אור ברסלב

מקור חיים - ב (טור פטדה חלק א)· רבי חיים הכהן מארם צובה

סימן רנג

סימן רנב

[א] הנה נתבאר למעלה כל אותם הדברים שאמרו מותר לעשות' מבעוד יום לפי כי יש צדדים אחרים והמשכיל יבין אותם מדעתו כי אין להאריך בהם ומה גם בדינים הללו יהיה דוגמא ללמד לאדם דעת בכל ההנהגות אשר מתנהג בהם להשלים נשמתו כי זה כל האדם ולכן יאמר כירה ששותפין עליה שתי קדרות כי זה יהיה דוגמא למ"ש הרשב"י ע"ה בגמרא ירושלמי אלו הוינא בטורא דסיני וכו' לפי כי היה רע עליו ענין הדיבור בדברי חול דהכי אמרו חז"ל אמר הקב"ה מי שהוא רואה הרים וגבעו' אלו אומר שיש לפני יגיע חס ושלום לא יעף ולא ייגע ובמה אני מתייגע בדברים שאדם עומד ומדבר דברים בטלים שנא' הוגעתם ה' בדבריכם ולכן אמר ר"ש אילו היה עומד בהר סיני כשנתן הקב"ה תורה לישראל היה שואל ממנו שיברא לאדם שני פיות א' לדבר דברי תורה שניתנה מפי הגבורה ופה אחד לדבר בצרכיו חזר ואמר תוך כדי דבור הדרינא ומה אם בפה אחד שיש לאדם מדבר כמה דברים רעים ומה יעשה אם יהיו לו שנים ולכן יאמר נא כירה שהוא דוגמא לפה שהיא עשויה כקדרה לבשל בה לדבר בענין המצטרך אל האדם ושופתין עליה קדרה למעלה על פיה ויש בה שפיתת שתי קדרו' היינו מקום לדבר בדברי תורה ומקו' לדבר בענין כל דברים הצריכים לאדם אם הוסקה בגפת שהוא פסולת של זתים לפי כי הזתים כבר נתבאר למעלה שהדוגמא לאדם שאינו שח שיחת חולין כמו הזית שהעלה שלו קיים בקיץ ובחורף כך עלהו לא יבול אמנם זה האדם הפרי שלו בפסולת של זתים הם דברים הרעים או בעצים הם דברי בורו' כמשחז"ל עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אותו תשחית וכרת אסור ליתן עליו תבשיל של תור' מבעוד יום להשהותו עליה לפי כי גם זה בכלל ולרשע אמר אלהי' מה לך לספר חקי כי בערב שבת צריך האדם לקדש עצמו ביותר כדי לתקן אשר עבר בחול לזכו' לתוספת נשמה וזה חוזר לקלקל מה הנאה יהיה לו מאותו לימוד אלא אם כן נתבשל כל צורכו אותו הלימוד ומוכרח הוא לדבר בו מפני איזו סיבה שאם מאחר אותו נמצא מצטמק ורע לו לפי שהשכח' מצוי' בבני אדם דליכא למיחש שלא יחתה לפי שהוא לצורך אותה השעה או שהיה חי שלא נתבשל כלל אותו הלימוד וצריך ביאור בודאי דכיון שהוא חי מסיח דעתו ממנו עד למחר ובכל הלילה יכול להתבשל ולעמוד עליו בלא חיתוי להפך בראיו' ולכן מותר אבל אם אותו הלימוד נתבשל קצת התחיל לעיין בו להביא ראיה לדבריו ולא נתבשל כל צרכו ההלכה או הדין ואפי' נתבשל כל צרכו ועמד עליו והוא מצטמק ויפה לו שמבין אותו הדק היטב חיישינן שמא יחתה ויהי' מהפך בו ואסור להשהותו עליה כי בא זה ואיבד את זה עקב דבר נמצא בו מדברים הרעים אלא אם כן גרף דהיינו שהוציא ממנה מפיו כל הגחלים שנאמר עם גחלי רתמים או קטם דהיינו שכבה הגחלים של לשון הרע באפר דהיינו שהשפיל דעתו כי אמר מה הנאה ימצא לי מזה ואנכי עפר ואפר למעט חימום של אותו לשון הרע מותר ואם נתן בה חתיכה חיה שהניח באותו הלימוד דבר שלא נתבונן בו כלל מותר כאלו היתה כולה חיה אותה הלכה או הדין שעל ידי כן מסיח דעתו ממנה ואפילו אינה גרופה וקטומה כאחת מאלה מותר לסמוך לה לאותה הלכה או דין קדרה בסמוך ענין אחר בסמוך חוצה לה כל כך צריך להיות נזהר האדם כך שיעור וכל המרבה דברים מביא חטא בפרט ערב שבת ואם הוסק בקש או בגבבה היינו הדוגמא לדברים בטלים בלבד ולא נמשך מהם ענין לשון הרע מותר לשפות עליה וללמוד אפי' אינה גרופה וקטומ' כי התורה מכפרת:

ותנור שהדוגמא לו מש"ה קרבם יחמו כתנור דהיינו פה דובר נבלה כי בזה נמצא לו הנאה דוגמא לעבירה אפילו הוסק בקש או בגבבה דברים שאין בהם לשון הרע אסור לסמוך לדברי תורה שנא' פיך שלחת ברעה וכו' וכל שכן שאסור לשהות בתוכו או על גבו דברי תורה וכופח שהוא מקום שפיתת קדרה אחת ואין זה האדם מוחזק לדבר פעם דברי תורה ופעם דברים הרעים ע"ד הנ"ל רק שפיתת קדרה מדבר בענין הצריך לו בלבד אם הוסק באותו הפעם בקש או בגבבה דברים שאין בהם לשון הרע גמור דינו ככירה להיתר בגפת או בעצים כי נמצא בו ענין לשון הרע מרבה הבל דינו כתנור לאסור ואם שכח ושיהה הלמוד אם הוא תבשיל שנתבשל כל צרכו הלכה או דין מותר אפילו הוא מצטמק ויפה לו ואם הוא תבשיל של תורה שהתחיל להתבשל ולא נתבשל כל צרכו אסור עד מוצאי שבת מטעם אחר לפי שהעיון נאסר בשבת מטעם שהוא יום עונג ושביתה אם עבר ושיהה אסור בשניהם עד מוצאי שבת ויש אומרים שכל שנתבשל הדין או הלכה כמאכל בן דרוסאי או שנתבשל כל צרכו ומצטמק ויפה לו מותר להשהותו על גבי כירה שהוא אדם שלא הורגל לדבר לשון הרע כנ"ל אפילו הוסק בגפת או עצים כטעם הזאת בלבד ואפי' אינה גרופה וקטומה ולא השפיל דעתו כי לא נצרכה גרופה וקטומה והיסק באש או בגבבה אלא כשהתחיל להתבשל אותה הלכה או דין ולא הגיע למאכל בן דרוסאי וכן לענין אם נטל הקדרה מעליה היינו ההלכה ובא להחזירה בשבת ללמוד אותה ולעמוד עליה ואם שכח ושיה' תבשיל של תורה שהתחיל להתבשל ולא הגיע למאכל בן דרוסאי אסור ואין צ"ל אם עבר ושיהה וכל זה בענין שיהיה שהקדרה יושבת על כסא של ברזל או על גבי אבנים דהיינו הדוגמא עמוד ברזל משנה או אבנים של דין ואינה נוגעת בגחלים באותה לשון הרע כי לא הורגל בהכי אבל הטמנה של לשון הרע על גבי גחלים שנא' בו עם גחלי רתמים לדברי הכל אסור אותו הלימוד שהנה הוא בכלל ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך וגו' והפה שלך הוא טמא שנ' פיך שלחת ברעה:

[ב] כירה שהיא הדוגמא לאדם שלא הורגל בכך שהיא גרופה וקטומ' נמי כנ"ל ונטל קדרה של הלמוד מעליה אפילו בשבת מותר להחזירה כל זמן שהיא רותחת ההלכה או הדין ולא הניח' על גבי קרקע והוא עסוק בה ודוקא על גבה אבל לתוכה לפסוק ממנה דין אסור מטעם עונג שבת כנ"ל ובתנור אסור להחזיר אפילו הוא גרוף וקטום מאחר כי זה דרכו לדבר לשון הרע והוא הדין לכופח אף על פי שהוא פחו' ממנו ואינו למוד לדבר סרה מאחר שהסיקו עתה בגפת או בעצים דברים המבערים לשון הרע כנזכר לעיל: [ג] המשכים בבקר וראה שהקדיחה תבשילו כי הנה האדם יעיר בבקר באיזה מחשב' טהור' אפילו ריקן שבישראל עקב היתה רוח אחרת עמו כי כן נא' חדשים לבקרים והקב"ה מחדש בכל יום רוחו של אדם ולא ימנע מלהיות נמצא בקרבו קצת מן התעוררו' הקדושה הטהורה ולכן זה האיש התבונן בעצמו וראה בדעתו שהקדיח' תבשילו מצד מעשיו הרעים וירא פן יקדיח יותר כי הנה נמצא בו קצת מן החרטה על מה שעבר לכן יכול להסיר ולהניח קדרה ישנה שהדוגמא לזה להסיר אותה המחשבת פיגול שהיתה עמו. על האש של יצר הרע ולהניח קדרה ישנה ריקנית הדוגמא לגוף שלו עצמו שהוא ישן עמו כמה שנים ויהיה ריקן מכל דבר רע של המחשבה ואז ישים הקדרה שהתבשיל בתוכה היינו הגוף כי נעשה בו תבשיל ודאי על ידי הרהור והחרטה שעשה על מה שעבר ישים אותו על גבי הקדרה ריקנית ירכיב זה על זה כאלו זה הגוף שלו נעשה דבר חדש ממש ויזהר שלא ישים קדרתו על גבי קרקע שלא תתקרר אותה מחשבה טהורה ושתהיה רותחת מפני החרטה שבקרבו ובזה מותר דאף על גב כי יום השבת צריך מנוחה וצריך לענגו ועל ידי מחשבה זו לא יוכל להתענג כראוי כי בערה בו אש ה' כל כי האי גוונא מותר (ד] יש למחות ביד הנוהגים להטמין כגון להטמין בחובי עוני ושואפה בעקב מבע"י. קומקום של מים חיים הם המחשבו' רעות שהם מחממים הגוף והיצר ונותנים אותם לתוך הקדרה בשבת תוך הגוף כשהתבשיל מצטמק שהנ' קים לן הרהורי עבירה קשים מעבירה אף ע"ג כי המחשבה אינה מצטרפת למעשה שנ' און אם ראיתי בלבי לא ישמע ה' אמנם הוא עשה פגם בנפש מאד ומונע נפש יתירה מן האדם בשבת:

[ה] מותר לתת על פי קדרה של חמין בשבת הוא הגוף הנמצא בו ענין של עבירה שנתחמם על ידי יצר הרע תבשיל של תורה כיון שנתבשל כל צרכו מערב שבת כגון פנדי"ש לחממן וכיוצא בהן שהוא לעשות בהם פלפול כמשחז"ל בוקע עצים יסכן בם זה גמ' לפי שאין דרך בישול הוראה בכך אבל להטמין תחת הבגדים הנתונים על המיחם היינו הפלפול שנעשה על האש של תורה כדי להטמין הדין לעשו' ממנו הוראה אסור ודאי לפי דבעינן עונג שבת וקראת לשבת עונג ותתבלבל דעתו על ידי כך ולכן אסור:

עוד תשוב ותראה הדינין הללו מדברים בענין הנוגע למעלה הדוגמא שלהם וכך היה אומר כירה שהיא עשויה הקדרה דהיינו הדוגמא למדה האחרונה שהנה כבר מצינו בדברי הנבואה שפות הסיר וכן ענין הקדרה והבשר כאמור ביחזקאל. ולכן אל תתמה על הדוגמא זו כי כל הדברים יש להם שורש למעלה וכבר נתבאר למעלה כי בענין הכלי' שייך כל אלה הדברים כי לכן לא נצטווינו בשביתת כלים ולכן יאמר כירה זו מדה האחרונה העשויה כקדרה ושופתין עליה קדרה למעלה על פיה היינו כינוי ויש בה שפית' מקום ב' קדרו' היינו מה ששנינו החדר והפרוזדור אם הוסקה כי כן צריך לעולם התעעוררו' מן השמאל שהוא בחינת אש שנאמר שמאלו תחת לראשי והוסקה באש של גפת שהוא פסולת של זתים כי הנה הזתי' יפים הם לה שנעשה מהם שמן כתית להאיר את המנורה אבל הפסולת הוא מחמם ביותר או בעצים הם מלמטה כדאיתא בזוהר בענין מקושש עצים פ' שלח לך דף קנ"ז וז"ל רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה עכ"ל הא למדת כי העצים למטה בעולמו' התחתונים והוא חטא על שחיבר אותם עם השבת היא המדה האחרונה וכן נמי בענין זה הסיק מדה זו על ידי עצים אלו אסור ליתן עליה תבשיל עניין של ייחוד מבעוד יום להשהותו עליה דאף על גב כי בחול כעין זה הייחוד מותר לפי שהמדה זו היא יורדת בעולמו' אבל להשהותו מבעוד יום עליה אסור אלא אם כן נתבשל כל צרכו בזמן קבלת שבת והוא מצטמק ורע לו לפי כי יש ייחוד גמור בשבת בתפלת ערבית דליכא למיחש שמא יחתה להתעורר אותו בחינה של דין שהיה מתחלה דהשתא יש ענין אחר יותר או שהיה חי זה התבשיל הוא הייחוד שהתחיל לעורר אותו ולא נתבשל כלל דכיון שהוא חי מסיח דעתו ממנו וברור לו כי לא ימצא בו תועלת עד למחר שנתוסף הקדושה שהוא מדת יום ובכל הליל' יכול להתבשל להוסיף הארה בלא חיתוי להעיר ענין הגבורה אבל אם נתבשל קצת שהתחיל בענין התעוררו' ולא נתבשל כל צרכו כי לא נגמר הייחוד או אפילו נתבשל כל צרכו. והוא מצטמק בשבת ויפה לו שהרי נעשה ייחוד אחר יותר טוב ממנו חיישינן שמא יחתה ויעורר פעם אחרת אותו בחינת הדין שבתחלה והוא דרך חול ואסור להשהותו עליה אלא אם כן גרף דהיינו שהוציא כל הגחלים ממנ' מן הדין הראשון של חול או קטם שכיסה הגחלים של דין באפר למעט חומם מותר ואם נתן בה חתיכה חיה שהדוגמא לאותו אבר חי הוא הצדיק מותר כאלו היתה כולה חיה וכבר נתחבר עמה הצדיק דעל ידי כך מסיח דעתו ממנה שהרי נעש' הייחוד לגמרי ואפילו אינה גרופה וקטומה מותר לסמוך לה קדר' בסמוך חוצה לה דהיינו בסוד שער החיצון הנקרא ירושלם כמש"ה הריעי בת ירושלים ואם הוסקה בקש או בגבב' שהוא דין מועט מותר לסמוך עליה הצדיק הסמוך לה אפי' אינה גרופה וקטומ' ותנור אפי' הוסק בקש או בגבבא אסור לפי כי התנור הוא חם ביותר והוא בסוד ציון ולכן אפי' הוסק בקש או בגבבא אסור אפי' לסמוך לו מדת הצדיק אם הוא גרוף וקטום וכל שכן שאסור לשהות בתוכו או ע"ג ענין תבשיל שהדוגמא אל הייחוד וכופח שהוא מקום שפיתת הקדרה שער החיצון קדרה אחת אם הוסק בקש או גבבא דינו ככירה ומותר. בגפת ובעצים דינו כתנור לאסור ואם שכח ושיהה עליו התבשיל אם הוא תבשיל שבישל כל צרכו ונעשה הייחוד מותר אפילו מצטמק ויפה לו מפני הייחוד הנעשה אחר כך כי חשוב הוא ממנו הראשון ואם הוא תבשיל שהתחיל להתבשל ולא נתבשל כל צרכו כי נשלם הייחוד אסור עד מוצאי שבת שהייחוד הוא דרך חול ואם עבר ושיהה התבשיל אסור בשניהם ויש אומרים שכל שנתבשל במאכל בן דרוסאי כי לא נגמר או שנתבשל כל צרכו ומצטמק ויפה לו מותר להשהותו על גבי כירה אפילו הוסק בגפת ועצים שהוא היסק גדול אפילו אינה גרופה וקטומה ולא הוזכרה גרופה וקטומה והוסק בקש וגבבה אלא כשהתחיל להתבשל ולא הגיע למאכל בן דרוסאי דהיינו כי עדיין לא נתבשל כל צרכו ולא נגמר הייחוד ההוא וכן לענין אם נטל הקדרה מעליה ובא להחזירה עליה בשבת ואם שכח ושיהה תבשיל שהתחיל להתבשל ולא הגיע למאכל בן דרוסאי אסור ואין צריך לומר אם עבר ושיהה עליו התבשיל וכל זה בענין שהיה שהקדרה יושבת על כסא של ברזל מצד הדין או על גבי האבנים כנז' בזוהר פ' ויצא ויקח מאבני המקום אבנין פסולן ואינה נוגעת בגחלים עצמן של הדין אבל הטמנה על גבי גחלים לדברי הכל אסור כי אין ראוי לעורר דין גמור לשבת כי הנה בעבור כך גיהנם כבה ביום השבת ונאסרה ההבערה כדלקמן:

כירה שהיא גרופה וקטומה ונטל הקדרה מעליה אפילו בשבת מותר להחזירה לעשו' ייחוד אחר כל זמן שהיא רותחת מהתעוררו' הדין שבתחלה ולא הטתה על גבי קרקע שהוא סוד מש"ה ומעפר אשר יהיה בקרקע המשכן ודוקא על גבה אבל לתוכה אסור ובתנור שהוא יותר דין אסור להחזיר אפילו הוא גרוף וקטום והוא הדין לכופח אם הסיקו בגפת ועצים שהוא מעורר דין גמור: המשכים בבקר וראה שהקדיחה תבשילו והענין כי הנה מדת החסד לעולם יעיר בבקר בבקר שנא' וישכם אברהם בבקר וראה שהקדיחה תבשילו הוא הכלה שהוא מתקן אותה כמשחז"ל. בת היתה לו לאברהם ובכל שמה וכדאיתא בזוהר וגדלה לכלה בי"ג מכילן דרחמי וראה שהקדיחה מחמת התעוררו' הדין וירא פן יקדח יותר כי תגר הדין מה יעשה יכול להסיר הקדרה ולהניח קדרה ישנה רקנית והענין מ"ש בזוהר פ' צו דף ל"ח וז"ל אל בכל אתר דא נהירו רב דחכמתא הוא וקיימא בקיומיה ואלמלא דהאי אל אתער בעלמא לא יכיל עלמא למיקם אפילו שעתא חדא מקמי דינין תקיפין דמתערין בעלמא בכל יומא הדא הוא דכתיב אלה תולדות השמים והארץ בהבראם אל תקרי בהבראם אלא באברהם באתערות' דאברהם קיימי וכד אתער אברהם בעלמא כל אינון דינין דמשתכחי בכל יומא ויומא דחי לון לבר ולא קיימי קמיה הה"ד ואל זועם בכל יום נזעם או זעום לא כתיב אלא זועם בכל. יומא ויומא דדינא אשתכח בעלמא דחה ליה לבר ואיהו קיימא ומנשם עלמא הה"ד יומם יצוה ה' חסדו וגו' הנה מבואר מדברי המאמר כי מדת החסד הוא מתעורר בכל יום לדחות את הדין לחוץ ולכן כאשר עתה השכים וראה שהקדיח תבשיל, זה לפי שנתעורר בו מגבורת הדין והוא מתיירא שמא יקדיח יותר ולא יהיה ראוי לאכיל' בסוד צדיק אוכל לשובע נפשו מסיר הקדרה היא הכלה מעביר אותה מעל אותו הדין שנתעורר בה ודחה הדין לחוץ כדרכו ולוקח קדרה ישנה שהיא דרך חול ועתה היא רקנית לפי שנבני' הכלה והגדילה והבן ומניח אותה על פי הכירה ואחר כך ישים הקדרה של שבת זו שהתבשיל לתוכה ושם נעשה הייחוד בשבת נותן אותה על גבי הקדרה ריקנית של חול ויזהר שלא ישים קדרתו על גבי קרקע וגם תהיה רותחת ובהכי אותו הדין בא לקרבה ריקנית ואינו חושש:

יש למנוע ולמחות ביד הנוהגים לטמון מבעוד יום קומקום של מים חיים שהוא מצד הדין ונותנה אותם לתוך הקדרה בשבת כשהתבשיל מצטמק לפי שהוא דוגמא קצת למבשל בשבת כנ"ל:

מותר לתת על פי הקדרות חמין בשבת שהם התעוררו' דין תבשיל שנבשל מערב שבת כי יש בו גם כן התעוררו' דין כגון דכירה וכיוצא בהן שלא נתבשל כל צרכו כדי לחממן בלבד לעורר בחינת השמאל מותר לפי שאין דרך בישול בכך אבל להטמין תחתם הבגדים שהדוגמא היא תחת הבגדים של הכלה הנתונים על המיחם שמבעיר את הדין אסור ודאי כל כי האי גוונא:

תוכן העניינים

מקור חיים - ב (טור פטדה חלק א)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה