אור ברסלב

מקור חיים - ב (טור פטדה חלק א)· רבי חיים הכהן מארם צובה

סימן רצג

סימן רצב

[א] מאחרין תפלת ערבית כדי להוסיף מחול על הקדש אמנם תכלית הדבר הוא סוד גדול אגיד לך הענין בקיצור כפי האפשר כי לפי שאותם המלכים מתו האמורים בפ' ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום כדאיתא באדרא רבא ובס"ד מלכין קדמאין מיתו וזיוניהון לא אשתכח וארעא אתבטלת לכן כנגד מ"ש וארעא אתבטלת נתוסף נחלת בני גד וראובן בעבר הירדן אף ע"ג שנחרבו חמש ערים של סדום ועמורה וגו' ואברהם התפלל עליהם לפי שנאמר בהבראם בה"א בראם באברהם לא הועיל בתפלתו לפי כי לא נמצא שם י' צדיקים כי לכן היתה השכירה והבן וכנגד מ"ש וזיוניהון לא אשתכח יהי' חלק הצומח יהיה נתקן ע"י לולב ומיניו והדס של הבדלה וכנגד חלק האדם הוא מ"ש בזוהר פרשת משפטים עת אשר שולט האדם באדם לרע לו לההוא טיקלא דעשיקת נשמתין וכנגד הימים היינו תוספת מחול על הקדש בכניסה וביציא' כי הנה בכניסה מתעורר ההוא מדורא דאשא להתגבר על הקדושה כדאיתא פרשת ויקהל ולמה מתעורר לפי כי בזמן הבריאה נבראו המזיקין באותה שעה ולפי שנתגברו מפני העון של עץ הדעת כדאיתא בזוהר לכן לא ברא להם גופות הקב"ה ולכן כאשר מתעורר ההוא מדורא דאשא מסטרא אחרא מתעורר מסטרא דימינא ההוא שלהובא דאשא ומתגבר עליו ומכניסו לנוקבא דתהומא רבא וזה הוא הסיבה שניתוסף מחול על הקדש גם ביציאה כל מה שמתאחרים אין יוצא ההוא מדורא דאשא מנוקבא דתהומא רבא ונמצא שמוסיף מחול על הקדש ולכן אחז"ל הני נשי דלא עבדן במוצאי שבתא עבידתא שפל ונשכר הוא ובלי ספק דתקשי לך מאחר שהרי מדליקין אש ועושים כל הצורך מהו השבח שלהם. אמנם הלא לך לדעת כי הם שלשה מדרגות שבת ויום טוב וחול כי מה הפרש נמצא ביום טוב מן החול כי נאסר בעשית מלאכה. אמנם אינו שוה לשבת לפי שהותר לעשו' מלאכת אוכל נפש והותרה ההבערה וכן הוא הענין בזה דאנו הבערה וכל הצורך אשר תעשה אשה כשרה זו דא לא תברח לפי כי זה יהיה בערך יום טוב כי הותרה הבערה בו ולכן נמי הרשעים אין נכוחים בו ואש של גיהנם אינו כבה וכן נמי הני נשי דלא עבדאן עבידתא במוצאי שבת אע"ג שהוציאו אש דוגמא שחוזר גיהנם וישובו רשעים לשאולה. אמנם שפל ונשכר הוא שהרי הם מוסיפים מחול על הקדש ובזה יהיה מתקיים כך למעלה היינו משחז"ל למלך שהיה לו פרדס נתנו לבנו כשבנו עושה רצונו רואה איזו נטיע' יפה עוקר' ונוטע אותה בפרדס וכבר ביארתי מאמר זה והיינו תכלית התוספת מחול על הקדש ולכן צריך ליזהר מלעשות מלאכה עד שיראו ג' ככבים קטנים ולא יהיו מפוזרים אלא רצופים ואם היה יום המעונן ממתין עד שיצא הספק מלבו וזה הענין אינו לענין צורך הבער' ואוכל נפש רק ענין מלאכה מן הטעם האמור:

[ג] מי שהיה אנוס או כגון שצריך להחשיך על התחום לדבר מצוה יכול להתפלל מפלג המנחה ולמעלה ולהבדיל מיד. אמנם זה התוספת נאבד ממנו מענין תוספת מחול על הקרש איהו דאפסיד אנפשיה חבל לא יברך על הנר ולא יעשה מלאכה עד צאת הככבים לפי כי אז שבת הוא בהכרח קדושתו במקומה עומדת עד צאת שלשה ככבים קטנים כנז'. אמנם עוד תשוב ותראה ענין הנוגע לאדם בדינים אלו הערה גדולה לטוב לו כי יאמר כי האדם אשר מבקש ענין השלימות אינו מספיק שיהיה מקיים סור מרע ועשה טוב אלא צריך גם כן לרדוף אחר מיני דחסידות כך אחז"ל האי מאן דבעי למהוי חסידא להוי זהיר בברכות וכן נמי להוי זהיר בנזיקין וכן נמי להוי זהיר במילי דאבות ולכן יאמר נא מאחרי תפלת ערבית שר"ל אע"ג כי אדם זה קנה השלימות של שבת ולא נגרע דבר עם כל זה מאחר תפלת ערבית כדי להוסיף מחול על הקדש והדוגמא כי כאשר זהיר במלה דחסידותא נמצא מוסיף לעצמו מחול מאותו נפש השורה עליו בחול על הקדש שבו כי כך אמרו חז"ל וינפש כיון ששבת אדם ניתוסף בו נפש יתירה וכיון ששבת וי' שנאבד אותו נפש וכאשר מוסיף מחול על הקדש נשאר עדיין אותו נפש קדושה ולא נאבדה ועוד מוסיף מחול תוספת טובה על הקדש הנמצא בו וכן ימצא לאדם בתוספת מילי דחסידות צריך להזהר מלעשות מלאכה והיינו דבר של חול כי מאחר כי נפשו אותה להמצא בו יתר שאת מן החסידות אם כן לא יאות לו לעשות מלאכה והוא דרך של חול כמא דתימא חלילה חולין הוא לך אע"ג כי דבר מותר הוא אך לא לרודף אחר החסידות עד שתראו שלשה ככבים שהדוגמא עד שיתראה בו מדות טובות כי אז ידע נאמנה כי נמצא בו שלשה בחינות נפש רוח נשמה ולא יהיו מפוזרים אנו המדות דהיינו כי לפעמים יעשה אותם אלא רצופים וידעו הכל כי כן נמצא בו אלו המדות בפרהסיא דוגמא לככבים הנראים לעין כל ואם הוא יום המעונן דהיינו עקב שמץ דבר נמצא בו מן העון המכונה לענן שנ' וכענן חטאתיך ימתין על ידי התשובה עד שיצא הספק של עון הידוע מלבו על ידי החרטה:

מי שהוא אנוס דהיינו מיצר הרע שהוא אונס לבני אדם לחטא כדאיתא בזוהר ונעשה לפניהם כעבד ומשרת אותם לעשות רצונם עד שיבטחו בו ויחטאו ואז הוא ההורג אות' ובכן נאנס זה כגון שצריך להחשיך על התחום נדבר מצוה דהיינו משחז"ל מצוה שלא לשמה יכול להתפלל של מוצאי שבת ונעשה חול לגבי דידיה מפלג המנחה ולמעלה נאבד ממנו נפש יתירה ולהבדיל מיד מפני שהרי נעשה חול ולכן יאמר המבדיל בין קדש לחול חבל לח יברך על הנר כי זה מורה על השלימות כך חמרו חז"ל למה צדיקים דומים לפני השכינה כנר לפני האבוקה שנאמר נר ה' נשמת אדם ומה גם כי כבר נאמר כי זה יקרא נר על תוספת נשמה רוח בגימטריא נר הנמצא בו והא ליתי וכן אסור בעשיית מלאכה כי הנר שנתחסר מן השלימות אמנם לא מפני כך נאמר כי יעשה עד ויבא הביתה לעשות מלאכתו הא נמי ליתי ביה ולכן נאסר במלאכה עד צאת הככבים לטוב לו להורות כי לא מפני כך יחשב מכלל עושה מלאכה אשר לא טובה היא כאמור:

תוכן העניינים

מקור חיים - ב (טור פטדה חלק א)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה