנאמר ואשבע לך ואבא בברית עמך ולפי כי שבועות אלו היו קודם מ"ת לכן לזכר זה הוא נקרא חג השבועות ולא לאותו הדור בלבד היה ענין זאת השבועה אלא לכל הדורות הבאים עד סוף העולם שנאמר כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום ואת אשר איננו פה עמנו היום ועוד יש טעם בזה מ"ש בזוהר פ' אמור דף צ"ו וז"ל פקודא בתר דא למעבד חג שבועות דכתיב ועשית חג שבועות לה' אלהיך שבועות על דעאלו ישראל לרזא דחמשין יומין דאינון שבעה שבועות וקרבנא דעומר אתבטל יצר הרע דערקת מאשת חיל וכד תמן לא אתקריב מתדבקי ישראל בקב"ה ומתבטל מעילא ומתתא ובג"כ אקרי כגוונא דא עצרת דאיתא בי' ביטול יצה"ר ועל דא לא כתיב בי' חטאת כשאר זמנין דכתיב בהו חטאת לה' וכדין כל נהורין אתכנשו לאשת חיל ובג"כ עצרת שבועות ולא כתיב כמה אינון אלא בכל אתר דאתמר סתם שמא גרים דאינון מן שבע וכתיב שבעה שבועת תספור לך אמאי כתיב שבועות בלחודוי אלא הכי איצטריך שבועו' סתם לאכללא עילא ותתא דהא בכל אתר דאלין מתערין אלין אוף הכי מתערי עמהון וכו' נמצינו למדים כי שם שבועות הוא מורה על שלימות הנמצא ביום זה בכל המדרגו' שהם שבע' שבעה ולענין סוד התפל' מתבא' ממה שאמר בזוהר פ' פנחס דף רנ"ה. וז"ל וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' אתון אינון בכורים דשכינתא ובעובדין דילכון איהו אתחדשת וכו' קמיה קב"ה ובגין דא והקרבתם מנחה חדשה לה' בצלותין דאינון באתר דקרבנין באן קרבנין דצלותין איהי מתחדשת בשבועותיכם דהיינו שבועות דביה מתן תורה ואתקרי חמשים יום לעומר וביה שבעה שבועות מסטרא דההוא דאתמר ביה שבע ביום הללתיך ואיהי מלכות כלה כלילא משבעה ספיראן כלילא בבינה דאיהי אתפשטת בחמש ספיראן לחמשין יסוד כל כלול מאלין חמשין כל"ה ר"ל ה' כלילא מחמשים כולהו נבלעים בגו חמשים חכמה דאיהי יו"ד עילאה מובלעת בגו חמשין ה' זמנין עשר ה' בינה י' חכמה עשר זמנין ה' היינו חמשין בחושבן כ"ל ובחושבן י"ם ואיהי ים התורה מקורא דילה כתר דלית ליה סוף שאר ספירן אתקריאו על שמה שבעת ימים וכו' ואיתא בזוהר פרשת אמור דף צ"ז. וז"ל ומאן דמטי טהור להאי יומא וחושבנא לא אתאביד מניה כד מטי להאי ליליא לבעי ליה למלעי באורייתא ולאתחברא בה ולנטרא דכיו עילאה דמטי עליה בההוא ליליא ואתדכי ואוליפנא דאורייתא דבעי ליה למלעי בהאי ליליא בגין דיתדכון כחדא ממבועא דנחלא עמיקא לבתר בהאי יומא ליתי תורה שבכתב ויתחבר בהו וישתכחון כחדא בזווגא חד לעילא כדין מכרזי עליה ואמרי ואני זאת בריתי וכו' ועל דא חסידי קדמאי לא הוו ניימי בהאי ליליא והוו לעאן באורוייתא ואמרי ניתי לאחסנא ירותא קדישא לן ולבנן בתרין עלמין וכו' והנה כמה תועלת ימצא למי שאינו יישן ליל שבועות והוא עוסק בתורה כל הלילה עד אור הבקר זה יצא ראשנה כי הוא מתקן את נפשו מאיזה חטאת האדם כי אדם אין צדיק בארץ אשר לא יחטא ומאחר כי אינו יישן אינו שולט עליו סטרא אחרא השורה בכל לילה על האדם ומטמא את ידיו ועוד כי לכן הוא גורם זווג עליון כנזכר בזוהר פרשת אמור במאמר הנזכר דף צ"ח. וז"ל והוא ליליא כנסת ישראל אתעטרת עלייהו ואתיית לאזדוונא ביה במלכא ותרווייהו מעטרי על רישייהו דאינון דזכאן להכי ר"ש הכי אמר בשעתא דמתכנפי חברייא בהאי ליליא לגבה ניתי לתקנא תכשיטי כלה בגין דתשתכח למחר בתכשיטהא ותיקונהא לגבי מלכא כדקא יאות זכאה חולקהון דחברייא כד יתבע מלכא למטרוניתא מאן תקין תכשיטהא ואנהיר עטרהא ושוי תיקונהא ולית לך בעלמא מאן דידע לתקנא תכשיטי כלה אלא חברייא זכאה חולקהון בעלמא דין ובעלמא דאתי ת"ח חברייא מתקני בהאי ליליא תכשיטהא לכלה ומעטרי לה בעטרהא לגבי מלכא ומאן מתקן ליה למלכא בהאי ליליא לאשתכחא בה בכלה לאזדווגא במטרוניתא נהרא קדישא עמיקא דכל נהרין אימא עילאה הה"ד צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה וגו' לבתר דאתקינת ליה למלכא אעטרת ליה אתיית לדכאה למטרוניתא ולאינן דמשתכחי גבה למלכא דהוה ליה בר יחידאי וכו' לבתר עאלת לבי כלה חמאת עולמתהא דקא מתקני עטרהא ולבושהא ותכשיטהא לתקנא לה אמרה לון הא אתקינית בי טבילה אתר דמיין נבעין דעמי לבתר תקינו לה לתכשיטהא אלבישו לה לבושהא אעטרו לה בעטרהא למח' כד ייתי ברי לאזדווגא במטרוניתא יתקין היכלא לכולהו וישתכח מדוריה בהו כחדא כך מלכא קדישא ומטרוניתא וחברייא מדוריהון כחדא ולא מתפרשאן לעלמין הה"ד ה' מי יגור באהלך וכו' הולך תמים ופועל צדק מאן הוא אלא אלין אינון דמתקנין למטרוניתא בתכשיטהא בלבושהא בעטרהא וכל חד פועל צדק אקרי עכ"ל והנה מבואר מן המאמר שהלומד בתורה ליל חג השבועות הוא גורם יחוד העליון ואמנם התורה שצריך ללמוד מתחילת הלילה עד חצות תורה נביאים וכתובים כנזכר בזוהר והיינו ג"פ ראשונים וג"פ אחרונים והכל מבואר בדברי מורי הרב האלהיי זלה"ה וכל זה לתקן החתן אמנם לתיקון המטרונא שהוא מחצות עד הבקר צריך ללמוד בתורה שבע"פ ולא במשנה שהיא השפחה כנודע גם זה מבואר פרשת אמור דף צ"ח. וז"ל בשבועות להקריב שתי הלחם וכו' דהאי איהו נהמא דאורייתא דאתמר ביה לכו לחמו בלחמי ה"א מן המוציא לחם מן הארץ והאי איהו מאכל אדם דאיהו יו"ד ה"א וא"ו ה"א זאת התורה אדם עומר שעורים מאכל בעירן דאינון חיות הקדש דמנהון צריך לקרבא הה"ד מן הבהמה אלים מנגחים במתניתין באלין פשטין מן הבקר פרים מנגחין במתניתין בתוקפא יתיר וכו' אדם אתם מארי קבלה ומארי מדות אינון מסטרא דאלנא דחיי שאר עמא דאלנא דטוב ורע איסור והיתר ובגין דאמן הבהמה מאכל דילהון עומר לחם שעורים וימד ו' שעורים וישת עליה אורייתא דבעל פה בששה סדרי משנה אבל אלין דאילנא דחיי דאינון אדם אורייתא דילהון נהמא דקב"ה הה"ד לכו לחמו בלחמי דהיינו שתי הלחם וכו' ועוד מפורש הדבר בזוהר פרשת בראשית דף ח'. וז"ל ר"ש הוה יתיב ולעי באורייתא בליליא דכלה אתחברת בבעלה דתנינן כל אינון חברייא דבני היכלא דכלה אצטריכו בההוא ליליא דכלה אזדמנת למהוי ליומא אחרא גו חופה בבעלה למהוי עמה כל ההוא ליליא למחדי עמה בתיקונא דאיהי אתתקנת למלעי באוריי' מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים ובדרשות דקראי וברזי דאורייתא בגין דאלין אינון תיקונין דילה ותכשיטהא ואיהי ועולמהא עאלת וקיימת על רישיהון ואתתקנת בהו וחדאת בהו כל ההוא ליליא וליומא אחרא לא עאלת לחופה אלא בהדייהו ואלין אינון בני חופתא וכיון דעאלת לחופה קב"ה שאיל עלייהו ומברך לון ומעטר לון בעטרה' דכלה זכאה חולקהון וכו' והנה בפי' אתמר כי צריך לקראת תורה נביאים וכתובים והוא בתחילה כאמור בתחילת הלילה עד חצות ומשם ואילך צריך ללמוד ברזי אורייתא עד אור הבקר וקודם שיאור היום חצי שעה צריך לטבול במים חיים כמ"ש במאמר הנ"ל אמרה לון דא אתקינית בי טבילה אתר דמיין נבעין דעמי וזה הענין צריך ללומדים בתורה באותה הליל' כמ"ש לדכאה למטרונית' ולאינון דמשתכחין עמה ולפי כי המעשה גדול לכן כל א' מהלומדים נקרא פועל צדק כנזכר והשכר שלו גדול ראשונה שנקרא מבני חופתא דמלכא וזאת שנית שזוכה לתורה ולדורותיו כמ"ש ר"ש ניתי לאחסנא ירותת אורייתא לן ולבנן בתרין עלמין כדין מכריזין ואני זאת בריתי וכו' לא ימושו מפיך ומפי זרעך וכו' ועוד נמצא שכר טוב לעוסקים בתורה בלילה זו שהוא בטוח כל השנה כנז' דף ט' ז"ל תיבו ונחדש תיקון דכלה בהאי ליליא דכל מאן דאשתתף בהדא בהאי ליליא יהא נטיר לעילא ותתא ויפוק שתא בשלם עלייהו כתיב חונה מלאך ה' וכו' טעמו וראו כי טוב ה' והנה ממאמר זה ממנו נקח ללמוד כי כל מעשה האיש הישראלי עשה רושם. גדול למעלה ובתיקון כ' ז"ל ובשבועות יפקון בזכותא דמשה דאיהו מתן תורה רחמי וביה כנשר יעיר קנו ירושלם שכינתא בההוא זמנא שופר מהופך אתהפך ממשלה דאומין וישראל דאינון מזרע' דאתמר בי' קטונתי אסתלק בימינא אסתלקו מגלותא בגין דמוליך לימין משה דדרגיה עמודא דאמצעיתא דאיהי שבועות וביה מאריך טרחא קב"ה דאיהו ארך אפים מאריך לבינוניים לקיימא וברחמים גדולים אקבצך וביה יתקין על ידא דההוא דאתייהיב אורייתא על ידוי בשבועות ולכן נקטינן כי הלומד בתורה בלילה זו באמת נקרא פועל צדק עם השכינה ועם ישראל להוציא אותם מגלות החיל הזה ובלי ספק שכרו גדול ולכן ראוי שלא לדבר דברים בטלים ולא יהיה מעלה עשן אפילו כל שהוא כי אז יעשן אף ה' וגורם כיבוי למעשה הטוב ומה גם למעלה הוא הנרצה בתחילת הביאור כי כל ענין מעשה המצות הוא סובב על שלשה אופני קדש זה יצאה ראשונה כי הוא מועיל בנפש האדם שלכן נתן הקב"ה מניין המצות למנין איברי האדם שהתכלית כדי להחיות נשמתו לאור באור החיים ומה גם לזכות לזמן התחייה להחיות גופו שלם בלתי חסרון לא יהיה מכלל מש"ה וחסרון לא יכול להמנות מי שנתחסר באחד מאיבריו לא יוכל לזמן התחייה להחיות גופו שלם בלתי חסרון במחיצת הצדיקים רק הוא בעל מום ולהיות כי בריאת האדם הוא מורכב מכל העולמות כנ"ל בצלם דמות תבניתו ולכן נמי מתחייב כי על ידי מעשיו מתעורר אור העליון הממציא הכל ומאיר לכל ברואיו ומשפיע עליהם וזהו השלימות ע"ד משחז"ל יותר ממה שהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק ולהאיר על כל ברואיו ולהשפיע טובות עליהם בלתי הפסק כדי שיהיו חיים וקיימים שנא' ואתה מחיה את כולם וזהו כענין מ"ש ישמעאל בני ברכני וכו' ומזה מובן כי העושה מצוה כתקנה בכונה טובה עליו נאמר מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך וכו' נגד בני אדם ר"ל כנגד בני אדם חלק א' יתן לעושה שקול כנגד בני אדם ע"ד מ"ש חז"ל כל העולם לא נברא אלא בשביל זה שנא' כי זה כל האדם מאותם ברכות העליונות שנמשכים בעבורו יחולו על ראשו תחילה שנא' ברכות לראש צדיק כנז' בזוהר פרשת עקב ועליהם האדם חיו "יחיה "הגוף "והנשמה "הם יחדיו באור החיים:
תמו הלכות פסח:
סוף הספר