אור ברסלב

מקור חיים - ב (טור פטדה חלק א)· רבי חיים הכהן מארם צובה

סימן רפו

סימן רפה

[א] לענין הנוגע לתפלת מוסף איתא בזוהר פרשת ויגש דף ר"ז וז"ל כונן שמים בתבונה כונן מאי כונן אלא כונן כל יומא ויומא ולא פסיק וכו' וכי ס"ד דגריעותא איהו משמים אלא חשיבו משמים איהו בגין חביבו ורעו סגיא דקב"ה רעי בהו וכו' לא דמי בעינוי דאינון מתתקנן כדקא יאות וכו' ועל דא לא זכו בעיניו לא זכו לא כתיב אלא לא זכו בעיניו וכו' ורזא דאבהן הוא יעקב ובגין דאיהו אסתלק גו עלמא דאתי נפיק מניה ענפא חדא שפירא בחיזו וכו' ומאן איהו דא יוסף הצדיק דאיהו יהיב שבעא לכל עלמא וכו':

הנה מבואר מדברי המאמר כי יוסף הצדיק הוא ענין תוספת והוא ענין מוסף וכדאיתא בזוהר פרשת בראשית דף י"ז וז"ל דכיון דההוא עמודא דאמצעיתא אשתלים ועביד שלם לכל סטרין כדין אתוסף ביה נהירו מעילא ומכל סטרין בחדוא דכלא ביה ומההוא תוספת דחדוה נפיק יסודא דעלמין ואקרי מוסף מהכא נפקין כל חייליא לתתא ורוחין ונשמתין ברזא ה' צבאות אל אלהי הרוחות וגו' גריעו דליליא לא אשתלים אלא במוסף מה דאתוסף הכא גרע הכא במוסף הוה ביה רזא דנקודה עילאה ורזא דעמודא דאמצעיתא בכל סטרין ובגין כך אתוסף ביה תרין אתוון בליליא גריעו ביה אלין כדין קרא כתיב איהו תפלת יוצר וגרע מניה וי' דכתיב קרא לילה עכ"ל. הנה מבואר מדברי המאמר כי מה שנתחסר שני אותיות שהם ו' י' בלילה שנאמר קרא לילה הם נשלמים ביום שנאמר בו ויקרא והיינו ענין מוסף כאמור ולכן בא הדין לענין מוסף והכי קאמר זמן תפלת מוסף מיד אחר תפלת השחר לפי כי תפלת השחר היינו בסוד יום שנאמר בו ויקרא בתוספת שני אותיות יו"ד וא"ו ולכך צריך לכלול מדה האחרונה שם שנתחסרו ממנה שנאמר קרא לילה ולא נאמר ויקרא לילה ואין לאחר יותר מעד שבע שעות לפי כי עד שש שעות מדת החסד משמש כדאיתא בזוהר ואחר חצות נאמר אוי לנו כי פנה היום שנאמר בו חסד אל כל היום לפי כי ינטו צללי ערב והם דין ואמנם מצותה בשעה רביעית לפי כי מדה זו היא רגל רביעי של המרכבה והיא בת שבע ולכן אם התפלל אותה אחר שבע שעות נקרא פושע ואף על פי כן יצא ידי חובתו מפני שזמנה כל היום כאמור במאמר כי השלימות שלה הוא ביום לפי כי בה נתחסרו שני אותיות וא"ו יו"ד שנא' קרא לילה וביום נאמר ויקרא ואם שכח ולא התפלל כל זמנה אין לה תשלומין ויש בה נשיאות כפים והם יותר משובחים מן תפלת שחרית:

[ב] כל יחיד חייב להתפלל תפלת המוספין לפי כי כן הוא בכלל כל התפלות שהיחיד חייב בהם והוא מועיל לשלימות שלו בהכרח ובפרט כאשר נתבאר במאמר הקודם כי התכלית הוא לתקן המדה האחרונה ולכן בין אם יש צבור בעיר או אין צבור היחיד חייב להתפלל אותה:

[ג] מותר לטעום קודם תפל' המוספין ואיתא במדרש ובילקוט והיה מדי חדש בחדשו לעתיד ענני כבוד טוענים לישראל ומעלים אותם לירושלם להתפלל הרי שהיה שבת וראש חדש הולכי' לבתיהם ואוכלים שנאמר והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר להשתחות לפני אמר ה' ולכן מותר לטעום קודם תפלת המוספין דהיינו אכילת פירות או אפילו פת מועט אפילו טעימה מלסעוד הלב ולענין קדוש לא:

[ד] היו לפניו שתי תפלות אחת של מנחה ואחת של מוספין כי הדבר ידוע כי כל תפלה הוא לעשות ייחוד למעלה אמנם לא הכל שוים ולכן יאמר כי זה ימצא כגון שאיחר להתפלל מוסף עד שש שעות שהוא זמן תפלת מנחה צריך להתפלל של מנחה תחלה ואחר כך של מוסף והיינו מי שרגיל להתפלל מנחה גדולה כל השנה ויש אומרי' דהיינו דוקא שצריך עתה להתפלל שתיהן כגון שרוצה לאכול ואסור לו לאכול עד שיתפלל מנחה אבל אם אינו צריך להתפלל עתה מנחה יכול להקדים. ויש מי שהורה שחין עושים כן בצבור להקדים תפלת מנחה לתפלת מוסף כדי שנא יטעו ויש יותר טעם כפי האמת דמאחר כי תפלת מנחה הוא ייחוד אחר שהוא למעלה יותר שהרי אנו אומרים בו ואני תפלתי לך ה' עת רצון כיצד יאמר אחר כך תפלת מוסף נמצא מחזיר אותם למטה ולכן היחיד אשר יעשה לבדו איהו דאפסיד אנפשיה אבל בצבור כי כן נעשה למעלה אין עושים כן:

[ה] בשבת ויום טוב אין אומרים ברכו אחר קדיש בתרא לפי שכבר עלו חתן וכלה אל מקום אשר משם נמשכי' הברכות שהוא ההוא מקורא עילאה דמתמן נפקין ברכאן הנקרא ברוך:

תוכן העניינים

מקור חיים - ב (טור פטדה חלק א)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה