מקור חיים - ג (טור ברקת חלק א)· רבי חיים הכהן מארם צובה
סימן תלה
[א] אל יקשה בעיניך מה שהצריכו חז"ל לעשו' ביעור בתוך המועד או גם לאחר המועד כי אם הטעם הוא מפני שחמץ זה אסור בהנאה ומה בכך אם ימצא חמץ בתוך המועד אז ישלך אותו ומה גם אם ימצא חמץ לאחר הפסח ולמה שנינו לא בדק בי"ד יבדוק בתוך המועד לא בדק בתוך המועד יבדוק לאחר המועד ולמה קנסו חז"ל כל כך דהא גם שנאמר כי חז"ל עשו חיזו לדבריהם כשל תורה מכל מקום הלא דבר הוא ולא על חנם עשו הדבר הזה כי הנה מאחר שהנחנו כי כל דברי חז"ל הם מיוסדי' ע"ד האמת א"כ ראוי לתת טעם לכל מבין הענין הזה שנראה קשה עד מאד מאחר שהנחנו כי ענין הביעור הוא כדי להכניע הקליפה ולהוציא אותה לחוץ א"כ גם כי האיש הזה עבר ולא עשה הביעור הרי כבר נכנע ונתבטל הכח של הקליפ' בליל הפסח שהוא זמן העיקריי של הכנעת הקליפה כאמור א"כ מאי דהוה הוה ומה יועיל עוד כי יעשה ביעור בתוך המועד או לאחר המועד וגם אם נאמר כי בתוך המועד עדיין יש בו משום בל יראה ובל ימצא אמנם הבעור שלאחר המועד מה יש לנו להשיב. ולכן הענין יהיה מתבאר כאשר נחזור להעיר על הקדמה שנתבארה למעלה כי בענין הביעור נמצא שני עיקרים האחד הוא הביעור שהוא כדי לתקן מה שנתעוות מתחלה על ידי מעשה העגל והוא מה שנתעלית אז הקליפה ונכנסה בעולמות העליונים ותיקון השני הוא לצורך האדם הפרטי לכל אחד לתקן מה שקלקל שלכן נאמר תשביתו שאר מבתיכם דהיינו מן הבתים של הפרטים של כל אחד ואחד ונאמר ולא יראה לך שאר בכל גבולך דהיינו על הכלל כנ"ל ולכן כאשר האדם הוא יעשה הביעור ליל י"ד הנה אז הוא מכניע את הקליפ' ומוציא אותה לחוץ של העולמות עליונים כנ"ל ומה גם הוא מועיל לו לעצמו וכאשר חוזר ושונה הביעור יום י"ד ומבטל החמץ בפיו אז נשלמה ההכנעה של סטרא אחרא על כן ירים ראש סטרא דקדושה כאשר קדש היום אשר על כן אנחנו אומרים הלל גמור בבית הכנסת משא"כ בשאר המועדות אמנם אם היחיד הזה עבר ולא עשה ביעור ליל י"ד עדיין הן עוד היום גדול ואפשר לו לתקן הדבר בשני הצדדין האמורים בין לענין הכולל ובין לצורך עצמו מפני כי היום הולך אחר הלילה שנאמר ויהי ערב ויהי בקר יום א' וכמו שבסטרא דקדושה זכר ונקבה אחד הם נקראים אדם שנאמר זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם וסימן לדבר מש"ה הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם כי אחד קראתיו וכמו כן גם את זה לעומת זה עשה ה' בסטרא אחרא כדאיתא פרשת ויצא דף קמ"ח. וז"ל וילך חרנה סטרא דאשת זנונים סטרא דסטרין מגו תוקפא דטיהרא דיצחק נפק מגו דורדייא דחמרא נפק חד נעיצו קטירא כליל דכר ונוקבא וכו' דכורא אקרי סמא"ל נוקביה כלילא בגויה תדיר כמה דאיהו בסטרא דקדושה הכי נמי בסטרא אחרא דכר ונוקבא כלילן דא בדא וכו' ולפי כי העיקר היא הנקבה דסטרא אחרא היא השולטת בלילה כנז' אח"כ לכן צריך להתחיל מליל י"ד אמנם אם לא ביער בלילה הוא יעשה הביעור יום י"ד מטעם כי היום והלילה הם חשובים כאחד כאמור כי כן נוקבא כלילא בגויה כנזכר אמנם אם לא בדק יום י"ד הן אמת כי בליל הפסח שהוא ליל ט"ו הוא נכנע כל סטרא אחרא ומתבטל אבל זה יהיה בענין מה שהוא נוגע אל הכולל שנכנע סטרא אחרא מאליו לענין מה שהוא נוגע לעולמות אמנם ההכנעה שהיא מצד הפרטים כי כל אחד הוא מכניע אותו החלק שלו הנוגע לו מן הבתים אשר נכנס שם סטרא אחרא בעונו אינו נתקן ולכן עדיין ימצא לזה תקנה כי אז בזמן המועד יעשה הביעור אז טוב לו מפני כי הוא מקיים מש"ה תשביתו שאר מבתיכם שהוא מן הבתים של הפרטים שיש בכל העולמות וכיון שכך הוא מועיל לו ראוי עדיין לברך עליו על ביעור חמץ מפני כי כן יש בידו כח מסור עדיין להוציא סטרא אחרא מן הבתים העליונים שהם שלו אמנם אם עבר המועד ולא ביער אז חייב לבער מדברי סופרים שהרי הם עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה כלומר כי הרי נאמר צדיק מושל יראת אלהים אמנם אין לברך מפני כי אין כח זה נמצא לאדם המבער רק מן התורה שלכן יוכל להשליך הקליפה למטה כנ"ל אמנם איך מברך וצונו על ביעור חמץ וה' לא צוה בזמן זה ואין לומר כי וצונו זה הוא ע"ד מה שאנו מברכים תמיד וצונו שהוא מלאו דלא תסור שצונו לשמוע דברי חכמים מאחר כי אדם זה לא שמע דבריהם זה כמה פעמים היה לו לעשות ביעור מדבריהם ולא עשה: