אור ברסלב

מקור חיים - ב (טור פטדה חלק א)· רבי חיים הכהן מארם צובה

סימן רנא

סימן רנ

[א] מפני שנאסרו המלאכו' בשבת ט"ל מלאכות של חול יען כי מעיקרא הקב"ה עשה מלאכת שמים וארץ וכל הנבראים והכל עשה כדי שישראל יעמדו על הר סיני ויקבלו את התורה ויקיימו מלאכה זו של התורה והמצוה כי מלאכה היא כמו שאז"ל והם קלקלו המעש' כשעשו מעשה בלתי טהור ועוד וישתחו לו ויזבחו לו ולכן בא ענין המשכן לתקן זו המלאכה ולכן נאסרו מלאכו' של חול בשבת זולת מלאכת שמים להעמיד מלאכת שמים וארץ על התורה ולפי כי ענין הקלקול של אד הראשון היה בזמן עשר שעות וקלקול ישראל היה אחר חצו' שנאמר וירא העם כי בושש משה כי באו שש שעות ביום ולא בא מן ההר לכן העושה מלאכה של חול בערב שבת מן המנחה ולמענה אינו רואה סימן ברכה לעולם ולפי כן יש מפרשים שהוא מנחה גדולה ויש מפרשים מנחה קטנה ואמנם מאחר כי חז"ל אמרו סתם העושה מלאכה מן המנחה למעלה ראוי להחמיר בזה ואמנם נמצא טוב טעם לשני הסברו' כאמור כי לדברי האומר מנחה גדולה היינו לפי כי העיקר שראוי לנו הוא לתקן העון שעשו ישראל וזה היה בזמן מנחה גדולה כאשר מתבאר מן הזוהר לקמן ואמנם לדברי האומר מנחה קטנה יהיה הטעם מפני כי התיקון הוא על עון ראשון של אדם הראשון כי אז היה זמן מנחה קטנה אמנם עון ישראל כבר נתקן על ידי מעשה המשכן נמצא כי שתי הסברות צדקו יחדיו וראוי להחמיר מזמן מנחה גדולה ומה גם כי יש טעם בדבר לענין היחוד כי מאחר שכל ענין השבת יש בו התעוררו' לאיש הישראלי להרהר מה מעשיו בכל השבוע ולעשו' מהם תשובה כי כן שבעת ימי השבוע הם דוגמא לזמן חיי האדם הלא זה דברי בפסוק ימי שנותינו בהם שבעים שנה מהו ימי ומהו מלת בהם י"ל כי הימים של בראשית שהם ימי שנותינו לפי כי מאותו שעה חרץ הקב"ה חיים של כל האדם כמשחז"ל בפ' אם חרוצים ימיו ולכן בהם כלולים שבעים שנה במספר הימים ולכן ביום השבת כי הולך האדם אל בית עולמו ואין שם מלאכה זולת שהוא דוגמ' לעה"ב כי כל יום הוא עונה מספר י' לכן נמצא כי יום השבת דוגמ' לי' של ע' ולכן אין בו מלאכה רק מלאכ' שמים ולכן ראוי כי מיום הששי שהם עשר שנים של ששים שנה יתקן מעשיו יעיר בבקר בבקר נקנות צרכי שבת כדלעיל צידה לדרכו וישוב אל ה' וירחמהו ולכן אסור לעשו' מלאכה מן המנחה ולמעלה להעיר לבו לשוב אל ה' ממלאכה של חול שעשה לפי רוב השנים ולכן אם מונע עצמו מזמן מנחה גדולה מה טוב חלקו ולכן לא נאסר מלאכה שהוא לצורך עצמו שהדוגמא כדי לתקן מעשיו כי הם הגורמים נו שלא יהיה ערום בלא לבוש כמשפט הרשע שהוא ערטילאי אבל ישתדל להיות לו בגדים טובים שהם חלוקא דרבנן כדאיתא בזוהר ויחי דף רכ"ב. וז"נ תניא אמר רבי יוסי בשעתא דיומוי דבר נש תתפקדן קמיה מלכא אית זכאה דתתפקדו יומוי ורחוקין מקמיה מלכא ואית זכאה דמתפקדן וקריבין למלכא ושם נאמר דף רכ"ד וז"ל תאנא זכאין אינון צדיקיא דיומיהון זכאין ואשתארו לעלמ' דאתי וכד נפקין מתחברן כלו ואתעבידו לבושי יקל לאתלבש' בהו נשמתא ובההוא לבושא זכאן לאתענג' מענוגא לעלמא דאתי ובההוא לבושא זמינין לאתיא ולמיקם וכל אינון דאית להו לבושא יקומון הה"ד ויתיצבו כמו לבוש וגו' הנה מבואר מדברי המאמר כי על ידי מעשה האדם זוכה לאות' לבושים לעלמא דאתי ולכן בא הדוגמא בזה להתיר לאדם לתקן בגדיו וכליו לצורך השבת והוא דוגמא לבגדים שהם חלוקא דרבנן ללבוש אותם בגן עדן לעולם שכלו שבת ולכן מותר נתקן אותם כל היום והוא הדין למי שכותב ספרים לעצמו דרך לימודו כי מותר לו לכתוב כי זה הוא מלאכת שמים:

ולפי כי ענין המלאכה של חול נעשה על ידי מטטרון בעול' היצירה שהם חונין דטהרה כדאיתא בזוהר לכן העושה מלאכה בערב שבת שהוא דוגמא לצדיק עליון כנ"ל מאמר הזוהר שהצדיק הוא יום ששי ולכן אינו רואה סימן ברכה לפי כי חז"ל הגידו שרוי בלא אשה שרוי בלא ברכה שנאמר להניח ברכה אל ביתך ונא' זכר ונקב' בראם ויברך אותם וביום הששי צריך לחבר ולייחד האשה עליונה עם הצדיק שלכן נאמר הששי בתוספת ה' כדי לחבר האשה בבעלה כנ"ל ולכן העושה מלאכה מן המנחה ולמעלה שהוא זמן התחלת של הייחוד עליון אינו רואה סימן ברכה הנמשך לאדם מן האשה יראת ה' ולפי כי יש מפרשים מנחה גדולה ויש מפרשים מנחה קטנה ראוי להחמיר מזמן מנחה גדולה ויש סמך לדבר שנא' שם הגדולה לאה ושם הקטנה רחל ואמנם לתקן האדם בגדיו וכליו לצורך שבת מותר כל היום דבהכי נמי נמצא מתקן הבגדי' וכלים של מעלה הם אשר אחז"ל היא הכניס' לו בגדים וכלים והוא נתן לה בגדים וכלים ולפי כי כל הבגדים נפל בהם העדר מזמן שנ' בצע אמרתו בזע פורפירא דיליה לכן ראוי לתקן הבגדים וכמו שאז"ל בפסוק מעדה בגד ביום קרה יום שנזדווג נבוכדנאצר הרשע לישראל העדה מהם שני לבושי' בגדי כהונה ובגדי מלכות לכן טוב לכוין בזה בשע' שהאדם מתקן בגדיו כדי להיות מכלל יראי ה' וחושבי שמו הוא התיקון בחשב האפוד כדאיתא בזוהר וביותר יהיה מכלל פועל צדק כדאיתא פ' חמור הובא למעלה אלין אינון דמתקנין למטרוניתא מנהא ועטראה ולבושהא והוא הדין למי שכותב ספרים לעצמו דרך לימודו דאיכא תרתי לטיבותא וכדאיתא בזוהר פרשת תרומה כותב בדיו הם אותיות יהו שמייחד אותם עיין שם:

תוכן העניינים

מקור חיים - ב (טור פטדה חלק א)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה