אור ברסלב

מקור חיים - ב (טור פטדה חלק א)· רבי חיים הכהן מארם צובה

סימן רסב

סימן רסא

[א] אשר נתבאר בחלק הראשון כי כל המעשה אשר יעשה איש הישראלי לטוב לו בשלשה זמנים בהווה ולאחר המיתה גם לזמן התחי' וכל זה ימצא לו בגוף ונפש כאשר נתבאר שם באורך הלא זה יהיה כונת הפ' בהתהלכך תנחה אותך בעולם הזה בשכבך תשמור עליך בקבר והקיצות לתחית המתים היא תשיחך המצו' וזה הוא ענין נוסף כי לא מבעיא כי מעשה המצוה דוחה מן האד סטרא אחרא אלא גם מתקדש כדאיתא בזהר פ' תרומה דף קכ"ח. וז"נ בספרא דחרשי דאוליף אשמדאי לשלמה מלכא כל מאן דבעי לאשתדלא לאעברא מיניה רוח מסאבא ולאכפיא רוח אחרא ההוא עובדא דבעי לאשתדלא ביה בעי למקניה ליה באגר שלים בכל מה דיבעון מיניה וכו' הנה מבואר מדברי המאמר כי על ידי מעשה המצוה האדם מבריח מעליו רוח מסאבא ואחר כך שורה עליו הקדושה כי כן הוא נוסח של הברכה אשר קדשנו במצותיו ולכן האדם יסדר שולחנו מבעוד יום דבהכי שורה עניו הקדושה ויזכה לשולחן ערוך בגן עדן כדאיתא בזוהר פ' תרומה דף קנ"ו: וז"ל פתורא דבר נש מזכי ליה למיכל פתורא אחרא בעידונא דההוא עלמא כד"א כי על שולחן המלך תמיד הוא אוכל ודוד מלכא אמר תערוך לפני שולחן נגד צוררי אתסדרותא דפתורא בההוא עלמא הוא דהא כדין איהו עדונא וכסופא דנשמתא אתהני בהו לעלמא דאתי וכי פתורא אית לנשמתין בההוא עלמא אין דהא מזונא וסיפוקא דעדונא אכלי בההוא עלמא כגוונא דמלאכי עילאי וכי מלאכי עילאי אכלי אין וכו' וההוא מזונא רזא איהו דההוא טלא דנגיד ואתמשך מרזא דעלמא דאתי ואיהו מזונא דנהירו משח רבות קדשא ונשמתהון דצדיקיא אתזנו מתמן בגנתא דעדן ואתהנון תמן עכ"ל הנה מבואר מדברי המאמר כי בג"ע אוכלים הנשמות על השולחן הטהור לפני ה' שנא' תערוך לפני שולחן וכו' ומה גם לאחר התחיה שנאמר יהי פסת בר בארץ וכו' ולכן יהיה זהיר לסדר שולחנו כאמור ואיתא בזוהר פרשת יתרו דף צ"ב וז"ל תלת דרגין אינון וכלהון אקרון שבת שבת עילחה שבת דיומא שבת דליליא כולהו חד ואקרי כלא שבת כד אתי ליליא זמין בהדיה לשבת דיממא וזמין ני' להכלי' וכו' וע"ד סעודתא דליליא חמיר מדייממא וכו' ומציע המטות כדאיתא בזוהר פ' בשלח ונשים לו שם מטה ושולחן וכסא ומנורה אקדים מטה דחביבא ביותר ויתקן כל צרכי הבית כדי שימצאנו ערוך ומסודר בבאו מבית הכנסת ואמנם גם בזה ימצא הערה לאדם הנלבב כי אם באולי יעשה את כל אלה ביתר שאת ואמנם הוא אינו מוכן בעצמו מה הנאה ימצא לו במעשים הללו כי הוא מעורר עליו מקטרגים למצא עונו לשנא לפני הקב"ה כי הוא משתדל על צרכי הגוף ועל עצמו לא חס ולכן יסדר שולחנו תחלה הוא הלב שיהיה נקי מכל הרהור ומחשבה מפגלת כדי שיהיה מוכן וראוי לשרות בו תוספת שבת וכן נמי המטה שהנשמה ישן עליה היינו חלק הגוף שיהיה נקי מן העון במעשה וכן כל צרכי הבית כל הדברים הצריכים לאדם כשהולך לבית עולמו כדי שימצא הכל ערוך ומסודר בבאו מבית הכנסת בההוא דר' שצוה נר יהיה דלוק במקומו ומטה מוצעת דהוה אתי כל בי שמשי לפי שנמצא אתו כל ההכנה הצריכה:

[ב] ישתדל שיהיו לו בגדים נאים לשבת כי לכן יזכה לבגדים נאים בגן עדן וכן לאחר התחיה וכדאיתא בזוהר פרשת ויקהל דף ר"י. וז"ל זכאה חולקי' מאן דזכי להני לבושין דקאמרן דמתלבשן בהו צדיקיא בגנתא דעדן אלין מעובדין טבין דעביד בר נש בהאי עלמא בפקודי אורייתא ובאלין קיימת נשמתא בגנתא דעדן ואתלבש' בהני לבושין אחרנין יקירין כד סלקא נשמתא בההוא פתחא דרקיעא לעולא אזדמנן לה לבושין אחרנין דאינון מרעותא וכונה דלבא באורייתא ובצלותא כד סלקא מתעטרא מההוא עטרא מאן דמתעטרא ואשתאר חולקיה לההוא בר נש ואתעביד מניה לבושין דנהורא לאתנבשא בהו נשמתא לסלקא לעילא ואף על גב דאוקמוה דאינון לבושין בעובדין תליין אלין לא תליין אלא ברעותא דרוחא כמה דאתמר לקיימא גו מלאכין רוחין קדישין דהא איהו ברורא דמלה וכו' ואיתא בזוהר פרשת ויחי דף רכ"ו:

וז"ל תא חזי ווי לון לבני נשא דלא מסתכלין ולא ידעין ולא אשתמודען על מה קיימי ואתנשי מנייהו למעבד פקודי אורייתא דאית פקודי אורייתא דעבדי לבוש יקר לעילא ואית פקודי אורייתא דעבדי לבושי יקר לתתא ואית פקודי אורייתא דעבדי לבושי יקר להאי עלמא וכלא אצטריכן ליה לבר נש ומן יומוי ממש מתתקנן כמה דאוקימנא עכ"ל ולכן ישתדל אדם שיהיו לו בגדים נאים לשבת כדי לזכות לאלו הבגדים שהם חלוקא דרבנן ואם אין לו לפחות ישלשל בגדיו למטה דרך כבוד ובכן יזכור מ"ש בזוהר שם דף רכ"ד. וז"ל תא חזי כד קריבו אינון יומין קמי מלכא קדישא אי איהו זכאה האי ב"נ דנפיק מעלמא סליק ועאל באינון יומין ואינון לבושי יקר דמתלבשא בהו נשמתא ואינון יומין הוו דזכה בהו ולא חב בהו ווי לההוא דגרע יומוי לעילא דכד בעאן לאתלבשא ביה ביומוי אינון יומין דפגים איהו בחובוי חסרין מההוא לבושא ואתלבש במנא חסרא כ"ש אי סגיאין אינון ולא להוי ליה לב"נ במה דאתלבש בההוא עלמא כדין ווי לי' ווי לנפשיה דדיינין ליה בגיהנם על אינון יומין וכו' ולכן אם אי אפשר לו לבגדים נאים לפחו' ישלשל בגדיו להיות נו דרך כבוד כי יזכור מה מעשיו אם אין לו בגדים להתלבש בגן עדן פחתת היא ולכן החי יתן אל לבו נתקן מעשיו כי על ידי כך מתקן נמי בגדים כמ"ש שם וז"ל החרשים שמעו אינון דלא בעאן למשמע פיקודי אורייתא וכו' דהא בכל יומא ויומא כרוזא נפיק וקרי ולית מאן דישגח דתניא אינון יומין דבר נש וכו' וכד ההוא יומא אתי ואזהר ליה ובר נש עביד בההוא יומא חובא קמי מאריה ההוא יומא סליק בכסופא ואסהיד סהדותא וקאים בלחודוי לבר ותאנא בתר דקאים בלחודוי יתיב עד דההוא דבר נש עביד תשוב' זכה תב ההוא יומא לאתריה וכו' ולכן כאשר משלשל בגדיו למטה זכור יזכור אלה הדברים לעשות לו בגדים נאים: [ג] ילבש בגדיו הנאים וישמח בביאת שבת כיוצא לקראת המלך ואיתא בזוהר פ' פקודי דף רנ"ו וז"ל היכלא חמשאה וכו' אלין אתמנון לבדחא עלמא אלין כד נשמתא אתוספת מערב שבת לערב שבת כד איהי נפקת נפקין אלין עמה ומעברי מישראל כל עציבו וכל יגיעה וכל מרירו דנפשא וכל רוגזא דעלמא ואלין אינון בדיחי עלמא וכו' הנה מבואר מדברי המאמר כי האדם צריך לשמוח בכל ערב שבת כיוצא לקראת המלך או לקראת חתן וכלה כההיא דרבי חנינא מתעטף וקאי בפניא דשבתא וכו' ורבי ינאי אומר באי כנה: עוד ראוי לבאר דינים אלו לצד עילאה כי לכן תחזקנה ידי האיש הישראני בראות כמה מועילים מעשיו למעלה ובכן תתלהב נפשו בעבודת בוראו ולכן יאמר נא יסדר שולחנו ויציע המטה וכו' הענין מ"ש בזוהר פרש' בשנת דף מ"ד וז"ל אבל אמרה נעשה נא עליית קיר קטנה ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה ארבע אלין למה אלא בגין דאינון תיקונא דכנסת ישראל וכו' והכי אתקריא מטה ושולחן וכסא:

ומנורה לאו אינון כתיקון דשמושא דהא כסא קא בעי בקדמיתא ולבתר שולחן לבתר מנורה לבתר מטה אמאי אקדימת מטה בגין דהיא חביבה עליה יתיר מכלא וכו' הנה נתבאר מדברי המאמר כי ארבעה תיקונים אלו הם בסוד הכלה ולכן כאשר יסדר האדם שולחנו יתן אל לבו אם באולי חטא והפך שולחנו יתקן אותו מפני כי עשה פגם והיינו מ"ש האשה כשרה לרבנן שולחן ערכתי לו והפך אותו ולכן יסדר שולחנו לקיים זה השולחן אשר לפני ה' להיות. מוכן לענין האכילה רוחנית שנאמר אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי כדאיתא בזוהר פ' פנחס דף רמ"א. וז"ל כלתי יערי עם דבשי דא יעקב ברחל דא אכילה כדקא יאות שתיתי ייני עם חלבי דא דרועא שמאלא בירכא ימינא הא כולהו דרגין עילאין דאתהני בהו מלכא קדישא בקדמיתא ודא מיכלא דיניה והנאה דיניה עד הכא מיכלא דמלכא עילאה בקדמיתא מכאן ולהלאה יהיב רשו לד' דיוקנין דחקיקין בכורסיא ולכל אינון דמתפשטין מנייהו לאתהני ולמיכל הה"ד שתו ושכרו דודים אלין אינון ד' דיוקנין דאמרן וכו' הנה מבואר מדברי המאמר מה ענין האכילה למעלה ולכן יכוין להסדיר שולחנו בכונה נכונה לזמן לכל אלו הנז' לאכל לשבעה ולמכסה עתיק ויציע המטות לתקן הכלה בסוד מטה כדאיתא בזוהר מטה אתיהיבת ליעקב ולכן וישתחו ישראל על ראש המטה ויתקן כל צרכי הבית עד שימצא הכל ערוך ומתוקן כשיבא מבית הכנסת:

ישתדל שיהיו לו בגדים נאים נשבת לאהב' הכלה כי בזמן החרבן נאמר בצע אמרתו ואמר בזע פורפירא דיליה ואיתא במדרש מעדה בגד ביום קרה יום שנזדווג נבוכדנצר הרשע לישראל העדה מהם שני לבושים ולכן חזרו על עון אדם הראשון שנאמר ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו בזוהר פ' משפטים דף קי"ח. וז"ל פתח רעיא מהימנא ואמר אדני שפתי תפתח וכו' אדנ"י בהיפוך אתוון דינא ובגין דא אמרו מארי מתניתין דינא דמלכותא דינא וכו' הה"ד כי אלהים שופט וכו' אדון איהו קודשא ברוך הוא באדנ"י לדון בכל מיני דינין לשפחה בישא כי תירש גבירתה וכו' אל אחר מזיק גזלן רשע ובת זוגיה סם המות נזק שבת וריפוי לשכינתא וכו' ובשת דמטרוניתא דאשתארת ערומה מארבע בגדי זהב וכו' הנה מפורש בשום שכל כי סמאל בת זוגו ןקחו ארבע בגדי זהב וארבע בגדי לבן ואשתארת שכינתא ערומה היינו שני בגדים שאמרו חז"ל בגדי כהונה הם בגדי לבן ובגדי זהב הם בגדי מלכות ולפי כי ארבע בגדי לבן הם רומזים בסוד ת"ת ישראל כנז' במאמר לכן חז"ל אמרו בזע פורפירא דיליה ולכן האדם הגשמי יתבונן לתקן העון של אדם הראשון ושל ישראל לאחר שעמדו על הר סיני פסקה הזוהמא והלבישם פורפיראות והם גרמו לו כי בצע אמרתו ולכן ישתדל שיהיו לו בגדים נאים וביותר אם יהיו ארבע בגדי לבן לתקן בגדי כהונה שלקח הקליפה והם בגדי לבן כאמור ואלה הבגדים אשר ילבש כתונת ומכנסים וחגור ולבוש תחתון ועליון לבנים והיינו בגדים נאים לשבת ואם אי אפשר לו לפחות לא יהיו שחורים ואם אי אפשר לו בגדים נאים לפחות ישלשל בגדיו למטה דרך כבוד וכההיא דר' יוחנן קארי למאניה מכבדותי':

ילבש בגדים הנאים ויכוין למ"ש בזוהר פ' עקב דף רע"ב:

וז"ל רביעאה לאנהרא פתורא בשרגא כמה דאוקמוה שולחן בצפון ומנורה בדרום וכו' ובשבת בכל מילי צריך לאתוספ' מחול על הקדש בין במאכליו ובמשתיו בין בלבושוי בין בהסבתי' וכו' ובגין דא הוו נפקין מארי מתני' ע"ש לקדמות' לארח' והוו אמרי באי כלה באי כלה וצריכין לאתער' שירה וחדוה לפתורא לגבה ולא עוד אלא דאית רזא אחרא כגוונא דצריך לקבלא גבירתה בכמה נהורין דשרגין בשבת ובכמה עינוגין ולבושין שפירין וביתא מתקנא בכמה מאני דתיקונא בהסבה יפה לכל חד וחד ובהאי חדוה ותיקונא גרמין דאשתארת שפחה בישא בחשוכ' ברעבון בבכי' בהספד בלבושי אוכמין כארמלתא דאי מלאה זו חרב' זו יצר טוב מטרוניתא קדישא מלכות הקדש דנחתא בשבת כלילא מעשר ספירן מעטרא בשבע שמהן שאינן נמחקין בכמה מרכבות דחיון ובכמה חיילין ומשריין ומלכא נפיק לקבלה בכמה משריין וכו' ולכן ילבש האדם בגדים נאים וישמח בבא יום השבת כיוצא לקראת המלך כדאיתא בזוהר פ' תרומה בכל מעלי שבתא כרוזין אזלין בכל אינון מדורין דגיהנם סליקו דיני דחייביא דהא אתא מלכא וכו' וישמח כיוצא לקראת חתן וכלה ויכוין כי אין זה בדרך השאלה אלא כך הוא ודאי כי הוא יוצא לקראת חתן וכלה העליונים כדרבי תנינא מתעטף וקאי בפניא דמעלי שבתא ואומר בואו ונצא לקראת שבת מלכתא ורבי ינאי אומר באי כלה באי כלה ולכן נעשה כל הסדר של קבלת שבת על פי העיקרים האלה:

תוכן העניינים

מקור חיים - ב (טור פטדה חלק א)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה