מקור חיים - ג (טור ברקת חלק א)· רבי חיים הכהן מארם צובה
סימן תצב
[א] זה הדין יהיה לאותם המתענים בציבור אבל ליחיד הרוצה להתענות אחר המועד ימים רצופים או שני וחמישי ושני אינו צריך להמתין עד שיעבור ניסן ותשרי שיחיד בכל שעה שירצה להתענות הרשות בידו ואין אומרים לאדם המתן מלעשות תשובה כי לא ידע האדם את עתו אבל לענין המתענים בציבור אין ראוי להם לעשות כן ואיתא בזוהר פ' בהעלותך דף קנ"ב. וז"ל פקודא למעבד פסח שני וכו' אי רזא דפסח רזא דמהימנותא דישראל עאלין בה שלטא בניסן וכדין איהו זמנא לחדווא איך עאלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא אלא כיון דכ"י מתעטרא בעטרהא בניסן לא אעדיאת כתרהא ועטראה מנה ל' יומין וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדווא וכו' הנה מבואר מדברי המאמר כי יש שמחה גדולה למעלה בכל חדש ניסן ומה גם ממנו נקח לחדש תשרי ולכן ראוי לעשות תענית ציבור בו ולא לקראת פרשת ויחל אמנם היחיד כי אין מעשיו מפורסמים והוא עושה תיקון הגם שיתענה בניסן אין עשה העדר למעלה ומתקן נפשו ונרצה לו: