מקור חיים - ב (טור פטדה חלק א)· רבי חיים הכהן מארם צובה
סימן רפז
[א] הענין מובן כפי פשוטו אמנם כאשר יש לאדם ללמוד מדרך קונו שנאמר דרכיו ראיתי וארפאהו הרי ביקור חולים ואשלם ניחומים לו ולאביליו הרי ניחום אבלים ואיתא בזוהר פרשת משפטים דף ק"ו. וז"ל ת"ח מה כתיב וילך שובב בדרך לבו וכתיב] בתריה דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' השתא אית לאסתכלא אי על חייא אמר קרא או על מתייא דהא רישא דקרא לאו איהו סיפא. רישא דקרא אחזי על חייא וסופיה אחזי על מתייא אלא קרא אמר בעוד דבר נש איהו בחייו וילך שובב בגין דיצר הרע דביה תקיף ואתתקף בי' וע"ד אזיל שובב ולא בעי לאתבא בתיובתא וכו' אמר קב"ה אנא אצטריכנא לאתקפא בידיה הה"ד דרכיו ראיתי דקא אזלין בחשוכא קב"ה אעיל בלביה אורחוי דתיובתא ואסוותא לנפשיה וכו' מהו ואשלם ניחומים לו ולאביליו אלא קב"ה עביד טיבו עם בני נשא וכיון דעאל מי"ג שנין ולהלאה פקיד עמיה תרין מלאכין דנטרין ליה כד אזיל באורח מישר חדאן עמיה מכרזאן קמיה הבו יקר לדיוקנא דמלכא וכד אזיל באורח עקימו מתאבלן עליה ומתעברן מניה כיון דאתקיף ביה קב"ה ואנהיג ליה באורח מישר כדין כתיב ואשלם ניחומים לו ולאביליו וגו'. הנה מבואר מה טובה גדולה עושה הקב"ה עם בני אדם וכן צריך האדם לעשות כדרך הרוכל שהיה מכריז ואומר מאן בעי סם חיי ייתי לגבאי ומראה לו ספר תלים מי האיש החפץ חיים וגו' לקיים הוכח תוכיח את עמיתך ובזה יהיה תיקון למעלה כך אחז"ל לקודח בספינה אמר להם מה איכפת לכם אני קודח במקומי אמרו לו אתה מציף עלינו את הספינה כך אמר איוב אתי תלין משוגתי א"ל חביריו בינינו ספוק העון כך בעבור העון רעב באה לעולם שנאמר ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה וקודח למעלה בספינה שנאמר בה היתה כאניות סוחר ונאמר ונוקב שם ה' ולכן מתאבלים אבילי ציון ואבילי ירושלם שנאמר ויקרא ה' ביום ההוא וגו' והם חולים מפני החרבן והגלות כדאיתא בזוהר: