מקור חיים - ב (טור פטדה חלק א)· רבי חיים הכהן מארם צובה
סימן רנח
[א] עוד חזר והגיד על כל הצדדים האמורים לעיל דין זה שוה לכולם שמותר להניח מבעוד יום כלי שיש בו דבר קר על גבי קדרה חמה כי הדוגמא לזה יהיה משחז"ל לעולם אל יספר אדם בטובתו של חברו שמתוך כך בא לידי גנותו אמנם כלי שיש בו דבר קר ולא נפיק מניה חורבה לשים אותו על גבי קדרה חמה הוא אדם אשר לבו חם בקרבו מטבעו שהוא כועס או שיש בלבו עליו ולכן כי יזכרנו יחם לבבו מות' שאין זה כטומן לשון הרע בדבר המוסיף הבל ולכן מותר ועוד ירצה במאמרו זה מותר להניח מבעוד יום כלי שיש בו דבר קר הדוגמא שדין זה יהיה בענין לשון הרע נמי אלא שהוא אומר אותו בדרך היתול בנחת בקרירו' על דרך מה שאמר הכתוב כמתלהלה היורה זיקים חצים וגו' ועוד יובן באותו לשון הרע שהוא דבר קר אמנם נותן אותו על גבי קדרה חמה הוא גוף האדם החמימה מאותו דבר כיון שהוא מבעוד יום מותר כלומר דכיון שנתבאר הטעם של מוסיף הבל שהענין הוא לפי כי כל הדברים שנאסרו מלעשו' אותה בשבת הם כדי לתקן חטא אדם הראשון ואשר ישראל שבו על עון אבותם המה כאדם עברו ברית וכמו שאדם הראשון אמרו עליו חז"ל שהיה מין שנא' ויאמר לו איכה כך עשו ישראל במעשה העגל שאמרו עשה לנו אלהים אשר ינכו לפנינו וכל הפגם היה בענין שבת כנ"ל ולכן אמר מותר להניח דבר קר בערב שבת על גבי קדרה חמה כאמור ואין הרצון לומר שהוא מותר לומר לשון הרע דרך שחוק והיתול חלילה רק הענין להודיע כי מאחר שאין עון זה דומה למעשה הנחש שדבר לשון הרע על בוראו לפי שהנחש היה מתכוין לדבר סרה על ה' ואינו דומה לזה והיינו מותר לפי שאינו בכלל הדברים שנאסרו ממעשה הנפש כאמור ואמנם דרך צודק בזה לגמרי בשני צדדין של ההטמנה הנזכר לעיל אחד בהטמנת העון ואחד בהטמנת המצוה כאמור והענין כי הנה נתבאר כי הטמנה בענין המצות היינו כמשחז"ל והצנע לכת עם אלהיך כי אפינו הוצאת המת והכנסת כלה שדרך העולם לעשותן בפרהסי' ישתדל האדם לעשותן בצנעא מכ"ש שאר המצות ואחז"ל בתלת מילין עבידי רבנן ומשני בדבורייהו במסכתא בפוריא באכסנייא כאשר נתבאר אם הם דבר מוסיף הבל אם לאו ובהכי יהיה דבר קר זה מעשה המצוה כאשר יראה בדעתו שמתבשל בה מותר להניח כלי זה לבדו שיש בתוכו דבר מצוה קרה המתבשל בה מבעוד יום וזה אף על גב כי כבוד שבת עדיף מניח אותה על גבי קדרה חמה הוא מצוה אשר הוא מתחמם בה וזהיר לעשותה האחרת קודמת ואתא לאשמועינן דבר חדש דאף על גב כי חז"ל הקשו כתיב פלס מעגל רגליך וכתיב אורח חיים פן תפלס לא תהא יושב ומשקל במצותיו של תורה ומשני כאן במצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרים כאן במצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים התבונן בדבר חדש כי במצוה שהוא רגיל בה ומזדרז לעשותה תמיד ובאה לידו מצוה שלא היתה עושה צדק בה פלס מעגל רגליך לפי כי בזה וכל דרכיך יכונו על ידי מצוה זו אמנם אם אתה מניח אותה לקיים אורח חיים פן תפלס הרי אתה מתחסר ממצוה זו וכאשר תעשה אותה מצוה שעשו אותה פעם אחר נהי כי עשית מצוה אבל אין אתה נשלם בכל המצות אבל אם קיימת פלס מעגל רגלך ימצא בזה האופן כי וכל דרכך יכונו ומשלים המצו' ולכן מותר להניח מבעוד יום כלי שיש לו דבר קר של מצוה שלא עשה אותה על גבי קדרה חמה של מצוה נהוגה אצלו כאמור שאין זה כטומן בדבר שמוסיף הבל היינו שטומן המצוה הנהוגה בדבר המוסיף הבל על המצות שעשה כבר אין זה דומה לזה לפי כי דבר המוסיף הבל נתבאר שהוא מוסיף מצוה אחרת כנזכר לעיל אבל זה הענין הוא דבר המוסיף הבל בענין עצמו באותה מצוה ונא דמי ומותר:
עוד תשכיל ותדע ממוצא דין זה שאמר מותר להניח מבעוד יום כלי שיש בו דבר קר וכו' הוא אשר חז"ל הגידו בפ' כי בתחבולות תעשה לך מלחמה אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות עינים רמות והיו לטוטפו' בין עיניך וכו' ולכן יאמר מותר להניח מבעוד יום רוצה לומר קודם שיעריב שמשו ובא יומו של אדם יכול לעשות תקנה זו להניח דבר קר של מעשה המצוה בכלי שהוא הלב החי יתן אל לבו לתקן מעשיו ויניח ענין המצו' ע"ג קדרה חמה אבר שהוא חם מן העברה שאין זה כטומן העון בדבר המוסיף הבל מות' או לפחו' יעש' בסגנין אחר אע"ג כי נא יעשה תשובה גמורה לפחות ימשוך עצמו מן החטא ולא יוסיף בדרך הזה עוד כי מותר להניח מבעוד יום אותו כלי הוא הלב כנזכר שיש בו דבר קר שיתקרר במעשיו על ידי כי יניחו אותו על גבי קדרה שהיא חמה מצד העון לצנן ולקרר לבו מלהבת העבירה כך יעשה ומותר שאין זה דרך הטמנה כי הנה העון עומד עדיין הוא לא נתחרט ממנו אמנם אין זה כטומנן בדבר המוסיף הבל כי ענין זה הוא בשב ואל תעשה או לפחו' יעשה מדרגה אחרת פחותה ממנה הוא משחז"ל אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נמוח שנ' אבנים שחקו מים ולכן יאמר מותר להניח מבעוד יום קודם בא שמשו גם הוא כפי פשוטו לפי כי אז האד' טרוד בענין שבת ולא יאמר הנה זכות זה יהי עלי סתרה לדחות יצר הרע מעלי אינו כן אל יהי סומך על הנס אבל כך יעשה כי יחם לבבו לחטא מותר להניח מבעוד יום ע"ש כלי שיש לו דבר קר הוא הלב שיש בו דבר קר שיש בו כח להקר דאף ע"ג שנאמר בה הלא כה דברי כאש ר"ל יש בה כח כאש של יצר הרע להכניעו ולהסיר כחו ולא יחטיא האדם לכן יתן כלי זה על גבי קדרה חמה מצד העון ועוד יהיה כלי זה מש"ה וכלי יקר שפתי דעת כי לא יועיל להכניע היצר שילך לבית המדרש בלבד הלא העיקר ללמוד בתורה כי על ידי התורה שנמשל לדבר קר לענין זה שנאמר אבנים של היצר שחקו מים של תורה ונותן כל זה על גבי קדרה חמה כי יבער לבבו מן היצר המתגבר עליו להחטיא אותו מותר לעשות כן לפי שאין זה כטומן בדבר המוסיף הכל היא התורה הבל הפה כי לא עשה זה רק להגין עליו:
וכפי הסוד ירצה ע"ד הנ"ל מותר ליתן מבעוד יום דוקא כלי שיש לו דבר קר הוא שלהובא דאשא לפי שהיא מסטרא דימינא הוא קר ונותן אותה על גבי קדרה חמה דוגמא לאותה מדורא דאשא שהוא חם ביותר כנ"ל כיצד נותן אותה שלהובא עליה ומתגבר על המדורא דאשא שהיא מסטרא אחרא ואעיל לה לנוקבא דתהומ' רבה כנ"ל שאין זה שמכניסה המדורה שם כטומן בדבר המוסיף הבל דאינו דבר המוסיף הבל הנה הוא בסוד מטטרון כי שם נטמנת הצדקת לענין הייחוד שמוסיף הבל וכן לא יעשה בשבת שהייחוד קדש הוא אבל הטמנה זו של המדורה אינו מוסיף הבל רק ממעט הבל שלה ומותר: