אור ברסלב

מקור חיים - ב (טור פטדה חלק א)· רבי חיים הכהן מארם צובה

סימן רנ

סימן רמט

[א] אמת הדבר אשר חז"ל הגידו כי זריזין מקדימין למצות שנאמר וישכם אברהם בבקר ולכן ראוי לאיש הישראלי להשכים בבקר ביום ששי להכין צרכי שבת אמנם עוד ראוי להתבונן האדם במעשיו לעשות תיקון גדול בכלל ובפרט במעשה זה כי לענין הכלל יתן אל לבו במה שנתבאר למעלה כי כל הדברים הנעשים בשבת הם לצורך תיקון חטא אדם הראשון וחטא של ישראל לפי כי ישראל אע"ג כי כשעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן ונתקן העון של אדם הראשון אחר כך חזרו להיות כבראשונה ע"י המעשה בלתי טהור כי עשו להם עגל מסכה ולכן עתה בכל ענין מעשה אשר יעשה האיש הישראלי צריך לכוין בו לתקן מה שעברו ישראל על ענין נעשה ונשמע ולכן כאשר ישכים האדם בבקר ביום ששי להכין צרכי שבת צריך לכוין בבריאת האדם כי בתחלה יעיר בבקר בבקר יום ששי בשעה ראשונה נצבר עפרו וכו' כמ"ש חז"ל בב"ר וכן בכלל הדבר הזה יזכור מעשה ישראל ביום הששי שהיו באותה קדושה וטהרה וכיבוס בגדים ובתענית לקבל התורה ואעפ"כ ויען כל העם קול אחד ויאמרו נעשה ונשמע ובכן יהיה זה תיקון לעון הכללי שזה היה סיבה אל החרבן והגלות כמ"ש חז"ל נאמר כאן קרבו פקודות העיר ושם נאמר בעגל וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם הא למדת שהחרבן והגלות היה בעון העגל וחרבן שני נמשך ממנו כאשר יבא במקומו ולכן בהשכמה זו אשר משכים האדם להכין צרכי סעודת שבת הוא יהיה זכרון למעשה קבלת התורה בשבת כי משה בהשכמה עלה ובהשכמה ירד גם יהא מכוון לענין הפרט להיות כל איש שורר ומתגבר עלי יצרו כי החטיא אותו ועוד יעיר בבקר בבקר להרוג אותו כמ"ש חז"ל יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום שנא' צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ולולא שהקב"ה עוזר אותו לא היה יכול לו שנאמר ה' לא יעזבנו בידו ויתבונן אשר חז"ל הגידו בא להורגך השכם להורגו ולכן ישכים בבקר ביום ששי על כל הסיבות אלו להכין צרכיו ועל ידי כך החי יתן אל לבו להכין צרכי שבת העיקרי ליירש מקומו בגן עדן ולעולם שכולו שבת ולכן אפילו שיש לו כמה עבדים לשמשו ישתדל להכין בעצמו שום דבר כי על זה וכיוצא בזה אמרו אם אין אני לי מי לי כי אי אפשר לתקן העון על ידי הזולת אלא מי שעוות אותו ועל זה אמר החכם בשטחיות דבריו מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני ולכן ישתדל להכין האדם בעצמו שום דבר לצרכי שבת לתקן ענין המעשה על העבר ועל ההווה על הכלל ועל הפרט דהא רב חסדא היה מחתך הירק דק דק ואף על גב דאמר רב חסדא לא בעניותי אכלית ירקא ולא בעתירותי אכלית ירקא באתרא דליעול ירקא ליעול בשרא וכורי אפשר כי הוא לא היה אוכל אותם וזה היה לאנשי ביתו וכבר ביארתי מאמר זה בשני פירושים ולכן יתבונן כי הא דרבה ורב יוסף היו בוקעין עצים ורבי זירא היה מדליק האש ורב נחמן היה מתקן הבית ומכניס הכלים הצריכים ומפנה הכלים של חול ולולא כי יגורתי פן יאמרו לי הלא ממשל משלים הוא נתתי טעם למה אחד מהשלמים אלו יאחז צדיק דרכו ולא למדו זה מזה כי לא בהזדמן היו עושים הראשונים מעשיהם אמנם מהם ילמד כל אדם ולא ימצא טענה לומר אפגום כבודי בזה כי זהו כבודו לכבד את השבת ולכן נאמר כי מכבדי אכבד הקב"ה בעצמו מכבד אותו בגן עדן ולעתיד בזמן התחיה ולעולם הבא כדאיתא בתיקונים בר נש עביד נחת רוח ליוצרו לשעה והקב"ה גומל עמו בלי קצבה לעולם:

ולענין דידן הפונה למעלה יש בזה נמי דבר ה' כי כאשר האדם משכים לעשות רצון קונו על ידי אותו מעשה נעשה תיקון גדול למעלה כדאיתא בזוהר פ' ויקהל דף רי"א וז"ל כד סלקא נשמתא בההוא פתחא דרקיעא לעילא אזדמנן לה לבושין אחרנין דאינון מרעותא וכונה דלבא באורייתא כד סלקא מתעטרא מאן דמתעטרא ואשתאר חולקיה לההוא בר נש עכ"ל הנה מבואר מדברי המאמר כי האדם בתורה ובמצוה מעטר בהם להקב"ה וכדאיתא פרשת עקב ב פ' כי מכבדי אכבד ולכן ישכים האדם בבקר ביום ששי להכין צרכי שבת ובזה מקיים מש"ה הולך תמים ופועל צדק כדאיתא בזוהר פרשת אמור דף צ"א וז"ל מאן פיעל צדק אלא אלין אינון דמתקנין למטרוניתא בתכשיטהא בלבושהא בעטרהא כל חד פועל צדק אקרי ולכן אפילו יש לו כמה עבדים ומשרתים ישתדל להכין בעצמו צורך השבת ויכוין למ"ש בזוהר פרשת בראשית דף מ"ז. וז"ל יום הששי מאי שנא בכולהו יומי לא אתמר בהו ה' אלא הכא כד אשתכלל עלמא אתחברת נוקבא בדכורא בחיבורא חד ה' בששי למהוי כלא חד וכו' והנה מבואר מדברי המאמר החיבור העצמי הנמצא אל הנקבה עם הזכר עד מקום כי אפילו בענין הכתיבה הם מחוברים הא עם ששי וכן לענין הדבור הם מחוברים כדאיתא בזוהר פרשת וארא דף כ"ו. וז"ל באל שדי אתחזינא להו מגו אספקלריא דלא נהר' וכו' ואי תימא דאשתמשו בנוקבא לחוד ת"ח דלא אתפרשן לעלמין הה"ד וגם הקימותי את בריתי אתם אתחבר עמה. מקב"ה אית ליה לבר נש למילף דהא איהו קאמר דלא פריש לון דכתיב באל שדי וגם הקימותי את בריתי אתם בגין לקיימא ביחודא חד וכו' הנה מבואר מדברי המאמר שבא ללמד על הדיבור נמי כשהאדם זוכר מפיו המדות עליונו' יהיה זהיר לחבר השני מדות זכר ונקבה ולא יהיה גורם פירוד ביניהם חלילה והנה למדנו בענין הכתיבה ממלת הששי הא דבוקה בששי ובדיבור מש"ה וגם הקימותי את בריתי אתם ולכן יהיה זהיר האדם גם בענין המעשה אז כאשר ישכים ביום הששי להכין צרכי שבת יהיה מתכוין לחבר הנקבה ביום הששי כאמור נמצא כי יהיה שלם במחשבה בדיבור במעשה ולכן יזכה להיות מעשה זה גורם לו השלימו' בשלשה זמנים הווה ועתיד ולזמן התחיה כאשר נתבאר בחלק הקודם הוא קנות השלימות בכל חלקי נשמתו כדלקמן:

תוכן העניינים

מקור חיים - ב (טור פטדה חלק א)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה